ענייני גיסות.. אשמח לדעות.האושר שבחלום
אני ובעלי ב"ה בזוגיות ממש טובה, ברור שיש עליות ומורדות.
אבל תמיד אנחנו מוצאים את הדרך הנכונה שלנו בסוף,
בעלי תמיד ראה בי דברים טובים.. ושיבח אותי
גם סוגשל העריץ אותי לפני החתונה, וגם קצת אחר כך.
אבל מאז שעבר הזמן אני מרגישה שהוא כל הזמן משווה אותי לגיסתו.
לדוגמה- היינו במפגש משפחתי, ואז אמא שלו זרקה לגיסתו משפט קצת פוגע.. וטיפה רמזה לה על המשקל שלה.
ואני הייתי המומה! ואמרתי לו בצד, שאני בהלם מהמשפט.. ושראו שגיסתו נחנקת בתוכה.
והוא אמר לי: היא לא כמוך לוקחת דברים קשה, היא ציחקקה והעבירה הלאה.
וזה פגע בי מאוד! בנוסף, גיסתו היא קולית כזאת.. כאילו טיילנית,
היא ובעלה כל היום מטיילים, הולכים למעיינות.
ואני הכי לא כזאת, והוא ידע את זה גם כשהתחתנו, והאמת? שאנחנו זוג פדלאות.. ותמיד היינו מעדיפים בית קפה נחמד,
מטיול שטח.
ופתאום זה התחיל להפריע לו.. והוא אומר לי תראי אותם, איזה מגניבה היא.. מטיילת איתו וזורמת.

עוד סיטואציה מעצבנת- אני מטבעי באה מבית חם,
אוהבת לפנק את בעלי ואת הסביבה שלי באוכל טעים וטרי,
וגם חשוב לי להתקשר לבעלי, ולשאול לשלומו..
לשלוח לו הודעת חיבה בבוקר, כי ככה גדלתי.
אמא שלי עד היום שולחת לנו הודעת בוקר טוב כל בוקר, ואיחולים.
וגם אני ככה, תמיד דואגת שהוא אכל ושתה..
ושהכול בסדר איתו.
ותמיד הוא אהב את זה.. ושמח בזה.
שהייתי מפנקת אותו עם מלא אוכל שווה לעבודה..
ושיחות טלפון דואגות. תמיד הוא שמח תמיד!!! ופתאום מאז שהגיסה נכנסה למשפחה,
זה התחיל להפריע לו.. זאת אומרת, היא ובעלה נשואים שנה וקצת.
והם חיים די לחוד, יש ימים שבעלה יכול לישון בבית של ההורים שלו, והיא אצל חברות,
או שבערבים היא אצל חברה והוא אצל חבר, ולי זה נראה די מוזר
כל הנפרד הזה.
כי ברור שצריך חיי חברה, אבל רוב הזמן הם לא ביחד.
היא טסה לחול לכמה ימים, והוא היה בארץ.

ואז בעלי אומר לי.. תראי איזה אישה היא, משחררת לא מציקה.
נתנה לו להיות עם חברים..
ואני גם משחררת, תמיד מדרבנת אותו לצאת ולפגוש חברים.

פשוט מבחינתי טיול בחול פחות בא בחשבון כרגע, כי אין לנו תקציב לזה. ואם כבר נטוס אז יחד.

וסתם.. אני מרגישה שהיא יותר קולית ממני, יותר דברנית ומגניבה.
וגם מציק לי שהיא מדברת עם בעלי,
אני יודעת שזה מוזר, אבל ביני לבין בעלה יש דיסטנס מסוים.
ולא נעים לי לשבת ולפתח איתו שיחה.
פעם אחת הוא החמיא לי על משהו שהכנתי, והיא התעצבנה
וזה היה לא נעים בכלל.
והיא בכזאת קלילות מדברת עם בעלי, ומבקשת ממנו טובות.
באיזה קטע?
באלי להיות הכי טובה ושווה בעיני בעלי, אבל גם לא בא לי להשתנות ולהיות בן אדם אחר.
רק כדי לרצות אותו.

אשמח לעצות החכמות שלכן!!
מקפיצה לך.חדשה ישנה
נשמע שחייב לפתוח את זה, או להגיב באופן כלשהו, מקפיצה לטובת חכמות הפורום.
אבל בנתיים, רק חיבוק, זה נשמע ממש כואב ומגיע לל לקבל מבעלך את היחס הכי מועדף שיש!! את האחת והיחידה!
אני חושבת שהכי כדאי לדבר איתו ישירות כשהוא אומר לך הערה כזאתרקלתשוהנ

להגיד לו - זה פוגע בי שאתה מעביר עליי ביקורת מתוך השוואה.

אנחנו שונות, לכל אחת יש טוב ורע.

אם אתה רוצה להעיר לי על משהו ספציפי אני יכולה לנסות לשפר או לתקן, אבל לא מתוך תחושה שהחסרון הזה עולה לך כי אתה משווה ביני לבינה.

זה פוגע וזה לא יפה.

 

חוץ מזה

את נשמעת כל כך כל כך טובה, ומחבקת, וחמה, ונעימה, וצנועה ולא מפלרטטת

תהיי שמחה שזאת את, ושאת יכולה לדעת בביטחון מלא שיש להעלך מישהי טובה ביד, הוא בטח שמח איתך בטוח טוב לו איתך. זה סתם אמירות לא לעניין.

 

 

אני חושבת שאת צודקת במליון אחוזמקווה לטוב מאוד

ולא רק זה,

אלא שלדעתי גיסתך נוהגת בצורה שונה ולא סטנדרטית, 

אני לא יודעת מה בדיוק נותן לבעלך הרגשה קולית. 

לפי מה שאת מתארת "הנורמלית" (כמובן בעיניים שלי ) היא את!!! 

 

אין שום דבר מגניב בזוג שלא ישנים ביחד, מוזר ולא נשמע בריא בכלל. (שוב לא בוודעות, רק נשמע לי ככה)

 

ואין שום דבר מגניב בלפטפט עם אח של גיסך שהוא נשוי!!! לא סתם יש את הלכות צניעות,

אני רוצה להגיד לך שעד כמה שאני יודעת צריך זהירות גדולה בדיבור עם גברים זרים, וזה בהחלט כולל את בעלך בשבילה. 

 

במקרה הזה, אני בהחלט שומעת את הפגיעה שלך ומבינה אותה מאוד מאוד. את האישה היחידה והמיוחדת של בעלך!

 

הצורה שאת מדברת עם גיסך, נשמעת לך הנכונה והזהירה. 

 

בכל מקרה, הייתי מדברת עם בעלי בקטע של, בוא נהיה קוליים ונעשה משהו כיף. ותשמעי קצת מה החלומות שלו. 

אני בטוחה שאת זאת שמככבת שם.

את נשמעת מדהימה ועדינה. 

מאמינה בךנשיקה

עוד משהו שמפריע ליהאושר שבחלום
שהיא שולחת לבעלי הודעות..
פעם אחת לגבי איזה שידוך שרצתה לעשות,
ופעם אחרת.. רצתה ממנו איזה עזרה.

למה היא לא פונה אליי? או שבעלה יפנה לבעלי?
הרי בחיים לא הייתי פונה לבעל שלה,
לא הייתי צרגישה בנוח עם זה.
באמת מפריע...מקווה לטוב מאוד

יש מצב שאת מדברת איתו על זה?

אני לא כ"כ יודעת מה ההרגל שלכם, אבל ייתכן שאת פשוט יכולה להגיד לו, תשמע זה נשמע לי לא נכון. 

לא יודעת מה הסיפור עם הגיסה שלנו, אבל לא בא לך שהם יפטפטו. 

 

שוב, אני לא יודעת מה הרגילות שלכם בנושא. יש משפחות שמאוד עירות לניואנסים האילו ויש שמתנהגות כאילו הכל מותר במשפחה. 

 

עדיין באיזה שהיא דרך חכמה לך ולבעלך מותר לשים את הדרך שלכם על השולחן שהיא דרך יותר עדינה וצנועה. 

נשמע לי לגיטמי לחלוטין. 

אבל כמובן את צריכה שגם בעלך יהיה ער לכך. 

השאלההאושר שבחלום
אם אני לא יוצאת רעה?
או סתם חושדת בה? כי ברור שהיא אישה נשואה והכול, ולא באלי שבעלי יחשוב עליה דברים רעים בגללי.

אבל כן באלי לעשות סטופ לכל הדיבורים האלה.
אני מנסה לענות בזהירותמקווה לטוב מאוד

להרגשתי זה לא עניין כל כך שיחשוב עליה דברים רעים או לא, 

זה כאילו גבולות שאתם שמים בנושא שהוא די פרוץ. 

 

פה זה מאוד תלוי בגישה של בעלך ובסגנון, 

 

סתם לשם הדוגמא, יש לי גיס (התחתן עם אחות של בעלי) וכמה פעמים התכתב איתי במחשב. 

אני פשוט לא עונה לו, זה לא מתאים לי ולא ברמה שלי להתכתב איתו, כמובן שכשאנחנו נפגשים אני יכולה לדבר איתו אבל בגבולות מאוד מאוד שמורים. 

 

הייתי מקווה בשבילך שזה יהיה ככה ברור לבעלך, לא ממקום שאת פגועה או דואגת...

רק ממקום שככה מתאים לכם לנהל בית שמור. 

 

את מבינה את ההבדל הדק?

 

ואת זה להעביר לבעלך, שאת רוצה סגנון של בית (אם אני מבינה אותך נכון) שבו יש קשרים משפחתיים מצוינים, אבל לא קשרים אישיים בין הגיסים לגיסות. לא ממקום פגוע ממקום אישי. 

 

ואגב, אני מצטרפת לכל מה שאומרים לך פה, שאת ממש מיוחדת!!

 

 

 

לא קשור ללחשוד. זה לא שייך בשום צורהחדשה ישנה
את לא צריכה להרגיש לא נעים.
מי שצריך להרגיש לא נעים זו גיסתך שלא מבינה מה זה גבולות ובעלך שזורם עם זה.
גבולות זה לא רק מגע, זה גם הודעות, פטפוטים וכד'.
כשהיא שלחה הודעותקפה הפוך

בעלך אמר לך? הסתיר?
תראי, יוצא לי לשלוח לגיסים הודעות, בדר"כ עניניות / שצריכה משהו ספציפי מהם (וגם לבעלי יוצא לשלוח לגיסתיו). לא רואה צורך לשלוח לאחותי לפני כי זה סתם פינג-פונג... פשוט שולחת ישירות.

 

(ולפעמים כזה אומרת לבעלי אה שלחתי לX הודעה לגבי הY...סתם משיתוף כלומר זה לא בהסתרה ח"ו)

 

כלומר, אפשרי בעיני לשלוח הודעות ענייניות לגיסים וזה יהיה לגמרי תקין.

אבל אני מאמינה באינטואיציה שלך. אם זה מתקשר ובנוסף לעוד התנהגויות לא תקינות בעיניך, ואם את מרגישה לא בנוח עם זה

אז צריך לבדוק...

 

 

 

הוא לא סיפר.האושר שבחלום
במקרה ראיתי את ההודעות האלה..
לא כעסתי באותו זמן, כי הוא ענה בצורה די יבשה ועניינית.
ולא פיתח שיחה..

אבל כן, אני משתפת אותו בכל הודעה שאני שולחת,
זאת אומרת אם שולחת לאחד החברים שלו וכאלה, בעניין מסוים.
או בכללי לאיזשהו גבר. לא בקטע שאני חייבת לו דין וחשבון, אלא בקטע של אמון.
וסתם לשתף..
בגדול1234אנונימי
עניין ההודעות נשמע לי בסדר.
זה לא עניין ברור, זה מאוד תלוי חברה והקשר.
אם הוא ענה לה עניינית, גם לא הייתי נפגעת ספציפית מזה שהוא לא אמר לך.

בעיניי מה שחשוב זה השיח על הנושא שלל ושל בעלך. בגלל שזה לא משהו מוגדר, יכול להיות שבעלך בכלל רואה את זה כמשהו תמים לחלוטין, אבל אם זה מפריע לך, זה מפריע ולגיטימי.
אז תדברי איתו, תסבירי לו מה מפריע לך ותביני גם איך הוא רואה את זה
מנסה לענותהשקט הזה
אמניסיון שלי, לא עם גיסות, קרה לי שלפעמים בעלי אמר לי משהו על מישהי אחרת. באותה שניה התגובה שלי הייתה "אבל אני יותר.." "אבל אתה אוהב אותי בכל זאת".
סתם דוגמא, בעלי גדל בחברה מאד לא דוסית והיו לו הרבה חברות בעברו (שזה אגב גם משפיע על הדרך שבה הוא מתייחס לדברים מסויימים שבשבילי הם ביג נואוו נואוו).
מתישהו דיברנו על איזה שיער יהיה לילדים שלנו ואז הוא אמר "וואי תלתלים ג'ינג'ים זה כזה יפה, כמו שהיה ל..." (שהיא אחת האקסיות שלו)
התגובה שלי הייתה: "אבל השיער שלי יותר יפה" והתגובה שלו הייתה "ברור.. אין על השיער שלך".

אני חושבת שזה נכון משתי סיבות. קודם כל כי כשאני מבליטה בפניו מה טוב בי אז הוא גם מתרגל לחשוב על זה כעל דבר טוב.

והסיבה השניה היא כי פעם הוא שאל אותי "למה את כל הזמן שואלת אם את יותר יפה וכו".
ועניתי לו בצורה הכי ישירה וכנה שאני רוצה לדעת שלא משנה מה הוא חושב על אנשים אחרים, (אפילו לא רק על בנות, לפעמים גם יעצבן אותי שהוא יגיד על חבר שלו שאין עליו. כי יש. אני קודמת לחבר) אני עדיין הכי הכי בשבילו.
וכן, זה חשוב שהוא ידע את זה, כי אני בטוחה שהוא לא רואה את הדברים כמוני. שמבחינתו להגיד דבר כזה זה לגיטימי וסבבה, ומבחינתי זו השוואה לרעתי.
ולי חשוב באותו רגע שהוא אומר את זה גם לקבל את החיזוק הזה שלא משנה מה, אני עדיין יותר.

ולכן אני חושבת, שבצורה הכי כנה את צריכה לדבר עם בעלך ולהסביר לו מה בעייתי בזה.
להגיד לו "תשמע, היא יותר זורמת, אבל אני אשתך. ואתה בחרת בי, ואתה אוהב אותי למרות שאני פחות זורמת וחשוב לי לדעת את זה ולשמוע את זה ממך. חשוב לי להרגיש שאני הכי שווה בעיניך, בלי השוואה לאף אחת אחרת."

אני חושבת שבאמת הוא לא רואה את הדברים כמוך. שאם את תבואי אליו ותגידי לו "וואי איקס מה זה זורם" הוא לא בהכרח יראה בזה דבר רע, פשוט כי הוא גבר ולפעמים הם חושבים ופועלים אחרת מאיתנו, ולכן צריך להסביר להם איך אנחנו מרגישות ורואות את הדברים.

וגם להזכיר לו את הטוב שבך. שלא ישכח לרגע שיש לו את האשה המושלמת לו בבית.

ונקודה אחרונה - אני חושבת שלגמרי אפשר בעדינות לבקש שהשיחות איתה יראו אחרת/ לא יקרו. הגיוני מאד שהיא גדלה בחברה אחרת שבה זה יותר מתקבל. וזה סבבה. פשוט לא מתאים לך. ואת אשתו. ואתם מחליטים ביחד איך לפעול כלפי כל מיני דברים בצורה שתהיה הכי טובה ונכונה לזוגיות שלכם

ענו פה כבר הרבה, אבל רק רציתי לומר שאת מהממתאמונה בטוב.

פשוט אישה אידיאלית!

מפנקת, טובה, דואגת, תומכת!

אלף פעמים רק להעריך את זה

ובמבחן השנים אישה כמוך היא אישה שיש לה סיכויים לזוגיות טובה ומיטיבה יותר ב"ה. תשמחי בזה

תודה!!האושר שבחלום
איזה כיף לשמוע.. מעלות לי את הביטחון פה
אין עליכן❤️
מצטרפת!!חצילוש
אין לי כ"כ זמן לכתוב. כתבו לך יפה מאוד ואולי אצליח יותר מאוחר בלי נדר. כל הכבוד לך! 'חכמת נשים בנתה ביתה' נאמר על שכמותך. ממש. בעלך זכה!
וואו הרבה חיבוקיםקפה הפוך

נשמע מורכב.

 

אני לגמרי חושבת שאת צודקת, ושיש דברים שנראים מוזר בהתנהגות לפי איך שזה משתקף ממה שרשמת.

(לא לישון ביחד זה ממש לא ענין של "זורמת" ו"כיפית" זה, לדעתי, ביג נו נו בזוגיות תקינה. אלא אם כן יש אילוצים והם ממש חד"פ כמו מילואים וכד' אני מנחשת ואולי טועה שהם זוג צעיר שלא הבין מה המשמעות של להתחתן ולהקים בית מעבר לזה שמותר לא לשמור נגיעה במילים עדינות).

 

תזכרי, (ואולי תזכירי לבעלך ברגעים כאלה) לכל תכונה יש שני צדדים. 

למשהי "זורמת" ו"קלילה" יש הרבה חסרונות שלא באים לידי ביטוי תמיד מולכם, ואף פעם את לא יכולה לדעת מה קורה שהדלת נסגרת וכל אחד חוזר לבית שלו. ולא בטוח שבעלך יכול לחיות עם הצד השני של ה"זורמת". (!)

אל תרגישי פחותה, יש לך תכונות אחרות נהדרות (שגם להן יש את החסרונות שלהן), ולא סתם את ובעלך התחתנתם. דרך התכונות שלך ודרך התכונות שלו תגיעו לתיקון העצמי של כל אחד.

וגם אם לפעמים הוא (או את)  "מתבאס" קצת שאת לא X (אבל לא בהשוואה למשהי!!), תזכירי לו את החסרונות בלהיות X, וכמה את Y ומושלמת

 

ודרך אגב, *לדעתי*, בזוגיות טובה אין הרגשת "אשה שמשחררת לבעלה" זה משפט נוראי בעיני.

אני ובעלי אוהבים אחד את השני, ואם ערב עם חברים עושה לבעלי טוב, ברור לי שהוא ילך, כי טוב לי שטוב לו, והזוגיות שלנו טובה שטוב לו. ולו ברור לבדוק 100 פעם שזה לגמרי בסדר מצידי, ולא בא על חשבון משהו בבית. ולהפך. אנחנו מפרגנים אחד לשני, לא "משחררים". אף אחד לא בבעלות אף אחד, אבל שנינו חיים ביחד בבית שבנינו. והכל מהסתכלות זוגית. מה יעשה טוב לזוגיות ומה פחות.

 

בקיצור, מקווה שקצת עזרתי.

ושוב חיבוקים זה ממש נשמע לא פשוט להיות בהשוואה כל הזמן, וגם בכלל לא בריא לחיות ככה.

וסליחה אם לא ממקומי, אבל שבעלך יפקח עינים ויתחיל לעבוד על עצמו בקטע של השוואות כי זה הרסני לזוגיות.

 

ותמיד תהיי את. הכי את שבעולם. תעבדי על המידות שלך, תעבדי על הזוגיות, אבל תשארי נאמנה למי שאת. 

 

(ועוד משהו שמחזק אותי שאני נופלת להשוואות - ואני נופלת מדי פעם - תמיד לזכור שבסוף בסוף כולם חוזרים בערב לבית שלהם, לבעיות שלהם ואנחנו לא רואים את זה. ומה שאנחנו רואים לא בהכרח המציאות. ומזכירה לעצמי שאנשים מבחוץ יכולים לחשוב שאני X,Y,Z, ושנורא הלך לי קל ב X, אבל למעשה אני יודעת מה נכון... אז כנראה גם מה שאני רואה אצלם לא התמונה הגדולה...)

 

אה, ועוד עצה פרקטית - להפחית מפגשים. אם לא טוב לך להיות איתם, אין צורך להיות איתם הרבה. כמובן לא בצורה בוטה...

 

טוב ענו לך כברדפני11אחרונה
ורוצה לחזק...
האמת גיסתך לא נשמעת לי קולית
גם בעיני לא הכי להיט ובטח שלא אידיאלי שהם לא ישנים יחד ברמה יחסית גבוהה זה נשמע, וגם נמצאים הרבה בנפרד.. בטח כשהם נשואים רק שנה וחצי!
ובכלל הקשר הפתוח שלה מול כולם.. האמת גם לא נשמע לי קול...
אישית זה נשמע לי יותר כמו אחת שאוהבת יותר יחס.
או באמת שזה האופי שלה שהוא יותר זורם ופתוח...
כך או כך
לא מריח לי שזה הולך למקום אידיאלי..
סליחה שאני כזאת חדה
אבל מנסיוני הדל....
אם תשאלי את בעלה בכנות איך החיים שלו אני ממש לא בטוחה שהוא יענה לך כמו שבעלך מדמיין כמה הם מאושרים....
וגם אם כרגע זה כן מאמינה שעוד שנה שנתיים הקושי יצוף.
אין מושלמים אין.
מה אני מציעה פרקטית...
קודם כל באמת ברגע שאת תהיי בטוחה בזה שאת טובה ומה שחשוב זה היחד והדאגה אחד לשני - בעלך בסוף יבין את זה גם. בין אם יראה וישמע גם קשיים אצלם ובין אם פשוט יאמץ את ההשקפה שלך כי יבין כמה שהיא אמיתית.
חוץ מזה אפשר לומר לו ברוח טובה שזה לא נעים לך שאת מרגישה כאילו הוא קצת משווה בינכן...
ואפשר גם למנות לו את מעלותייך שאת מדהימה בהן (לעומתה או שלא, אני חושבת שזה ממש לגיטימי גם לעשות את זה לעומתה ולא סתם מעלות) ולעוף על עצמך שיבין במה הוא זכה.
אפשר לשאול אותו דוגרי מה בא לו- טיול? יאללה תזרמי לטיול.. אם את אומרת שהוא גם ככה לא עף על הדברים האלה תראי שמהר מאוד הוא ירד מהרעיון לבד או מקסימום תצאו לטייל וזה יהיה הטיול האחרון כי הוא כנראה לא הכי יהנה בזה ויבין שהכל דמיונות...
בכל אופן כדי שהוא יגיע עצמאית למסקנה שיש לו דמיונות בראש את צריכה הכי לזרום בעיני... ללכת עם מה שהוא מציע, לתת אישור לחלומות... להיות הזורמת. הוא לבד יבין שזה לא ילך ואל תדאגי זה כנראה לא יחזור על עצמו..
ולגבי הסמסים... וואי הכי מבינה אותך בעולם. לי זה קרה מול אחותי הרווקה ובעלי... שעשתה את זה במקום הכי תמים בעולם אבל זה שיגע אותי (גם הודעות ושיחות חופשי וגם היינו גרים קרוב אליהם, היא היתה מביאה לו גם ארוחת ערב כשלא הייתי בבית....), אני פתחתי את זה מול אמא שלי וביקשתי ממנה עצה.. אמא שלי פתחה את זה מולה ולמרות שהיה לא נעים זה ממש הסתדר. אצלך עם גיסה זה מורכב יותר.. כי אין מישהו ניטרלי.. אולי באמת להסביר לבעלך למה בעיניך זה לא לגיטימי ולבקש ממנו שיסנן אותה? או שיבקש ממנה ברוב הדברים שתפנה אליך ישירות (בתירוץ שהוא עסוק או משהו). אבל כדאי שהוא יבין למה זה בעייתי... למרות שבמחשבה נוספת גם אם לא יבין לא נורא חח.. לא תמיד צריך להבין כדי לעשות מה שאנחנו אומרות. באמת זה לטובתו..
כך או כך, את נשמעת אישה סופר מהממת שהולכת בדרך ישרה ונכונה...
זה קשה הדברים האלה אבל באמת בסוף הם מחשלים גם את עצמנו וגם את הזוגיות...
בהצלחה רבה!!
מורה וזומיםאנונימית בהו"ל

מה הציפייה ממני כמורה עם ילדים בבית

בזומים?

כשאין לילדים מעון,

נשמע לי מעיק...

זה היום, אבל זו לא היתה המחשבהכורסא ירוקה
המקורית של מי שיצר את המנגנון. אף אחד לא חשב שיהיה כזה חוסר בעובדי הוראה וזו באמת בעיה שחייבים לפתור.

אני עובדת בעבודה משרדית שמתאימה לאופי שלי, אבל הייתי מאד שמחה להיות מורה. זה פשוט לא יחזיק יותר מיומיים כי התלמידים לא יחשבו שיש להם סיבה להקשיב לי

מחפשים בדחיפות ישוב בשומרוןפצלשהריון

בסמיכות לאריאל. עם קהילה צעירה יחסית. תורנית. 

שאפשר להשכיר שם דירה (או קראוון) במחירים יחסית זולים/ לא מאוד זולים אבל עם תחב"צ סביר. 

אפשר גם קצת יותר סגנון של גבעה. אבל לא משהו ממש פיראטי. שיהיה תנאים סבירים ובלי חשש רציני של פינוי. 

 

תודה רבה

מישהי מכירה שכונת קראוונים בשילה?פצלשהריון

מה הסגנון שם? מה המחירים?

יש בישוב עלי שכונה קראוונים סגנון גבעהמנגואית

אני לא חושבת שהאוטובוסים מגיעים עד לשם

בכל אופן לא מכירה מקרוב


תחבצ לאיפה? לאריאל?

כן.פצלשהריון

מה הסגנון של השכונת קראוונים? יודעת להגיד לי מחירים? 

 

מחפשים או מקום זול ואז נהיה עם רכב או יקר ועם תחבצ סביר. 

^^^ יש את גבעה ט' (נדמה לי) ואין לשם תחב"ציעל מהדרום
גבעה ט זה בעלי או משהו אחר?פצלשהריון

יודעת מה הסגנון?

בעלי. נראה לי דתיים מגוון. יש אולי בודדים לא דתייםיעל מהדרום
תודה.פצלשהריון

יודעת מחירים?

לא... אני אוכל לשאול יותר מאוחר בלי נדריעל מהדרום
תודה.פצלשהריון

אם תדעי אשמח

יש גם שכונת נווה שיר בעליצלולה

גם שכונת קרוואנים.

לא בטוחה איך האופי שלה היום אבל שווה לבדוק..

מישהי יודעת מה הסגנון של גבעת הראל? (ליד שילה) ישפצלשהריון

שם קראוונים?

ישוב דתיילדה של אבא

סגנון יותר פתוח.


תנסי גם ב-

קרית נטפים

רחלים

תפוח

נופי נחמיה- בלי תחבצ

בשילה יש שכונת קראוונים צעירה ונחמדה.


אני חושבת שבכל ישוב יש שכונת קראוונים.

רבבה, הר ברכהטארקואחרונה
קפה של בוקרמולהבולה

קשוח לי

רק צריכה את הקפה של הבוקר בשקט

ואי אפשר לקום כל כך מוקדם ועוד לפני הילדים כי הם קמים ב6!!

אין לי מה לעשות מ5 בבוקר ערה

מנסה לסגור את הדלת בחדר שינה כדי לשתות בנח  לכמה שניות והם דופקים ודופקים ובדיוק הכי רעבים והכי צמאים בעולםםםם (אחרי שאכלו עוגיות עם שוקו)

איך אתן בבוקר?

איפה האבא של הילדים?אלישבע999
וואי קשה..המקורית

האמת שגם לי זה יכול לקרות אבל אני לא נחמדה אם לא שתיתי קפה..

אומרת להם שעכשיו אמא שותה קפה כדי להתעורר בנחת ושלא יפריעו. ואם הם ממשיכים אז כמו מנטרה - אני לא קמה עכשיו וזה מפריע לי

אבל תלוי בגילאים גם

אני גם ממש לא נחמדה בלי קפהמולהבולה
זו התניה שאפשר לעבוד עליהאמאשוני

עוגנים זה דבר נצרך, אבל סוג העוגן הוא לא תורה מסיני ואפשר לחליף עוגנים כשעוגן אחד לא מתקיים.

זה דורש גמישות מחשבתית וקשה בזמן שגם ככה הל הקרשים,

אבל מכיוון שעברו כבר כמה ימים מתחילת המלחמה ואין צפי סיום, כדאי לפנות מעט אנרגיה בשביל זה,

ובתמורה זה ימלא לך את הסוללה בהמשך.


ממליצה כל ערב או כל יומיים,

אחרי ההשכבות, במקום להתהלך כמו זומבי, או לגלול באופן חסר מעש, לחפש שיעורים/ הדרכות בדיוק בסגנון הזה שממלאות את המצברים.

קצת פחות משעה, חלקה הרפיה מודרכת וחלקה כמה טיפים וחיזוקים.

ככה לאט לאט צוברים שגרה בריאה ויותר כוחות.


אם תרצי שאחפש את המארגנות של הקבוצה הזו תגידי לי כי זה קצת לנבור כי יצאתי מהקבוצה כבר,

אבל אם זה יעזור לך או למישהי אחרת אז בשמחה.

ממש קשוחעם ישראל חי🇮🇱

במצבים כאלה אני פשוט נועלת את החדר ומתעלמת כי אחרת אשתגע . מתי שאני מרגישה שפויה יותר פותחת..

תנסי להעסיק אותם אולי בזמן הזה, להפעיל איזה סרט חינוכי במחשב או לתת להם איזה ממתק ....

זה מה שאני רוצה גם רק הדפיקות משגעות את השכלמולהבולה
הם לא רעבים וצמאים לאוכלאמאשוני

אם הם אכלו עוגיות ושתו שוקו.

הם כנראה רעבים מבחינה נפשית.

הגיוני שילדים צריכים עזרה במעברים (בוקר/ ערב)

תנסי לא להילחם בזה, אלא לתת להם ביד רחבה.

לדוגמה להזמין אותם להתכרבל איתך במיטה כשהם עוד עם פיגמות.

קצת לדגדג, להתחבק,

אפשר להשמיע להם סיפור בפודקאסט תוך כדי שהם מנמנמים לילדך.

כשהאנרגיות עולות לשלוח אותם להתארגן בזמן שאת שותה קפה, אפשר במרפסת אם יש. קצת לעמעם רעש.

או לתת להם את העוגיות והשוקו במטבח בזמן הזה.

מושלם? לא.

אפשרי? כן.

זמן יותר סביר לקפה בשקט זה סביב 12:00 בצהריים כזה.

תנסי לבנות סדר יום ריאלי עם זמני אוורור.

לא כדאי להתקבע על קפה שקט על הבוקר אם לא ריאלי.


באופן כללי, טיפ.

יותר ישים ללמד ילד לבוא להורה באופן שמתאים להורה, מאשר לגרום לו לא להגיע בכלל.

ככה שאם יש ילד בן שנתיים/ שלוש שמצליח "לברוח" אליך בזמן שהגדרת כשקט, יותר יעיל ללמד אותו לבוא בשקט, לשים ראש עלייך.

או רק לעמוד לידך או אם במרפסת להסתכל על הרחוב, ואז זה לא מפריע

מאשר להחזיר אותו, לכעוס, או לנעול את הדלת.

נכון שאם נותנים לאחד זה יכול לגרום לתגובת שרשרת, אבל לפעמים זה לא גורם.

במיוחד אם קיבלו לפני רגע מנה גדושה של ביחד, אם אין תחושה של נמאסתם עלי, גם בילדים מגיבים בשחרור וחוסר תלות.

כמו שאם ילש בן שנתיים בה כשאמא שלו מניקה, אם עושים לו תנאי אתה יכול לבוא ולשבת ליד ולקחת תעסוקה מקופסת תעסוקות,

זה הרבה יותר יעיל מאשר לנסות להסביר לו שעכשיו הוא לא יכול לבוא לאמא כי היא מניקה.

אז על אותו עיקרון.

ככה לימדתי ילדים פיצים ממש לבוא אליך לא בוכים בתקופה שהייתי רגישה מאוד לרעשים ובכי היה עושה לי מגרנה ומשבית אותי.

צורך בקרבה לאמא הם קיבלו ונרגעו.

פורקן דרך בכי הם לא קיבלו.

העדיפו ככה מאשר לא לבוא אלי בכלל וזה לגמרי עבד.

יש לי עוד דוגמאות שככה זה עבד הרבה יותר טוב.

נגיד עוד אחד שאני זוכרת.

כשנכנסו אלי לשירותים, עשינו משחקים מצידי הדלת

למשל אני עושה סדרת נקישות והם אחרי.

או שעושים ציור על הדלת וצריך לנחש.

(לא באמת יש דרך לנחש, כן? הם לא קלטו את זה)

כשגדלו קצת למדו לשחרר מעצמם.


אם את איתם לבד בימים ובלילות, כדאי להזמין בייביסיטר שעתיים אחר"צ כל יום, שיהיה לך הפוגה יותר משמעותית.

הלוואי שהייתה בייביסיטר עכשיו.מי תגיע?מולהבולה
כולם מפחדים
מי זה כולם?אמאשוני

הילדים שלי בני 12, 14 לא מפחדים בכלל.

אחלה תקופה לעשות כסף.

הצעתי לבן שלי לעבוד בניקיונות פסח, הזדמנות בשבילו לעשות כסף קל (עבורו)

כל הנוער אצלנו ברחובות או במרפסות רואים יירוטים.

לעשות מיני קייטנה של שעתיים שלוש זה כסף קליל.

ויש גם אוכלוסיית המתפרנסים שכר מינימום שהם הראשונים להיפגע כלכלית וישמחו לעשות קצת כסף.

בקיצור הקושי של האחד זו הזדמנות של השני.

תלוי איפהניק חדש2

ותנסי לא תפסידי.

הבני נוער בכלל לא מפחדים.

עושים אחלה כסף עכשיו.

עוזרים בבייביסיטר בניקיון בקיפולי כביסה

תשכיבי אותם לישון מאוחר!!ניק חדש2

אצלי הולכים לישון בעשר או אחת עשרה בלילה

ואז קמים ב8-9

לא הולך אצלי משום מהמולהבולה
הולכים לישון בשעה הזו וקמים בשש
אצלי זה אף פעם לא עבד... יש ילדים שזה לא עובדקופצת רגע
עליהם 😭
עם הקטן שלי פחות עובדניק חדש2

אבל עם הגדולים יותר בהחלט.

והקטן אני מבקשת ממנו לשכב לידי בזמן שאני נחה

כיף לך 👍🥳קופצת רגע
לי עובד לשתף אותם דווקאטארקו

כלומר

אני מכינה לי ולהם

לכל אחד כוס שוקו ועוגיה ולי קפה

רק כשהקפה שלי מוכן הם מקבלים את שלהם, יושבים איתו בשולחן ואני על הספה כמה דקות...


זה אמנם לא כמו קפה ממש לבד בשקט

אבל זה כן מאפשר לי לשתות את הקפה שלי בלי ילדים על הראש


הם יודעים שהם לא יקבלו שוקו בלעדיי...

ממליצה ממש להרשם לסיפורים של מנחם שרוןפה משתמש/ת

יש לו מאות סיפורים לילדים ממש מעניינים וחינוכיים ותורנים

הילדים לשי ממש מכורים

וככה אני שמה להם ברצף כמה סיפורים כשא י צריכה זמן קצת שקט

תוך כדי שהם בונים במקנטים או צובעים דפי צביעה

או סתם ככה

או כתמריץ להתארגן מהר לשינה


לי זה ממש עוזר ובתקופה הזאת ש'ווה כל שקל 'של המנוי

או סיפורים אחרים כמובן 'יש לך

או

לתכנן מראש תעסוקה מוגדרת עבורם


נגיד סלסילה מיוחדת לש רמה חומרי יצירה 5ו משחק מיוחד שלא נגיש להם ומסקרן אותם ואת מביאה להם במיוחד בזמן הזה ואס מתפנה לקפה


אצלי קבועעעע מתחילת המלחמה כל פעם שמרתיחה מים לקפה בכל 'שעה- יש אזעקה חח

חחחח ואי איזה מבאסמולהבולהאחרונה
מתלבטת אם אני מגזימהכורסא ירוקה

וגם מתלבטת אם אתחרט שזה לא מאנונימי אבל יאללה.

כל המשחקים של בעלי עם הילדים כוללים השתוללויות - קפיצות, ריצות, מלחמות בכאילו, "מכות" בכאילו, דגדוגים.. אין לו כמעט אופציה של לשחק איתם בנחת.

המשחקים האלה עם קו עלילה די ברור: השתוללות > צחוקים > מישהו עובר את הגבול (או בעלי בטעות לא קולט שאחד הילדים מיצה או שאחד הילדים לא שם לב שעבר גבול) > הצד השני מרגיש שהוא באובדן שליטה על המצב > מתחילה השתוללות (או זאת שהתחילה מקודם בטעות או כהתגוננות) > המצב מידרדר > מישהו מתחיל לבכות, בעלי כועס עליהם שהם משתוללים ואני כועסת עליו שהוא התחיל את כל הדבר הזה בכלל.


יש עוד משחקים שאני כועסת עליו בגללם, נגיד שהוא  משחקים בלצרוח. כן כן. פשוט צורחים להם לכיף.


הוא מבחינתו משחק איתם משחקים לגיטימיים. על משחקי הצרחות הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה (זה עושה לי כאב ראש של החיים), ובמשחקי השתוללויות זה מבחינתו משחקי כיף, וההידרדרות זה ענין נקודתי שהיה יכול להימנע ורק במקרה לא נמנע, והוא בכלל לא שם לב שזה איכשהו כל פעם קורה.

ואם אני צועקת ומתעצבנת שיפסיק לפני הההידרדרות אז בכלללללל אין לו מושג מה אני רוצה. סתם משביתת שמחות שבאה להרוס את הכיף לכל בני הבית 🙄

לדבר בזמן רגוע - אין מה כי מבחינתו הם עושים כיף, מה אני רוצה? אין לו סבלנות לשבת לשחק לוטו (הוא עושה דברים כאלה לעיתים רחוקות)

ויוצא שעכשיו במלחמה, כל פעם שהוא בא לעזור לי אתם ולשחק איתם נגמרת בזה שאני כועסת עליו.

בקיצור אין לי שאלה, פשוט פרקתי. לא יודעת מה לעשות עם זה. הולכת להרגיע את שני הגדולים שהחליטו שמלחמת פירורי עוגה שנזרקים אחד על השני זה משחק לגיטימי 🥴 

גברים לפעמים זה דבר מוזרדיאט ספרייט
אין עצה רק להגיד לך שליבי איתך (אצלי זה לא קורה אבל יש רשימה ארוכה אחרת של דברים מוזרים/מטומטמים אחרים) 
חח וואי ממשכורסא ירוקה
והוא בנאדם הכי מדהים בעולם. שותף מקסים, יש לנו בנושאים אחרים תקשורת ממש טובה, אבא מהמם. אבל הנושא הזה מוציא אותי משפיות
קראתי פעםקדם
לא זוכרת איפה, שזה הרבה פעמים משחק של אבא עם הילדים ושזה ממש חשוב לילדים, זה בונה אצלם עוצמה, תעוזה, יכולת יצירה מהקופסא, יכולת הנאה וכיף ועוד...
אין ספק שמדובר בתכונות שאין ליכורסא ירוקה
לא מבינה מה כיף בזה ומה רע בלשבת כמו בני אדם נורמטיביים ולשחק משחקי קופסה או לצייר 
גם אני קראתי..אוהבת את השבת

תכלס העצבנות גם יושבת על רצון בשליטה שלנו, הנשים

שזה לא ככ בריא..


למדתי ללכת למקום אחר ולבנות מהזמן לעצמי ולהשתדל לא להתערב לבעלי

זכותו, זה גם הילדים שלו ואני לא צריכה תמיד לקבוע מה הדבר הנכון

גם אם זה מעכב השכבות או מישהו בוכה בסוף..

שיהיה..

זה חשוב הזמנים האלה


אגב בכי מקפיץ אותנו אבל תכלס מה כזה נורא שמישהו בוכה? מתחשלים ככה..


ונשמע שהוא נהנה איתם, זה דבר משמעותי מאוד!!!

אחרת למה שירצה להיות איתם

אנחנו אוהבות גם להנות איתם, נכון?

כולנו אוהבים להיות איפה שכיף לנו


אבל כן מבינה אותך גם שזה מחרפן שלא תביני לא נכון..

אני חושבת שבעלך הוא לא אחד מהילדיםדיאן ד.

ויש לו את שיקול הדעת שלו.

 

ואם לדעתו זה כייף ונחמד לשחק במשחקים האלו אז שישחק איתם ויישא בתוצאות.

קרי אם הילדים בוכים אחרי המשחק הוא צריך להרגיע את הרוחות ולפייס אותם.

ואם הבית בלגן בעקבות המשחק הוא צריך לדאוג שהבית יהיה מסודר לאחר מכן.

שיסדר לבד או שיפעיל את הילדים.

 

לגבי הצרחות אם לך זה מפריע ועושה כאב ראש זאת סיבה מספיק טובה לא לשחק את זה בנוכחותך.

כשאת לא נמצאת שיבלו איך שבא להם.

אז הבעיה שהוא לא נושא בתוצאותכורסא ירוקה

אם אחד בוכה כי לא נעים לו אז בעלי כזה "די זה לא כאב לך לא הכאבתי לך תירגע" מה שרק מגביר את הבכי, ואם ילד מנסה להפסיק אבל לא מצליח לדבר מאיזו סיבה (התקף צחוק מדגדוגים, או סתם ילד מחליט שזה ייתר מדי לו ובעלי לא זיהה בזמן) ואז הילד התחרפן והגיב בכוח - אז בעלי ממש יכעס עליהם ויצעק על הילד, וזה לא אשמת הילד בכלל!! ואם אני אומרת לו אז הוא לא מקבל את זה מבחינתו הכל היה בסדר והילד סתם התחרפן. זה בדיוק מה שמעצבן אותי שבסוף אני זאת שמרגיעה את הילדים ואז אני עוד יותר עצבנית שהוא לא מספיק רגיש. וזה באמת סימנים עדינים לפעמים לראות על הילדים שגם בזמן רגיל הוא לא תמיד יזהה אבל בטח שכשהם עסוקים בהשתוללות הוא בכלל לא במצב לזהות דברים שהם לא ממש מפורשים. ואז אני מתעצבנת עליו למה להיכנס לסיטואציה שאתה לא קשוב לילדים שלך בכלל????

וגם יש את הקטע שלפעמים הוא עןשה משהן מסוכן איתם ואז הנשמה שלי יוצאת עד שזה נגמר. אבל בסדר נגיד ששם אני צריכה לסמוך על שיקול הדעת שלו.

בלגן הם דווקא לא עושים, לפחות זה..

אס אולי תדברו ספציפית על זהאוהבת את השבת
וגם- אולי הוא מתגונן כי חושש שתכעסי עליו?
והכי עוזר ללכת או לצאת מהבית כשזה מתרחשאוהבת את השבת

ואז יהיה לו ברור שהוא מטפח בתוצאות

וככה הוא ילמד מעצמו מצי להפסיק 

קשה לי להסבירכורסא ירוקה

זה לא שהוא ילמד כי הוא לא רואה את זה בכלל, אז איך הוא ילמד?

גם אם מדברים על זה הוא לא מזהה את זה. אולי אני סתם מגוננת יותר מדי על הילדים? לא יודעת כבר. המלחמה הזאת מעייפת אותי נפשית

למה שלא ישחקו בכניסה לבית?אמאשוני

שיזרקו פירורי עוגה בחצר.

שיעשו מלחמת מים.

ילדים צריכים להשתולל, זה בריא וטוב.

הם גם צריכים לדעת לעשות תעסוקה רגועה.

אז טוב שיש אותך.


אני חושבת שיעזור:

1. להבין שהשתוללות ופריקת אנרגיה זה צורך לגיטימי, ולא לצפות שכל היום ישחקו רגוע כמו לוטו

2. להבין מה בהשתוללות שקורית לא טוב ולחשוב איך ומה כן לאפשר.

ליצור סביבה בטוחה עם מינימום נזק.

(נעליים מלאות בוץ אמור להיות סוג של לגיטימי)


שיעשו מלחמת בלוני מים, רובי מים, תופסת. מחוץ לבית.

צרחות מחוץ לבית

ספורט עם רועיקי מצחיקי

אופניים

אם בעלך איתם ומשגיח אז יופי.

מבחינת מריבות שיפתור את זה מחוץ לבית.

ילדים מקבלים מכה, אבא יתמודד עם זה.

שיחזיר אותם ישר למקלחות, תשמיעי להם פודקאסט בזמן הזה להרגעת הרוחות.



ספורט זה רעיון מעולהכורסא ירוקה

מבינה שהם צריכים לפרוק אנרגיה אבל אי אפשר לעשות את זה בצורה הגיונית? ספורט נגיד זה מושלם בעיני. אבל הכיף שבהשתוללות מסתבר יותר טוב


לי אין בעיה עם בלגן או לכלוך - אני מנקה ומסדרת הכל טוב. דוקא בעלי משתגע מזה.. אבל הבעיה שלי כמו שכתבתי למעלה שאני מרגישה שהוא בעצמו הופך לילד והוא לא זוכר שהוא עדיין בתפקיד האבא ולא יכול פשוט להשתולל וזהו אלא צריך להיות האחראי - לשים לב מתי להפסיק, לראות איך הם מרגישים, יותר מסתם חברים שמשחקים אלא שהאחריות שלו היא עמוקה יותר

ומה קורה כשאת לא נמצאת?אמאשוני

מישהו איבד יד/עין/ רגל?

בעלי גם משתולל איתם, פעם אחת ילד פתח את המצח ונשארה לו צלקת מפוארת

דווקא שברים ונקעים ופריקות וכוויות קרו בתאונה בזמן רגוע באופן בלתי צפוי.


לגבי מתי להפסיק, לפעמים עוברים את הגבול, צורחים בוכים, נרגעים.

זה תהליך שלא צריך להיבהל ממנו.

זה קשה להתנהל עם זה כאמא, ולכן מי שהתסיס ישא בתוצאות.

אני לפעמים עובדת בבית קפה למשל במקום מהבית כדי לא להיכנס לפוזיציית המבוגר האחראי.


ילדים שיותר רגישים צריכים ללמוד בעצמם איך לא לעבור את הגבול כי אח"כ הם סובלים מזה, זה גם לימוד חשוב.


תחשבי על הסיטואציה עם העוגה. אם הבלאגן לא מפריע לך, אז מה כ"כ נורא במה שהם עשו?

לצה הרגשת צורך לעזוב הכל ולהתערב?

כשאני לא נמצאת לרוב הוא לא משתולל איתםכורסא ירוקה

כי הוא במוד הישרדות והוא יודע שהוא חייב להיות על הכל בתשומת לב.

זה קורה כשאני בבית ונהיה כמה דקות של נחת ואז יש לו פניות למשחקים האלה איתם.  


אני חושבת שאת צודקת סהכ והאמת שאפילו הערב הוא שיחק איתם והשתוללו קצת (אבל יותר רגוע מבדכ) וממש עצרתי את עצמי מלהתערב וראיתי שהיה בזה משהו נכון.

זה עדיין קשה לי. מודה.. בתור ילדה כמה פעמים נפצעתי, דווקא לא מתוך השתוללות, אבל יש לי צלקות נראות לעין מזה וא י גם זוכרת את הכאב, וזה ממש מפחיד אותי שהילדים שלי יעברו את הסבל הזה. ובשביל מה? הרי אפשר למנוע את זה...


עם העוגה לא הפריע לי הבלגן, כל עוד הם שיחקו סתם בפירורים מהשולחן לא אכפת לי, אבל פתאום קלטתי שהם ממש לקחו פרוסת עוגה והתחילו לפרק אותה כדי שיהיה להם מלאי למלחמה וזה כבר היה סתם השחתה של אוכל. עד שהגעתי הם גם צירפו לזה השפרצות של מים באמצע המטח מה שהפך את כל הענין לעיסה דביקה ומגעילה למדי.

אני יותר בעד בלגן מסוג כל המשחקים על הרצפה, פחות השחתה של אוכל וגועל במטבח

פעם קראתי על התופעה הזו מאמרעל הנס

אמא משחקת עם הילדים שלה על מנת ללמד אותם.

ואבא פשוט משחק איתם.או מלמד פשוט דברים אחרים.

וילד צריך גם את זה וגם את זה.

אני גם ממש מתחרפנת מזה ככה גם בעלי משחק עם הילדים,פשוט למדתי לשחרר ולתת לו להיות המבוגר האחראי.כי לנסות להיות האחראית פה מעמיד אותו בצורה לא מכבדת מול הילדים כי התיחסתי אליו כאילו הוא עוד ילד,וגם נדון מראש לכישלון.

והוא גם לא הבין מה הבעיה בכלל

אז פשוט למדתי לקחת את עצמי ולהתנדף מהשטח...

ולהנות מזמן איכות עם עצמי.


אני שמחה לשמוע שהוא נורמלי!כורסא ירוקה

תודה גם ל @עדינה אבל בשטח ול @שופטים על הנירמול.

אני בכלל לא מכירה את זה מהבית שגדלתי בו. אבא שלי הוא איש כל כך עדין, שיחק איתנו טריוויה ושח מט. אף פעם לא השתולל איתנו ואנחנו בכלל לא השתוללנו הרבה, בעיקר שיחקנו משחקי קופסה ופאזלים.

פתאום בעלי עם כל האנרגיות האלה זה נראה לי פשוט הזוי

אבל אתן לא מפחדות שהוא יסכן אותם פתאום? נגיד בעלי מסוגל לשים ילדים על הכתפיים ולרוץ איתם ממש במהירות בתוך הבית וקרה כמה פעמים שממש פחדתי שעומד להחליק (גם קרה פעם בפארק שכמעט מעד עם ילד על הכתפיים כי רץ איתו) ואני פשוט יושבת שם בפחד אימים ומבקשת שיפסיק כי אני מפחדת על החיים שלהם

תסמכי עליוהמקורית

הוא אבא שלהם ולא רוצה להזיק להם

אפשר להגיד אחרי בעדינות - שומע בעלי נראה לי פחות מתאים ההשתוללויות האלה

או - אני חוששת שיפלו

אבל לגעור בו בפניהם זה קצת כמו להתייחס אליו כילד בעצמו, כי את מפילה עליו את הפחדים שלך ומשליכה על ההתנהלות שלו את הדרך שבה גדלתי

הוא לא אבא שלך, וזה לא אותו בית. זה באמת כזה פשוט כשקוראים אבל קשה להתנהל מול זה

המשפט האחרון - בולכורסא ירוקה
צודקת בכל מילה. זה קשה מאד ליישם
מפחדת ולכן יש שלב שאני פשוט כבר כועסתעדינה אבל בשטח
לרוב לא קורה שום דבר, יש מצבים שכן, אבל לא דברים מסוכנים ממש.. משתדלת לסמוך עליו, להתרחק, וליזור כשזה נגמר, או לסיים את זה שכבר אין לי כח.. אבל תסתכלי לפעמים מהצד, תראי איך הילדים נהנים, ואיזה אבא מתוק הוא, שמשתולל איתם ומשמח אותם.. יש בזה משהו חמוד
צודקת לפעמים זה ממש חמודכורסא ירוקה
אבל לפעמים זה מוציא אותי מדעתי. אני מודה שקשה לי ללכת לחדר כי מרגישה שחייבת להיות שם למקרה חירום וגם להיות בחדר ולשמוע את הצווחות שלהם בזמן המשחק עוד יותר מלחיץ אותי 😅
רק אומרת, אם הוא ימעד עם ילד בידיים או על הכתפייםכתבתנו
הוא באינסטינקט יגן עליו דבר ראשון ועל עצמו רק אולי בשלב שני. מה שאומר שהוא עלול לחטוף חזק ולהיות מושבת שזה עדיין (אותי) היה הכי מכעיס בארץ, אבל זה בטוח שהוא ידאג לילד
לא יודעת אם זה אפשרי פיזעתכורסא ירוקה

אם יש לך ילד על הכתפיים אין לך איך להגן עליו כשאת נופלת.  

וגם קרה כמה פעמים שהמצח שלהם נחבט במשהו גבוה.. הוא פשוט לא נזהר מספיק, לא חושב מראש על הסכנות

גם אצלנו זה ככהעדינה אבל בשטח
עד שמישהו מקבל מכה ובוכה, או עד שאני צורחת שדי כברררר, אני זוכרת גם שאבא שלי היה משחק איתנו סוגי משחקים כאלו .. ותמיד אמא שלי היתה בורחת מהחדר עד שיירגעו העניינים
לבעלי ולילדים יש משחק מי נגע במי אחרוןשופטים

כל הזמן המשחק ברקע ומתעופפים פה דברים (כי מי שזרק על מישהו משהו והוא לא תפס זה נקרא שהוא נגע בו אחרון), אני מדברת על נעליים, מפתחות, מגבות, בגדים שמחכים לטיפול, מה שלא תרצי..

כבר קרה כמה פעמים ששיחקו בבוקר והבן התעצבן עד שלא רצה ללכת לבית ספר 🤦‍♀️

יש לך בעיקר בנים?באתי מפעם

זה מוכר סוג המשחק המוזר/ משגע / מעצבן הזה...

אבל, שימי לב שאת לא הופכת את בעלך לעוד ילד.

מכירה לו, צועקת עליו, לא סומכת עליו שיעשה דברים מסוכנים איתם, מאשימה שהם בוכים בגללו.

אני חושבת שהנזק הזה רב על התועלת, בעיני הילדים איך אמא תופסת ממנו, עוד איזה שטותניק קטן, או גבר שאפשר לסמוך עליו שגם אם יש בסוף נזק, הוא יטפל בזה.

תנסי להתרחק מהאזור כשהם משתוללים, ככה גם לא יחפרו לך וגם פחות מעצבן אותך וכשמישהו יבכה בעלך יהיה חייב לטפל בזה ולא את תבואי 'לעשות סדר'.

אני ממש מבינה אותך שזה משגע, אבל זה גם סוג של קשר מאוד מהנה ולא משהו שנשאר לנצח... 

בעיקר כן, אבל גם בת שובבה..כורסא ירוקה
תקראי קצת על משחק אגרסיביאפונה

קשה להפריז בתועלת של משחק כזה לשחרר אנרגיות של רגשות תסכול ובהלה מהגוף.


משחקי קופסא וציור זה מקסים אבל לא מביא שום פורקן של אגרסיות

ילדים בעולם שלנו עמוסי רגשות תסכול שאין להם איפה להתנקז, ובמיוחד בזמן מלחמה שחווים גם בהלה, זה כל כך חשוב!!


מהתיאור שלך על איך שגדלת קל להבין שאין לך שום מערכת יחסים פנימית עם אגרסיביות, וברור למה קשה מאד להכיל את הדבר הזה.

מה את עושה כשאת כועסת, או מתוסכלת מאד?

מה קורה לך בגוף כשמישהו לידך כועס או מגיב בתוקפנות?

כדאי להתבונן בזה

יש שם איזור שלם של רגשות חזקים ועוצמתיים,

לא תמיד פוטוגניים,

אבל הם חלק מקשת הרגשות

ורגשות צריכים לקבל ביטוי.

האתגר הזה יכול להיות מתנה בשבילך,

אבל גם אם לא - את יכולה להבין שהוא מתנה בשביל הבריאות הנפשית של הילדים שלך.


לגבי זה שהמשחק נגמר רע -

נשמע לי שאם לא תהיה לך התנגדות כללית לכל העניין, ואפילו תעריכי את התועלת שהוא מביא,

בעלך יהיה פתוח יותר לדיוקים ולשים לב למה שמפריע לך. אתם יכולים למשל להגדיר סימן מוסכם או מילה שעוצרים את המשחק באופן מיידי. או לנתח סיטואציות שקרו וללמוד מהן.

מענין מה שאת אומרתכורסא ירוקה
זוכרת שכשיצאנו אז נורא הלחיץ אותי שהוא משחק משחקי מחשב אגרסיביים כאלה עם אמוציות ודיברתי עם חבר שאמר לי - מה את רוצה הוא גבר, יש לו אגרסיות.. וזה נורא הפתיע אותי כי גדלתי עם אחים והם שיחקו במחשב אבל זה לא היה מקום לפוקקן בשבילם סתם משהו כיפי, בחיים לא ראיתי שממש מוציאים אגרסיות במשחק..

כשאני כועסת או מוצפת אני צועקת או בוכה או מתכנסת בעצמי וזה משתולל בפנים עד שנגמר... יש לי הרבה פעמים רצוו להוציא את זה באמת בצורה יותר אגרסיבית אבל לא מכירה אופציות כאלה

בול מה שקורה אצלנונעומית

מייד כשזה מתחיל אני הולכת למקום אחר.

ולגבי סימנים עדינים של חוסר נוחות של הילדים, זו בדיוק ההזדמנות שלו ללמוד

זה ממש קשה וסלע מחלוקת רציני ביותר שלנו

אבל אני אומרת לעצמי שהוא אבא של הילדים ובחרתי אותו, ויש לו מרחב טעות.

סיכמנו על דברים שלא עושים לידי כי זה מסוכן מידי ומבהיל אותי

יפה שאת מצליחהכורסא ירוקה
אני דווקא במסוכן מתקשה לשחרר וללכת. פשוט מפחדת מדי
את סומכת על ניהול הסיכונים שלו בכללי?נעומית

אם כן, אפשר לומר לו שאת סומכת עליו ומכבדת את הרצון שלו להשתולל ואת נותנת לו את כל הסמכות.

יכול להיות שכשהוא יצטרף לזהות את הגבול בעצמו הוא לאט לאט ילמד אותו

בדברים אחרים הוא זהיר ממשכורסא ירוקה

כשמשהו תחת הגדרת מסוכן הוא אפילו נחשב אובר זהיר ברמה שלפעמים אנשים אומרים שהוא פחדן.

ספציפית בנושא הזה לא הבנתי למה הוא לא מבין את הסכנה. אם משהו כבר קורה אז הוא כזה "בסדר את צודקת אבל אנחנו רוצים לעשות כיף וזה לא יקרה שוב" אבל זה לא שהוא מתנהל שונה

את יכולה לבקש ממנופילה

לא לעשות דברים מסוימים כי את מפחדת או כואב לך הראש. בעיניי לגיטימי מאוד.

לא לגיטימי להמשיך לרוץ עם ילדים על הכתפיים אם כבר נחבלו במצח.

לגבי אמירה שהוא אבא ויש לו שיקול דעת , לא מסכימה עם זה. לאמא שלי הרבה פעמים לא היה שיקול דעת אבל אבא שלי  לא התערב כי היא אמא והטיפול עיקרי היה עליה למרות שהוא ידע שהיא עושה משהו לא נכון.

בעיניי זה לא נכון. אתה לא יכול לשחק את עצמך חירש/ עיוור ואז להגיד אמא שלך עשתה או במקרה שלך אבא שלכם עשה

זה לא רק אצלך ככהנופנופ
בול כמו שקורה אצלנוממצולות

פשוט אחד לאחד

משתוללים מדגדגים ועוד כל מיני

עד שנהפך ללא נעים ואז בכיות וצעקות

ניסיתי בהתחלה להסביר

איך לעשות את זה בצורה יותר נעימה

איך לזהות סימנים של חוסר נעימות

אפילו מצוקה לפעמים

אבל זה לא עזר

ופתאום קלטתי שהילדים בעצמם

רוצים ודורשים את זה

זאת אומרת שכיף להם

אפילו שלפעמים מקבלים על זה מכות וחוטפים

הם חוזרים על זה שוב ושוב

אז אני לא אהיה החכמה היחידה

פה שיחשוב שזה לא בסדר כשכולם נהנים

ואם הם בוכים מדי פעם ופונים אליי

אני אומרת להם לכו לאבא

ומנסה באמת לשחרר

אבל הדבר העיקרי פה זה שתביני

שזה באמת טוב וחשוב להם

וזה יוצר קשר מצוין עם האבא

ובסופו של דבר

זה יהיה זכרונות ילדות שלהם

הם לא יזכרו את המכות הם יזכרו את הכיף ואת הצחוקים שעשו עם אבא

וזה חשוב ברמות

וואי תודה על זהכורסא ירוקה

הם באמת אוהבים את זה. נשגב מבינתי איך אפשר לאהוב משהו שמתפתח למשהו לא כיפי, אני מראש נמנעת מסיטואציות כאלה.. אבל זה ממש תיאור מדויק והם באמת אוהבים את זה.

לפעמים אני רואה שהם אפילו יודעים להגיד לו תעשה לי ככה אבל.. נגיד תהפוך אותי אבל בלי לדגדג, וכאלה. אז באמת יכול להיות שאני צריכה לתת להם את הזמן איכות(...?!) הזה איתו

בדיוקממצולותאחרונה

סליחה על ההשוואה

זה קצת כמו לראות כלבים או חתולים משחקים

ולנו מהצד זה נראה שהם מכסחים אחד את השני

כל אחד והדרך משחק שלו

רוצה לומר שמבחינה התפתחותיות זה קריטיאוזן הפיל

מחקרים בדקו וגילו שכשאבות "משתוללים" עם הילדים זה משחרר אוקסיטוצין (הורמון האהבה) בדיוק כמו שאצלנו משתחרר בהנקה או בלידה או בחיבוק ארוך.


זאת הדרך שלהם ללמד את הילדים שליטה באגרסיות.

וזאת לא השפה שלנו וזה לא נעים לנו, אז אני משתדלת להתרחק קצת מהסיטואציה.


צריכה את עזרתכןרוני 1234

בעלי בחו"ל ואני לבד עם הילדים.

מלחמה, זומים, עבודה מהבית, מלא מסכים… איכשהו אני מסתדרת עם הכל אבל בערב אני משתגעת.

הקטנה שלי בת 6 תמיד נרדמת מאוחר (בסביבות 9) אחרי סיפורים, שירים וקצת לשבת לידה. עכשיו שכולם ישנים בממ"ד יש פה מלחמות כריות כל לילה והם הולכים לישון נורא מאוחר (סביבות 23). זה יוצא שלוש שעות שאני עצבנית, צורחת עליהם ובאופן כללי בא לי לבכות.

ניסיתי להסתגר בחדר שלי ולתת להם להוציא את כל האנרגיות- לא עבד.

ניסיתי להשכיב אותה מוקדם יותר כדי שתרדם לפני שהגדול נכנס לישון שם- לא עבד.

מה אפשר לעשות??


@אמאשוני

לעשות הפוךדרקונית ירוקה
להשכיב את הגדול וכשהוא נרדם להכניס אותה. בינתיים שתהיה לידך כשאת עושה את הדברים הרגילים שלך של הערב, בלי להעסיק אותה
השתגעת, אין מספיק מלחמות בעולם? 😂רוני 1234
חלילה וחס שהגדול ילך לישון לפני הקטנה
אולי להשכיב במיטה שלהמקרמה
ואחרי שהיא נרדמת להעביר אותה?
החדר שלה זה הממד 😂רוני 1234
אבל אולי אשכיב אותה אצלי במיטה ואז אעביר אותה… תודה!
אם היא בת 6, בן כמה הגדול?אמאשוני

אם הוא בן 8-9 עם אופי של בכור, אולי יעזור לדבר איתו ולהעצים אותו שהוא ה"גבר" של הבית,

שבעלך ישוחח איתו בוידאו שיחות של גדולים ויתן לו הרגשה של חשיבות. למשל אפשר לשתף אותו בדילמות שבעלך מתמודד איתם כרגע.

למשל מה עדיף: לחכות יום לטיסה ישירה,

או לצאת עכשיו בשלוש טיסות..דברים כאלה שהם לא "כבדים" מצד אחד מבחינה נפשית

והם כן של "גדולים" שלא קשורים לילד ישירות, אלא מתייעצים איתו וזה נותן לו הרגשת חשיבות.

וגם לשבח אותו.

נניח את מדברת עם אמא שלך בטלפון, להגיד משפטים כמו:

מציאות מוזרה, יוסלה תקוע בחול, כן קצת קשה, אבל בזכות מושיקו האלוף אנחנו מתמודדים.

היום הוא העלה לי את כל הקניות הביתה, וואו! ממש הציל אותי, כזה.


אפשר גם לקנות לו בחול מתנה ולהביא לו תעודה כי : התעלה לגודל השעה, ונתן מעצמו לטובת המלחמה וכד'.


ללטף לו את האגו הגברי..


אם ירגיש חשיבות, ירגיש גם מחוייבות, תראי איך האחריות והיכולות שלו מזנקות פלאים.

ואז אפשר בשיחה של בוגרים לפרוט למשימות

שאחת מהן היא לדאוג שהאחות הקטנה ישנה בזמן.


אפשר גם להבטיח לו שוקו ועוגיה ושיחת בוגרים אחרי שהיא נרדמת.

אפשר נגיד שבעלך יעזור בזה, ובמהלך היום יצבור חוויות, תמונות, סרטונים. גם חדשות ברמה מתאימה.

ואז אחרי שהקטנה נרדמת, לתת לו לשוחח עם אבא בזמן שלך יש שקט.

שידברו שעה על כדורגל ושאר עניינים בעולם. השיחה יכולה להתקיים רק עם הילדה לא יודעת עליה, אחרת היא מצטרפת לשיחה ומותאמת גם אליה.


אם הוא קטן יותר וזה לא פתרון מותאם אפשר לחשוב בכיוון אחר.


בכל מקרה את המלחמת כריות כדאי להזיז לשעה מוקדמת יותר שבערב כבר פחות יהיה אטרקציה.

תודה, את אלופה!רוני 1234
באמת אנסה לתת לו להשכיב אותה ולקבל תמריץ בתמורה.
שמחה שקלעתי לכיוון שמדבר אליךאמאשוני

שימי לב שיש שני סוגי תמריצים,

פנימי וחיצוני.

תמריץ פנימי זו תחושות שנותנות ערך רותמות לפעולה בטווי הארוך.

תמריץ חיצוני נותן הטבה בטווח הקצר.

זה מצויין להתחיל עם תמריץ חיצוני כדי להשיג תוצאות בטווח הקצר, וכדי להטמיע הרגלים.

אבל אם מצפים לשינוי בטווח הארוך יותר ובאופן עמוק יותר,

כדאי במקביל לתמריץ החיצוני לתת גם תחושת ערך.

למשל אם הוא מרדים אותה בשביל לקבל פרס, זה לא סותר שאפשר להגיד לו אח"כ תודה רבה זה מאוד עוזר לי. אני גאה בך. רואים שאתה בוגר ואחראי. ככה לאט לאט זה יבנה בו ערך ומשמעות.

וואלה קלעת לנקודה 🎯רוני 1234אחרונה
נתת לי חומר למחשבה, כרגע אין לי זמן לכתוב אבל תודה!
שרשור- נחשי מי הרבנית!הרבנית הקדושה

מוצאי פורים שמח, נשים צדיקות!

הגענו לשלב שבו אתן מנחשות-

מי הרבני(ו)ת הצדיקה,

שבמהלך השבוע הבריקה?


כתובנה פה את הניחושים,

ובסוף נערוך סיכומים.

שמנה לב, לרבנית מספר פיצולים,

נראה מי תזהה את השובבים.

תודה לשתיכן!ירושלמית במקור
דימום קל 3 חודשים אחרי הלידה, מה יכול להיות?אנונימית בהו"ל

בדרך כלל המחזור חוזר לי רק כשמתחילים טעימות.

ולא מונעת.  (תכננתי להתחיל כשנתחיל טעימות)


 

והאמת שלא נבדקתי בדיקת רופא אחרי הלידה


 

ויחסים היה רק לפני כמה ימים

 

קודם כל תעשי בדיקת הריון.אמהלה

ואם שלילי, המתח עלול לגרום לשיבושים....

חיבוק גדול

תודה!! באמת הרגשתי שאני נקרעת בימים האחרוניםאנונימית בהו"ל
כל הירידות למקלט לפעמים עם עוד ילד חוץ מהתינוק על היידים..

הבאסה שנראלי נאסרנו

אני במתקפה הקודמת של איראןרקאני

קיבלתי את המחזור הראשון מהלידה

הבנתי שמתח נפשי משפיע ממש

אני לא מרגישה מתח יותר מדי.. רק דריכות..אנונימית בהו"ל
תודה בכל מקרה! וחיבוק!
נראלכם נורא שלא נבדקתי אחרי הלידה?אנונימית בהו"ל

פשוט לפעמים רק הרופא שאל אם הכל בסדר, והכל היה בסדר

ולא היו לי תפרים או קרעים..

לי הייתה שארית שילייה שלא דיממה..ואילו פינו

ונאמר לי שאם לא מוציאים אותה זה יכול ליצור דלקת.. או שהגוף ינסה איכשהו להוציא אותה (כנראה דרך דימום...)

אז כן, זה חשוב להיבדק גם אם לא היו תפרים והכל מרגיש בסדר..

לפעמים בהנקה יש גם שיבוש הורמונליפה משתמש/תאחרונה

קרה לי ככה כמה פעמים

פתאם דימום קצרצר לא קושר לכלום


טגם אחרי שהמחור חזר כרגיל- ההפרשים ממממש ארוכים וגם נגיד פעם אחת דימום ארוךך ופעם אחרת -ימים של 3-4 ימים גג שזה הזוי לי


אם לא נבדקת שאחן שארית- אולי כן כדאי לבדוק

התינוקת שלי עם שיעול נבחני ואני ממש מאשימה את עצמיאנונימית בהו"ל

יורדת איתה למקלט כמה פעמים בלילה בשיא הקור

כמובן עם שמיכה אבל עדיין קפוא

מקלט ציבורי עם עוד הרבה אנשים שכל אחד משתעל

לא יודעת מה לעשות עכשיו

אני ממש דואגת לה

היא פיצית פיצית


ויש אירוע במשפחה בשבוע הבא

לא רוצים לדחות אותו

וממש לא בא לי להתלבש וללכת לאירוע

בא לי להגן על התינוקת שלי

להישאר איתה בבית

לא עם מלא אנשים

אני בחוסר שינה קיצוני


ה' תעזור לי

מה לעשות????

לא חייב ללכת לאירועהמקורית

אנחנו במלחמה ואת עם תינוקת..זו סיבה מספיק טובה

אאכ ואח מתחתן נגיד.. כל עוד זו לא קרבה ראשונה הייתי מרגישה בנוח אם לא היה מתאים לי

אחותי מתחתנתאנונימית בהו"ל
אה וואוהמקורית

אז באמת בעייתי להיעדר..🥴

מקווה שתצליחי להתאושש עד אז♥️

ואל תתבאסי על התינוקת המצוננת. אתעושה מקסימום בשבילה ויכל לקרות גם בלי המלחמה

מזל טוב!!!רוני 1234

וואו איזה מרגש ❤️

היא יודעת לאכול מבקבוק? הייתי משאירה אצל קרובת משפחה (מהצד השני) או בייביסיטר בוגרת (אולי מטפלת במעון או משהו כזה).

עשיתי את זה כשאחותי התחתנה אפילו שזה לא היה במלחמה…

אל תאשימי את עצמך!אורוש3

את עושה את המקסימום במציאות קיצונית. הבן שלי בן 7 עם שיעול נבחני ויש לנו ממ''ד בבית ולא היינו ליד חולים. לא הכל בשליטתנו. וזה גם מזג אוויר כזה.

הייתי מנסה לראות רופא כי היא קטנה.  אני נתתי לו כדורי בטנזול...

לגבי האירוע תלוי איזה אירוע, מה הקרבה, מה יהיה המצב אז, כמה נסיעה ובת כמה התינוקת.

חיבוק

אל תלכי לאירוע, ואם את הולכת אז בלעדיהכורסא ירוקה
מי שלא מסוגל להבין שבמלחמה ו/או עם תינוקת חולה להגיע לאירוע זה לא חובה אז באמת בעיה שלו
מנשא עלייך מכוסה במקלט יכול לעזור גם לחימום שלהאוהבת את השבת

וגם למנוע הידבקות..


חוץ מזה להלבי שממש חם בהתראה

שכבה של פליז דובון כזה..

ולהקפיד על כובע

המעברים האלה באמת בעייתיים


מזל טובבבב

תנוחי הרבה בימים לפני ואחרי

זה מאוד משמעותי

כדי לחשוב טוב איך לשמור עליה

צריך ראש ערני ועובד..

קודם כל לא להאשים את עצמךאהבה.

את עושה את ההכי טוב שלך,

דבר שני, אם היא ממש פיצפונת הייתי לוקחת לרופא.

עיסויים עם שמנים בבית, להלביש טוב טוב ולהשאיר שמיכה בשקית במקלט.

מניסיון אישי !!!!מולהבולה

של גיסי עם תינוק פיצי בן ארבעה שבועות

תמצאי חדר כמו חדר ייחוד ושיביאו לך הכל לשם ואם חשוב לך לקחת חלק מהאירוע כי זו בכל זאת אחותך אז להביא בייביסיטר איתך שתהיה עם התינוקת בחדר הזה

הרעש של המוזיקה נוראי.הוא לא הפסיק לבכות והייתי עם גודש נוראי עד בכי

כי נתתי בקבוקים. תחשבי קודם על הנוחות שלך ושל התינוקת לפני כולם


לגבי המקלט אין כל כך ברירה. רק לנסות להלביש יותר עם כובע ושמיכה 

גיסי התחתןאוויר לנשימהאחרונה

כשהבת שלי הייתה בת 3 חודשים

הרעש של המוזיקה היה נורא

אז פשוט נשארתי אתה בלובי של האולם ובעלי שמח עם אח שלו בפנים (בערך.. חתונה בלי הפרדה).

אם את יכולה שבעלך יהיה אתה ואת תהיי בפנים, אולי זה רעיון… 

אולי יעניין אותך