ענייני גיסות.. אשמח לדעות.האושר שבחלום
אני ובעלי ב"ה בזוגיות ממש טובה, ברור שיש עליות ומורדות.
אבל תמיד אנחנו מוצאים את הדרך הנכונה שלנו בסוף,
בעלי תמיד ראה בי דברים טובים.. ושיבח אותי
גם סוגשל העריץ אותי לפני החתונה, וגם קצת אחר כך.
אבל מאז שעבר הזמן אני מרגישה שהוא כל הזמן משווה אותי לגיסתו.
לדוגמה- היינו במפגש משפחתי, ואז אמא שלו זרקה לגיסתו משפט קצת פוגע.. וטיפה רמזה לה על המשקל שלה.
ואני הייתי המומה! ואמרתי לו בצד, שאני בהלם מהמשפט.. ושראו שגיסתו נחנקת בתוכה.
והוא אמר לי: היא לא כמוך לוקחת דברים קשה, היא ציחקקה והעבירה הלאה.
וזה פגע בי מאוד! בנוסף, גיסתו היא קולית כזאת.. כאילו טיילנית,
היא ובעלה כל היום מטיילים, הולכים למעיינות.
ואני הכי לא כזאת, והוא ידע את זה גם כשהתחתנו, והאמת? שאנחנו זוג פדלאות.. ותמיד היינו מעדיפים בית קפה נחמד,
מטיול שטח.
ופתאום זה התחיל להפריע לו.. והוא אומר לי תראי אותם, איזה מגניבה היא.. מטיילת איתו וזורמת.

עוד סיטואציה מעצבנת- אני מטבעי באה מבית חם,
אוהבת לפנק את בעלי ואת הסביבה שלי באוכל טעים וטרי,
וגם חשוב לי להתקשר לבעלי, ולשאול לשלומו..
לשלוח לו הודעת חיבה בבוקר, כי ככה גדלתי.
אמא שלי עד היום שולחת לנו הודעת בוקר טוב כל בוקר, ואיחולים.
וגם אני ככה, תמיד דואגת שהוא אכל ושתה..
ושהכול בסדר איתו.
ותמיד הוא אהב את זה.. ושמח בזה.
שהייתי מפנקת אותו עם מלא אוכל שווה לעבודה..
ושיחות טלפון דואגות. תמיד הוא שמח תמיד!!! ופתאום מאז שהגיסה נכנסה למשפחה,
זה התחיל להפריע לו.. זאת אומרת, היא ובעלה נשואים שנה וקצת.
והם חיים די לחוד, יש ימים שבעלה יכול לישון בבית של ההורים שלו, והיא אצל חברות,
או שבערבים היא אצל חברה והוא אצל חבר, ולי זה נראה די מוזר
כל הנפרד הזה.
כי ברור שצריך חיי חברה, אבל רוב הזמן הם לא ביחד.
היא טסה לחול לכמה ימים, והוא היה בארץ.

ואז בעלי אומר לי.. תראי איזה אישה היא, משחררת לא מציקה.
נתנה לו להיות עם חברים..
ואני גם משחררת, תמיד מדרבנת אותו לצאת ולפגוש חברים.

פשוט מבחינתי טיול בחול פחות בא בחשבון כרגע, כי אין לנו תקציב לזה. ואם כבר נטוס אז יחד.

וסתם.. אני מרגישה שהיא יותר קולית ממני, יותר דברנית ומגניבה.
וגם מציק לי שהיא מדברת עם בעלי,
אני יודעת שזה מוזר, אבל ביני לבין בעלה יש דיסטנס מסוים.
ולא נעים לי לשבת ולפתח איתו שיחה.
פעם אחת הוא החמיא לי על משהו שהכנתי, והיא התעצבנה
וזה היה לא נעים בכלל.
והיא בכזאת קלילות מדברת עם בעלי, ומבקשת ממנו טובות.
באיזה קטע?
באלי להיות הכי טובה ושווה בעיני בעלי, אבל גם לא בא לי להשתנות ולהיות בן אדם אחר.
רק כדי לרצות אותו.

אשמח לעצות החכמות שלכן!!
מקפיצה לך.חדשה ישנה
נשמע שחייב לפתוח את זה, או להגיב באופן כלשהו, מקפיצה לטובת חכמות הפורום.
אבל בנתיים, רק חיבוק, זה נשמע ממש כואב ומגיע לל לקבל מבעלך את היחס הכי מועדף שיש!! את האחת והיחידה!
אני חושבת שהכי כדאי לדבר איתו ישירות כשהוא אומר לך הערה כזאתרקלתשוהנ

להגיד לו - זה פוגע בי שאתה מעביר עליי ביקורת מתוך השוואה.

אנחנו שונות, לכל אחת יש טוב ורע.

אם אתה רוצה להעיר לי על משהו ספציפי אני יכולה לנסות לשפר או לתקן, אבל לא מתוך תחושה שהחסרון הזה עולה לך כי אתה משווה ביני לבינה.

זה פוגע וזה לא יפה.

 

חוץ מזה

את נשמעת כל כך כל כך טובה, ומחבקת, וחמה, ונעימה, וצנועה ולא מפלרטטת

תהיי שמחה שזאת את, ושאת יכולה לדעת בביטחון מלא שיש להעלך מישהי טובה ביד, הוא בטח שמח איתך בטוח טוב לו איתך. זה סתם אמירות לא לעניין.

 

 

אני חושבת שאת צודקת במליון אחוזמקווה לטוב מאוד

ולא רק זה,

אלא שלדעתי גיסתך נוהגת בצורה שונה ולא סטנדרטית, 

אני לא יודעת מה בדיוק נותן לבעלך הרגשה קולית. 

לפי מה שאת מתארת "הנורמלית" (כמובן בעיניים שלי ) היא את!!! 

 

אין שום דבר מגניב בזוג שלא ישנים ביחד, מוזר ולא נשמע בריא בכלל. (שוב לא בוודעות, רק נשמע לי ככה)

 

ואין שום דבר מגניב בלפטפט עם אח של גיסך שהוא נשוי!!! לא סתם יש את הלכות צניעות,

אני רוצה להגיד לך שעד כמה שאני יודעת צריך זהירות גדולה בדיבור עם גברים זרים, וזה בהחלט כולל את בעלך בשבילה. 

 

במקרה הזה, אני בהחלט שומעת את הפגיעה שלך ומבינה אותה מאוד מאוד. את האישה היחידה והמיוחדת של בעלך!

 

הצורה שאת מדברת עם גיסך, נשמעת לך הנכונה והזהירה. 

 

בכל מקרה, הייתי מדברת עם בעלי בקטע של, בוא נהיה קוליים ונעשה משהו כיף. ותשמעי קצת מה החלומות שלו. 

אני בטוחה שאת זאת שמככבת שם.

את נשמעת מדהימה ועדינה. 

מאמינה בךנשיקה

עוד משהו שמפריע ליהאושר שבחלום
שהיא שולחת לבעלי הודעות..
פעם אחת לגבי איזה שידוך שרצתה לעשות,
ופעם אחרת.. רצתה ממנו איזה עזרה.

למה היא לא פונה אליי? או שבעלה יפנה לבעלי?
הרי בחיים לא הייתי פונה לבעל שלה,
לא הייתי צרגישה בנוח עם זה.
באמת מפריע...מקווה לטוב מאוד

יש מצב שאת מדברת איתו על זה?

אני לא כ"כ יודעת מה ההרגל שלכם, אבל ייתכן שאת פשוט יכולה להגיד לו, תשמע זה נשמע לי לא נכון. 

לא יודעת מה הסיפור עם הגיסה שלנו, אבל לא בא לך שהם יפטפטו. 

 

שוב, אני לא יודעת מה הרגילות שלכם בנושא. יש משפחות שמאוד עירות לניואנסים האילו ויש שמתנהגות כאילו הכל מותר במשפחה. 

 

עדיין באיזה שהיא דרך חכמה לך ולבעלך מותר לשים את הדרך שלכם על השולחן שהיא דרך יותר עדינה וצנועה. 

נשמע לי לגיטמי לחלוטין. 

אבל כמובן את צריכה שגם בעלך יהיה ער לכך. 

השאלההאושר שבחלום
אם אני לא יוצאת רעה?
או סתם חושדת בה? כי ברור שהיא אישה נשואה והכול, ולא באלי שבעלי יחשוב עליה דברים רעים בגללי.

אבל כן באלי לעשות סטופ לכל הדיבורים האלה.
אני מנסה לענות בזהירותמקווה לטוב מאוד

להרגשתי זה לא עניין כל כך שיחשוב עליה דברים רעים או לא, 

זה כאילו גבולות שאתם שמים בנושא שהוא די פרוץ. 

 

פה זה מאוד תלוי בגישה של בעלך ובסגנון, 

 

סתם לשם הדוגמא, יש לי גיס (התחתן עם אחות של בעלי) וכמה פעמים התכתב איתי במחשב. 

אני פשוט לא עונה לו, זה לא מתאים לי ולא ברמה שלי להתכתב איתו, כמובן שכשאנחנו נפגשים אני יכולה לדבר איתו אבל בגבולות מאוד מאוד שמורים. 

 

הייתי מקווה בשבילך שזה יהיה ככה ברור לבעלך, לא ממקום שאת פגועה או דואגת...

רק ממקום שככה מתאים לכם לנהל בית שמור. 

 

את מבינה את ההבדל הדק?

 

ואת זה להעביר לבעלך, שאת רוצה סגנון של בית (אם אני מבינה אותך נכון) שבו יש קשרים משפחתיים מצוינים, אבל לא קשרים אישיים בין הגיסים לגיסות. לא ממקום פגוע ממקום אישי. 

 

ואגב, אני מצטרפת לכל מה שאומרים לך פה, שאת ממש מיוחדת!!

 

 

 

לא קשור ללחשוד. זה לא שייך בשום צורהחדשה ישנה
את לא צריכה להרגיש לא נעים.
מי שצריך להרגיש לא נעים זו גיסתך שלא מבינה מה זה גבולות ובעלך שזורם עם זה.
גבולות זה לא רק מגע, זה גם הודעות, פטפוטים וכד'.
כשהיא שלחה הודעותקפה הפוך

בעלך אמר לך? הסתיר?
תראי, יוצא לי לשלוח לגיסים הודעות, בדר"כ עניניות / שצריכה משהו ספציפי מהם (וגם לבעלי יוצא לשלוח לגיסתיו). לא רואה צורך לשלוח לאחותי לפני כי זה סתם פינג-פונג... פשוט שולחת ישירות.

 

(ולפעמים כזה אומרת לבעלי אה שלחתי לX הודעה לגבי הY...סתם משיתוף כלומר זה לא בהסתרה ח"ו)

 

כלומר, אפשרי בעיני לשלוח הודעות ענייניות לגיסים וזה יהיה לגמרי תקין.

אבל אני מאמינה באינטואיציה שלך. אם זה מתקשר ובנוסף לעוד התנהגויות לא תקינות בעיניך, ואם את מרגישה לא בנוח עם זה

אז צריך לבדוק...

 

 

 

הוא לא סיפר.האושר שבחלום
במקרה ראיתי את ההודעות האלה..
לא כעסתי באותו זמן, כי הוא ענה בצורה די יבשה ועניינית.
ולא פיתח שיחה..

אבל כן, אני משתפת אותו בכל הודעה שאני שולחת,
זאת אומרת אם שולחת לאחד החברים שלו וכאלה, בעניין מסוים.
או בכללי לאיזשהו גבר. לא בקטע שאני חייבת לו דין וחשבון, אלא בקטע של אמון.
וסתם לשתף..
בגדול1234אנונימי
עניין ההודעות נשמע לי בסדר.
זה לא עניין ברור, זה מאוד תלוי חברה והקשר.
אם הוא ענה לה עניינית, גם לא הייתי נפגעת ספציפית מזה שהוא לא אמר לך.

בעיניי מה שחשוב זה השיח על הנושא שלל ושל בעלך. בגלל שזה לא משהו מוגדר, יכול להיות שבעלך בכלל רואה את זה כמשהו תמים לחלוטין, אבל אם זה מפריע לך, זה מפריע ולגיטימי.
אז תדברי איתו, תסבירי לו מה מפריע לך ותביני גם איך הוא רואה את זה
מנסה לענותהשקט הזה
אמניסיון שלי, לא עם גיסות, קרה לי שלפעמים בעלי אמר לי משהו על מישהי אחרת. באותה שניה התגובה שלי הייתה "אבל אני יותר.." "אבל אתה אוהב אותי בכל זאת".
סתם דוגמא, בעלי גדל בחברה מאד לא דוסית והיו לו הרבה חברות בעברו (שזה אגב גם משפיע על הדרך שבה הוא מתייחס לדברים מסויימים שבשבילי הם ביג נואוו נואוו).
מתישהו דיברנו על איזה שיער יהיה לילדים שלנו ואז הוא אמר "וואי תלתלים ג'ינג'ים זה כזה יפה, כמו שהיה ל..." (שהיא אחת האקסיות שלו)
התגובה שלי הייתה: "אבל השיער שלי יותר יפה" והתגובה שלו הייתה "ברור.. אין על השיער שלך".

אני חושבת שזה נכון משתי סיבות. קודם כל כי כשאני מבליטה בפניו מה טוב בי אז הוא גם מתרגל לחשוב על זה כעל דבר טוב.

והסיבה השניה היא כי פעם הוא שאל אותי "למה את כל הזמן שואלת אם את יותר יפה וכו".
ועניתי לו בצורה הכי ישירה וכנה שאני רוצה לדעת שלא משנה מה הוא חושב על אנשים אחרים, (אפילו לא רק על בנות, לפעמים גם יעצבן אותי שהוא יגיד על חבר שלו שאין עליו. כי יש. אני קודמת לחבר) אני עדיין הכי הכי בשבילו.
וכן, זה חשוב שהוא ידע את זה, כי אני בטוחה שהוא לא רואה את הדברים כמוני. שמבחינתו להגיד דבר כזה זה לגיטימי וסבבה, ומבחינתי זו השוואה לרעתי.
ולי חשוב באותו רגע שהוא אומר את זה גם לקבל את החיזוק הזה שלא משנה מה, אני עדיין יותר.

ולכן אני חושבת, שבצורה הכי כנה את צריכה לדבר עם בעלך ולהסביר לו מה בעייתי בזה.
להגיד לו "תשמע, היא יותר זורמת, אבל אני אשתך. ואתה בחרת בי, ואתה אוהב אותי למרות שאני פחות זורמת וחשוב לי לדעת את זה ולשמוע את זה ממך. חשוב לי להרגיש שאני הכי שווה בעיניך, בלי השוואה לאף אחת אחרת."

אני חושבת שבאמת הוא לא רואה את הדברים כמוך. שאם את תבואי אליו ותגידי לו "וואי איקס מה זה זורם" הוא לא בהכרח יראה בזה דבר רע, פשוט כי הוא גבר ולפעמים הם חושבים ופועלים אחרת מאיתנו, ולכן צריך להסביר להם איך אנחנו מרגישות ורואות את הדברים.

וגם להזכיר לו את הטוב שבך. שלא ישכח לרגע שיש לו את האשה המושלמת לו בבית.

ונקודה אחרונה - אני חושבת שלגמרי אפשר בעדינות לבקש שהשיחות איתה יראו אחרת/ לא יקרו. הגיוני מאד שהיא גדלה בחברה אחרת שבה זה יותר מתקבל. וזה סבבה. פשוט לא מתאים לך. ואת אשתו. ואתם מחליטים ביחד איך לפעול כלפי כל מיני דברים בצורה שתהיה הכי טובה ונכונה לזוגיות שלכם

ענו פה כבר הרבה, אבל רק רציתי לומר שאת מהממתאמונה בטוב.

פשוט אישה אידיאלית!

מפנקת, טובה, דואגת, תומכת!

אלף פעמים רק להעריך את זה

ובמבחן השנים אישה כמוך היא אישה שיש לה סיכויים לזוגיות טובה ומיטיבה יותר ב"ה. תשמחי בזה

תודה!!האושר שבחלום
איזה כיף לשמוע.. מעלות לי את הביטחון פה
אין עליכן❤️
מצטרפת!!חצילוש
אין לי כ"כ זמן לכתוב. כתבו לך יפה מאוד ואולי אצליח יותר מאוחר בלי נדר. כל הכבוד לך! 'חכמת נשים בנתה ביתה' נאמר על שכמותך. ממש. בעלך זכה!
וואו הרבה חיבוקיםקפה הפוך

נשמע מורכב.

 

אני לגמרי חושבת שאת צודקת, ושיש דברים שנראים מוזר בהתנהגות לפי איך שזה משתקף ממה שרשמת.

(לא לישון ביחד זה ממש לא ענין של "זורמת" ו"כיפית" זה, לדעתי, ביג נו נו בזוגיות תקינה. אלא אם כן יש אילוצים והם ממש חד"פ כמו מילואים וכד' אני מנחשת ואולי טועה שהם זוג צעיר שלא הבין מה המשמעות של להתחתן ולהקים בית מעבר לזה שמותר לא לשמור נגיעה במילים עדינות).

 

תזכרי, (ואולי תזכירי לבעלך ברגעים כאלה) לכל תכונה יש שני צדדים. 

למשהי "זורמת" ו"קלילה" יש הרבה חסרונות שלא באים לידי ביטוי תמיד מולכם, ואף פעם את לא יכולה לדעת מה קורה שהדלת נסגרת וכל אחד חוזר לבית שלו. ולא בטוח שבעלך יכול לחיות עם הצד השני של ה"זורמת". (!)

אל תרגישי פחותה, יש לך תכונות אחרות נהדרות (שגם להן יש את החסרונות שלהן), ולא סתם את ובעלך התחתנתם. דרך התכונות שלך ודרך התכונות שלו תגיעו לתיקון העצמי של כל אחד.

וגם אם לפעמים הוא (או את)  "מתבאס" קצת שאת לא X (אבל לא בהשוואה למשהי!!), תזכירי לו את החסרונות בלהיות X, וכמה את Y ומושלמת

 

ודרך אגב, *לדעתי*, בזוגיות טובה אין הרגשת "אשה שמשחררת לבעלה" זה משפט נוראי בעיני.

אני ובעלי אוהבים אחד את השני, ואם ערב עם חברים עושה לבעלי טוב, ברור לי שהוא ילך, כי טוב לי שטוב לו, והזוגיות שלנו טובה שטוב לו. ולו ברור לבדוק 100 פעם שזה לגמרי בסדר מצידי, ולא בא על חשבון משהו בבית. ולהפך. אנחנו מפרגנים אחד לשני, לא "משחררים". אף אחד לא בבעלות אף אחד, אבל שנינו חיים ביחד בבית שבנינו. והכל מהסתכלות זוגית. מה יעשה טוב לזוגיות ומה פחות.

 

בקיצור, מקווה שקצת עזרתי.

ושוב חיבוקים זה ממש נשמע לא פשוט להיות בהשוואה כל הזמן, וגם בכלל לא בריא לחיות ככה.

וסליחה אם לא ממקומי, אבל שבעלך יפקח עינים ויתחיל לעבוד על עצמו בקטע של השוואות כי זה הרסני לזוגיות.

 

ותמיד תהיי את. הכי את שבעולם. תעבדי על המידות שלך, תעבדי על הזוגיות, אבל תשארי נאמנה למי שאת. 

 

(ועוד משהו שמחזק אותי שאני נופלת להשוואות - ואני נופלת מדי פעם - תמיד לזכור שבסוף בסוף כולם חוזרים בערב לבית שלהם, לבעיות שלהם ואנחנו לא רואים את זה. ומה שאנחנו רואים לא בהכרח המציאות. ומזכירה לעצמי שאנשים מבחוץ יכולים לחשוב שאני X,Y,Z, ושנורא הלך לי קל ב X, אבל למעשה אני יודעת מה נכון... אז כנראה גם מה שאני רואה אצלם לא התמונה הגדולה...)

 

אה, ועוד עצה פרקטית - להפחית מפגשים. אם לא טוב לך להיות איתם, אין צורך להיות איתם הרבה. כמובן לא בצורה בוטה...

 

טוב ענו לך כברדפני11אחרונה
ורוצה לחזק...
האמת גיסתך לא נשמעת לי קולית
גם בעיני לא הכי להיט ובטח שלא אידיאלי שהם לא ישנים יחד ברמה יחסית גבוהה זה נשמע, וגם נמצאים הרבה בנפרד.. בטח כשהם נשואים רק שנה וחצי!
ובכלל הקשר הפתוח שלה מול כולם.. האמת גם לא נשמע לי קול...
אישית זה נשמע לי יותר כמו אחת שאוהבת יותר יחס.
או באמת שזה האופי שלה שהוא יותר זורם ופתוח...
כך או כך
לא מריח לי שזה הולך למקום אידיאלי..
סליחה שאני כזאת חדה
אבל מנסיוני הדל....
אם תשאלי את בעלה בכנות איך החיים שלו אני ממש לא בטוחה שהוא יענה לך כמו שבעלך מדמיין כמה הם מאושרים....
וגם אם כרגע זה כן מאמינה שעוד שנה שנתיים הקושי יצוף.
אין מושלמים אין.
מה אני מציעה פרקטית...
קודם כל באמת ברגע שאת תהיי בטוחה בזה שאת טובה ומה שחשוב זה היחד והדאגה אחד לשני - בעלך בסוף יבין את זה גם. בין אם יראה וישמע גם קשיים אצלם ובין אם פשוט יאמץ את ההשקפה שלך כי יבין כמה שהיא אמיתית.
חוץ מזה אפשר לומר לו ברוח טובה שזה לא נעים לך שאת מרגישה כאילו הוא קצת משווה בינכן...
ואפשר גם למנות לו את מעלותייך שאת מדהימה בהן (לעומתה או שלא, אני חושבת שזה ממש לגיטימי גם לעשות את זה לעומתה ולא סתם מעלות) ולעוף על עצמך שיבין במה הוא זכה.
אפשר לשאול אותו דוגרי מה בא לו- טיול? יאללה תזרמי לטיול.. אם את אומרת שהוא גם ככה לא עף על הדברים האלה תראי שמהר מאוד הוא ירד מהרעיון לבד או מקסימום תצאו לטייל וזה יהיה הטיול האחרון כי הוא כנראה לא הכי יהנה בזה ויבין שהכל דמיונות...
בכל אופן כדי שהוא יגיע עצמאית למסקנה שיש לו דמיונות בראש את צריכה הכי לזרום בעיני... ללכת עם מה שהוא מציע, לתת אישור לחלומות... להיות הזורמת. הוא לבד יבין שזה לא ילך ואל תדאגי זה כנראה לא יחזור על עצמו..
ולגבי הסמסים... וואי הכי מבינה אותך בעולם. לי זה קרה מול אחותי הרווקה ובעלי... שעשתה את זה במקום הכי תמים בעולם אבל זה שיגע אותי (גם הודעות ושיחות חופשי וגם היינו גרים קרוב אליהם, היא היתה מביאה לו גם ארוחת ערב כשלא הייתי בבית....), אני פתחתי את זה מול אמא שלי וביקשתי ממנה עצה.. אמא שלי פתחה את זה מולה ולמרות שהיה לא נעים זה ממש הסתדר. אצלך עם גיסה זה מורכב יותר.. כי אין מישהו ניטרלי.. אולי באמת להסביר לבעלך למה בעיניך זה לא לגיטימי ולבקש ממנו שיסנן אותה? או שיבקש ממנה ברוב הדברים שתפנה אליך ישירות (בתירוץ שהוא עסוק או משהו). אבל כדאי שהוא יבין למה זה בעייתי... למרות שבמחשבה נוספת גם אם לא יבין לא נורא חח.. לא תמיד צריך להבין כדי לעשות מה שאנחנו אומרות. באמת זה לטובתו..
כך או כך, את נשמעת אישה סופר מהממת שהולכת בדרך ישרה ונכונה...
זה קשה הדברים האלה אבל באמת בסוף הם מחשלים גם את עצמנו וגם את הזוגיות...
בהצלחה רבה!!
עוד שאלה על לידהציונה.

מה המקום של הבעל מבחינתכם בלידה?

בהנחה שהרב שלנו מאוד מחמיר והוא לא יוכל לעזור לי עם הצירים..

אני שונאת שנותנים לי מחמאות, בכללי ובטח כשאני לא בפניות לזה .. או מרגישה שהם לא נכונות.

כל לידה מחדש אותם תהיות 🤦‍♀️

התפקיד זה קודם כל להיות שםשושנושי

בעלי לא עזר לי בצירים כי לא הייתי מסוגלת שמשהו יתקרב אליי...

הוא פשוט היה שם, החליף שירים עד שצרחתי עליו לעצור.

הלך וחזר עם בקבוקי פטל, שתיתי כמו גמל.

גם חתך בסיום את החבל

רציתי אותו איתי

זה הכל

הנוכחות שלו וזהו❤️

לנפש ,שיש מישהו מוכר אתך

לעומת להיות לבד זה עולם אחר

שהוא משגיחבשורות משמחות

ורואה שיעשו מה שאני רוצה ומבקשת

ועומד על שלי אם אני לא מאה אחוז, מתווך אותי הכי טוב לצוות מה נכון וטוב לי

חייבת אותו איתי. נקודהיעל...

לא יכולה לדמיין את זה אחרת. בלידה האחרונה הייתי מלא זמן עם צירים וקבענו שבינתיים הוא יצא וייקח את הילדים הביתה ואז יחזור אליי. לא הרבה אחרי שהוא יצא קראתי לו שיחזור.

פשוט צריכה אותו איתי!!!

תרגישי איפה זה פוגש אותך, מה הצורך שלך, עד כמה הוא עוזר ומה היית רוצה שהוא יעזור..

אצליהשם שלי

יותר בקטע הטכני: לקשר אותי אל הצוות, לתת לי משהו לאכול, לעדכן את המשפחה.

ובעיקר, שיהיה שותף במשהו שהוא גם שלו.

בפועל, בשתיים מתוך ארבע לידות הוא לא היה איתי בלידה עצמה.

באחת, הלידה התפתחה מהר בדיוק כשהוא הלך להתפלל.

באחת התפתח מצב חירום כשהייתי לבד.

מבחינתי, אני לא חייבת שהוא יהיה נוכח.

אני רוצה שהוא יהיה, וזה יותר קל ככה, אבל אני לא חייבת.

זה משתנה בין נשים שונות ובין זוגות שונים.

בעלי היה מחוץ לחדר לידה ב2 הלידותהמקורית

בדיעבד אז זה היה נכון לי ממש

בלידה הראשונה אמא שלי וחמתי היו איתי

ובלידה השנייה רק חמתי

אצלנוגפן36

ב2 לידות בעלי היה מאחורי הוילון ואמא שלי הייתה איתי והתבאסתי נורא.

בשלישית לא הספיקה להגיע ובעלי ישב/עמד ליד הראש שלי, עם גב כלפי כל השאר כמובן.

ורק דיבר איתי ועודד אותי.

לא מחמאות ריקות.

רק דברים אמיתיים.

ובאמת שמכל הלידות מלא מטושטש לי, אבל התמונה של העיניים שלו מחזקות אותי לא יוצאת לי מהראש.

זה פחות המילים שאמר. יותר פשוט המבט.

זוכרת שממש שאבתי ממנו המון כח.

וואי חייבת אותו ממש!טליה א.

הוא מעודד אותי לצרוח כי יודע שזה מה שנכון לי. ורואה דברים ושם לב בזמן שאני לא מפוקסת....

פעם חשבתי שאני חייבת את אמא שלי גם. בפועל היא היתה איתי רק ב2 לידות מתוך 5. ובלידה הקרובה סיכמנו שאם תוכל היא תגיע אבל אם לא- אני מסתדרת עם בעלי נהדר....

ותמיד הגעתי לחדר לידה במצב שלא יכולנו לגעת.

להיות נוכחמולהבולהאחרונה

לקחתי יומיים חופש ואני בדיכאוןאנונימית בהו"ל

אולי תעזרו לי לנצל את החצי יום שנשאר לי?

אני עובדת במשרה מלאה פלוס פלוס בהייטק

עם שלושה ילדים, הגדול בן 7

רגילה לחיים מאוד אינטנסיביים של נסיעות מחוץ לעיר וג'ינגול של בית עבודה ילדים זוגיות וכו.

הרגשתי שעמוס לי מאוד ולקחתי לי את אתמול והיום חופש

ואני לאאא יודעת מה עושים עם הזמן הפנוי שלי

ניסיתי לישון (ואני אוהבת בדרכ) אבל פשוט לא הצלחתי

אני קצת מסדרת את הבית

חשבתי לאפות

כמובן בצהריים אני עם הילדים אז זה לא חופש מוחלט

אבל עדיין

הלכתי לאיבוד וזה עושה לי דיכאון החוסר מעש זה וגם ההבנה שאני לא יודעת להיות עם עצמי, להעסיק את עצמי, להירגע, לחיות את הרגע.

ממש עצוב לי

אולי לצאת לעשות קניות?מישהי מאיפשהו

בגדים לילדים או לך?

לשבת בבית קפה בנחת?

ותנסי לא לשקוע בעצבותמישהי מאיפשהו

לא תמיד יש רעיונות בשלוף, אני בד"כ ימים כאלה מתכננת מראש כדי לא להרגיש אח"כ שלא עשיתי כלום. תנסי היום לצאת עם תחושת סיפוק וליום חופש הבא כבר תבואי עם רעיונות

יש יום יפה בחוץדיאן ד.

תארזי לכם משהו טעים לאכול ותיקחי את הילדים לטיול בים או בנחל כלשהו.

זה מזכרת שתישאר לכם להרבה מאוד זמן.

לקבוע קפה עם חברהיום שני
  • ליסוע לבקר קרובת משפחה שמזמן לא פגשת

  • למצוא סדנה חד פעמית (כמו סטודיו לצביעת קרמיקה, אפשר לפעמים מהיום להיום).

  • ליסוע לכותל או לים או למקום יפה - אפשר אפילו עם הילדים

  • להזמין מעכשיו בייביסיטר ולצאת עם הבעל בערב

  • ליסוע לחנות כלשהי ולקנות לכולם מתנות קטנות

  • אמבטיה ארוכה עם נרות ואחר כך קרמים

  • אפשר גם להאיט את הקצב יחד עם הילדים, למשל לעשות להם אחר הצהריים כיפי של סרט ופופקורן או לאפות עוגיות איתם... ערב ארוך... מחר חופש והם יכולים לישון עד מאוחר

לצאת לקניון ולפנק את עצמךעוזרת

זה לא אומר שאת לא יודעתבאתי מפעם

מה לעשות עם עצמך, זה עניין של הרגל.

כל החיים את רגילה למשהו מסויים, פתאום יש משהו אחר, הכל משתבש.

אם היית לוקחת חופש חודש, היית מתרגלת למציאות אחרת בוודאי יודעת מה לעשות עם עצמך.

מה שכדאי פעם אחרת זה לתכנן מראש מה את רוצה לעשות, כשיש לי יום חופשי הוא יכול להיות מבוזבז ומבאס ואם אני מתכננת יום קודם או על הבוקר, אני רוצה לנקות את הארונות האלה, לעשות כביסה, לאפות עוגיות או פשוט להימרח במיטה... אבל לתכנן מראש מה את רוצה להספיק, אני אוהבת לתכנן מה חייבת להספיק ומה לעשות רק אם יזרום לי כדי לא להיות בלחץ ובכעס עצמי על מה לא עשיתי.

נכוןנעמי28

זה ממש נפוץ שקשה לעבור ממצב סטרס למצב רגיעה.

אלה שני אזורים שונים במוח, ומיומנויות קשה (לי אישית קשה) של לדעת לעבוד ממצב א' לב'

אל תשפטי את עצמך, המון מתמודדים עם זה.

גם אם זה לא ימי החופש המושלמים וגם אם לא תחזרי טעונה 100%, עדיין כל הכבוד ששמת לב שאת צריכה מנוחה.

אפילו להתבטל על הספה זה משהו.

איזה כיף לך!!! וכל הכבוד לך שלקחת זמן לעצמךממתקית

קודם כל תהיא רגועה ונינוחה- מוזיקה, תפילה תני למחשבות לזרום

לאט לאט יצוצו תעסוקות שמאמינה שלא חסר לאמא עובדת עם ילדים...

סידור ארונות עם בגדי חורף

אפיה- כתבת שחשבת, אז אחרי מנוחה ומחשבות, זה יכול להיות נחמד.

הכנת משחק משפחתי שווה למחר- יום שבתון.(סולמות וחבלים, זיכרון...)

תחביב כלשהו

לסדר בית ולשמוע פודקאסט או מוזיקה טובה

להכין עוגה שווה ולהתפנק עם קפה לצידה וסרט או סדרה, דוקו

סדר באיזו מגירה בבית.

אין לך יום חופש אחת לשבוע? מה את עושה ביום כזה? או שזה בימי שישי ואז את רק מבשלת...?

תודה לכן!!!אנונימית בהו"ל

גם על הנירמול (וואו הייתי צריכה את זה, כמה הלקאה עצמית)

וגם על הרעיונות!

בזכותכן יצאתי להליכה עם פודקאסט ובדרך קניתי כמה שטויות בסטוק שכבר הרבה זמן רציתי לקנות ולא הגעתי לזה.

עכשיו קצת כביסות ואפייה ויוצאת לאסוף את הילדים😍

אלופה!!מישהי מאיפשהואחרונה

איזה כיף!

התייעצות לגבי איך לחגוג יום הולדת?אובדת חצות

תאומים בני 6

אוהבת לחגוג עם המשפחה המורחבת

מצד שני הגיע גיל 6 וצריך עם חברים

הבעיה שהפרדנו אותם לשתי כיתות

וזה נראה לי מטורף להזמין שתי כיתות לחדר דיירים או רק בנים מכל כיתה ואז זו כמות ילדים של כיתה אחת אבל אין בנות

לא כ"כ יודעת מה לעשות …

וזה עוד לפני האירגון שזה חתיכת עבודה

איך אפשר לעשות את זה קליל?

ואף פעם אני לא יכולה להתחלק עם עוד אמא כי אני כבר עושה לשני המתוקים שלי

בטוחה שחייבים?אפונה

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

כל ההורים האחרים מזמינים את כל הכיתה?ירושלמית במקור

אולי בכלל שווה להסדיר "מדיניות קבועה" עם המורהירושלמית במקור

בגיל כזה שיחגגו בכתהאורוש3

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

הם רק בני 6, רק תחילת כיתה א..טארקו

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

חייבים לעשות לכל הכיתה? אי אפשר להזמין קצת חברים?לפניו ברננה!

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

נשמע הגיוני להזמין רק את הבנים משתי הכיתותחילזון 123

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

אנחנו בגיל הזהנעמי28

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

במקום להזמין כיתה שלמהכורסא ירוקה.

אפשר לתת לכל ילד לבחור 2-3 חברים שהוא מעוניין להזמין ולעשות משהו מצומצם.

מסיבה של 6-8 ילדים הרבה יותר ניתנת להכלה וגם יותר כיפית לילדים

אולי כדאידווקא לחגוג להם בנפרדמקקה

כלאחד עם הכיתה שלו

אישית הייתי מוותרת לגמרי על התענוג

אנחנו חגגנו כמה פעמים לתאומים עם החברים משתי הכיתומתואמת

בגילים גדולים יותר.

האמת שאין לי מושג מה בדיוק היה - כי הפקדתי בידי בעלי את המלאכה... לא בשבילי להפעיל 40 בנים אנרגטיים...

זה היה ברחבה של הבניין שלנו. מניחה שהוא עשה להם כמה משחקי ריצה וכדומה, ובסוף הזמין פיצה לכולם - וזהו זה...

אצלכם מקובל שעושים ימי הולדת לכל הכיתה או שזה לא משהו מוכרח? כי אם זה לא משהו מוכרח - אז לגמרי אפשר לוותר על זה ולחגוג בקרב המשפחה וזהו...

(בניגוד לאחרות שמציעות פה להזמין מספר מצומצם של חברים - אני לא בעד, כי זה עלול לגרום לקנאה בקרב חברי הכיתה...)

ומוסיפה שלרוב אצלנו חוגגים בכיתהמתואמת

לפעמים עם עוד חבר, בלי ההורים.

כדאי לשאול את המורה, לפעמים יש למורים כללים ברורים בנושא.

למה לא לחגוג לכל אחד בכיתה שלו?המקוריתאחרונה

שבוע 39-לחץ מהסביבהמנסה לענות

שבוע 39

לידה מתקדמת

צירים באים והולכים ומתעתעים

ואני יודעת שאני לא יולדת לפני התאריך

וכבר שבועיים לחץ לחץ

בעבודה-את לא רוצה ללדת? את עדיין פה?

וחמותי ששולחת הודעות לחץ מה קורה/מתקשרת/מתקשרת וידאו!! פעם או פעמיים ביום (ברור לי שזה מדאגה אבל בכל זאת)

ודודה של בעלי שמחליטה באיזה תאריך בדיוק אני צריכה ללדת.. ועוד

אני בן אדם יחסית רגוע אבל עוד לא הגעתי לשבוע 40 וככ הרבה לחץ! איך מרגיעים את זה ולא כועסים על כולם? מרגישה לחץ בפנים שעושה כאב ראש ולא נעים לי בכלל..

מטריף. תנסי לסנן ככל הניתןאורוש3

לפעם הבאההשם שלי

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

לא שואלים מתי.. פשוט קובעים חחמנסה לענות

בעיני כדאי להגיד לאנשים שאת פוגשת או מדברת איתםכתבתנו

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

יווו זה מחרפןןןדיאן ד.

אם זורם לך,

ראיתי פעם מדבקות חמודות לוואטספ לסוף הריון.

נגיד מדבקה של אישה בהריון עם בטן וכתוב: עוד קצת ומסתיימת לך השכירות

או כתוב: עוד לא ילדתי, תודה

וככה כל מיני דברים מצחיקים.

ותשלחי לכולם כל בוקר, ייתן לך שקט בחיים.

פשוט תקלילי את הסיטואציה ותנערי את כל החופרים....

חח זה טווובמנסה לענות

איזה חפירה🤦‍♀️🤦‍♀️יעל מהדרום

זו הסיבה שאף פעם לא שיתפתי תאריך לידהממתקית

אף אחד.

תמיד אמרתי סביב חודש מסוים ולא מדויק בטענה של אוי שכחתי מה התאריך וכו...

בכל אופן, תבקשי לעזוב אותך בשקט וכשתלדי תיידעי. זה בסדר לבקש כזה דבר.

אני אמרתי לכולם תאריך שבועיים אחרישושנושי

או שאמרתי את החודש ולא את השבו המדויק, בטענה שלא רוצה חפירות בשבוע 39..

התערות של אנשים בשלב הזה, פשוט בלתיייי

רוב האנשים לא יודעיםמנסה לענות

מתי באמת התאריך

והקרובות אלי יודעות ולא חופרות

הבעיה שהיום אנשים כבר לא שואלים איזה חודש את

הם שואלים איזה שבוע ומזה אין לי איך להתחמק חח

בכל מקרה תודה על החיבוק שלכן

זה מחזק

אני משחקת אותה שוכחת...ממתקית

כזה:

"אהההה 23? לא רגע, איזה חודש אנחנו? צריכה לראות ביומן טפשת הריון"

חחחח

בייי

חחחמנסה לענותאחרונה

יש איזשהו אופציה להוציא הפניה לאולטראסאונדאהבה.

במקום ללכת לרופאה?

החלפתי שלושה רופאים ואני מיואשת, הרופאה שלי אנטיפטית ומפחידה אותי ואין לי כח ללכת אליה (יש תחושה כאילו מה שוב פעם באת? למה באת? מה את צריכה?)

אני רוצה לעשות הערכת משקל (שבוע 34) מרגישה שהבטן קטנה ממה שזכור לי מהיריון קודם וזה מלחיץ אותי

פנייה דרך האפליקציה או רופא משפחהסטודנטית אלופה

🫂

תמציאי כאבי מחזור חזקיםשושנושי

יכניסו אותך במכון בריאות האישה למוניטור, רופא ואם יש צורך גם אולטראסאונד

אם את רוצה אולטראסאונד יותר ודאי, אפשר גם להמציא מעידה ואת ממש בלחץ שקרא משהו לבייבי.. כדי שלא ייחשב לשקר, תמעדי לכיוון הספה

רק קחי בחשבון, לא עושים אם עברו פחות משבועיים מהערכת משקל קודמת..

בהצלחה.

לבקש בפנייה מקוונתהשם שלי

אני חושבת שנייה לרופא נשים לא זמינה בכל הקופות.

המאוחדת אפשר.

אם אי אפשר, אפשר לנסות לבקש מרופא משפחה.

הגודל של הבטן לא משקפת את הגודל של העובר.

רק להביד לך שאני ממש מבינה אותךפרח חדש

לגבי רופאי נשים

בהריון של הקטן הייתי רק 2 פעמים אצל רופא וזה הספיק לי (+2 סקירות)

אם את באיזור השומרוןטארקו

יש לי המלצה לטכנאית או"ס פרטית מקצועית ומהממת

גם אני ממליצה עליהמתואמתאחרונה

(מהיכרות כחברה, לא כאשת מקצוע)

אבל נראה לי שעדיף לנסות קודם לקבל הפניה מרופא משפחה - אני עשיתי את זה בעבר. לא כל רופאי המשפחה זורמים על זה, אבל כדאי לנסות.

שאלה - טיפול תרופתי לילד מתוקשושנושי

היוש,

מעדכנת בפרק הבא בסדרה, עשינו אבחון ASD, ב"ה אין!!!!!! (בעלי עדיין חושב שזו תוצאה שגויה, מבחינתי האבחנה הזו מרגיעה אז מעדיפה להחליט שזה לא זה)

מה כן? קשיי קשב שמשפיעים עליו בכל תחום אפשרי.

הרופאה טענה שהילד סובל, ממה שראתה באבחון.

הילד שמח, החיוך לא יורד מהפנים אבל תקשיבו הוא מסחרר כל מי שיושב לידו. הוא לא מצליח לשבת לדקה עם משחק, הרופאה טענה שאפילו חצי אבחון לא עשינו. הוא היה במצב רוח מעולה, פשוט לא איתנו.

בהנחה ובגן שפה, הגננת טוענת שהוא בסדר.

שאין לה שום בעיה שבזמן ריכוז הוא יקשיב מרחוק כי מסתובב בכיתה,

היא טוענת שחברותית הוא משתלב וילדים נהנים להיות בחברתו.

קוגנטיבית - הוא מאוד אוהב פעילות קוגנטיבית וזה מרגיע אותו (גם בבית, מרכיב פאזלים של 70 חלקים ברצף, משחק זיכרון ועוד). בגן הם לומדים אותיות וקריאה בהקבצות, והוא בהקבצה של ילדים גדולים בשנה כי הוא פשוט חכם! אין ספק בזה.

מבחינה חושית - יש לו רגישות חושית מאוד גבוהה, היא טוענת שתרופה תעזור לו לווסת את עצמו.

בבית, הוא מסתובב כמו זומבי, התקפי זעם, אימפולסיביות, מזיזה לרגע את הראש ושומעת משהו נשבר. היומיום איתו מאתגר (למרות שהוא מתוק במיוחד ומייד אחרי שמשהו נשבר מתנצל ומביא הרבה תירוצים למה הוילון בדיוק נתלש, וכדי שזה יקרה תאמינו לי שהיה צריך למשוך ממש חזק ברמה של להיתלות על זה)

בבית, אני יכולה להתמודד.

בגן, טוענים שאין צורך.

אז אם בגן הכל בסדר - למה טיפול תרופתי?

למרות הפידבק של הגננת, בשאלון של ADHD, הרופאה טענה שהדיווח כן תואם הפרעת קשב, כך שאולי היא קצת עידנה את התשובות בשיח פרונטלי.

יתרון בהתחלת טיפול תרופתי עכשיו - יש מסגרת תומכת, ברור לנו שייקח זמן למצוא את התרופה והמינון הנכונים וזה נחמד שיש גן קטן עם הרבה צוות.

חסרון - אם הגננת אומרת שהכל סבבה, אז למה?

אני ממש מפחדת לאבד את החינניות של הילד המתוק הזה, אתן לא מבינות איזה מושלם הוא.

אני בעצמי ניסיתי אינספור תרופות לקשב, אני יודעת מה הם עשו לי.

ההמלצה בהתחלה הייתה להתחיל עם ריטלין (באישור מיוחד כי לא נותנים בדכ בגיל הזה),

אחרי שראתה כמה נבהלתי הציעה להתחיל עם קלונידין.. מקריאה ברשת נשמע שהוא לא עושה כלום בכל מקרה..

מה הייתן עושות?

בתשובות שלכן, תזכרו שיש פה ילד מזה מתוק, ואני ממש ממש מפחדת לאבד אותו.

שולחת חיבוק💕רוני_רון

אין לי דעה על תרופות לפה או לפהאיזמרגד1

אבל אני חושבת שהשאלה היא לא אם את ובגן יכולים להתמודד, אלא זה שהילד סובל כרגע (ואימפולסיביות זה לא דבר קל בכלל) ומה יכול לעזור לו...

אמoo

לא הייתי נותנת תרופה אם אין צורך ספציפי

אני חושבת

שנושא של התאמת מינון והסתגלות

זה משהו תנודתי

ככה שזה לא יכסה את העתיד

ואין טעם להתחיל סתם מוקדם

אני לא הייתי נותנתאפונהאחרונה

וכן נותנת מענה לאגרסיביות ולתנועתיות המוגברת

וכן פונה להדרכת הורים.

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

לכן בדיוק שאלתיהמקורית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הוא מטופל תרופתיתהשם גדולל

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

עשינו אבחון שבודק גם את זההשם גדולל

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

קודם כל בהצלחהוהרי החדשה

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

המטרה כי להקל עליוהשם גדולל

מבחינת העומס שהוא מתמודד איתו. מאמינים שאם הוא יהיה בסביבה של ילדים בני גילו אז הוא לא ינסה להתאים את עצמו לילדים שגדולים ממנו אלא ברמה שלו פחות או יותר..

הוא ילד מקסים ואחרי שנקבל אישור מהצוות נסביר לו שזה נטו בגלל הגיל ולא בגלל בעיה אצלו.

כבר ביררנו על המקום, דיברנו שם גם עם היועצת והכל.. בדקנו הכל בלי שום קשר כי חיפשנו מסגרת לאחר כיתה ו.

מאמינה שהמטפל יהיה בעד.. הוא מכיר את כל ההיסטוריה שלו וזה יקל עלינו גם בהתייעצות

נשמע רעיון הגיוני לפי הנתונים. בהצלחה בהחלטה!!!שיפור

תודה רבה, אמן!השם גדוללאחרונה

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

באמת גרביים?רק לרגע9

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

לא חייביםאפונה

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

אבות גם כן מסתובבים שם? או שיש גברים בצוות?ירושלמית במקור

יש גבריםאפונה

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

רק לגבי תינוקיהשלומית.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

ואני הלכתי לבד והיה לי מושלםשלומית.

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

אני גם הייתי כמוך עד שילדתי בקיסרימולהבולה

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

תודה לעונות!החלמהאחרונה

עוזר ונותן נקודות למחשבה.

אם יש המלצה על מקום מסוים אשמח לשמוע!

אולי יעניין אותך