תגובה לשו"ת על רבי נחמן
הרב יום טוב חשין ארגון "לב חדש"
פרשת ו"יחי" בעיתון "עולם קטן"
אף אחד מאיתנו לא נדרש הפעם לחוש זיהוי פלילי מפותח בכדי לגלות כבר במבט ראשון כי מקורן של ה"שאלות" הנפרשות לראווה זה שבועיים בשו"ת הסלולארי "על רבי נחמן" ו"עוד רבי נחמן" הריהם בקונטרס הידוע שגדולי הדור היושבים ראשונה במלכות (הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה עמאר, הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף ועוד עשרות רבנים מפורסמים וחשובים) הוקיעו אותו מזמן כ"דברי הבל המלאים סילופים ושיבושים וכספרי מינות ואפיקורסות ששומר נפשו ירחק מהם".
ובכל זאת נתייחס בקצרה לחמש נקודות מתוך השו"ת שממש אי אפשר לעבור עליהן בשתיקה.
1. הקביעה כי כל מי שלא הסכים עם כל דבריו של אדם גדול מסוים הופך אוטומטית ל"חולק ומתנגד" שלו- היא מופרכת ואבסורדית, שלא לומר מגוחכת עד אימה. לפי הגיון זה" כל תנא וכל אמורא וכל גאון וכל פוסק וכל צדיק בכל דור היה מוקף במספר "חולקים ומתנגדים" כמספר הגדולים שחיו בדורו ומאז ועד סוף כל הדורות...
2. להציג את מוהר"ן כמתנגד החריף היחיד ללימוד ספרי חקירה הבנויים על יסודות הפילוסופיה ובראשם "מורה נבוכים"- זו טעות הזועקת לשמים. גדולי ישראל בכל הדורות, אחרונים כראשונים (הרשב"א, הריב"ש, האלשיך הקדוש, השל"ה הקדוש, הגאון היעב"ץ, הגאון ר' יהונתן אייבשיץ, הגר"א, ועוד ועוד), שללו לימוד זה בכל תוקף ורבים מהם תוך שימוש בלשונות ובגינויים חריפים פי כמה וכמה מסכנת "איבוד צלם אלוקים !"
3. השיחה על אודות "הר של זבל", יחד עם שיחות הבל וזבל רבות נוספות, לקוחה מהוצאה מפוקפקת גדושת זיופים ושיבושים שאין להם שום בסיס לא בכתבי יד ולא במסורות בעל פה ושהשם המתאים לה ביותר הוא לא אחר מ"הר של זבל"... בין רבי נחמן ובעל התניא שררה הערכה מלאה והשניים המתיקו סוד לא פעם בדברים העומדים ברומו של עולם .
4. "המחלוקת על ברסלב" היא שאלה חסרת כל פשר הגיוני בקרב כל החוקרים הבלתי תלויים שזקקו לסוגיה. היחיד ששופך אור על התופעה הוא החוקר דוד אסף בספרו "נאחז בסבך". לאחר מחקר מעמיק הוא מגיע למסקנה כי רק העובדה שחסידי ברסלב לא הסכימו להיכנע למרותו של הממסד החסידי השולט ותחת זאת שמרו אמונים לרבם המנוח ולמשנתו החיה, כשעצם קיומם מהווה תזכורת בלתי ניתנת להדחקה ולהכחשה כי החסידות יכולה בהחלט לשרוד ולהתפתח גם ללא ממסד האדמו"רים שלא כל אחד מהם אכן ראוי לכתר שקושרים לו מעריציו- יכולה להסביר את "נידויים" מהממסד.
5. התהללותם העצמית המופלגת של צדיקי עולם היא תופעה שכיחה ומוכרת (שאין כאן המקום להסביר את הכרחיותה ואת תועלתה) העוברת כחוט השני בקרב כל המיוחדים שבין ענקי האומה לדורותיה, למן התנא האלוקי רשב"י, דרך האר"י הקדוש, רבי חיים ויטאל, הרמח"ל, הבעש"ט, הגר"א ועד למי ששאל ללא מורא: " מי יגלה לרבים, לעולמים, לברואים, למלוא כל, ולגוי ואדם יחד, את הזיקים מלאי אוצרות אור וחום שהם אצורים בנשמתי פנימה ? כל אשר אדבר אינו אלא מכסה את זוהרי, מעיב את אורי !" והכריז ללא שמץ של ביישנות: "אם היו רבים מכירים את פנימיות הטוב המהותי שמאיר בקרבי- היו נוהרים אחריי, מתאבקים באפר רגליי ומצפים היו לכל תנועה מתנועותיי לקבל מהן דעת ואור חיים... אני איני צריך להתבייש כלל מלדבר על דבר עצמי ובזה אזכה לענווה באמת..."
ולסיום, בנימה אישית מלב כואב: לו אכן משכילים היינו כולנו לפתוח לרווחה את שערי מעיינות המרפא והנהרות המטהרים המפכים וגועשים מגדה לגדה בספרים עמוקי המחשבה ומשיבי הנפש של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו- היינו חוסכים ללא ספק הרבה מן השאלות "הנוקבות והמביכות" באמת שמטרידות עד דכדוכן של מחשבה ונפש את הנער המתבגר בימינו וממלאים לא אחת את השו"ת הנכבד בזעקות נואשות להצלה.
הרב יום טוב חשין ארגון "לב חדש"
פרשת ו"יחי" בעיתון "עולם קטן"
אף אחד מאיתנו לא נדרש הפעם לחוש זיהוי פלילי מפותח בכדי לגלות כבר במבט ראשון כי מקורן של ה"שאלות" הנפרשות לראווה זה שבועיים בשו"ת הסלולארי "על רבי נחמן" ו"עוד רבי נחמן" הריהם בקונטרס הידוע שגדולי הדור היושבים ראשונה במלכות (הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה עמאר, הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף ועוד עשרות רבנים מפורסמים וחשובים) הוקיעו אותו מזמן כ"דברי הבל המלאים סילופים ושיבושים וכספרי מינות ואפיקורסות ששומר נפשו ירחק מהם".
ובכל זאת נתייחס בקצרה לחמש נקודות מתוך השו"ת שממש אי אפשר לעבור עליהן בשתיקה.
1. הקביעה כי כל מי שלא הסכים עם כל דבריו של אדם גדול מסוים הופך אוטומטית ל"חולק ומתנגד" שלו- היא מופרכת ואבסורדית, שלא לומר מגוחכת עד אימה. לפי הגיון זה" כל תנא וכל אמורא וכל גאון וכל פוסק וכל צדיק בכל דור היה מוקף במספר "חולקים ומתנגדים" כמספר הגדולים שחיו בדורו ומאז ועד סוף כל הדורות...
2. להציג את מוהר"ן כמתנגד החריף היחיד ללימוד ספרי חקירה הבנויים על יסודות הפילוסופיה ובראשם "מורה נבוכים"- זו טעות הזועקת לשמים. גדולי ישראל בכל הדורות, אחרונים כראשונים (הרשב"א, הריב"ש, האלשיך הקדוש, השל"ה הקדוש, הגאון היעב"ץ, הגאון ר' יהונתן אייבשיץ, הגר"א, ועוד ועוד), שללו לימוד זה בכל תוקף ורבים מהם תוך שימוש בלשונות ובגינויים חריפים פי כמה וכמה מסכנת "איבוד צלם אלוקים !"
3. השיחה על אודות "הר של זבל", יחד עם שיחות הבל וזבל רבות נוספות, לקוחה מהוצאה מפוקפקת גדושת זיופים ושיבושים שאין להם שום בסיס לא בכתבי יד ולא במסורות בעל פה ושהשם המתאים לה ביותר הוא לא אחר מ"הר של זבל"... בין רבי נחמן ובעל התניא שררה הערכה מלאה והשניים המתיקו סוד לא פעם בדברים העומדים ברומו של עולם .
4. "המחלוקת על ברסלב" היא שאלה חסרת כל פשר הגיוני בקרב כל החוקרים הבלתי תלויים שזקקו לסוגיה. היחיד ששופך אור על התופעה הוא החוקר דוד אסף בספרו "נאחז בסבך". לאחר מחקר מעמיק הוא מגיע למסקנה כי רק העובדה שחסידי ברסלב לא הסכימו להיכנע למרותו של הממסד החסידי השולט ותחת זאת שמרו אמונים לרבם המנוח ולמשנתו החיה, כשעצם קיומם מהווה תזכורת בלתי ניתנת להדחקה ולהכחשה כי החסידות יכולה בהחלט לשרוד ולהתפתח גם ללא ממסד האדמו"רים שלא כל אחד מהם אכן ראוי לכתר שקושרים לו מעריציו- יכולה להסביר את "נידויים" מהממסד.
5. התהללותם העצמית המופלגת של צדיקי עולם היא תופעה שכיחה ומוכרת (שאין כאן המקום להסביר את הכרחיותה ואת תועלתה) העוברת כחוט השני בקרב כל המיוחדים שבין ענקי האומה לדורותיה, למן התנא האלוקי רשב"י, דרך האר"י הקדוש, רבי חיים ויטאל, הרמח"ל, הבעש"ט, הגר"א ועד למי ששאל ללא מורא: " מי יגלה לרבים, לעולמים, לברואים, למלוא כל, ולגוי ואדם יחד, את הזיקים מלאי אוצרות אור וחום שהם אצורים בנשמתי פנימה ? כל אשר אדבר אינו אלא מכסה את זוהרי, מעיב את אורי !" והכריז ללא שמץ של ביישנות: "אם היו רבים מכירים את פנימיות הטוב המהותי שמאיר בקרבי- היו נוהרים אחריי, מתאבקים באפר רגליי ומצפים היו לכל תנועה מתנועותיי לקבל מהן דעת ואור חיים... אני איני צריך להתבייש כלל מלדבר על דבר עצמי ובזה אזכה לענווה באמת..."
ולסיום, בנימה אישית מלב כואב: לו אכן משכילים היינו כולנו לפתוח לרווחה את שערי מעיינות המרפא והנהרות המטהרים המפכים וגועשים מגדה לגדה בספרים עמוקי המחשבה ומשיבי הנפש של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו- היינו חוסכים ללא ספק הרבה מן השאלות "הנוקבות והמביכות" באמת שמטרידות עד דכדוכן של מחשבה ונפש את הנער המתבגר בימינו וממלאים לא אחת את השו"ת הנכבד בזעקות נואשות להצלה.
