אני פשוט בהלם בנות.יקירה200
אני ובעלי נשואים שנתיים באושר,
אני בהריון מתקדם.
היום סתם ישבנו בסלון.. נגעתי לו בפלאפון והוא היה לידי.
פתאום נכנסתי לפייסבוק וראיתי שהוא פתוח על בחורה שאני לא מכירה,
על התמונות שלה.. ובואו נגיד שהיא הייתה בבגד ים.
ולא בהרבה לבוש.
ראיתי גם שהיא מאורסת.
הייתי בהלם, סכין ללב.... אנחנו זוג דתי.
אני אשכרה בהריון. איך אתה מסוגל?
שאלתי אותו, והוא אמר אין לי מושג מי זאת..
אבל בואו הפרופיל לא סתם נפתח, ובטח לא בתמונות שלה.

אני פשוט יושבת ובוכה..
בבקשה שמישהי כאן.יקירה200
אני פשוט לא יודעת מה לעשות..
אוי יקרה!!!! איזה תחושות קשות!חצילוש
חיבוק😥❤❤❤
חיבוק יקרה!מכחול
איזו הרגשה רעה!

יכול להיות שבאמת משהו נלחץ בטעות? אם את לא מכירה ככה את בעלך, כדאי ואפילו צריך לדון אותו לכך זכות. לא קל בכלל.
הוא הודהיקירה200
אמר שאין לו מושג מי היא.. אבל הסתקרן ונכנס לתמונות

אני פשוט יושבת ובוכה..
מה עושים מכאן?
חייבת להגיב לךהשלך על ה' יהבך
גם נשואים בערך שנתיים וחצי, וגם בהיריון מתקדם. לפני בערך שנה בעלי התקשר אליי בוכה אשכרה בוכה, ואמר שנפל בשמירת העיניים בפלאפון, כמובן שנפגעתי אבל מצד שני ככ הערכתי שהוא הודה, ודיברנו על זה והוא הסביר לי שזה לא מעיד על כך שהוא פחות אוהב אותי או את הגוף שלי, אלא כי פשוט יש יצר, והוא ככ הצטער ממעמקי ליבו, שידעתי שאם אראה לו כעס ושיפוטיות זה רק ייצור נזק.
מצד שני, יש מקום לדבר על הכל, לא ממקום של לבלוש ולחקור, אלא להציב גבולות על השולחן, עליי למשל לא מקובל שלבעלי יהיה פייסבוק או אינסטגרם אפילו שהוא צריך אותם לשיווק של העיסוקים שלו בתור מקצוע, אז יש מי שמנהל לו את זה, להגיד לך שאני בטוחה במאה אחוז שהוא אף פעם לא נכנס? לא! אבללל למדתי לשחרר ולהבין שזה לא התחום שלי, כל גבר לצערי בייחוד היום מתמודד עם שמירת העיניים והברית, וחוץ מלהתפלל עליהם ולהעיר בנועם, אין הרבה מה לעשות, מייעצת לך לא להיכנס לזה במחשבות, זה שבעלך הסתקרן ממישהי זה כי יש לו יצר כגבר ולא כי הוא לא אוהב אותך או לא מסןפק בך, לא אומרת שזה בסדר כמובן, יש מקום לדבר על כך איתו אבל אל תבואי ממקום חסר ביטחון בעצמך או כועס כי זה רק ירע, עד כמה שזה קשה.
ובנוסף אנחנו תמיד צריכות לשדר להם שאנחנו הכי מושלמות ואפשר גם להגיד אולי בצחוק בסיום השיחה "לפחות היא הייתה יפה כמוני הייתי מבינה..."
חיבוק נשמה מבינה אותך ממש 💞💞💞💞
האמציקירה200
שפשוט נמאס לי, כאילו אני מכסה את הראש.
מקפידה על צניעות..
ומכוונת שכל זה יהיה לזכותנו, ושיהיה שלום בבית שלנו תמיד.
ופתאום זה... זה שובר אותי,
מילא הוא היה מספר לי אתזה, הייתי מעריכה ומבליגה.
אבל עצם זה שאני ראיתי אתזה.
התחושה נוראית..
לא רציתי לדבר איתו, והוא פשוט הלך לישון.
איך אפשר לישון רגיל כשפגעת באשתך?
רק לגבי המשפט האחרוןליד ה'
אין לי מילים יקרה. באמת הרגשה קשה מאוד.
יש לך את כל הסיבות בעולם לכעוס. אבל לטובת הזוגיות ושלום הבית שלכם, מציעה לך לנסות לדון אותו לכף זכות אחרי שתרגעי קצת... זה באמת קשה פוגע והוא חייב להבין כמה זה חמור..

אני חושבת שהלך לישון כי פשוט לא ידע איפה לקבור את עצמו מרוב בושה...

תנסו לדבר קצת מחר, תסבירי לו איך הרגשת ותנסו בסוף השיחה באמת להגיע לפיתרון איך לשמור עליו שזה לא יקרה יותר. אולי סינון? אולי טלפון בלי גלישה?
למחוק פרופיל בפייסבוק?
אבל חייבים למצוא גם פיתרון מעשי כדי שזה לא יחזור על עצמו.
וגם- תנסי לשקם את האמון בו, לא מיד, תני לעצמך את הזמן, אבל חייבים אמון בשביל נישואים...
ואי כלכך מבינה ללב שלךשעריו בתודה

אני ובעלי מחקנו הכל

את הפייסבוק וכל שאר הדברים

פשוט אסון אסון!!

אני כלכך מנסה להסביר לאנשים והם לא מבינים

טלפון לא כשר הורס משפחות ! אין שום דבר טוב בפייסבוק .

לא שאני צדיקה אני גם עם מחשב ואינטרנט פשוט מכת הדור שה' יזכה אותי לשבור גם את זה.

שתדעי לך אין דבר יפה יותר מהצניעות איזה גבר ירצה אישה לא צנועה?

אשרייך שאת מקפידה על צניעות.

סתם יצר הרע בטוחה שרק את בלב שלו ובמחשבות שלו.

אחד הניסיונות הקשים לגבר זה מראות אסורים לכן הם מחויבים לשמור עיניים .

לנו אין ניסיון כזה לכן לעולם לא נבין.

לפי דעתי לפתוח את זה מולו ולדבר על זה שוב

חיבוק ענק 

 

אני פשוט רוצה אמת.יקירה200
אם קשה תבוא ותגיד.. תספר אני עזר כנגדך.
רק לפני כמה ימים דיברנו על הנושא הזה,
אחת החברות שלי סיפרה לי על בעלה של מישהי שכל היום היא רואה איתו מדבר עם אחת העובדות.

וגם אני וגם הוא אמרנו שזה נורא.

ואז אתה עושה את המעשה הזה? ועוד הולך לישון.
איפה המצפון?
אני פשוט חושבת שהוא שקרן, ואין לו טיפת מצפון.
כי אני דבר אחד עושה לא במקום,
וישר אני מספרת לו.. לא מסוגלת להסתיר.
עצוב שאין לו יראת אלוקים,
ושהוא לא חשב לבוא ולספר לי.

אני פשוט יושבת בספה.. ובוכה לאבא שבשמיים.
לפי נקודת מבט שלישעריו בתודה

יכול להיות מאוד שממש הסתקרן ופתח לא בגלל הלבוש שלה

אלה בגלל יצר הסקרנות בלבד 

שוב אני מאמינה שרק את בלב שלו!

בדרך כלל מי שעושה מעשה כזה במודע גם ימחוק את זה מההיסטוריה.

כנראה לא ראה את הפגיעה

אני בטוחה שהוא כלכך מעריץ אותך על הצניעות שלך!בת של מלך אמיתית  כלכך מסירות נפש במיוחד בדור שלנו שהוא קשה.

הסברת לו מה את מרגישה? חשוב לפתוח את זה

אבל זה באמת אסון פייסבוק כמעט בכל פוסט יש חוסר צניעות מטורף . פשוט איך אפשר לגולל שמה ולא להיכשל בשמירה עיניים?

אולי בכל זאת לשקול למחוק פייסבוק? יתן לך שקט נפשי!

 

 

יקירהאמאשוני
את נשמעת מוצפת.. הורמונלית.
לא בקטע רע, רק שתתחברי לעצמך ותביני שאכן קרה כאן משהו לא נעים
אבל התגובה שלך קצת מוגזמת ובעיניים לא הורמונליות זה יכול להתפרש אחרת ממה שאת מרגישה.
מצפון, שקרן, מסתיר...
בואי, עשה טעות של חוסר מחשבה של שבריר שניה,
נכנס לפרופיל שהוא לא מכיר, אין ולא היה לו מחשבות מעבר לכך.
נכון נפל בשמירת עיניים נפילה רגעית.
זה יכול לקרות לכולם. באמת.
ברגע שיש פייסבוק, זה כמעט בלתי נמנע להגיע למצבים כאלה...
אז אם הציפייה שלך שלא יהיה לו פייסבוק זה משהו אחד, אבל אם הציפייה שלך שלא ייכנס לפרופיל שממילא רואה בעייתי, זה עניין אחר.
אבל עניין עדין ורגיש, שלא נכון להראות תגובה מוגזמת כלפיו.
ברגע שירגיש מותקף יותר ממה שטעה, ירגיש שהוא הקורבן וינסה לתקוף חזרה. את לא מעוניינת שיתחיל להסתיר ממך דברים, נכון?
אז אין טעם לקרוא לו שקרן, ואין טעם לחפש את המצפון שלו. גברים כשהם בבלבלה דווקא שינה זה משהו מצויין בשבילם. אנחנו אלו שלא יכולות להירדם ונשאבות עם המחשבות שהולכות ומתעצמות ויוצאות מפרופורציות.
עדיף שילך לישון שיהיה אפשר לדבר על זה בנחת. לא ממקום אמוציונאלי.
לגבי ההסתרה, מי שמנסה להסתיר לא משאיר את הפייסבוק שלו פתוח על העבירה שביצע.
ממש לא נשמע שהיה מודע בכלל שהוא עושה מעשה לא טוב, בטח לא בכוונה תחילה ובטח שלא ניסה להסתיר.
לדעתי לא בריא שגבר יספר לאשתו על נפילות שיש לו בתחום. לא מדברת על משהו קיצוני,
אלא התבוננות בתמונות לא צנועות.. זה באמת יכול לקרות וקורה בפייסבוק, ווטאספ, מראות לא צנועים ברחוב... זה לא בסדר שזה קורה, אבל זה לא טראגי.
תגובה מוגזמת שמראה שנפגעת ממש יכולה להציב לו רף שאולי לא יאמין בעצמו שוא מסוגל להגיע אליו ומשם זה עלול להידרדר.
לעומת זאת תגובה מתונה, מכילה, ברירת מילים בשיקול דעת ואהבה, יכולה לגרום לו להיפתח, להודות בטעות, להתנצל, ומשם הזוגיות שלכם יכולה לצמוח למקומות טובים.

בהצלחה!
מסכימה עם כל מילהנגמרו לי השמות

כיף לקרוא אותך תמיד 🌹

אין את מלכה!!!לפניו ברננה!
כתבת כל כך יפה.
ולפותחת @יקירה200, ממש הבדל קלאסי בין גברים לנשים, הגבר מכבה את עצמו והולך לישון (או קורא עיתון או צופה במשחק כדורגל...) העיקר להשתחרר מהבעיה שמאיימת עליו כרגע. רק כך יצליח לפתור אותה.
(כל גבר ומה שמתאים לו כדי להתפרק מהמתח. זה מופיע בספר "גברים ממאדים נשים מנוגה". ממליצה לך לקרוא עוד על הנושא של ההבדל בין גברים לנשים. זה יעזור לך להבין יותר ולקחת בפרופורציות את התגובות שלו)
לגבי השיתוףרק שאלה לי
אנחנו הפוכים מכם. בעלי מספר לי הכל, כולל על המעידות שלו (גם בתחום הזה) ואני כמעט ולא משתפת אותו בדברים האלה (זה על הפנים, עובדת על זה...). וזה ממש לא כי אני שקרנית או כי אין לי מצפון, יש לי פשוט קושי לחשוף את הצד הפגיע שלי.

ולגבי זה שהלך לישון - אני גם חושבת שהוא פשוט לא ידע איפה לקבור את עצמו מרוב בושה. גברים מתנהלים אחרת מנשים, יש כאלו שיכולים להירדם דווקא במצב כזה, המוח כאילו מכבה את עצמו כי הוא לא יודע מה לעשות במצב הזה.
מסכימה עם כל מילהמחכה להריון

לנו גם יש מחשב בסלון עם אנטרנט אבל יש לנו פלאפונים כשרים זה הכי טוב ככה

הפייסבוק הזה מפרק משפחות לא סתם אומרים !

לדעתי, לקחת יותר בפרופורציהאנונימית בהו"ל
זה מאוד טבעי בטח ובטח שיש פייסבוק , אפילו אני נכנסת לתמונות של אנשים גם נשים וגם גברים שלא מכירה נטו מסקרנות. יודעת שזה לא טוב אבל בעה שנזכה גם להיפטר מהפייסבוק הזה..לדעתי לא ביג דיל אבל כמובן שאם מפריע ברמה הזו אז לדבר על זה שאולי כדאי לסגור את הפייסבוק כי חשוב לך השמירת עיניים שלו ואי אפשר לשמור עיניים בפייסבוק (ולא בשום פלטפורמה חברתית). אבל באמת בשביל השלום בית שלך לדעתי את צריכה להבין שזה טבעו של הגבר וגם טבע האדם ואם יש פייסבוק אז מן הסתם שזה יקרה..
נשמע כואבאין לי הסבר
האמת שגם אני ראיתי אצל בעלי בחיפושים כל מיני נשים
אבל אני יודעת איך עובד הפייסבוק כי היה לי פעם...
הוא מתכתב עם מישהי מחוץ לפייסבוק, בצורה עניינית בקשר לעבודה (לרוב זה משקיות ת''ש בצבא), ואז מתעניין מי הדמות שמאחורי ההתכתבות.
אני גם מחפשת גברים דרך חשבון הפייסבוק שלו(כי מעניין אותי עם מי חברות שלי התארסו😅).

זה באמת דפקט של הדור, אבל זה בעיניי ממש לא כמו לדבר ולפלרטט עם מישהי בעבודה.

אני פשוט באתי לבעלי, ושאלתי אותו למה יש לו מלא חיפושים של נשים. באתי ממקום של לנסות להבין, לא מתוך כעס או ביקורת. והוא פשוט הסביר לי.
אחרי שהוא הסביר זה פחות הפריע לי.

אני חושבת שאת צריכה לחזק את הביטחון שלך באהבה של בעלך אלייך, אף אישה, ולא משנה כמה חשופה ויפה היא, לא תבוא במקומך.
את במקום הראשון, יש לך ולבעלך קשר שהוא כ''כ מעבר!

המון הצלחה יקרה,
זו באמת סיטואציה לא נעימה בכלל, אבל ממליצה לך לבדוק מה המניע לכך...
כי אני פשוט בטוחה שבעלך אוהב אותך. ורק אותך.
מותק של תגובה🤗משמעת עצמית
מה זה השעה הזאת???🙄
חצי שעה אחרי שקמתי🙄אין לי הסבר
יקרה התחושות שלך לגמרי מובנותמתחדשת11
וברור שהלוואי שזה לא היה קורה.
אבל. לגברים יש יצר יותר גדול ולכן כשהדברים מהסוג הזה זמינים הנפילה בהחלט יכולה לקרות
נסיון נורא לא פשוט. לשניכם
רק שתדעי שזה לא אומר שהוא אוהב אותך פחות או מעריך פחות
הוא פשוט התקשה לעמוד בנסיון שנקרה לפניו

חיבוק❤❤
קוראת לעזרהמזלטוב
@נגמרו לי השמות בואי דחוף!!!!

ולך חיבוק ענק.. הלב שלי איתך
תודה על התיוג 🙏נגמרו לי השמות


תודה אהובה 🙏❤נגמרו לי השמות


אהובה! אלו באמת תחושות לא פשוטות!השקט הזה
מבינה מאד את התחושה הזאת שאני שומרת על הצניעות שלי בשבילנו ואיפה אתה.

חשוב לי רק להגיד משהו והלוואי שאני אצליח לנסח אותו נכון.
העובדה הוא נמשך לרגע אחרי היצר (יוצאת מנקודת הנחה שזה מה שקרה, למרות שיכול להיות שגם קרה משהו אחר), לא מורידה לרגע מהעובדה שהוא אוהב אותך, נמשך אלייך, רוצה להיות איתך וכו'. הוא לא חושב שאת פחות יפה או פחות מושכת.
יש יצר. והוא חזק. וזה כואב.
וכן, הוא צריך להתמודד עם היצר, ללא ספק.
אבל יש נפילות לפעמים.
וקודם כל, צריך לנתק את הקשר בין הנפילה לביני. כי אין קשר.
הוא לא נפל כי הוא לא רוצה אותי או כי אני לא מספיקה לו.
הוא נפל כי היצר התגבר עליו לרגע.
זהו. זה הכל.

דבר שני שצריך לנתק זה את ההשוואה.
את צנועה בשבילכם וזה מדהים! גם הוא מתמודד עם היצר שלו בשבילכם! באמת! אבל אם יש לו נפילה זה לא צריך להשליך עלייך.
את תמשיכי לשמור על הצניעות שלך. הוא ימשיך להלחם. אבל זה לא קשור אחד לשני.
אני לגמרי מבינה את הקשר המתבקש, אבל צריך ללמוד לנתק אותו.
לכל אחד מאיתנו יש את המלחמות שלו וההתמודדיות שלו. אנחנו לא נבין את המלחמה של השני.
אבל אם הוא הפסיד בקרב אחד (וניצח בהרבה אחרים) זה לא אומר שהמלחמה שלך לא שווה עכשיו.

ודבר אחרון, לגבי זה שהוא הלך לישון. אני חושבת שיותר ממה שקשה לו ש"תפסת" אותו ברגע פחות טוב בחיים שלו, הוא פשוט מתבייש בזה שהוא אכזב אותך ככה. בזה שהוא פגע בך ככה.
הרבה פעמים כשיש איזשהו פיצוץ ביני לבין בעלי הוא הולך לישון ואני נשארת בוכה.
זה פשוט הבדל בדרך התמודדות שלנו. הוא מכבה את עצמו ובורח, ואני לא מסוגלת וחייבת לבכות את נשמתי.
הוא לא הלך לישון כי לא אכפת לו, הוא הלך לישון כי הוא ברח מלהתמודד עם מה שהוא מרגיש כרגע.

נשמה, זה באמת מצב לא פשוט. אבל כמו כל סיטואציה בזוגיות, הפתרון הוא תמיד לדבר.
תשמיעי לו מה כאב לך, הוא ישמיע לך מה הוא מרגיש. זה חשוב.

חיבוק גדול

היי יקרהנשואה צמאה
כותבת לך לצערי מנסיון )של דברים גרועים יותר מאישה בבגד ים ) , אני רוצה לחלק את ההתמודדות עם הדבר הזה ל2 , התמודדות שכלית והתמודדות רגשית : קודם כל ולפני הכל בפן הרגשי - יש מקום לכאוב ,לכעוס , להיפגע ולהרגיש עד הסוף את התחושות הכואבות שדבר כזה מציף בנו.. זה מעליב , זה ממש מזעזע את כל הגוף ומעלה תחושות קשות מאוד - תני להן מקום .
עכשיו לפן השכלי , נשמע מדברייך שהזוגיות שלכם היא זוגיות אוהבת ומכבדת , נשמע שבעלך אוהב אותך ואת אותו , ואת צריכה לשאול את עצמך - איך אנחנן כזוג ובעיקר אני כצד בסיפור הזה , יכולה לקדם ולהתקדם למקום טוב יותר מהמקום האפל הזה שנקלענו אליו , האינסטינקט הוא לשקוע בעצמך , לכעוס ולכאוב ולצפות שבעלך יעשה כך וכך .. אבל וכאן מגיע האבל הגדול - לך כאישה יש חוכמה ובינה לסובב את כל העניין הזה שרק תעלו ממנו ותצמחו ממנו !! אני יודעת עד כמה כמה לדבר אבל מדברת ממקום שהיה שם ולא פעם אחת ,וכל פעם זה היה כמו הסיוט הנורא בעולם, כמו קריעת ים סוף ,אבל תמיד תמיד שהכרחתי את עצמי להסתכל מבעד לרגשות הקשים , להסתכל קדימה , למען הילד שעוד מעט יהיה לכם בע"ה ובעיקר בעיקר למען עצמך - למען זוגיות פתוחה , בריאה ומאושרת .
תדברי עם בעלך בעדינות , אל תשפטי אותו , תביני בשכל )גם אם ברגש זה הכי קשה בעולם)שהיצר הזה ,אין לנו מושג בכלל מהו וכמה הוא חזק ,ובעיקר תכניסי טוב טוב לראש שלך שזה שבעלך ראה דברים כאלה לא אומר כלום כלום כלום על האהבה שלו אלייך !!! זה אומר שהוא גבר ויש לו יצרים וצריך לחשוב כיצד להרחיק את הפיתויים האלה ממנו ,לסגור את הפייסבוק, אינטרנט מסונן וכו .. תדברו תחשבו יחד , תראי לו שאת לא שופטת ויחד עם זאת תציפי בעדינות כמה שזה משפיע עלייך ולא עושה לך טוב , הוא בטוח לא רוצה להכאיב לך . עצם זה שהוא הלך לישון לדעתי נבע ממקום של חוסר יכולת להתמודד עם הסיטואציה שנפלה עליו, הוא מתבייש ולא יודע מה להגיד לך ואיך להתמודד איתך .. תעזרי לו, תהיו ביחד במלחמה מול משהו משותף כי את ובעלך שותפים ואת רוצה לעזור לו במלחמות שלו ) כמובן איך ואם מתאים לו)
לסיכום, תכאבי ,זה באמת סיטואציה כואבת מאוד ,אבל תרימי את העיניים קדימה לעבר הזוגיות שלכם ותראי איך מתוך המשבר הזה את יכולה להוסיף עוד לבנה, מבטיחה לך שגם אם עכשיו זה נראה בלתי אפשרי, זה אפשרי.
בהצלחה רבה רבה אהובה יקרה!!!
שלום יקרה,נגמרו לי השמות

מצרפת לך הודעה ארוכה שכתבתי בעבר,

אומנם היא על נושא של צפייה בתכנים לא ראויים הרבה יותר "חמורים" - פורנוגרפיה וכו',

אך אני חושבת שהבסיס הוא אותו בסיס.

 

יקרה,

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות עיקריות בהודעתך -

הראשונה היא באמת הנגיעה בכאב הגדול גדול,

והשנייה היא לראות איך דווקא מתוך הכאב והשבר הזה אפשר אולי לצמוח.

 

1. בכאב:

עכשיו קשה לך מאוד, את ממש בעיצומו של הקושי,

בתוך המקום הכואב והשחור הזה - קשה מאוד לראות מעבר.

 

אבל זה ב"ה מצב זמני.

את לא תמיד תהיי בחושך הגדול הזה.

גם אם כרגע זה נראה שכן - זה באמת באמת לא.

 

כתבת הרבה דברים, בסוג של מוצפות רגשית מאוד גבוהה

וענו לך כאן בחוכמה רבה 

גם אני הקטנה מצטרפת לדברים שנאמרו -

גם להבין עם *עצמך* איפה הייתה כאן הפרת האמון מבחינתך,

מה זה אומר מבחינתך,

ואח"כ מבחינת בעלך

ואח"כ מבחינה זוגית.

 

בנוסף, צריך באמת להבדיל בין ההרגשה שלך והתפיסה שלך, שבצדק היא קשה מאוד, פגועה מאוד, נגעלת מאוד

לבין המציאות עצמה שלצערנו כוללת בתוכה כמעט 99% של צפייה לפחות פעם אחת בפורנו בעבר/הווה/עתיד של כל גבר באשר הוא גבר...

זו מציאות עגומה, אני יודעת - אבל היא כבר בגדר נורמה...

 

כן, גם גבר חרדי, דתי, חילוני, רווק, נשוי - כולם כולם.

האחוזים ממש זהים ודומים אצל כולם לצערנו.

הקב"ה אכן ברא את האנשים בעולמו עם יצר מין חזק מאוד, כדי בעיקר לפרות ולרבותף יצר ההישרדות, ואכן אצל גברים (בהכללה, יש גם אחוזים מטורפים של נשים שצפו/צופות) - היצר יותר חזק.

 

ולתכונה הטבועה והבלתי נפרדת הזו באנושות - נוספה הקידמה, והזמינות הבלתי נתפסית.

 

העולם השתנה, הזמינות השתנתה - זה כמעט בלתי אפשרי שאדם יעבור חיים שלמים בלי ליפול לדבר הזה אפילו פעם אחת...

ויצרני התעשייה הזו משקיעים מיליונים ומילארדים כדי לגרום לאנשים להתמכר, להקליק שוב ושוב ושוב,

זה כמעט חזק מהם!

 

זה לא אומר בשום צורה שזה בגללך או שזה קשור אלייך - זה לא!

אולי חלק מתחושת הנבגדות, משבר האמון, הגועל והסלידה שאת חשה כרגע נעוץ בעובדה שאת מרגישה שזה קשור גם אלייך, שהוא בגד בך אישית כשהוא צפה בפורנו,

שאת לא מספיקה עבורו או מספקת אותו, שאת לא מספיק יפה בעיניו, ובגדול שאת לא *מספיק*.

זו הרגשה מאוד קשה להיות בה.

ומאוד חשוב להבהיר - צפייה בפורנו *לא* אמורה להתקיים בגללך.

זה שני דברים שונים לגמרי - כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו - זה שלו. בלי בדל קשר אלייך.

את טובה. כן, גם בעיניו.

את יפה ומושכת, כן גם בעיניו

הוא לא מחפש להחליף אותך

הוא אוהב אותך והוא רוצה בך וחושק בך.

 

הוא ממש לא משווה חלילה *אותך*, לאותן זוועות שהולכות שם, 

זה בכלל לא בר השוואה,

זה לא שהוא "רואה בנות ומלא עירום" ובא אלייך ומשווה וזה כאילו "עוד בת, עוד עירום" - זה פשוט לבל אחר לגמרי!

כמו שכתבתי - כמו שני קווים מקבילים שלא יםגשו לעולם. 

שם זה לא אמת, זה רק רק פנטזיה מכוערת ומלאכותית ודוחה ובריחה מהמציאות לשנייה,

בלי שום קשר לאהבה עמוקה שלו אלייך

לתשוקה האמיתית והגדולה שלו אלייך,

ליופי האמיתי והענק שהוא רואה בך, פנימי וחיצוני!!!

 

אז מה הוא כן?

אולי הוא מכור - וכאן כמו בכל התמכרות - צריך לטפל

 

ואם הוא לא

אולי הוא סקרן, והכל זמין וחינמי ואנונימי עד להכעיס

בפורנוגרפיה יש עולם שלם של פנטזיה - ולפעמים יש רצון לברוח לעולם מושלם ובלי התמודדויות כפי שיש בחיים האמיתיים,

בפורנוגרפיה גם המין ללא משמעות, ללא מאמץ - הוא לא צריך להתחשב בעוד אדם, לא צריך זמן ועבודה מנטלית/פיזית ובנוסף אין שום משמעות - לעיתים דווקא במין נטול משמעות יש משהו יצרי שיכול למשוך גברים (ונשים),

בפורנוגרפיה יש גם הרבה מאוד גיוון, והיצר והסקרנות, בשילוב עם הזמינות הבלתי נסבלת שזה פשוט בכל מקום - יוצר לך את התוצאה העצובה מאוד ואת האחוזים העצובים מאוד...

 

זה גם לא נכון שגברים לאחר הנישואין מפסיקים לצפות בכך - יש אנשים שאחרי החתונה המשיכה שלהם לפורנו רק הולכת וגדלה.

אם מבינים את השורש למה אנשים צופים בזה - מבינים שזה כלל לא קשור לנשוי או לא.

 

בפורנוגרפיה יש עולם שלם של פנטזיה - ולפעמים יש רצון לברוח לעולם מושלם ובלי התמודדויות כפי שיש בחיים האמיתיים,

 

בפורנוגרפיה גם המין ללא משמעות, ללא מאמץ - הוא לא צריך להתחשב בעוד אדם, לא צריך זמן ועבודה מנטלית/פיזית

 

ובנוסף אין שום משמעות - לעיתים דווקא במין נטול משמעות יש משהו יצרי שיכול למשוך גברים (ונשים),

 

בפורנוגרפיה יש גם הרבה מאוד גיוון,

והיצר והסקרנות, בשילוב עם הזמינות הבלתי נסבלת שזה פשוט בכל מקום - יוצר לך את התוצאה העצובה מאוד ואת האחוזים העצובים מאוד...

 

זה גם לא נכון שגברים לאחר הנישואין מפסיקים לצפות בכך - יש אנשים שאחרי החתונה המשיכה שלהם לפורנו רק הולכת וגדלה.

 

עוד דבר חשוב -

 

זה לא אומר בשום צורה שזה טוב ושצריך "להחליק" את זה בגרון ואין ברירה - כמובן שצריך להילחם כל יום מחדש! להתקין סינון ראוי וחזק, לעבוד על עצמנו, על המידות, על היצר, על הנפילות.

 

וכמובן לשים לב לנשק הכי חזק של הנפילות - היאוש.

 

ישנו מעגל מאוד מתסכל של אדם שצופה בפורנו ומלקה את עצמו על כך-

הוא צופה-

הוא מתוסכל מעצמו ומתבייש בעצמו ובמעשיו -

היאוש הזה מחליש אצלו את האנרגיות הטובות לבחור בשינוי ולעלות מעלה-

ואז שוב הוא צופה - וחוזר חלילה.

 

צריך לשבור את המעגל הזה,

ודבר ראשון צריך לטלפל ביאוש!

זה שבעלך לא מיואש ומוכן לעבוד קשה - זה מבורך.

 

 

אסור לוותר וצריך להילחם - ולי זה נשמע שבעלך זועק לעזרה ורוצה להילחם 

ואולי עםפ עצמו הוא כבר נלחם אלף פעמים

אבל זו ממש בגדר מלחמת התשה

והוא פשוט מותש.

ואולי אין לו כלים,

ואולי הוא פשוט זועק לקבל את הכלים הללו.

אם הוא אכן מכור - יש בעלי מקצוע שזו בדיוק ההתמחות שלהם - התמכרויות.

אפשר לפנות אליהם.

 

התקווה המאוד גדולה כאן - שבעלך מוכן להשתנות!

מוכן להילחם!

מוכן לעבוד קשה!

כי זו באמת עבודה מאוד קשה.

 

וזה הרבה. הרבה מאוד.

יש גם הרבה כאלה שלא היו מוכנים לעשות עבודה עצמית, והיו אומרים "הכל בסדר אצלי. תשתני את".

אז זה כבר אומר שיש בו ענווה, ולב נכון, ורצון מאוד טוב.

 

אל תראי אותו, את כל המהות שלו כשחורה וכרשעה וכחוטאת, הוא אדם שלם, עם טוב שלם שאת מכירה ויודעת והכרת כל השנים והכרת לפני שהתחתנת - הוא נשאר שם. הוא האמיתי. הוא לא השתנה.

אותו אדם טוב, בתור היותו אנושי ומועד לטעויות ולנפילות ("אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"), אכן חטא. אכן נפל.

עכשיו הוא רוצה לקום. הוא רוצה לחזור בתשובה.

הקב"ה רוצה ומוכן לחכות עד יום המיתה לתשובה. את מוכנה? יש בך את הכוח?

אם יש - גייסי את כולו.

נסי להפריד בין האדם עצמו לבין החטא והנפילה.

ההפרדה הזו קיימת.

נסי לראות את בעלך ללא הנפילות. איזה אדם הוא?

מה טוב בו?

איפה הוא עזר ונתן לך בחיים?

על מה את כן יכולה להוקיר לו תודה?

איפה הוא תמך בך בחייכם המשותפים שאת היית למטה והיה לך קשה?

מה זה עשה לך?

איפה כן כיף וטוב לכם ביחד (גם אם לא עכשיו - בעבר?)

 

 

2. לראות איך אפשר לצמוח דווקא מזה:

 

כתבת בין היתר שבעלך ציפה ממך בעבר לא לראות סדרות,

וגם שהוא רואה אותך בתור האישה הצדיקה והקדושה שמה לה ולתאוות האסורות הללו.

 

אלו שתי נקודות חשובות מאוד שדרכן אפשר להביט מעבר לכלל הזוגיות ולראות איפה אפשר לשפר.

 

השורה הראשונה - הציפייה שלו ממך - אל מול הנפילה שלו עצמו - כמובן ישנו פער גדול כאן והפער הזה מעצים עוד יותר את הכאב ואת תחושת הפגיעה.

 

והשורה השנייה - כאן כבר יש כשל בסיסי שלךצערי הרב יש להרבה הרבה גברים ונשים כאחד בכל מה שקשור לחיי האישות:

בטעות, או לא בטעות אלא בגלל הבנייה תרבותית,

אנחנו חושבים שחיי אישות וכל הכרוך בתוכם גם אם זה גיוון רב = אסור או מלוכלך וכו'

ואז יש סתירה פנימית ש"אם אשתי צדיקה

או

אם בעלי צדיק

אז איך הוא עושה...

או איך היא תעשה...

ממש סתירה מובנית של צדיקות אל מול הנהנתנות.

 

וצריך להבין את זה!

זו אולי נראית סתירה - אבל היא בעצם ממש ממש לא!

יש הפרדה ברורה בין החיים האמיתיים לבין חיי האישות.

בחיי האישות ישנו מימד שלם של משחקיות,

של שיחרור, חופש, יצירתיות,

אקטיביות, גיוון, והכל.

גם האישה הכי צדיקה באמת יכולה להנות ממגוון רחב של דברים בתוך חיי האישות וגם הגבר הכי צדיק,

ולהיפך - ככל שהם יותר בקירבה ובאהבה והנאה אחד של השנייה - זה ממש קודש הקודשים ושפע עצום כאשר זה בין איש לאישתו, בטהרתה, וכמובן ברצון שניהם ובשמחתם!

וזה כולל כל דבר! כל דבר ששני בני הזוג רוצים שניהם!

אין משהו שהוא מלולכך או נוראי או אוי ואבוי אם שניהם שמחים ורוצים בכך!

וזה לא אומר לרגע שהם פחות צדיקים!

זה פשוט לא קשור אחד לשני.

צריך רק להבין את זה בראש.

 

יש הרבה סתירות כאלה.

יש גברים שאחרי הלידה הראשונה לא מסוגלים לחשוב על האישה שלהם שעכשיו נהייתה אמא כאישה שהיא גם מאהבת.

וגם שם - שוב - צריך להבין שזה כלל לא סותר, שיש לאישה כמה וכמה "כובעים" והיא יכולה להיות גם אמא וגם מאהבת וגם חברה וגם וכם ממש כמו: יונתי רעייתי וכו' וכו' כל התפקידים.

בחיי האישות יש את כל הצד הזה - וזה מבורך!

לא מגעיל, לא טמא, לא פחות צדיק - אלא מ-ב-ו-ר-ך והכי צדיק שיש דווקא דווקא בכך!

 

וכך לגבי כל הסתירות שיש לנו במוח בגלל הבניות תרבותיות או חינוכיות

כמו זה שאומר שרק גבר אמור להינות ואישה לא - ממש לא נכון.

כמו תפיסה לא נכונה שאומרת שהאישה כאן רק כדי לרצות את הגבר או לספק לו שירותים - ממש ממש לא נכון, ועלול לפגוע קשות באישה ובכל החיים הזוגיים!

כמו התפיסה שיש סתירה בין אם אישה רוצה להרגיש שהגבר יותר חזק ושולט וכד' בחיי האישות לבין אישה נאמר פמינסטית או שהשווין והכבוד והרוך בבעלה חשובים לה - שוב - זו לא סתירה - בחיי האישות זה בחיי האישות. ובחיים האמיתיים זה שם. הפרדה. לא סותר.

 

לכן בעלך ואת צריכים להבין את זה קודם כל.

להבין גם שזה הכי טבעי בעולם וקורה לרוב הזוגות שבטעות חושבים כך.

לכן צריך ידע, ומודעות, וכלים, והבנה, וניסיון. לכולנו.

אף אחד לא נולד עם הידע הזה... זה משהו שרוכשים.

אז דווקא דווקא משבר כזה יכול לספר לך שבעלך כן כמה לעוד קצת בחיי האישות שלכם -

לעוד גיוון, עוד חידוש, עוד העמקה, שהוא חושק בך בעוד דברים מלבד הטוב שיש ביניכם כרגע,

ואולי בגלל התפיסה המוטעית שלו שאם את צדיקה אז את לא יכולה להיות.... במיטה ההוא מונע זאת משניכם. וחבל.

הוא צריך להבין את זה. שזה לא סותר. לדבר איתך. שתבחנו יחד מה טוב לכם, נעים לכם, מדליק אתכם,

ומתוק קירבה והנאה של שניכם להגיע לגילויים חדשים כל פעם עוד ועוד - זה מרתק ומפליא ומחבר ומעצים ומבורך ו-קדוש!!!

כן כן קדוש!

 

 

- ולגבי השיתוף - לפי כל מה שכתבת יכול להיות שבעלך מאוד פחד לשתף אותך כי הוא פחד לאבד אותך.

הוא כנראה ידע בתת מודע שלו איך תגיבי ופחד ממש ממש לאבד אותך ולכן לא שיתף.

אם הוא ירגיש גם בעתיד שאם ישתף אותך זה יגרום לך לכזו עוגמת נפש ברמות מאוד גבוהות ואולי גם לאבד אותך - הוא לא ישתף שוב.

וזה שהוא כה מצטער, בוכה, אוהב אותך ומבטיח לא לעשות זאת שוב - הלב ממש יוצא אליו. עד לכאן שומעים ורואים את הכנות שלו, את האהבה שלו אלייך, את הצער והבושה שלו מהמעשה, את החרטה הגדולה

נשמע שהוא ממש משמ עשה את כל השלבים של החזרה בתשובה

של וידוי

חרטה גדולה

קבלה לעתיד

ואם הקב"ה סולח לנו ביום הכיפורים ובכל יום על דברים יותר חמורים שעשינו מי אנחנו שלא ניתן לאדם פתח של תשובה?

 

"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"!

 

גם גדולי וענקי עולם חטאו!

אין אדם שלא חטא. אין. רק הקב"ה לבדו מושלם.

 

יהודה הצדיק שהודה - עם תמר.

דוד המלך

משה רבינו!

 

הסיפור בגמרא על האמורא שצעק "אש בבית אש בבית!" כי רצה לטפס בסולם ולעשות עבירה עם אישה,

ועוד שלל סיפורים על צדיקי עולם, שאחד מהם אפילו הלך לכל זונה בעולם כדי לחטוא ובסוף בכה וחזר בתשובה ונקרא רבי ומוזמן לחיי העולם הבא!

 

חז"ל רצו לבטל בעבר את יצר הרע מרוב כל מה שהוא גרם לחטוא

ואז באמת ביטלו

וראו שהעולם לא מתקיים. אין התרבות אפילו של תרנגול ותרנגולת. ממש פחדו שהעולם יחרב! אז החזירו את היצר.

זה יצר כ"כ כ"כ בסיסי! צר החיים, יצר ההמשכיות.

נכון. הוא חזק מאוד מאוד

אבל כמו כל דבר חזק ועצום - יש לו גם את הכוח הניגודי שלו.

כדי שתהיה לנו יכולת בחירה.

 

"ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע 

ובחרת בחיים!"

 

אם הטוב היה יותר מהרע בעוצמה - איפה כאן הייתה הבחירה? לא הייתה.

אז זה באותה עוצמה.

אותו כוח חיים בדיוק טומן בחובו גם את פוטנציאל ההרס והחטא הכי גדול - כדי שתהיה לאדם בחירה.

 

אז בעלך הצדיק נפל. נכון.

אבל הוא קם!

הוא עשה תשובה!

ומאהבה ולא מיראה!

אז הוא אפילו במדרגה שהעוונות נהפכו לו לזכויות!!!

 

ואם הוא יפול שוב? יכול להיות. הוא בנאדם יקרה.

הוא יכול הכי לרצות בעולם לא ליפול -אבל פעם, מתישהו, שהיצר יתחזק, והוא יהיה מדוכדך וחלש ועצוב - הוא יכול ליפול. כי הוא אדם.

כמו כל גברי העולם. באמת האחוזים הם מטורפים - 99%!!!

וכמו כל נשי העולם - שאולי לא בזה, אבל בדברים אחרים. כל אדם וההתמודדות שלו.

אפשר להבין שזו המציאות, להבין שזה טבע האדם,

שהקב"ה ברא אותו כך

שהוא לא מצפה ממנו להיות מושלם כי אין מושלם - אלא להיות *בהשתלמות*, ואם נפל -לקום

שבע יפול צדיק וקם!

 

על ההתרוממות הזו

על הקימה מתוך הנפילה

על התשובה

על זה העולם עומד!

 

כי אנחנו בני אדם לא מלאכים ובטח ובטח שלא הקב"ה!!!

כל העולם הזה הוא התמודדות אחת גדולה. זה טבע האדם.

אם מבינים את זה יותר קל להבין גם כאן את התהליך בנפילה הזו ספציפית.

 

דבר נוסף-

באמת באמת יקרה שזה לא קשור בטיפה אלייך ולגוף המדהים שלך בעיניו!

זה באמת שני דברים אחרים לגמרי, שני דברים מקבילים שלעולם לא יפגשו.

 

לפעמים צריך גם לתת גם לזמן לעשות את שלו.

 

כרגע את בתוך ההלם והשוק והכאב הכי גדול.

כרגע חווית אובדן של החלום כפי שראית אותו.

באמת ובתמים חשבת וחלמת שלך זה לא יקרה.

היה לך חלום כזה.

וכאשר זה התנפץ זה ממש כמו אובדן - אובדן החלום שהיה,

ובסליחה שלך את בעצם "מוותרת" על עבר טוב יותר בעצם הסליחה. ואת הרי לא מוכנה שהעבר הזה יקרה כי את לא רוצה בו - אז זה ממש מעגל שמזין את עצמו וגורם לכל הרגשות הקשים והכואבים הללו לצוץ.

כמו בכל אובדן, יש אבל.

ושלבי האבל כוללים

הכחשה

מיקוח

כעס

צער ועצב גדול

ורק אח"כ השלמה וחזרה לחיים.

 

נשמע שאת עדיין בתוך תהליך האבל - וזה ממש טבעי ולוקח זמן לדברים להתעכל ולעבד את הדברים.

 

 

שולחת לך המון כוחות ותמיכה,

אתם תצאו מזה מחוזקים ב"ה!

זה לא אותו דבריקירה200
לצערי... הייתי מעדיפה שיראה פורנו.
ששם הנשים לא אמיתיות, ולא ברות השגה.
ולא דמות אמיתית קיימת ונושמת.

כמובן ששתי האופציות דוחות אותי,
אבל עצם זה שזאת מישהי אמיתית.... כואבת לי
היחס אצלך בראש ואצלו בראש לאותה סיטואציה בדיוק הוא שונה לחלונגמרו לי השמות

לחלוטין.

 

אצלו זה ממש ממש לא במקום הזה של מישהי שהיא "ברת השגה" ובוא נראה אותה בלבוש מינימלי ונשווה אותה לאשתי או ננסה לעשות משהו בעניין או משהו בסגנון,

אצלו זה יכול לנבוע נטו ממקום של סקרנות, של יצר, של אי-שימת לב לשבריר שנייה

ובדיוק כמו שכתבה @אמאשוני בתבונה רבה...

 

כתבתי לך את אותה תגובה אפילו שהמקרים שונים, כי כפי שציינתי הבסיס הוא מאוד דומה - בסיס שזה לא מתוך כוונה רעה או מתוך השוואות או חוסר אהבה/תשוקה אלייך אשתו האהובה והיחידה, אלא לרוב ממקום של יצר, סקרנות, טבע שיותר קשה לגברים להתגבר, והמציאות של כל המדיה וכל מה שקורה בעולם - הופכים את ההתמודדות הזו שלהם (גם של נשים, אגב) לכמעט בלתי אפשרית. הם יכולים לנסות מאה פעמים, ולהצליח 99, והם גיבורים! והפעם הזו שנפלו? לקום, להתגבר. מאוד מאוד מאוד קשה לעבור חיים שלמים בלי לעולם לא להתבונן אפילו במראה לא צנוע, בטח בעולם כמו שלנו...

 

(ורק לגבי מה שכתבת שבעינייך לראות פורנו עדיף לגמרי - זה גם מאוד אינדיבידואלי ונתוטן לפרשנות אצל כל אישה,

יהיו נשים שהרגשת הפגיעה מצפייה בפורנוגרפיה תהיה עבורן הרבה יותר קשה ופוגעת מהסתכלות בתמונות של נשים בפייסבוק,

ויהיו כאלה שלהיפך

 

מה שאני באה להגיד, זה לא חלילה לבטל את רגש הפגיעה שלך יקרה, שהוא מובן לגמרי,

אלא להציע עוד דרכי הסתכלות נוספים שיש אצל בעלך לאותו עניין בדיוק, וזה ממש לא במקום הזה,

הוא חלילה לא מתכוון אפילו קרוב להיות במקומות כאלה...

 

ועצם זה שהוא מרגיש בנוח לשבת לידך בסלון, כאשר את אשתו האהובה ומסתכלת לו בפלאפון, ואז כאשר את מעמתת אותו עם מה שראית הוא אומר שכלל לא מכיר אותה ואולי רק רצה להיכנס מסקרנות וכו' - נראה שיש ביניכם פתיחות מאוד גדולה,

הוא סומך עלייך מאוד. וזה דבר חשוב. זה זהב טהור. תשמרו על זה!

לא הבנתי בכלל את הלך הרוח פה.חלונות
את יודעת כמה אני נכנסת באינסטגרם/פייסבוק לכרסיטים של גברים?
זה באמת מענין ל"הכיר" אנשים, לקרוא עליהם. בשביל זה נוצרו האפליקציות האלה.
או שלא הבנתי את הסיטואציה, הוא התכתב איתן?
סתם שיטוט בעלמה בפרופילים של נשים/גברים - האמת לא הבנתי מה הבעיה.
מזתומרת? אני לא הייתי רוצה שבעלי יסתכל על נשים לא צנועותבתנועה מתמדת
גם שרואה ברחוב.. אז להיכנס במיוחד כדי לראות תמונות של בחורות? גם אם לא מתכתב איתן נשמע לי לא לעניין🤷🏻‍♀️

אולי באמת זה לא דבר קריטי ומספיק שהיא תדבר איתו ותגיד שזה מפריע, והוא עשה את זה ממניעים תמימים ואין פה בעיה אבל אני בהחלט מבינה למה זה מפריע לה
אם מפריע לה או לא - זה ענין שלה.חלונות
אבל האפליקציות האלה נועדו בדיוק בשביל להכיר אנשים, להכנס לפרופילים חדשים, לעקוב אחרי תוכן שמעניין אותך.
אז אולי יש מקום לתהות בכלל על הלגיטימציה של האפליקציות האלה, אולי להגביל את השימוש רק לאותו מגדר(לי נשמע מוזר)
וכן, מי שיש לו פייסבוק. בד"כ משוטט בו. ולפעמים גם נכשל - בדיוק כמו כל גבר מצוי שהולך ברחוב ויכול פתאום להעיף מבט על בחורה יפה.
מותר? לא
רצוי ? לא
קורה? לכולם.

אה סבבה, זה כבר נשמע אחרתבתנועה מתמדת
אני קלטתי ממך את המשפט- מה הבעיה?
כשלדעתי יש פה בעיה, אדם דתי צריך לשמור על העיניים ברחוב/בפייסבוק/בעבודה.. לא ממש משנה המסגרת.
לא אחריות של האישה, אבל בהחלט מובן למה זה מפריע.
הגיוני שיש נפילות אבל עדיין לא מצב ראוי. פה כבר מתחבר לדברייך ורואה שאנחנו מסכימות

(מודה שלי ולבעלי אין פייסבוק, אז לא יודעת מה הייתי עושה בהתמודדות דומה)
הוא נכנסיקירה200
לפרופיל של מישהי, שמלכתחילה כשמסתכלים בקטן בתמונה רואים שהיא עם בגד ים חשוף מאוד.
הפייסבוק שלו היה פתוח לה על התמונות.
ברור גם אני נכנסת לפרופילים של אנשים, מבינה שזה טבעי.
אבל להכנס למישהי כזאת? שאין לנו חברים משותפים, ואין לי שמץ איך הוא הגיע אליה בכלל.
ועוד לתמונות שלה, זה כבר פוגע.

ועוד שיומיים לפני זה דיברתי איתו על כל הנושא בעניין אחר שלא קשור אלינו.

מבינה אותך! חיבוק גדולבתנועה מתמדת
נשמע באמת פוגע..
אבל אולי תנסי לדבר איתו על הדברים, לא ממקום מאשים כי אז הוא ינסה להכחיש (כמו שאמר שאין לו מושג מי זאת ואיך זה נפתח).. אלא באמת לשמוע אותו. יכול להיות שזה ממקום תמים והוא באמת רק רצה לבדוק משו.. או שנפל, גם יכול להיות🤷🏻‍♀️ ותגידי לו שזה מפריע ואם הוא יכול להתאמץ בשבילך, ו*מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו*.

תבואי לקראתו והוא ירצה לבוא לקראתך. מאמינה שככה זה, כי נשמע שאתם בני זוג אוהבים שרוצים לעשות טוב אחד לשני
גם אני חשבתי כמוךאמאשוני
אבל נראה לי הכוונה שמשיטוט סתמי יכול להידרדר
נגיד מישהו הגיב על נושא שמדבר אלי,
אבדוק מי זה ואז אמשיך להתכתב בפרטי אפילו מתוך אידיאל (נניח להראות שדתיים הם ככה וככה)
וכל מקרה כזה שוחק משהו בגבולות הטבעיים שלנו, בשביל זה יש גדרות בהלכות צניעות.
סבבה. אז תחליטו שבבית שלנו אין פייסבוק.חלונות
אבל אם זה קיים - באמת לא מבינה על מה המהומה.
לכתחילה לא להסתכל לו בפלאפוןאנונימית בהו"ל
בשביל מה זה טוב? למה את צריכה להסתכל לו בפלאפון? כמו המשפט שאומרים אם מחפשים מוצאים לא צריך לנבור בכוח למצוא דברים ולרגל הוא לא ילד קטן
מאז שעשיתי את העבודה הזאת על עצמי המצב בינינו השתפר פלאים
האמתיקירה200
שלא הסתכלתי כדי למצוא משו.. ישבנו שנינו בסלון
וסתם, נכנסתי לפייסבוק

מהתגובות של חלק מכן, אני מרגישה כאילו משהו לא בסדר איתי.
כאילו המעשה שלו תקין.
זה שיש לבן אדם פייסבוק לא אומר שהוא צריך לנצל אותו לדברים כאלה.
מראש גם החברים שלו בפייסבוק הם גברים ובנות משפחה.
והמטרה שלשמה יש לו פייסבוק, היא לשמור על קשר עם חברים מהצבא.. לראות את המסלול חיים שלהם וכו
ולא להכנס לתמונות של בנות בבגד ים.
לגביי הפייסבוקשעריו בתודה

 

אבל אני חושבת פייסבוק זה לא מטרה לשום דבר

אנשים רק עושים שימינגים על אחרים

רוב הבחורות שמה לא צנועות.

גם אם זה משפחה וחברים יכולים להעלות תמונות לא צנועת

המון לשון הרע ורכילות

החסרונות שמה עולים על היתרונות לפי דעתי לא שווה להחזיק את זה.

שמעתי על לא מעט זוגות שרבו ממש על פייסבוק...

פשוט חבל אני כבר כמה שנים בלי ברוך ה' לא קשה לי בכלל והייתי מכורה כל רגע נכנסת.

עכשיו רואה כמה מיותר.

אני יודעת שלא כולם חושבים כמוני אבל זה ישב לי הלב הייתי חייבת לרשום

ולהעלות מודעות של זה באופן ככלי

מקווה שלא פגעתי באף אחת שוב ישב לי נורא על הלב.

 

 

 

 

 

מבינה את התחושה הקשה שלך. אבל זה נובע מתפיסות שמזיקות לךמיקי מאוס
יש לך אמונות יסוד שגורמות לך להעצים את הסיטואציה הזו (וזה טבעי ונורמלי ובסדר!!)

למשל- שאם בעלך מסתכל באישה אחרת זה אומר שאת לא מספיקה
או שאם הוא נהנה מלראות בחורה בבגד ים זה אומר שאת פחות יפה בעיניו
או שאם הוא אוהב אותך באמת אז היצר שלו לא יתעורר משום אישה אחרת
או באיזה ניסוח דומה שנחרט אצלך

וזה נורמלי

אבל זה לא נכון!
וזה מזיק לך אז שווה לך לוותר על התפיסות האלה

באמת לנו כנשים קשה להבין את זה, כי אנחנו בנויות אחרת, והרוב המוחלט לא מתמודדות עם זה.
אבל - גבר נהנה מלראות נשים חשופות כי זה בטבע שלו, וגם הגבר הכי מאוהב ונאמן עשוי לחוות משהו כשהוא נתקל במראה שלוחץ לו על הכפתורים, וזה לא תמיד נשלט וזה קשה להתגבר על זה

אני לא רוצה להתמקד האם זה בסדר או לא.
אבל מה שחשוב להפנים- שזה לא קשור אליך!!
זה התמודדות שלו.
וזה בסדר שזה מפריע לך ומצוין לדבר על זה בפתיחות, ראוי לשתף אותו בתחושות שזה מעורר אצלך. ולשמוע אם היה רוצה להתגבר על זה ואיך את יכולה לתמוך ולעזור אבל לזכור את הפרופורציות של זה ושזה שלו

ואולי במקרה הספציפי הזה אפילו המבט שלו לא היה מיני אלא סקרן, אנשים מעיינים בפרופילים זה רגיל לגמרי. גם את זה אפשר לפתוח ולא להיבהל מהתשובה אם תשמעי שאכן זה מה שאת חושבת

בהצלחה!
זה לא קל לשחרר את זה אבל זה בריא ונכון לכם
הו תודה! מצטרפת לנאמר.חלונות
הייתי עייפה מכדי לנסח...
מסכימה לגמרימיואשת******


וואי כואב כואב כואבמחכה להריון

חיבוק ענקק!! קודם כל תרגעי נשמה

אני מציעה לך לדבר עם בעלך

אצלנו נגיד בבית יש מחשב עם אנטרנט מסונן

ופלאפונים כשרים! זה הפתרום הכי טוב!

אני חייבת להגיד לך שפלאפון ככה פתוח זה יצר הרע הכי גדול וכמעט אין גבר שלא נופל בזה

לכן תדונו על זה לא רק בשבילכם גם בשביל הילדים שלכם בעתיד

ושלא תגיעו למקומות כאלה שאתם לא רוצים!

 

מעדכנת את כולןיקירה200
דיברנו.. הוא הבין את הטעות, ואמר שממש קשה לו.
הוא מרגיש שהוא נחלש רוחנית..
ובגלל זה המעידה.
הוא לקח על עצמו לשים סינון באינטרנט, ולמחוק את הפייסבוק מרצונו כמובן.

תודה לכולן❤️
ואו מדהימים!בתנועה מתמדת
איזה כנות ופתיחות ביניכם, ונכונות לבוא אחד לקראת השני
וואו כל הכבוד לכם!!!מחכה להריוןאחרונה

תקשיבי זכית! באמת!

זה מצוין שהוא מבין את הטעות ומוחק את הפייסבוק

ועוד עובר לאנטרנט כשר

אשריכם !!!

המון הצלחה

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

מציעה לך פיתרון לסוףתוהה לעצמי
חלוק מגבת שברור מאוד שהוא שלך וחיים ישתנו לנצח. אם תצליחי לגרום לבעלך לקנות לך מתנה חלוק מגבת מפנק במיוחד זה בכלל יתן לו מוטיבציה לשמור אותו רק שלך.
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"ל
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

לא תארתי לעצמי שאדם כזה יהיה חסר מחשבהאנונימית בהו"ל

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.


ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

אז כנראה באמת פשוט להעלות למודעותשלומית.

ולתזכר אותו ....

ובאמת נשמע מצב מאתגר, בהצלחה!!

וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

האמת שבסוף היה אירוע לא גדולאנונימית בהו"ל
אבל היינו חצי דתיים, מספיק חשוב להתאים משהו אלינו
לגמרי....יעל מהדרום

לק"י


לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מוכר מאוד!זמינה

ותחשבי שהייתי במצבים כאלו עם ילדים שצריך לומר להם לא לגעת בכלום

למדתי להאכיל את כולם לפני (קונה להם פיצות אז הם מאושרים)  ולשמוח ביחד המשפחתי

גם אצלינו נושאי שיחה זה קשוח ביותר בטח מאז הבלאגנים של הרפורמה ועוד יותר מאז המלחמה בעזה, אני מנסה למצוא נושאי שיחה לא נפיצים, להחמיא על מה שאפשר, לשתוק הרבה גם כששומעת דברים כואבים וללכת הביתה בידיעה שעשיתי מה שיכולתי.


משערת שגם לצד השני יש מה לומר עלינו כי כל אחד רגיש לדברים אחרים.


מציעה לפתוחהמקוריתאחרונה

ולבקש להתחשב או להגיע שבעים או להביא פיצה בעצמכם


אצלנו השיח במשפחה על הכשרות פתוח, לא אוכלים טרפות ב"ה אבל לא ברמה שלנו אז מדברים על מה כן ומה לא, כשברור לנו שזה שיח לגיטימי

אתם התחשבתם עם האקדח, לגיטימי שיתחשבו בדברים אחרים שחשובים לכם. לא רואה סיבה להשאיר את זה לא פתור ולצבור מרמורים


אצלנו אחרי תקופה קצת מתוחה בהתחלה פתחתי שיח ומאז עובר בטוב והכל בסדר

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
אצלה עברו יותר שנים ממה שאמרו להניגון של הלבאחרונה

וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

מעולה,תודההשם גדולל
עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
לי כחודשיים אחרי כל לידהואילו פינו

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

והיה לך מספר משמעותי?השם גדולל
סתם מעניין לדעת.. ברור לי שאצל כל אחת זה שונה
שאלה נוספת: מה הטווח מחיריםהשם גדולל

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"לאחרונה
שאלה- טלויזיה בבוקר לילדאובדת חצות

יש לי נטיה לשים להם טלויזיה בבוקר

עוזר לי להתארגנות

והם כבר מבקשים באופן קבוע

זה נורא? שעה בבוקר?

איך אתן מתארגנות בבוקר בלי זה?אובדת חצות
הם קוראים ספרים או משחקים במשהו אצליכורסא ירוקה
אבל אם באופן כללי אין לך בעיה עם טלוויזיה, ואין לך קושי להרים אותם משם כשצריך לצאת אז לכי על זה 
אני בד"כ מארגנת ומיד יוצאיםשלומית.

אין זמן ביניים שהם משועממים.

קמים, מתלבשים, יוצאים.

אם יש לי ארגונים מעבר, משתדלת לעשות לפני שהם קמים 

לנו אין מסכים אז זה לא אופציה והילדים לא מכיריםהמקורית

שום דבר אחר

קמים, מתארגנים, ויושבים לשחק או לקרוא נגיד

אוכלים משהו

ויוצאים

מבחינות מסוימות זה פחות טובחנוקה

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

האמת ששעה זה הרבהמחי

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

שעה זה הרבה...מתואמת

(בשעה אפשר להספיק גם להעיר, גם להלביש, גם להתארגן וגם לשלוח כבר למוסדות...)

אנחנו מפעילים לפעמים סרטונים בטלפון לילדונת, אבל היא היחידה שאנחנו עושים לה את זה, כי היא מאתגרת מאוד-מאוד בהתארגנות בבוקר (על הרצף האוטיסטי) ואנחנו מחפשים כל דרך להקל. בכל אופן, מדובר בלא יותר מרבע שעה, שתוך כדי אנחנו מנסים לארגן אותה.

לשאר הילדים אנחנו מפעילים לפעמים שירים כדי לעורר אותם. לעתים רחוקות מי שכבר מאורגן זוכה לצפות בסרטון, אבל זה לא בשגרה.

(אני לא כזו אלופה בהישמרות ממסכים... לצערי הילדים שלי רואים יותר מדי מסכים במהלך היום. אבל איפה שאפשר משתדלת להמעיט...)

מה את חושבת על זה?המקורית
אני גם חושבת ששעה זה הרבה במיוחד בבוקראנונימיותאחרונה

זה לא ממש בריא לפתוח את הבוקר עם כל כך הרבה גירויים..

אני אודה ששנה שעברה הייתי עם היפראמזיס ובעל במילואים ונפלתי גם למלכודת של מסכים בבוקר.

וזה מאוד נח וקשה להפסיק

אבל ברגע שהחלטתי עם עצמי שדי בכל מחיר אז מאוד מהר הן התרגלו שאין.

היום הן פשוט מתארגנות (קצת יותר בנחת) ומשחקות.

בהתחלה הן היו מבקשות והיום הן כבר לא מבקשות יודעות שזו לא אופציה.

תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

זה נשמע כמו סוגיה מול ההוריםכורסא ירוקה

אבל באמת זו סוגיה ביניכם.

אם תלכו את תרגישי רע ושמתייחסים אלייך לא יפה וזה טינה שכבר נצברה ותיצבר עוד.

אם לא תלכו אז בעלך יהיה זה שיצבור טינה.

אם תעשו פעם ככה פעם ככה מתוך שמחה - זה יכול להיות פתרון, אבל אם זה יבוא מתוך מרמור ותסכול ותחושת אין ברירה - בסוף שניכם תרגישו רע.

לדעתי כדאי לכם ללכת ליעוץ זוגי ממוקד על זה, גם כי זה פער שמתרחב ביניכם ביחס למצב, וגם אם יש דפוס של ריצוי שפוגע בזוגיות אז חשוב להאיר את זה ולראות מה ניתן לעשות.

תאמת שלא הייתי באהמקקה
אולי שבעלך ייסע רק עם הגדולים אם זה חשוב לו
למה בעצם להגיע?באתי מפעם

הם ישמחו אם תבואו?

אתם תשמחו להגיע?

זה נשמע שגם אתם וגם הם לא ממש שמחים להיפגש, אז למה לטרוח? 

וואי ממש לא הייתי באה ואת עוד יולדת!Doughnut
לנסוע רחוק עם תינוק קטן, ולטרוח להכין אוכל שלא ברור מתי יאכלו- אין מצב שהייתי מוכנה. מודיעה שלא באה עם התינוק ואם חשוב לו הוא יכול לנסוע עם חלק מהגדולים יותר אולי.
לא נוסעתהמקורית

מרחק, תינוק, להגיע מאוחר ועוד עם משהו שצריך להביא.. מה ההנאה פה בדיוק?

לא יודעת, אם לא זורם אז לא בעיניי

שבעלך ייסע לבד עם הילדים 

האמתחנוקה

היה לי בעבר מצב כזה מול חמותי

לא אפליה אלא שהיא לא היתה מבינה את הקושי שלנו בלהגיע

הם גרים בחור

היינו בלי רכב

יכלה להתקשר במוצש אנחנו מתישבים למלווה מלכה אולי תגיעו? כאילו הם גרים בפינת הרחוב... ולא נעים לסרב

ואנחנו נחפזים לצאת מטרטרים ומגיעים כשמפנים את השולחן.

עברנו הרבה מים בנהר סביב זה.

בסוף הבנתי- שזה לא טוב לאף אחד.

אני לא באה כשאין בצד השני מי שמעריך את המאמץ להגיע.

להורים שלי אין מצב שלא נבוא, כי תמיד נקבל יחס טוב, יכול להיות שיש להם פחות יכולות/תנאים לאירוח, אבל אנחנו מרגישים רצויים.

אצל חמותי לפעמים החויה היא קצת מנותקת. כאילו מזמינה מלא אבל לא מדברת איתי.

גיסה אחרת אמרה לי בגילוי לב שמרגישה שבעצם היא מזמינה אותנו כדי לראות את הנכדים אבל לא רוצה להיות מחויבת לבייביסיטר.


מאז ששחררנו, וזה היה עבודה משותפת שלי ולש בעלי- אנחנו באים רק כשזה בכיף לנו.

כן זה מאמץ, אבל אנחנו באים ממקום של רצון.

הבנו את החשיבות לש זה בשבילנו ועושים צה שטוב לנו.

מה אגיד לך, עשה פלאים למערכת.

קודם כל היום היא מזמינה הרבה יורת בנעימות )מסיבת חנוכה ביום שלישי, נשמח שתבואו. זה היום שמתאים ךי ואני מבינה שיכול להיוץ זה לא יתאים לכולם( לעומת פעם שגיסה מאושפזת היא חשבה שצריכה לחתום שיוצאת ערב!!! כי איך מפספסים כזה אירוע.

וכאמור גרים בחור אף פעם לא הצעה להקפצה אפילו לצומת קרובה או משהו...

היום יש הערכה ואוירה יותר טובה כשמגיעים

ובעיקר אנחנו לא מרגישים מחוקים.


והיום רואה הרבה יותר את הטוב שבה.

היא שומרת לי על הילדים אחרי לידה

היא סבתא טובה.

נכון אני אפפעם לא אהיה ידידת נפש שלה כנראה, אבל לצאת מהמקןם המרצה עה ממש טוב.

אגב אצלינו זה כן קשור אליה כי כל הכלות עברו את התהליך הזה )אין לה בנות( כל אחת בקצב שלה...

למה אתם מגיעים מאוחר ככ כשכולם מגיעים מוקדם?חילזון 123

זה באמת מאמץ מיותר להגיע רק לקינוח כשזה נסיעה רחוקה ככ

יותר הגיוני לצאת מוקדם, או להגיד מראש שלא מסתדר לכם ולחסוך את הטירחה

בגלל הדלקת הנרות. הם בטח רוצים להיות חצי שעהאמהלה

עם הנרות לפני שיוצאים מהבית. ואם הם מדליקים בצאת הכוכבים+נסיעה למקום רחוק זה הגיוני מאד.

@מולהבולה היקרה

כשלנו קרה שהגענו לסעודת פורים של המשפחה לקינוח, או יותר מדויק לזימון.... אחרי 3 וחצי שעות נסיעה בפקקים

וכל זה כי היו צריכים להתחיל מוקדם כי לירושלמים יש קריאת מגילה וצריכים לחזור בזמן הביתה

ודווקא לנו שזה היה מצוה לאכול סעודה לא חיכו.

אז הודעתי לבעלי שבזה נגמר הסיפור

והתחלנו לחגוג פורים בבית.

אותו דבר בחנוכה ובכל זמן אחר

יש שלב שזה כבר נהיה לא הגיוני לסחוב את כל המשפחה, במיוחד כשאת אחרי לידה.

ובמיוחד בחנוכה שהכל כ"כ פקוק ויש הדלקה

ממש לא הייתי נוסעת

הייתי מבקשת שינסו לעשות במקום קרוב יותר או מזמינה אלי את כולם

או שפשוט הייתי מתארגנת על מסיבה חילופית לילדים בבית.

חנוכה שמח ושיהיה לכם רק טוב

נכון..או לעשות מפגשים בצהרים ..לפני ההדלקהבורות המים
או בזאת חנוכה שאין הדלקה


או אופציה אחרתהמקורית

להדליק כשחוזרים

לכתחילה זה בצאת כוכבים, אבל לא אסור להדליק אחרי.

אישית אנחנו נוסעים להדלקה אחת אצל ההורים שלי כל חנוכה ויוצאים מוקדם. בעלי מדליק אצלנו בבית שחוזרים. לא לכתחילה,אבל זה בהחלט יגרום לנו לפספס אם לא נצא מוקדם וחשוב לנו לפגוש אותם. אפשר להתגמש כשצריך 

נכון. ואפשר גם להשתתף בהדלקה של המארחיםיעל מהדרום

לק"י


להשתתף בכסף או שהם מוותרים.

או להביא חנוכיה ולהדליק שם גם (אם זה אפשרי מבחינת המנהגים. לא יודעת).

בסדר אבל אם המפגש בחמש נניחחילזון 123אחרונה

אז יוצאים ככה שיגיעו בערך בחמש ומדליקים בבית כשחוזרים.

ואם אין מצב לא להדליק בבית, אז מראש מודיעים שלא נגיע... לא רואה איפה החוסר התחשבות פה...

אם כבר, אז הם אלו שלא מוכנים להתגמש ולא מתחשבים. אולי יש דברים קודמים שמעכירים את האוירה וכו'. אבל ככה סתם רק המקרה הזה, לא בטוחה איפה החוסר התחשבות פה.


אגב גם במקרה שלכם של פורים

לא יודעת, נניח יש 3-4 משפחות שמחכות למשפחה אחת שנתקעה בפקקים. מה הציפיה? שלא יאכלו שעתיים שלוש וישבו סתם ויחכו עם כל הילדים?

אני הייתי מתקשרת מהדרך ואומרת אל תחכו לנו, תשמרו לנו אוכל.

ואם זה כזה טירחה באמת להבא זכותכם להחליט שיותר נח לחגוג בבית ולא להטרטר בחג בפקקים, האמת לגיטימי.

לא כל כך הבנתי למה אתם חייבים להגיע בסוף האוכלקופצת רגע
כל שנה? 
אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעם

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

יש כמה אופצייתתהילה 3>אחרונה

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.


מזל טוב!!!

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

הבן שלי גם היה רגיש ככהבתאל1אחרונה

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעם

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

אולי יעניין אותך