לגבי ההתחלה יהיו כאלה שאופי שלהם יותר זריזים ויהיו כאלה שיותר זהירים

צריך לזכור שתואר ראשון ושני לא עולים על ה 5-6 שנים (וברוב המקצועות אפשר להתפרנס כבר אחרי תואר ראשון)

ולפעמים מוותרים ומשלמים מחירים בשנים האלה, כמו למשל רמת חיים צנועה יותר. 

אם אתה רוצה להתחתן 

אני לא חושבת שנכון לוותר , בטח לא על שלב החיפוש

ובפרקטיקה- 

לחשוב מה יכול לייצר לך הכנסה. למשל - האם תהיה מוכן לעבוד בשישי? בלילות אם יהיה צורך?
האם כרגע אתה יכול לחסוך? האם יתכן ותהיה עזרה חיצונית? 

אני לא יודעת מה אתה לומד, אבל בד"כ דווקא השנה הקשה ביותר היא שנה ב'. 

רק אתה מכיר את עצמך ויכול להחליט כמה אתה מוכן להתגמש

אני מכירה לא מעט אנשים שהתחתנו לפני הלימודים (לפעמים גם האישה כבר עובדת, ויש עזרה מהצד שלה, ויש חסכונות ומתנות מהחתונה) ולמדו תארים קשים 
ואפילו נולדו להם ילדים 

חיים בצמצום, מוותרים על דברים (למשל- הולכים לעבוד במקום לצאת עם חברים), לומדים לנהל זמן - וכתוצאה מנצלים אותו יותר ללא בזבוז. 

בסוף 

השורה התחתונה

היא כמה אתה רוצה בזה ומוכן לוותר בשביל המטרה 

ולמדתי תואר מאוד קשה. עבדתי בעבודות סטודנטיאליות במשרה חלקית, והצלחתי לגרד משכורת של 3,000 ש"ח (אמנם גם קיבלנו עזרה מההורים, אבל עדיין חיינו בצמצום מטורף). 

היה קשה מאוד, סיימתי את התואר עם ציון שלא משקף את היכולות שלי, אבל אני לרגע לא מתחרט על הבחירות שעשיתי בהקשר הזה. הלימודים בסוף נגמרים, המשפחה נשארת לנצח.

בוא לבר אילן או מכון לב, תגלה כמות עצומה של סטודנטים נשואים. בסופו של דבר זה אפשרי, רק צריך לדעת שזאת תהיה תקופה מאתגרת ולהיות מוכנים לכך.

כשכל החברים למדו במשך שבועיים-שלושה לבחינות קשות, אני הייתי צריך לעבוד וניסיתי ללמוד כמה שאפשר בערבים.

בנוסף, היו לנו כל מיני בלתמים...  למשל פתאום לפני מבחן לילד יש חום וצריך להישאר אתו בבית (במקום לשלוח אותו למסגרת ואז ללמוד בכיף)

לדעתי, 

הבירור הזה הוא מאד אישי לעצמך בהתאם למי שאתה וליכולות שלך. 

בשביל להתחתן צריך רצון ולא פחות מזה, מודעות לקראת מה אני נכנס עם כל המשתמע מזה.

אני מתחברת לגישה שהחיים שלנו הם כמו בניין שכל שלב בנוי על גבי השלב הקודם (כמה שניתן)

ולכן, לפני השאלה של האם להתחתן,

תנסה לחשוב, אם אתה מרגיש שאתה שמח מהאישיות שלך עכשיו? שאתה מי שאתה? שאתה מודע לעצמך? שאתה יודע מה אתה רוצה מעצמך בחיים? איזה בית אתה רוצה? (רוחנית, גשמית)

*ברור לי שאין מושלם בדברים שכתבתי אבל להגיע למקום טוב בזה-אפשרי בהחלט. 

אם התשובה היא לא- אז קח קצת את הזמן, תשקיע בדברים האלו, זה לכל החיים, הבסיס הזה הוא חשוב. כי הרי כולנו יודעים שבשביל לחבר שניים צריך שכל אחד מהם יהיה אחד. (שוב, כמה שניתן) וגם תחשוב על תאריך שבו אתה בוחן שוב את הדברים ויוצא או שעוד לא.

אם התשובה היא כן- שאתה מרגיש שמח מהאישיות שלך וכו', רוצה בזה ויודע מה זה אומר להתחתן ויש לך כוחות לזה. מעולה.. 

אני אישית חושבת, שלפני הקמת בית, אדם צריך למצוא את עצמו, ואת השליחות שלו בחיים, מה מספק אותו ונותן לו כוחות לחיות. מה הוא יודע שטוב בו, שהוא יכול לתת ולתרום לעולם. ולכן, לימוד תואר הוא שלב חשוב של צעידה לבד והיכרות עם עצמנו. 

הנושא הכלכלי, הוא בהחלט נושא חשוב מאד, אנשים יכולים להתחתן מתוך חוסר, ולבנות את הבית שלהם מתוך תסכול וסבל. (שוב, לא כולם)

כתבת "לנשוך שפתיים ולהמתין?" מזדהה עם זה, זה בהחלט לא קל. אבל אתה בוחר איך הדרך הזאת תראה, אפשר להסתכל על זה כתקופת סבל חלילה או להסתכל על זה כזמן להשקיע בעצמי ובסובבים אותי, להיות תלוי אך ורק בקב"ה ובעצמך, שזה הבסיס. 

לדעתי, באמצע שנה ג' זה זמן טוב להתחיל לצאת, כבר חצי רגל מחוץ לתואר והרוב עשית, 

חשוב לי לומר שכל תואר הוא שונה וצריך לבחון את הדברים מבחינת השנים אצלך.

כמו שהבנת, אני די נגד לצאת מוקדם, אז הכתיבה שלי בהתאם.

זה בהתאם למי שאני, ולניסיון החיים (חח כאילו מי אני) שלי. 

המון בהצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי