האם יש מישהי שלא עשתה אף בדיקות בתחילת ההריון?אנונימית בהו"ל
הייתי באולטרסאונד ומשם שלחו אותי למלא הפניות. נראה ששום דבר לא רלוונטי לי, בדיקות גנטיות- רק ילחיץ אותי לדעת סיכויים לדברים מה זה ייתן לי?
סקר שליש 1- מה ייצא לי מזה שאני אדע סיכויים לתסמונת דאון? סתם מבאס
אחות ליווי- נשמע לי הדבר הכי מיותר בעולם

בגדול כל המחשבה על ההריון מלחיצה אותי, אז כל מיני בדיקות שאמורות רק לתת לי סיכויים אני מרגישה שזה לא יעשה לי טוב בכלל.
חושבת ללכת רק לסקירה מאוחרת.. מה אומרות? הגיוני לעשות את המינימום האפשרי?
תודה
אני גם צריכה לעשות את הבדיקות האלו של סקר גנטיפירות קיץ
ועל התסמונת דאון נראה לי , אני לא עושה מתוך עצלות אבל נראה לי טוב ליתר ביטחון
יש כאלה שעושות מינימוםכן אני
אני אישית כן עושה את רוב הבדיקות.

מה שנראה לי חשוב:
סקירה מאוחרת
העמסת סוכר
בדיקות דם תקופתיות
מעקב אצל אחות (לא חייב אחות ליווי הריון).
וסקירה מוקדמת לדעת שהעובר תקין בע"הפירות קיץ
נראה לי חשוב וגם תוכלי לדעת מה יש לך.. אם זה או בת מסקרן
זה דווקא אני לא עושהכן אני
ולדעת את המין אפשר בכל אולטרסאונד רגיל.
אני עושה את המינימוםשומשומ
דופק וסקירה מאוחרת
וכמובן העמסת סוכר
פעם ב.. מעקב אחות

גם לי הרופא מוציא את כל ההפניות אבל הביא לי ביד רק את הרלוונטיות אלי.. כנראה מחובתו להפנות שתיהיה את האופציה
מתי העמסת סוכר ומעקב אחות?אנונימית בהו"ל
עונהשומשומ
העמסת סוכר נראה חי שבוע 24-28
מעקב אחיות צריך אני חושבת פעם בחודש
אחות זה חשובלפניו ברננה!
לפחות לבדוק לחץ דם, משקל וסטיק.

יכול לעלות על כל מיני דברים בהתחלה שלהם וזה חשוב.

בהריונות הקודמים עשיתי-
סקירה מאוחרת
המסת סוכר
בדיקות דם
הערכת משקל לקראת הלידה (אם הרופא/ה לא רואים אותך בשבוע רלוונטי)
מתי בדיקות דם?אנונימית בהו"ל
יש כמה פעמים במהלך ההריון..לפניו ברננה!
לא זוכרת בדיוק מתי.
צריך לוודא שלא חסר לך ברזל וויטמינים אחרים, ובאופן כללי שהמדדים תקינים
נראה ליכן אני
בתחילת הריון
באמצע- ביחד עם ההעמסת סוכר
ואולי גם בסוף.

גם לבדוק ברזל וכד', גם תרבית שתן, וגם נוגדנים.

בתחילת ההריון בודקים גם סוג דם.
ואם יש סוג דם שלילי, צריך גם אנטי די.
אני עשיתי את כל הבדיקות הרגילות.השקט הזה
לגבי סקר גנטי ממליצה לך לקרוא פה- אל תסתפקו בדור ישרים - נשואים טריים

לגבי שאר הבדיקות, אני מבחינתי לעשות כל בדיקה שכוללת אולטרסאונד רק כדי לראות אותו😅
בשקיפות פעם ראשונה ראינו ממש תינוק וזה היה מרגש בטירוף, בסקירה המוקדמת הרופא עבר איתנו איבר איבר וממש ראינו את הפנים, ג"כ בדיקה מרגשת. וחוץ מזה שאותי אישית מרגיע לשמוע שהכל בסדר.

חוצמיזה, בעיני זה כן חשוב לעשות את הבדיקות מהסיבה שאני לא יוצאת בהצהרות ש "בכל מקרה אני לא אעשה הפלה". היו מקרים כבר, לא עלינו, שהתגלו בבדיקות האלה דברים שלא מאפשרים לעובר לחיות, והיכולת להחליט על הפסקת הריון (כמובן בהתייעצות עם רופאים ורבנים) בשלב מוקדם יותר, היא יכולת חשובה בעיני.

תודה רבה לך!אנונימית בהו"ל
לגבי סקר גנטי-מוריה
א. יכול להיות שהכל בסדר. ואז תהיי רגועה מהצד הזה.
ב. גם אם חלילה לא הכל בסדר- יש מקרים שבהם מטפלים בהריון עצמו. או מתכוננים לזה לאחרי לידה. או עושים מעקב ספציפי יותר.


לגבי אחות ליווי הריון, זה חשוב. צריך להיות במעקב בדיקת לחץ דם. סטיק שתן. ומשקל.
במכבי יש אפשרות לאחות ליווי טלפונית (עוד הרבה לפני הקורונה)
סקר גנטי זה לא ספציפי להריון הנוכחיברכת ה
זה בודק נשאות למחלות גנטיות, אבל לא אומר כלום לגבי העובר הנוכחי.
בעקרון עושים את זה רק פעם אחת בחיים (אבל מידי פעם יש בדיקות חדשות שמתווספות אז שולחים להשלמות)
במידה והכל בסדר- מצויין. במידה והאמא נשאית, שולחים את הבעל להבדק. אם הוא לא נשא- אין משמעות לנשאות של האמא.
אם שני בני הזוג נשאים- אז יש מה לברר ולטפל בהריונות עצמם.
בהצלחה!
ההפל ההמלצה היא לפני כל הריוןגולדסטאר
ולא פעם אחת בחיים
אלא אם את עושה מורחב בפרטי שמכסה הכל
בקופה כל פעם מתווסםות בדיקות חדשות לסל ולכן ההמלצה היא לפני כל הריון לעשות שוב סקר
לא את כל הסקר מחדש. אלא רק את מה שהתווסף/ השתנהאני חדשה כאן
יש שני דבריםכן אני
בדיקות גנטיות של נשאות, שלא קשורות להריון הספציפי.
ובדיקות סקר של ההריון- שקיפות, סקר שליש ראשון וסקר שליש שני.
נכון. התבלבלתי בכותרת. 🙈מוריה
תיקון כותרת- לגבי בדיקות גנטיות.מוריה
הבדיקות האלה גם מסייעות בלידהגולדסטאר
לרופאים לדעת אם יש לעובר איזהשהו משהו כזה או אחר ולהערך בהתאם
בעיקר הסקירה המאוחרתבארץ אהבתי
היא בעיקרון הכי משמעותית כדי לדעת על דברים שמאפשרים טיפול סביב הלידה (לפעמים אפילו לפני הלידה).
אפשר לנצל"ש?..שקדיה.
אם אחות ליווי הריון בודקת לחץ דם, משקל וסטיק שתן- איך בדיוק אפשר לעשות את זה טלפונית? כתבו את זה כבר כמה פעמים בשרשורים קודמים ואני מנסה להבין..
לא מנסיוןכן אני
את בודקת בבית משקל ולחץ דם ומקבלת ערכה של בדיקות סטיק שתן.
בטלפון את מדווחת על הנתונים, והאחות עוקבת שזה תקין.
מקבלים בתחילת הריוןלפניו ברננה!
חבילת סטיקים, קונים מד לחץ דם ומשקל.
זהו..
(אני לא עשיתי את זה, ראיתי שככה הסבירו כאן פעם..)
אוקי.. תודה לשתיכן!שקדיה.
לפני 3.5 שנים במכבי,מוריה
הרופאה שלחה בקשה לזה.
ואחרי כמה זמן היא אושרה. וזהו.
שלחו את הערכה לבית מרקחת שאמרתי. הלכתי לאסוף אותה. וזהו.

היינו מתאמות בטלפון יום מראש.

הערכה כללה- סטיקים ומכשיר לחץ דם. וכל מיני קופונים וחוברת הסברים. ותיקייה למעקב.
מגניב שזה היה כבר הרבה זמן לפני הקורונה!קטני ומתוק
האמת שאני עושה את זה עכשיו ולדעתי זה קצת חלש.. (או שספציפית לא הסתדר עם האחות שאמורה להיות איתי בקשר..)
קיבלת ערכה מאורגנת שווה! אני הייתי צריכה ללכת לבתי מרקחת שונים לקחת את האביזרים וגם שם לא מספיק ידעו להביא לי את הדברים הנכונים...
נכון. אני לא יודעת איך זה היום.מוריה
בזמנו ראיתי שכתבה על זה @אל הר המוריה.
ושאלתי את הרופאה על זה. וזהו.

אז זה היה מתאים לנשים בהריונות חוזרים.
אחפש בכרטיס אישי שלה, תודה!קטני ומתוק
הריון שני ב"ה, אז פחות מחפשת את המידע הנוסף, אלא רק אחות שבאמת תעקוב שבבדיקות הבסיסיות (משקל,לחץ דם, סטיק) הכל תקין, וזה לא כ"כ קרה..
תשאלי את הרופא נשים שלך.מוריה
יש לי את הדבריםקטני ומתוק
התלונה היא שהאחות לא כ"כ פעילה (בוטל תור ומאז אין קול ואין עונה..)
מוזר.מוריה
לפני שנה וחצי או קצת יותר קיבלתי מרשם לסטיקים ומד לח"דיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ט בסיון תשפ"א 18:41
לק"י

וקניתי במכבי פארם.
לא היה מושקע
כי זה היה קורונה. ולא משהו שנכנסת אליו מלכתחילהמוריה
כן. כנראהיעל מהדרוםאחרונה
עונה (טריגר- הפסקת הריון)רסיס אמונה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ט בסיון תשפ"א 09:05
הרבה פעמים עולה פה שאלה על שקיפות עורפית. האם לעשות והאם לא.
והרבה פעמים אין לי זמן לענות ארוך, אז אני כותבת פעם אחת ופשוט אעשה העתק הדבק.
אתן מוזמנות להעתיק את התגובה שלי לנשים אחרות, אם תתקלו בשאלה דומה.

אז מה זאת בעצם הבדיקה הזו?
בודקים על ידי אולטרסאונד את עובי האזור השקוף.
אצל עובר תקין הנוזל הצווארי נספג בגוף, ולכן ככל שעובי הנוזל הצווארי דק יותר, כך סיכויי העובר להיות נשא של פגם כרומוזומלי הקשור במערכת העצבים קטן יותר.

אקדים ואומר שב"ה שביצעתי את הבדיקה. חסכתי מעצמי סבל רב יותר ממה שנגרם לי.

הריון שני, הלכתי לרופא. שניה לפני שאני נכנסת בעלי אומר לי- את זוכרת שזאת בדיקה שלא רק רואים את העובר ומתלהבים? זאת בדיקה שבאה לגלות מומים.
נכנסנו והשקיפות מעל טווח הנורמה (אם הנורמה עד 2-3 מ"מ, אצלנו היה -4 בערך)
ואז הרופא רואה שאין חלוקה של חדרי המוח, צ'יסטה במצח, האיברים כולם בצקתיים.
רק המרכז שאחראי על נשימה עובד לכאורה תקין, ולכן העובר שלנו חי.
נשלחנו לרופא מומחה, יום למחרת היינו בתל השומר ונתנו לנו אבחנה חד משמעית שאין חלוקת קו אמצע. העובר ימות במהלך ההריון או מיד לאחר הלידה.
לאחר התייעצות עם רב הוחלט על הפסקת הריון.
מכיוון שזה תהליך, מהרגע שהוחלט ועד לביצוע הפסקת ההריון עברו 3 שבועות. הייתי כבר בתחילת רביעי. הבטן יצאה. חלק מהחברות כבר ידעו וראו..
אם הייתי מחכה לסקירה, סביר להניח שהרבה יותר היו יודעים, יכול להיות שהייתי צריכה לעבור לידה ולא גרידה.
גם למעט שידעו, לא היה קל לספר על זה.

הבדיקה הזו נועדה לגלות מומים כומוזומליים

בתסמונת דאון כרומוזום 21 מופיע 3 פעמים במקום פעמיים. עליהם שומעים הכי הרבה כי המום "קל" יחסית ואפשר לחיות איתו.
אצלי כרומוזום 13 הופיע פעמיים (בדיקה שנעשתה לאחר הפסקת ההריון), לא שומעים על זה הרבה כי הם לא ברי חיות. הם פשוט מתים במהלך ההריון או מיד אחריו.
גם בטריזומיה 18 זה קורה, וגם אותה בודקים בשקיפות.


בקיצור,
שקיפות עורפית היא בדיקה לא פולשנית. אין לה סיכונים, והיא ממש לא באה לבדוק רק תסמונת דאון (לכל מי שטוענת שאין לה מה לבצע אותה כי היא במילא לא תעשה הפלה).

זה קרה לי בגיל 25.
זה סטטיסטי לחלוטין.
אין לזה קשר לגנטיקה, 1 מכל 5000 נשים תעבור את זה. ואני הייתי האחת הזו.


אני ממליצה לכל מי שמתלבטת-
לכי ותעשי.
הודעה חשובה מאוד, כדאי להוסיף טריגר בכותרת.לפניו ברננה!
קראתי את זה אתמול באמצע הלילה ומאז אני במחשבות ותרחישים..
ממש חשוב מה שכתבת. רוצה להוסיף משהו-בארץ אהבתי
את כותבת על מה שעלולים לפספס אם לא עושים את הבדיקה, וזה דבר שבהחלט חשוב להיות מודעים אליו.
בנוסף - גם אם עולה חשש לתסמונת דאון, גם למי שלא מתכננת להפיל, לפעמים ההכנה הנפשית היא משמעותית (והיום אפשר גם לקבל תשובה יותר וודאית גם בלי בדיקת פולשנית - ע"י בדיקת ניפט), וגם יודעים במצב כזה לעשות בדיקות מיוחדות שלא עושים באופן שוטף (למשל אקו לב - כי יש שכיחות גבוהה יותר של מומי לב אצל תינוקות עם תסמונת דאון, וידיעה מראש משמעותית לטיפול).

מצד שני, צריכים להיות מודעים לזה שהרבה פעמים תצא תוצאה שנחשבת 'לא תקינה', והרופאים מכניסים להרבה לחץ, כשבעצם התינוק בריא. (תוצאה 'לא תקינה' יכולה להיות גם סיכוי של 1:100 לתסמונת דאון, כשבעצם 99% שהתינוק בריא, ועדיין הרופאים מאוד מלחיצים במצבים כאלו ודוחפים לעשות מי שפיר כדי לדעת בוודאות, וזה מוסיף הרבה לחץ להריון).
אז למרות שזו בדיקה לא פולשנית, כדאי להיות מודעים גם לחסרון הזה שלה. וכל אחת תקבל החלטה לפי איך שהיא מכירה את עצמה ומה שנכון לה.
תודה לך שכתבת את זה זה ממש חשוב וחיבוק על הקושי ❤️❤️מיואשת******
כןפה לקצת
אני לא עושה את כל הבדיקות האלה.

אני עושה במהלך ההריון רק סקירה מאוחרת, העמסת סוכר, הערכת משקל וחיסון שעלת.
כמובן שעושה גם בדיקות דם כשהרופא מפנה.
וגם הולכת לאחות לבדיקת לחץ דם ולסטיק ומשקל פעם בחודש בערך.
מנסה להסבירקטני ומתוק
לא נכנסת בדיוק לאיזה בדיקות וכו'..
בערב לגבי אחות ליווי הריון- בהריון ראשון מציעים את זה בחינם וזה נחמד ומוסיף ידע, אם סתם מלחיץ אותך אז לא שייך.. אבל מעקב אצל אחות זה כן חשוב, לבדוק שאין דלקת בשתן ולעקוב על המשקל ולחץ דם..
אני יודעת שבמכבי נתנו לאחרונה לעשות את זה מהבית (קונים במחיר מוזל את האביזרים ואז זה טלפוני) אני לא יודעת אם זה עדיין ככה או שכבר לא..

בהצלחה ושיהיה בשעה טובה!
אפשרשירוש16
תסמונת דאון זו אפשרות אחת מני רבות. לא עושים בדיקות רחבות ויקרות רק כדי לשלול תסמונת אחת...

מה שהכי חשוב לדעתי לשמירה על הבריאות שלך והעובר:
סקירה מאוחרת
בדיקות ל"ד + שתן + משקל פעם בחודש (בדרך כלל עושים במעקב מסודר אצל אחות ליווי הריון אבל לא חובה. אפשר לעשות לבד)
העמסת סוכר
בדיקת רופא פעם בטרימסטר
בדיקת US לקראת סיום ההריון להערכת משקל ובדיקת מנח עובר.
וכמובן הכי חשוב זה מעקב הריון עודף - שלא תכירי...
תודה מה זה בדיקות ל"ד?אנונימית בהו"ל
לחץ דםחגהבגה
בדיקות לחץ דםשירוש16
אני. הולכת לרופא מדי חודש וחצי. סקירה, העמסה, הערכת משקל.הריוניסטית
וזהו.
כמובן כל ביקור רופא קופצים לאחות. אבל לא לאחות המיוחדת עם החפירות. סטיק שתן, משקל ולחץ דם. זהו.
רק הדברים שנחוצים באמת.
רק בהריון האחרון עשיתי שקיפות. ותכלס, היה מיותר.
אני לא עשיתי כלום למעט usביבוש

באמת זה מוריד הרבה מהחששות

אבל סקירה מאוחרת נראה לי כן חשוב

כי אם ח"ו יש משהו, יס סיכוי לעזור לעובר בלידה/לפני הלידה

בעז"ה שהכל יהיה תקין...

בנות ממש תודה לכולכן קראתי הכל, נראה לי שכרגעאנונימית בהו"ל
ארגיש בנוח ללכת לסקירה מאוחרת ולבדיקת אחות (נראה לי שמתחילה לי דלקת בשתן)..אולי גם בדיקות דם לוודא שהעייפות לא קשורה למחסורים מסוימים..ממש תודה לכולן
מעולה, באמת אלו הבדיקות הכי חשובותבארץ אהבתי
וכמובן גם העמסת סוכר, בהמשך.
הייתי עושה:רחלה2020
בדיקות דם מקיפות בתחילת ההיריון
בדיקת דופק
שקיפות
אחת מהסקירות
העמסת סוכר
2-3 בדיקות דם ושתן שתפרסי וזהו
הרגשה אחרי הפלהכמהה ליותר

מאוד התלבטתי אם לשאול ואיך לשאול, אבל ממש בוער בי.

אני רואה פה בפורום, וגם מסביבי, שהפלה היא אירוע מאוד קשה לאישה, שזה דבר שממש מרסק נפשית, שנשים בוכות אחר כך הרבה, במשך תקופה לא מפסיקות לחשוב על האובדן, ושזה ממש קשה להם.

כמו ששיתפתי, ביום ראשון האחרון גילינו שאין דופק, וביום חמישי החרון עברתי גרידה. שבוע 13+3.

כמובן שהיה לי ממש הלם וקשה כהודיעו שאין דופק, אבל לא פרציתי בבכי או משהו כזה , וגם בהמשך חוותי את זה בצורה די קלילה.
וזה לא שלא חיכיתי להריון, חיכיתי מאוד, התרגשתי מאוד, כשראיתי דופק פעם ראשונה, ממש בכיתי. דיברתי אל העובר, תיכננתי כבר שמות אם זה יהיה בן ואם זה יהיה בת, קניתי עגלה חדשה, הייתי ממש בהתרגשות סביב זה.
אבל מרגע שנודע לי שאין דופק, לא נשברתי ולא התרסקתי בשום צורה. בכיתי טיפה, אבל בעיקר הרגשתי אדישות, הרגשתי סוג של תחושה של "הייתי בטוחה שזה יקרה לי, לא באמת מגיע לי עוד תינוק".
אני מרגישה מצויין מבחינה נפשית, אני מרגישה שמחה, אני מאושרת שזכיתי שיש לי כבר שני ילדים. אני ממש מרגישה ומשדרת אושר.

אני לא מבינה אם משהו דפוק בי שאני לא מקבלת את זה כל כך קשה.
אני מרגישה שהמשפחה והחברות שלי, מקבלות את הידיעה הזאת על זה שאני כבר לא בהריון, בצורה הרבה יותר קשה ממני.
כשהודענו לחמי וחמותי, חמי ממש בכה, בדמעות. כאב לי הלב הלב בשבילו, לא הבנתי איך הוא מקבלת את זה יותר קשה ממני.

בעלי לא אומר לי כלום, אבל מתחת לפני השטח, אני מרגישה כאילו הוא מצפה ממני להגיב אחרת ממה שאני מגיבה.
הוא לא מבין למה אני כל כך שמחה, למה כל מי ששואל אותי איך אני מרגישה, אני אומרת לו שהכל בסדר, שאני מרגישה מעולה.

היום החלטתי לחזור לעבוד, אני בסך הכל עובדת מהבית בעבודה מחשבית, לקחתי חופש כבר מיום שני האחרון, והרגשתי שזה די והותר, במיוחד שאני מרגישה מצוין, פיזית ונפשית, 
ובעלי די הזדעזע מההחלטה, הוא לא מבין למה אני לא מנצלת את זה שאמרו לי בבית חולים לקחת 3 ימי חופשת מחלה, בהוא ממש משדר לי כאילו אני אוצה לרצות את כולם ואת העבודה על חשבון עצמי, אבל אני ממש לא מרגישה שזה על חשבוני, כי אני באמת מרגישה מצויין.

תודה למי שקראה עד עכשיו, כתבתי ממש הרבה, ומבולגן, ונראה לי שחזרתי על עצמי עשרות פעמים, ואני גם לא ממש יודעת מה אני רוצה ממכם 🤷‍♀️
אולי סתם לשמוע מה אתם חושבות. השיחה עם בעלי הבוקר ממש עירערה אותי, ואני תוהה אם משהו בי באמת לא נורמלי שאני רוצה לחזור לעבוד יומיים אחרי גרידה.

אניoo

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה


אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

את נורמלית לגמרידיאן ד.

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

 

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

 

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

את מדהימהרוני 1234

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

אני עברתי הפלהעדינה אבל בשטח
אחרי ציפייה מאוד גדולה טארוכה, ואכן נשברתי מזה ממש. אני מניחה שאם הייתי עוברת הפלה בתקופת פוריות רגילה וללא המתנה, כנראה הייתי עוברת את זה יותר בקלות. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת ומבנה הנפש שלה, כל אחת והמצב הרגישי שהיא נמצאת בו לאותה נקודת זמן, אף אחד לא יכול להגיד לאף אחת איך להרגיש בשום מצב. רגש זה רגש. אולי את אופטימית מטבעך, אותי מלאת אמונה, ואולי חזקה, אותי את אחת שנאחזת בדברים הטובים, הכל יכול להיות. ואם את מרגישה טוב, למה להישאר בבית. כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי, תרגישי טוב בגוף ובנפש, בשורות טובות תמיד ♥️
נשמע לי ממש תקיןמתיכון ועד מעון

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

גם אני לא הרגשתי אבל כשעברתי הפלהמתואמת

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

כאחת שעברה לצערי ארבע הפלות בשבועות כאלהשמיכת פוךאחרונה

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

באיזה שבוע סיפרתם על ההריון?אנונימית בהו"ל

מלתבטת כזה מה לעשות..

תלוי למיאיזמרגד1

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

עונהמולהבולה

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

תחילת רביעישיפור
חח וואיואני שר

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה


לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

זהו הייתי כבר בסקירהאנונימית בהו"ל

ואני תוהה מתי לספר


נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

למעסיק צריך עד שבוע 20ואני שראחרונה

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך


החלטות טובות!

שבוע 16 השבוע פרסמתי לכולםהרמה
גם רואים עלי למרות כל המאמץ שלי להסתיר..
תלוימתיכון ועד מעון

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ריפלוקס סמוי והנקהאן#שרלי

שלום לכולן, אשמח לכמה שאלות

1. תינוקת בת חודש וחצי כנראה עם ריפלוקס סמוי, נותנים תרופה עדיין ללא השפעה מספקת. רציתי לשאול איך מניקים תינוק ככה? היא אוכלת בחוסר נוחות גדול, מתחברת ומתנתקת גם עם הבקבוק, לוקחת שלוק וצורחת.. יוצא שפשוט אני כמעט לא מניקה כי לא פיצחתי את השיטה.. קשה לי לדחוף לה את השד כל פעם לשלוק ושהמאבק הזה קורה בגוף שלי.  ומאוד הייתי רוצה לעבור משאיבות להנקה. (היא יודעת לינוק בסדר, אני נותנת לה עדיין לפעמים לכמה דקות כשהיא רגועה). אשמח מאד לטיפים או אפילו הזדהות, להרגיש נורמלית. נראה לי כאילו כולן סביבי מניקות בסבבה ורק אני מסתבכת..

2. איחור בנטילת סרזט - של שלוש וחצי שעות. לקחתי מיד כשנזכרתי.  את הגלולה הבאה צריך לקחת בשעה הרגילה או בשעה החדשה שנזכרתי?

3. כמה משמעותי שאיבות (או הנקות) בדיוק בזמן כדי למנוע דימומים עם הגלולות?

תודה רבה לכן!!

עונההשם שלי

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.


2. תמשיכי בשעה הרגילה.


3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.


לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

אני רק אזדהה בקשר לקושי בהנקה...מתואמת

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.


בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

תודה רבה על הנירמולאן#שרלי

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

כרגע תשכיבי אותה לישון (וקודם כדי שתעשה גרפס)מתואמת

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

תודה רבהאן#שרלי
ההמלצה היא להניק בתנוחות זקופותאנונימית בהו"ל
נגיד התנוחה הפיזיולוגית

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

האמת שהייתי בייעוץ עם מישהי ממש נחשבת וטובהאן#שרלי

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

קיבלת הנחיה מהרופא שרשם את התרופהקופצת רגעאחרונה

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:
יודעת להגיד?
זה קצת גבוליהשם שלי

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.


עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

תודה!ליני(:
זה עדיין מאד מוקדםרוני 1234
אצלי בדכ הבחילות רק מתחילות בשבוע 7-8 אחרי שכבר רואים דופק.
תודה!ליני(:אחרונה
תמיד מתחיל אצלי מוקדם... אבל מבינה שזה לא בהכרח אינדיקציה... אז נחכה בסבלנות.
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

תודה, האמת שהסתכלתיבכינוי אחר
ולא מצאתי לגיל שלה, אם יש לך אפשרות לצלם מסך אשמח. תודה 
את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרום

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

תודה לכולן על כל הרעיונות!בכינוי אחר
זה ממש משתנה מילד לילדרק טוב=)אחרונה

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

יוצאות עם הילדים לנופש?מולהבולה

בעלי ממש לא אוהב את זה....אומר שזה קשוח.אנחנו עם קטנים

ולפני שנתיים יצאנו והילדים היו בחוויה מה זה טובה !!!!!

אשמח לשמוע מכם לאן אתן יוצאות אם כן

לא בתי מלון כי זה סופר יקר

בעבר יצאנו לקמפינגרוני 1234

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

אנחנו פחות, יותר טיולים של יוםשיפור
זה הרבה עבודה, הרבה כסף, הילדים לא תמיד ישנים טוב מחוץ לבית, יותר נוח לי לחזור בסוף יום מעייף איתם למקום המוכר והידוע.
וואי זה סגנון אישיואני שר

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅


אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...


עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.


מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.


וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.


אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

אצלנו היו שנים שכן והיו שנים שלאמתואמת

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

היינו השבת בנופש במושב "רחוב"שוקולד פרה.אחרונה

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקק
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
חיפוש בגוגל מצא לי כמה אתרים שמוכרים את זה🤦‍♀️יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

הזוי להשתמש בזה בתור בדיחה.

😱😱🫂🫂🫂רקאני
וואווו. הלם.באתי מפעם

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת! 

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.

אולי יעניין אותך