אז הפעם הלכתי לים לבד . עם בקבוק מים

פורום חשבתם שיהיה טוב?!

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

אז הפעם הלכתי לים לבד . עם בקבוק מיםמיונז

בחיי שהים יותר רגוע ממני

ועזר לך הים?חיים של

כי נראלי שים מרגיע רגועים..

⁦

⁩חדשכאן

באמתחיים של

בתקופה שנפרדתי, הלכתי כמה פעמים לים. וחוץ מלהסריט אותו, לא באמת הושפעתי.
זה כזה באים לים, אתה בטוח שתצא בנאדם חדש אבל זה לא עוזר.
בתכלס מה שעזר היה הזמן והפסיכולוגית😬😬

אל תדברי איתי על פסיכולוגים ומטפליםמיונז

אני ככ מסובכת ודפוקה שאפילו הם התבלבלו והיו חסרי אונים למולי⁦☹️⁩

דיברתי עם חדשכאן😉חיים של

לדעתי פשוט צריך למצוא את האדם הנכון.
החכם מספיק והחזק מנטלית.

הם אלופים ממש.. עזרו להרבה שאני מכירהמיונז

הם לא מהחלטורות..

חכמים כמוך?חיים של

אלה שהם עזרו להם.
כל מטפל עוזר לאנשים אחרים.
ולא. הם לא צריכים להיות חלטורות כדי לא להתאים לך.
אבל נראלי שאת ממש לא בקטע.

ממש היתי בקטע.. אבל זה ככ מתיש להתייעץמיונז

ולקבל כל פעם כאפה אחרי כאפה..
ולפתוח את הלב מליון פעם..
מרגישה כבר כמו מרצה שמספר סיפור אישי

ותודה על המחמאה..(:
למרות שזה ממש בבחינת יוסיף דעת יוסיף מכאוב..ודי מתסכל..

וואוחדשכאן

פסיכולוגים זה לא פתרון קסםחדשכאן

זה לא "כדור וגמרנו". זה תהליך.. (אמא שלי פסיכולוגית..)
וזה לוקח זמן ורצון וסייעתא דשמיא..
ואני עדיין זוכר את המיונז שהיתה פה עד לא מזמן. זאת החכמה והחזקה. זאת שמתגברת, ולומדת, ומקשה ומבינה, ומלאת סבלנות, ולא מוותרת. זוכר שלפעמים התפעמתי מהכוחות (ואת יודעת באיזה נושא..).
כן.. זו המיונז שאני זוכר 🙂 ואני מאמין שזו אותה אחת..

אמת שזה לא קסםמיונז

פשוט מתסכל שאומרים לך שלא חושבים שיש איך לעזור..
פעם מרוב יאוש כבר הגעתי מוכנה שיאבחנו לי איזה משהו וכשהוא אמר שאין, אשכרה התחלתי לבכות..
כי זה ככ קשה שאין פיתרון ואין כותרת שברור מה צריך לעשות..

ותודה על התזכורת!
באמת אני אדם חזק
ואני עדיין כזאת..זה לא נעלם
פשוט תאונה חזיתית שריסקה אותי ברמה אחרת..
זה כאילו תקופה ארוכה ארוכה בחיים של התמודדות מול כל מיני עניינים, ופשוט עכשיו התרסקתי סופית
גם לי מותר 🤷

כן..חדשכאן

אני מבין..
מקווה שיהיה יותר טוב במהירות ובקלות 🙏🏻

אה ולגבי המשפט הראשון בתגובהחדשכאן

אני לא יודע אם כל פסיכולוג היה חותם על זה.
לפעמים פשוט העזרה היא לא הוקוס פוקוס אבל תמיד יש משהו שאפשר לעשות גם אם זה רק משהו קטן. זה תלוי בגישה של הפסיכולוג. לפעמים הוא מבין באמת שכרגע הזמן והתמיכה יעשו את שלהם, ולאו דווקא הפיתרון.
ובכ"ז זה מתסכל..
אני זוכר שאמרתי לאמא שלי באיזה משבר מסויים שאני יודע שאני אהיה בסדר בעתיד, אבל מתסכל שאני צריך לעבור את התקופת זמן הזו עד לאותו הזמן. ואין אופציה אחרת - אין קיצורי דרך.
בקיצור, מבאס..

בדיוק.מיונז

נורא מתסכל שאין משהו שיכול להעלים את הכאבים האלה עד שמגיעים ליעד

ויש כאבים שאפשר להכיל, אבל יש כאלה בלתי נסבלים

ועוד משהוחדשכאן

זה אולי ישמע מצחיק, אבל גם מה שאת עושה פה זה טוב. זה יכול לעזור ג"כ - הפריקה והתמיכה יחד עם העיבוד של הדברים יכולים לעזור.
🙏🏻

אין לי מושג אם זה עוזר או לא..מיונז

אבל פרקתי פה בטירוף כי עד כה עיצבן אותי לדבר עם אנשים בתכלס..
היתי בנקודה שמרוב שכבר הסברתי את עצמי ככ הרבה פעמים כבר לא היה לי כוח להסביר ולשתף ורציתי שיבינו לבד בלי לשאול אותי מלא שאלות ובלי שאצטרך לפתוח הכל שוב
וגם זה הרגיש שאנשים לא מסוגלים להכיל את הכאב שלי ופה לאף אחד אין טענות..ככה שזה טוב

אבל ישבתי אתמול לדבר עם אחי וזה עשה לי טוב..
מה שכן, הופתעתי לגלות תוך כדי שיש בי כעס רציני ולא רק כאב
זה מעניין.
צריכה להבין את זה לעומק ואם זה אמיתי באמת

שמח שהוקל לךחדשכאן

זה באמת מיקל גם אם לא מביא פיתרון, עצם הדיבור על זה - "התיחום" של ההרגשה, הרבה פעמים מועיל.
ב"ה! נראה שאת מתרפאת לאט לאט 💪🏻
אגב, זה תהליך מאוד הגיוני לעבור מכאב גדול לכעס..

הלוואי מתרפאת.. זה עוד רחוק רחוקמיונז

למה זה הגיוני לעבור?
למרות שלא עברתי מזה לזה, זה ביחד כזה..

ושווה אמא פסיכולוגית..
או שזה מעצבן דווקא?🤔

אני לא אמרתי כמה זמן זה יקח..חדשכאןאחרונה

עצם ההתקדמות זה מה שחשוב.
זה הגיוני כי ככה זה תהליך עיכול של דברים.. 🤷🏻‍♂️ וברור שזה יחד הכוונה שחלק מזה עבר לכעס..

אממ יש בזה המון יתרונות. לדוג' במצבים כאלה..

יש אמת בדברייך..מיונז

זה פחות היה להרגע..
יותר להעביר את הזמן כדי שיגמר היום..
לעייף אותי קצת..
צודקת.. באמת אין ככ הבדל בין לבכות בבית לבין לבכות בים..

אוף