אבא קשוח ומשפילאמא אפרת
שלום לכולם, אני ממש אובדת עצות. מרגיש לי לא נכון מה שקורה בבית ואפילו לא נורמלי. מנסה להבין אם התחושות שלי נכונות כי אם כן אז אני צריכה לפעול מהר גם אם אני עדיין לא בטוחה מה לעשות.
מרגיש לי שבעלי קשוח מאוד. רוב הזמן הוא עם ביקורת לילדים ולוחץ מאוד על קיום מצוות. נטלת? ברכת? התפללת? זה היה תפילה מהירה מדי כנראה דילגת אז תתפלל שוב מתהחלה ודברים כאלה... אני חוששת מאוד שזה מביא לההיפך מהרצון לקיים מצוות.
הוא מדבר בהשפלה יכול לקרוא לילדה מטומטמת ולילד שקרן מסריח כשהוא תופס אותו על שקר. לחוץ מאוד על קיום מצוות כאילו לעשות וי שבוצע גם אם מפספסים בדרך את היופי וההסבר שמקרב את הילדים לאהבת המצוות ופועל מולם כביכול כחינוך אבל מרגיש לי יותר שהוא נפגע אישית מזה שהילד לא מקשיב לו ממש נפגע ואז הוא משפיל ואומר מלים קשות מתוך הפגיעה וגם סטירה.
לא טוב לי בבית כזה ואני חושבת שבטווח הרחוק זה פוגע בחינוך ויכול לגרום להם לברוח בהזדמנות הראשונה.
הוא לא מוכן בשום פנים ואופן ללכת להנחיית הורים ולא לצפות בשיעור מהבית. אפילו סרטון של 5 דקות שאשלח הוא הוא לא יפתח. שום עירוב של גורם שלישי בעניין
כולני עושים טעויות וצריכים להשתפר אבל כאן אני מרגישה שנחצה קו אדום.
אני התחלתי ללכת להנחיית הורים ולשמוע שיעורים אבל זה רק מעצים את הפער ביננו. בשיחות שלנו הוא אומר לי שאני מגזימה, מרחמת מדי, אם לא נתפוס אותם היום יהיו בעיות ולראיה כשהוא לא נמצא יותר קשה לי להשתלט עליהם. אני חושבת שכשהוא לא נמצא הם פשוט מרגישים יותר בנח כי הם לא תחת ביקורת כל כך קשה ומתקפות ובדיקת קיום מצוות.

מישהו עבר מקרה דומה, יכול להציע לי מה לעשות ואיך לפעול?
אני לא איש מקצוע, אבל...פשוט אני..
אני בטוח שכאשר יפרשו כנפיים ויעזבו את הבית, הם לא ירצו להיות שומרי תורה ומצוות.

אם כל החוויה נתפסת בעיניהם בצורה כל כך משפילה, אם כך זיכרון של תפילה או לולב יעיר בהם תחושות של אימה - הם יברחו מזה כמו מאש.

בעלך צריך טיפול, ויפה שעת אחת קודם.
הנקודהד.

איננה "הנחיית הורים". גם לה יש אג'נדה שלא מוסכמת בהכרח על כולם. אם זה מה שתדרשי ממנו, פיספסת.

 

הנקודה היא פשוטה, בשכל ישר:

 

קודם כל, כמובן לרצון לחנך לקיום מצוות, צריך דוגמה אישית. לקרוא לילד ח"ו "מטומטם", זה ההיפך משמירת הלשון, מעדינות הדיבור - למה זה מחנך. אפשר להעיר לכך את שימת ליבו.

 

דבר שני, כדאי שתנסי (אולי ניסית) לשוחח איתו בנחת. לא לנסות שיראה סרטון או שיעור, אלא את תדברי איתו, עניינית. להסביר לו, שאם אתה לוחץ בכח על עניינים "מצוותיים", זה משניא את הדברים הללו. כעת אינם אומרים כלום - כשיגדלו עלולים לזרוק הכל.

 

ולהסביר לו, שזה גם עלול לחזור כלפיו. הילדים מפתחים יחס עוין, עכשיו אינם יכולים/מעיזים לצאת נגד זה - כשיגדלו, עלולים פשוט לשנוא אותו. הוא עלול לשלם על כך מחיר לשנים רבות, כשכבר יהיה בשלב שהם לא ישאלו אותו... חבל גם אישית.

 

להציע לו שינסה דרך אחרת. לעודד באופן חיובי. לשבח כשקורה משהו טוב. לומר לו שאולי יראה תוך זמן קצר שבעצם גם היחס שלהם לדבריו משתנה, ואז גם לא ייפגע מהתייחסות שהוא מרגיש שהיא כנגדו, שבאה דווקא כתוצאה מלחץ כזה עליהם.

 

צריך לומר לו, שהנסיון מלמד שה"בעיות" באות בד"כ דווקא מלחץ-יתר. אפשר להדריך ולחנך בלי עלבונות ולחצים.

 

את יכולה לקנות אולי את הספר, הקטן בכמותו, "זריעה ובנין בחינוך" - של הרב שלמה וולבא זצ"ל. אולי יראה אותו בבית ויקרא. או שיסכים לקבל אותו כמתנה ואז יקרא.

 

הנקודה העיקרית איננה ש"לא טוב לך בבית כזה".. אלא מה באמת זה יכול לעשות ליחס עם הילדים, לחינוך למה שהוא עצמו רוצה לחנך.

 

כמו כן, יש מקום להבחנה, האם גם בעצמו הוא "אובססיבי" בנושא של קיום מצוות או בכללי - או שזו דווקא תפיסה בעייתית ביחס לחינוך ילדים.

אני לא מסכימה איתך.....אמא אפרת
יש כל מיני שיטות הנחיית הורים אני לא מחייבת להיצמד לאחת אבל הורה צריך להבין שחשוב להקשיב ללמוד להבין שאנחנו לא יודעים הכל וזה לא בושה לקבל תובנות ועצות ולמצוא את הדרך שמתאימה לחינוך הילדים שלו.
להגיד אני יודע ואף אחד לא יכול ללמד אותי איך לחנך את הילדים ולהתנהג ככה זו לא שיטה.
אם אני פונה כאו זה כבר אחרי שניסיתי כל מה שחשבתי. הרבה מאוד שיחות בנחת בלי לאיים ולהמשיך לעמוד לצידו לעזור לתמוך בכל דבר. שיבין שאני רוצה את הבית הזה להילחם עליו ולא ככה.
אני לא מנסה לחנך אותו, קודם עבדתי על עצמי והחכתי לחמוד כדי לתקן את עצמי. קיויתי שיראה מהצד וישפיע עליו. יש הרבה דרכים להגיע חומר בנושא סתם נתתי דוגמא של סרטונים או שיעורים. יש בבית ספרים עלונים וכו. אבל הוא לא ישב להשקיע ולקרוא כי כאמור הוא חושב שאף אחד לא יאמר לו איך לחנך.
אני כרגע שמתי את עצמי בצד ולא טוב לי רק בגלל ההשלכות על הילדים אני עוד לא במקום של לחשוב מה קורה איתי.
מקווה שמובן יותר עכשיו
איפה אמרתי את מה שאת "לא מסכימה" איתו?..ד.

אבל לומר שהפיתרון הוא דווקא ע"י שילך לחוג "הנחיית הורים", זה להיות שותפה בהעמקת הבעיה. דרך שמתאימה לך ללמוד, אינה בהכרח מתאימה לו. שלא לדבר שפעמים רבות החוגים להנחיית הורים הם בשיטה מסויימת - שכמו שכתבתי, בעצמה אינה מוסכמת.

 

אבל בוודאי לא יצאתי נגד "לקבל תובנות ועצות". הצעתי לך מה לדבר על זה, אולי ממך ישמע את הדברים הללו. וגם הצעתי ספר מסויים - קטן בכמות - שיתכן שאם הוא אדם שהנושא "התורני" חשוב לו, יאות לקרוא אותו. זה יכול ממש לפתור מה שציינת - כמובן אם יסכים לקבל את הדברים. אבל זה נכתב ע"י ת"ח גדול, איש חינוך, אדם מאד מוערך. אולי בדרך הזו יסכים לשמוע.

 

את אומרת שפנית כאן, כי מה שחשבת שאפשר לעשות עד כה, לא הצליח. אני הצעתי לך מה אני חושב שאפשר לנסות (כולל שאלה בסוף לגבי האופי ללא קשר דווקא לילדים, שלפעמים שם נעוץ הענין). את יכולה לקבל ויכולה שלא. אבל לא נכון לצפות שמה ש"יציעו" לך, זה איזשהו משהו שאת בסתר ליבך חושבת ורוצה "הסכמה"... זה לא הולך כך. כשפונים, כל אחד מייעץ לפי מה שנראה לו סביר שאולי יעזור.

לדבר עם רב שידבר על חשיבות של ימין מקרבתבינייש פתוח


יש רב שהוא מקשיב לו ומקבל ממנו?בת 30
אם כן אז תלכי לדבר איתו. תסבירי לו בהרחבה מה שקורה ותבקשי ממנו שידבר עם בעלך, לא פעם אחת, אלא שיהיה איתו בקשר לגבי הנושא הזה.
התפיסה של בעלך לא תשתנה בבת אחת, הוא צריך
להבין באופן עמוק כמה היא מוטעית, ואח''כ להתחיל לאמץ דפוסים חדשים.
את צודקת, הדרך הזו כנראה לא תביא ברכה בהמשך. אפילו בלי ענין המצוות. סתם, לקשר שלו עם הילדים כשיגדלו, לאווירה בבית.
האם הוא לפעמים מתנהל איתם בצורה טובה? כיפית? אוהבת? משחק, צוחק?
לצערי לא ממש...אמא אפרת

אין רב שהוא ממש קרוב אליו ואולי בתת מודע זו הדרך שלו לשמור מרחק כדי לא להיות במצב של הכנעה מול אף אחד. הוא ממש לא אוהב שאומרים לו מה לעשות.

לפעמים הוא מתנהל בצורה כיפית אבל זה מאוד מוגבל.

מקרה עצובפתחו לי פתח
"ראיתי את דמעת העשוקים"

אולי צריך לרמוז לבעל
שאם לא ירסן את עצמו
תיאלצי לשקול פנייה לרשויות,
כדי למנוע נזק קשה מהילדים.
(מבלי להיכנס לנושא של 'חובת דיווח')

לפני כן
כדאי לתאם עם אדם מכובד (כגון רב בית הכנסת שלו)
שיהיה נוכח בעת סיטואציה כזאת,
בתקווה שהבעל יקבל ממנו.

הצלחה רבה!


זאת סיטואציה שנמצאת רחוק מאוד מהשלב שבו הרשויות מתערבותפשוט אני..

כמו כן, נניח שזאת הייתה סיטואציה שבה הרשויות מתערבות, אתה מבין שעכשיו המלצת לה להכניס אליה הביתה עובדות סוציאליות, שאחרי כתיבת הדוח שלהן אין לך מושג איך התהליך הזה יסתיים?

 

 

עובדות סוציאליותפתחו לי פתח
חלק מהן אכן אינו 'גרויסע מציאה'
כי אם פגע רע.

אמנם כפי שתיארה הפותחת בהמשך דבריה
אם המצב הולך לכיוון של 'זעזוע הבית'
התערבות של פקידות סעד אינו הדבר הכי גרוע בסיפור.

בר מן דין
הפונה להתייעצות בפורום פתוח
צריך להיות מספיק אחראי לסנן את התגובות

היכן ראית בדבריי
המלצה
להכנסת עו"ס אל תוך הבית?


באמתפתחו לי פתח
בקריאה נוספת
אני רואה שהאלימות הפיזית
היא רק 'בקטנה".

לא שאני מפחית בחומרת 'אלימות מילולית'
אך אין בה עילה מספקת לערב את הרשויות.

אף אני לא קראתי לערב את הרשויות
כי אם לומר לבעל
שתיאלץ לשקול זאת, אם המצב ממשיך




לדעתי...פשוט אחד

יש מספר דרכים דרכים, מניסיון, למזער את הנזק. לשנות את הרדם - כמעט בלתי אפשרי, לצערי.

 

1 - דוגמא אישית - מעל ומעבר למה שאת כבר עושה. לפטח את הילדים, לחזק אותם בכל רגע נתון, על מצוות ובכלל. ובעיקר לחבק !  אגב, והכל, בלי ל"השוות" לאבא שלהם, ו/או הערות לגבי מה שעברו לפני רגע/שעה.

זה קודם כל יגרום להם להרגשה שיש משהו אחר, טוב, ויביא אותם לאמצע [בתקווה שיותר לכיוון חיובי]. ושוב, בלי להזכיר/לעקוץ את האבא...

 

2 - לא להלחם בבעלך או להכריח אותו ו/או לעקוץ ולהעיר ליד הילדים. זה קשה בטירוף, אבל שתיקה שלך והתעלמות [עד כמה שאפשר/מותר] - תיתן לך את האפשרות לשכלל ולהגביר את סעיף 1 דלעיל.

 

3 - לא להגיד לו ש"יש לי אופציות בחיים"/ "אצלנו זה לא היה כך" ו/או דברים דומים שרק יתנו לו את ההרגשה ש"מישהו אחר טוב ממנו".

 

4 - לאהוב אותו. כן, לנסות כמה שאפשר. ולהכיל, ולהעיר רק אם באמת חייב.

 

5 - ברגע של אלימות אמיתית [לא מדבר על פליקים קטנים]  מול הילדים או חלילה מולך [כל אלימות !] - כן לשתף רבנית/רב.  

 

בהצלחה רבה !

זה פחות או יותר מה שעשיתי עד עכשיו אבל..אמא אפרת

כמה שאפשר לשתוק מול היחס הזה לילדים?

עכשיו הם קטנים וסופגים אבל אני רואה שקשה להם  בשעות שהוא נמצא בבית, אני מפחדת שהם צוברים וצוברים ויום אחד הכל יתפוצץ עלינו בפנים.

איזו אמא אני אם אני שותקת ברגעים האלו? (כל עוד זו לא אלימות שצריך לעצור) גם מילים קטנות פוגעות בהם.

ניסיתי הכל בשביל לשמור על שלמות הבית והמשפחה לנסות לנהל חיים כמה שיותר תקינים ובזמן שאני איתם להשקיע בהעצמה וכו' אבל להמשיך לחיות ככה? עד מתי?

 

הגעתי למצב שאמרתי לו שאני לא רוצה עוד ילד כי לא נראה לי נכון לגדל ילד בצורה כזו. הוא כעס עלי מאוד אמר שאני לוקחת את ההלכה לידיים. הוא מנסה לא לדבר יותר מדי על הדברים האלה ופשוט להמשיך בחיים כרגיל כאילו לא קרה כלום אבל אז הכל צף כי עוד פעם קורה משהו שמוציא את הבית מהשלווה. אי אפשר להמשיך במעגל כזה.

 

האם אין מנוס מלנקוט פעולה קצת יותר מאיימת ולקחת סיכון של זעזוע הבית? הרי גם ככה לא טוב להמשיך

 

פעולות קיצוניות מביאות תוצאות קיצוניותפשוט אחד

כאחד שגדל בבית הרבה פחות טוב מזה שאת מתארת, וטוב בהרבה ממה שמצפים מאמא טובה. כל אחיי ואחיותיי הקימו בתים לתפארת, גם אם מאוד היו רוצים לשכוח את העבר...

 

אין תרופות פלא לאדם שמתנהג לא טוב כי כך התרגל. בד"כ הדרך להתנתק ממנו חלילה [כן, חלילה] מלווה בקיצוניות שעלולה לפגוע בילדים ובך לאורך הרבה מאוד שנים....

 

סטטיסטית - ילדים להורים פרודים ממהרים לחתוך. ולא רק בזוגיות

 

אני הצעתי את הצד שינסה לאזן את מה שהם חווים. וכמובן רק כצעד/ים ראשון/ונים. מאמין לך בהחלט שניסית גם את זה. אבל אולי עוד טיפה לטובתם ולטובתך.

 

והדגשתי, שאם יש משהו קיצון בהחלט, אז כל מה שהצעתי נופל.

 

נכון, זה הרס לחיים, אבל זה הרע במיעוטו. תבדקי בפנימיות ...

 

יש לך את כל הכוחות !!!! לתקן לפחות מצידך. לשפר להם את החיים, לאזן ולהראות להם את היפה והטוב, בדגש על "אי השוואה/השפלה" של הבעל.

 

לא אמרתי להתעלם מהבעיה, @פשוט אני , אלא לראות ולעשות את הטוב. ובמקרים קשים לפעול אחרת, כי אין ברירה. והמקרים קיצוניים - לעשות צעדים קיצוניים יותר [שיתוף של גורמים נוספים].

 

לא יודע כמה אנשים יודעים מה הולך בבתים אחרים, לטוב ולמוטב. לא הכל טוב, אבל ניתן לשנות הכל לטובה.

 

בהצלחה רבה.

ועוד משהופשוט אחד

כתבת לגבי עוד ילדים...

 

אז ככה, לא יכול להתערב בנושא אישי כל כך.

 

אבל כמו שכתבתי לעיל, לא צריך להלחם.. לא להעלות משהו שיגרום לו קיצוניות.

 

לנסות לעשות את מה שאת חפצה בו,  ויודעת שהוא ירתח, בדרכים אחרות.

 

אולי שווה לתת לו, לפעמים, חיזוקים בדברים שאתם מאוחדים ומסכימים עליהם. אולי זה מה שהוא זקוק ?

 

כל טוב

 

 

ברוך פוקח עיווריםפתחו לי פתח
כנראה הוא מבין שמשהו לא תקין בגישה שלו,
אך קשה לו להודות בכך;
לכן אינו מוכן לדבר כלל על ה'נושא'.

אם המצב לא הגיע לכדי אלימות פיזית קשה,
באמת אין טעם לפנות לרשויות.

אמנם מהתיאור שלך נראה שאין לך שום דרך להביא אותו לדיון פתוח בדבר ההתנהלות שלו.

אולי הרצון שלו לילדים נוספים, יכול להוות מפתח לפתרון
אם הוא יראה עד כמה את איתנה בדעתך
שתהיי מוכנה לשקול היריון ולידה רק אחרי שתראי שינוי לטובה בהתנהלות שלו מול הילדים.

המשךפתחו לי פתח
קפץ..

מה כוונתך בביטוי
"פעולה קצת יותר מאיימת"?

האם את רואה סיכוי כלשהו לשיפור התנהגותו
ע"י נקיטה באותה 'פעולה מאיימת'; אך יחד עם זאת חוששת מתוצאה בלתי צפויה העלולה לגרום ל'זעזוע הבית'?



זה שאת שותקת "ברגעים האלה"ד.

לכאורה זה טוב יותר מאשר אם תריבי איתו מולם - זה עלול להרוס להם עוד יותר..

 

ואם הוא אמר שאת "לוקחת את ההלכה לידיים" - את יכולה לנצל את הענין הזה, ולומר לו: אדרבה. מצידי אני מסכימה שנלך לרב חשוב, גדול בתורה וגם נעים הליכות ומבין לנפש האדם - ונשאל אותו. אבל על דעת ששנינו מוכנים ללמוד ממה שיאמר.

לדעתי זה גרוע לשתוקאמאשוני
ילדים זקוקים להגנה ואבא שלהם הורס להם את הנפש
לשתוק פירושו להפקיר אותם להתמודד עם ההרס הזה. להסכים עם המציאות.
אין מצב בעולם שמישהו קורא לילד שלי "מטומטם" באופן עקבי ואני שותקת.
מילים משפילות מזיקות לא פחות ואף יותר מהכאה פיזית.
את יכולה לומר לבעלך שלא מקובל עלייך שהוא מכנה אותם בשמות גנאי או מלביש עליהם תארים "שקרן" ואת לא מתכוונת להבליג על זה.
תמיד תמיד תאמרי לילד אתה לא מטומטם, אין דבר כזה ילד מטומטם. אתה ילד טוב. אתה לא שקרן, לפעמים מדמיינים דברים (יש גיל שבאמת מבחינה קוגניטיבית קשה להפריד בין דמיון למציאות)

את לא חייבת לקבל כסוף פסוק את המציאות שהוא לא מוכן ללמוד ולקבל בשום דרך. זה מתבטא באלף דרכים והזמן הנכון לטפל בדברים האלה זה עכשיו. ממליצה לך לפנות לעמותה שתתן לך כלים ותוכל לסייע לך להתמודד. אפשר גם דרך טיפת חלב. יש להם את הדרכים שלהם להתמודד עם בעיות כאלו. (ולא, לא שולחים אלייך את הרווחה. יש להם ארסנל כלים שמתאים לכל סדר גודל של בעיה, לא צריך להגיע למצבים של אלימות פיסית קשה כדי שהרשויות יתערבו)
היתרון המשמעותי הוא שאם אחות טיפת חלב אומרת לו שהיא רוצה לראות אותו מגיע אליה האפשרות לסרב מצטמצמת וככל שפחות ישתף פעולה ככה הלחץ מצד הרשויות יגבר
והוא יגיע רק כדי שלא יהיה להם מה להגיד, ושם הם כבר ידעו איך לתפוס אותו. לפעמים כמה משפטים מאיש מקצוע יכולים לעורר את מה שהוא מנסה להשתיק בכל דרך.

בבקשה תפני לעזרה מקצועית. אין שום סיבה שאת והילדים תמשיכו לסבול.
ודי עם הסטיגמה שרשויות זה משהו קיצוני. כ"כ לא. הם בהחלט יכולים לסייע בסיטואציה שתוארה.
קחי לדוגמה את נושא השארת ילדים באוטו. תארי לך שיש אבא שהוא מושלם. רק שהוא דוגל שאין בעיה להשאיר ילד באוטו לדתי דקות.
מה הדרך הכי יעילה להשפיע? טיפת חלב. שיחה אסרטיבית וברורה. לא תיק הרווחה וכו'.
נכון שגם שיחה עם רב יכולה לסייע אבל לרב אין את הסמכות להתערב. לרשויות הבריאות יש.
כרגיל חכמה ונבונהחצילוש
מסכימה איתך מאוד. וכואב על הילדים שהנפש הרכה שלהם מדממת. הילד מקבל את זה שהוא 'שקרן' ו'מטומטם' בעיני אביו- התוצאה- כאב גדול, ניכור, מערכת יחסים ללא אמון.. פשוט אי אפשר לשתוק. לומר כאלה דברים לילד זו אלימות רגשית שלדעתי יהיו לה השלכות נפשיות ופסיכולוגיות בעתיד ללא ספק!
לא הבנתי מה אתה מציע, מלבד התעלמות מהבעיהפשוט אני..

לא להתנהג כמוהו, לא להגיד לו שזה לא ראוי להתנהג כך, לא להגיד לו שזאת התנהגות שאינה נורמלית והיא לא שכיחה בבתים דתיים אחרים...

 

אוקיי, אז מה כן?

 

הוא פתאום יום אחד יקום וזה יעלם, רק על ידי זה שכולם יהיו מאוד נחמדים אליו?

 

 

ועוד דבר:

 

כשיש אלימות פיזית פונים לאמא (וגם נוסעים אליה עם הילדים), או למשטרה, או לרווחה (תלוי בהיקף, תדירות וחומרת האלימות). אפשר גם לפנות לרב, אבל זה בשום פנים ואופן לא על חשבון הדברים האלה.

כאחד שגדל בבית כזה בדיוק, זה הרס לכל החייםמבקש אמונה

לא יועץ, אבל אני אישית לו יכלתי להחזיר את הזמן אחורה ולגדול רק עם אמא 

הייתי עושה את זה בלי להסס!

"אין מדמין בטריפות מזו לזו"....ד.


נשמע נורא, ליבי איתך5+
אני גדלתי בבית כזה, ויש לי טראומה לכל החיים מזה.
האם גם אליך הוא מתנהג ככה? כי אם כן אז לא רואה איך אפשר לדבר איתו. צריך ללכת לטיפול חיצוני דחוף. ואם הוא לא מסכים,
ללחוץ שיבין שאת לא מוכנה להמשיך ככה.
אלה הילדים שלך, זה הנפש שלהם!. גם בלי קשר לקיום מצוות, צורת החינוך הזאת גורמת לכלכך הרבה בעיות עכשיו ובעתיד, שאסור לאמא לתת לדבר כזה להמשך. ילד צריך להרגיש בביתו רגוע ושהבית יהיה לו מקום מבטחים. ילד שרומסים אותו בבית, מרגיש מעורער בעולם ושאין לו פינה של שקט ואהבה.
המצב אצלינו היום זה שמעט מהאחים בקשר עם אבא, הוא חי לבד וגם מי שבקשר איתו עושה את זה במאמץ רב. ופעם הוא אמר לאחד האחים שלי שהוא מצטער ש'חינך' בדרך כזאת. עכשיו הוא מבין שזה לא מתאים. את הנפשות שלנו הוא כבר הרס מזמן. הצער עכשיו ממש לא עוזר לאף אחד. גם הוא בזמנו לא הסכים ללכת לשום יעוץ ואף אחד לא יכל להגיד לו כלום.
תזכרי גם שעלול להיות שלב שהילדים יהפכו להיות כמוהו, הם יתנהגו לאחרים כמו שמתנהגים אליהם. זה בכלל לא נעים לראות את זה.
אולי אני נשמעת מפחיד, אבל אם הילדים שלך חשובים לך, טפלי בזה אתמול. אדם לא יכול להשתנות ברגע, אבל העלאה למודעות שכך לא יעשה ואח"כ בניה של תוכנית מה כן, יכולה לעשות טוב.
לא רואה איך את עושה את זה לבד בלי יעוץ. בהצלחה רבה
אתמול לטפל...אהבתחינם
בעלי גדל בבית כזה ויותר חמור מיזה
וחצי מהאחים רחוקים מאווווד מהדת...
עצובבת 30
אלה שקרובים לדת זה בטח למרות ולא בגלל מה שהם עברו
אלה שקרובים לדת לא גדלו בבית פשוטאהבתחינם
כמו בעלי למשל
שהיה בפנימיה שהצילה אותו ב"ה תודה לה'
מצטער לשמוע. אציע כיווןהיום הוא היום
בסיטואציה הנוכחית, הנחיית הורים לא יעילה כמעט ויכולה לסבך.

במצב כזה חוזרים לבסיס ועובדים על הזוגיות.

אבל נשמע שבעלך לא בשל לתהליך כזה אז אני מציע שאת תלכי לבד לאשת מקצוע ותעשי מה שניתן איתה כדי לפתור דברים בקשר ביניכם. בהמשך בעזרת השם אני מקווה שהמצב ישתפר והוא גם יבוא לעזרה כזו או אחרת או שדרכך הוא גם ישתפר.

זה נשמע שהוא סך הכל אדם טוב אבל עצבני מכל מיני דברים, אפשר לשאול בזמן מוצלח אותו מה יכול להקל עליו ולהרגיע אותו.

מצטרף לחברים שאמרו לא לנסות "להציל" את הילדים ממנו כי זה יכול להעצים את החיכוכים ולהוביל לגירושים. עדיף שתצליחי לדייק את דרכי הפעולה מולו ואז זה יעזור גם לזוגיות וגם לילדים בעזרת השם.

מצער אותי לשמוע על גברים שלא מוכנים לעבודה פנימית. בזכות נשים צדקניות שעושות עבודה פנימית... בעזרת השם זה יצליח
מצטרפתבת הריםאחרונה
נשמע כמו נישואין חד צדדיים. תתחילי את ללכת לטיפול.
בהצלחה יקרה.
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מועדון מאמא דילmama273

🌸 מאמא דיל – דילים שאמא באמת צריכה! 🌸
 

כאמא ל5 ילדים בגילאים מגוונים, אני יודעת כמה אנחנו מחפשות לחסוך – בלי להתפשר על מה שחשוב באמת לילדים ולבית.
בדיוק בשביל זה פתחתי את מועדון מאמא דיל 💕
 

ערוץ שבו אני משתפת כל יום דילים שווים – כאלה שאני גם קונה בעצמי 👶🛍️

✔️ מוצרים שימושיים לבית ולילדים
✔️ מחירים משתלמים באמת
✔️ חוסך זמן וכאב ראש
✔️ רק דברים שעושים חיים קלים יותר

📲 להצטרפות לערוץ הטלגרם
 

 

📩 לא בטלגרם? אין בעיה!

אפשר להירשם ולקבל סיכום דילים מרוכז למייל (כפעם בשבוע):

👉 להרשמה במייל
 

מאמא אחת לשנייה – בואי לחסוך חכם 💕

מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך