קודם כל, כידוע, מילתא דבדיחותא...
לפני שמתחתנים, כידוע, יוצאים לדייטים ורק אז מחליטים אם להתחתן או לא...
אבל כתוב בפרשת משפטים פסוק סותר: "אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו"...
ועכשיו נעבור למטרת דבריי, ראיתי במשלי פסוק מדהים שחשבתי שראוי שכל מי שפה יקרא אותו, חשוב מאוד לחיים בלי קשר, וגם חשוב לזוגיות:
"טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ"
פירוש הרלב"ג (רבינו לוי בן גרשום, אחד מפרשני התנ"ך): "טוב ארוחת ירק". טוב לאדם וערב ארוחת ירק עם חברה שתהיה אהבה שם ביניהם יותר משור שמן עם חברה שתהיה שנאה ביניהם כי השנאה תגרה מדון ביניהם ותהיה סבה לרעות גדולות:
פירוש המלבי"ם: טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו", שראינו שייטב לאדם ארוחה קטנה אם נמצא שם אהבה, שהאהבה תמתיק גם ארוחת ירק, והשנאה תמרר המאכל של שור אבוס, ואין האושר החיצוני והעונג המדומה עקר, רק המנוחה הפנימית והאהבה והבטחון בה', כי בו תתעדן בדשן נפשו:
בקיצור, בחיים יש לנו ערכים מול רצונות. משפחה לעומת קריירה. ברור שפרנסה זה חשוב וכו'...אבל לא לשכוח שצריך גם להשקיע במשפחה ובילדים, ואם בגלל העבודה עכשיו פחות תראה את הילדים והמשפחה אבל תקבל יותר כסף ותוכל לקנות לילדים יותר גדג'טים או פלאפונים, זה לא שווה את זה, הילדים ואשתך יעדיפו שתהיה איתם מאשר לקבל עוד איזו שטות. המתנות זה רק אמצעי להבעת חיבה, אך זו לא מטרה בפני עצמה. היה סיפור על איזו משפחה שלא היה להם הרבה כסף, אבל הם שררה אהבה גדולה בין כולם. לא זוכר את הסיפור לפרטיו במדויק, אבל זה העיקרון. בכל אופן, הילד רצה להביא להורים שלו מתנה ליום נישואים או משהו כזה, אבל לא היה לו כסף. מה הוא עשה...? מכר את המחשב נייד שלו וקנה לאבא שלו דיו לעט הנובע שכ"כ הרבה זמן לא היה יכול להשתמש בו כי לא היה לו כסף לקנות דיו. האבא רצה לקנות מתנה ליום הולדת של הבן, אבל לא היה לו כסף לזה. מה עשה...? מכר את העט הנובע שלו וקנה לילד סוללות למחשב נייד שלא יכל להשתמש בו כי לא היו לו סוללות. בסוף כל אחד נתן לשני את המתנה, והם גילו שעכשיו המתנה לא רלוונטית, כיוון שכל אחד מכר בשביל לקנות לשני מתנה את החפץ, אך הם חיבקו אחד את השני והודו אחד לשני, כיוון שלא היה אכפת להם כ"כ מהחפץ, העיקר המחשבה שהשני הקריב בשבילו ומכר בשבילו חפץ יקר, וזה רק הגביר את האהבה ביניהם.
בקיצור, עדיף שלא כל יומיים ילכו לאיזו מסעדה בשרית שווה או יעשו על האש, אבל תהיה אהבה ואחווה בין כל המשפחה.
עכשיו, לא נכנסתי לפרקטיקה, כל אחד והאיזונים שלו, יש אחד שיכול להסתפק במועט ולא צריך כמעט לעבוד ויכול להיות עם המשפחה שלו בנעימים ולהסתפק במעט כסף, ויש אחד שהסטנדרטים שלו, בין אם זה בגלל המקור שלו ובין אם זה סטנדרטים שהוא צריך לנפש שלו (דווקא לפעמים בגלל חסכים לאדם יש רצון למלא ולהשלים אותם...), יותר גבוהים והוא לא מסתפק במה שפלוני מסתפק, אך העיקרון חשוב מאוד לכל אחד שצריך לשמור על האיזונים שלו.
ונגיד אני, באופן ספציפי, אולי יש כאלו שכן טוב להם, לא יודע, בעיקרון אני נגד זה ולא חושב שבכלל אנשים צריכים לעבוד בזה, לעבוד בהייטק. (לא כעצמאים, זה אין בעיה...ולא חצי משרה או משהו כזה, זה גם סבבה). זה פשוט להקריב את חיי המשפחה בשביל כסף, וזה פשוט לא שווה את זה.
זהו, אני אמרתי את שלי, אתם תעשו עם זה מה שאתם רוצים.
