קשה לי. תולעת השני
למה זה צריך להיות כל כך מסובך?
יש אנשים שממש קל להם בנושא הזה וקשה שלא לקנא.
או לפחות לתהות למה הם כן ואני לא.

וכן, יש נושאים שבהם לי דברים מסתדרים יותר בקלות ולאחרים פחות, אבל זה עדיין קשה.

אוף.

עידוד?
...אני לכאורה

את מדברת על נושא ספציפי?? לא ממש הבנתילא

כן, אבל כרגע לא נוח לי לפרט. תולעת השני
(עידוד)שִׁירָה

לא חושבת שבאמת יש מילים שיכולות לנחם בשעות קשות כאלה

 

תודה. <ר> תולעת השני
ובעצם גם את מה שאפשר אולי לומרשִׁירָה

בטח את יודעת..

רק שלפעמים גם מה שיודעים לא עוזר

וצריך לתת לכאב מקום

וכן, יש קנאה

קצת קנאה ואז מתרוממים ומבינים

שזה שיש להם לא בא על חשבוני

וזה שיש להם את הדבר הספציפי הזה לא אומר שיש להם הכל

ואולי בכלל הם מקנאים בך על משהו אחר?

ולא, זה לא מעודד ולא משמח,

אבל מכניס קצת להסתכלות שונה

והבנה שהכל מה'

ובעז"ה בקרוב ממש גם את תשמחי בשמחה שלך

השלימה

 

תולעת השניאחרונה
תודה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך