לא יודעת מה לעשות.
הוא בן שנה ו8 חודשים.
מתוק ושובב ומאתגר קטן.
בגלל הקורונה הסגרים והמלחמה כל פעם יצא שיש לו הסתגלות מחדש.
ביום ראשון שעבר חזר למעון. ומיום חמישי של אותו שבוע הוא קם מלא פעמים בלילה בהיסטריה.
בבוקר בוכה כשאני שמה אותו ובצהריים כשאני מגיעה לאסוף הוא כאילו כועס עלי ונשכב על הרצפה. לא רץ אלי בשמחה.
היום אחת המטפלות אמרה לי שהרבה מהיום הוא בא לדלת ומחכה שנגיע.
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
אני תוהה לעצמי אם זה בגלל הסגרים והכל (בפעם הראשונה שהלך למעון הוא היה צורח כל היום עד שמגיעים. ברמה שאספתי אותו מתנשף מבכי. היום זה לא ככה תודה לאל. אני מגיעה והוא מסתובב עם עצמו ואז כשקולט אותי נשכב על הרצךה בכעס)
או שמשהו קורה איתו מול המטפלות (כי הוא באמת שובב קטן אז אני בסרטים)
מה אני עושה?
ביקשתי מהמנהלת פגישה אבל מה כבר היא תגיד לי?
אוף. באלי להיות עקרת בית. איזה תסכול שהוא לא מדבר.🥺
הוא בן שנה ו8 חודשים.
מתוק ושובב ומאתגר קטן.
בגלל הקורונה הסגרים והמלחמה כל פעם יצא שיש לו הסתגלות מחדש.
ביום ראשון שעבר חזר למעון. ומיום חמישי של אותו שבוע הוא קם מלא פעמים בלילה בהיסטריה.
בבוקר בוכה כשאני שמה אותו ובצהריים כשאני מגיעה לאסוף הוא כאילו כועס עלי ונשכב על הרצפה. לא רץ אלי בשמחה.
היום אחת המטפלות אמרה לי שהרבה מהיום הוא בא לדלת ומחכה שנגיע.
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
אני תוהה לעצמי אם זה בגלל הסגרים והכל (בפעם הראשונה שהלך למעון הוא היה צורח כל היום עד שמגיעים. ברמה שאספתי אותו מתנשף מבכי. היום זה לא ככה תודה לאל. אני מגיעה והוא מסתובב עם עצמו ואז כשקולט אותי נשכב על הרצךה בכעס)
או שמשהו קורה איתו מול המטפלות (כי הוא באמת שובב קטן אז אני בסרטים)
מה אני עושה?
ביקשתי מהמנהלת פגישה אבל מה כבר היא תגיד לי?
אוף. באלי להיות עקרת בית. איזה תסכול שהוא לא מדבר.🥺
