עברתי 2 הפלות
א. שבוע 14 עובר שבוע 9, שבוע 11 עובר שבוע 8
ב. בפעם הראשונה לקח לי חודש ושבוע בערך פעם שניה חודש , זה היה בגרידה
ג. לא זוכרת תופעות לוואי, התופעות הקשות של ההריון עברו מיד 
, רק זוכרת ביום הראשון חולשה נוראית חזרתי הביתה ולמיטה אבל לא זוכרת עוד משהו גם לא כאבם יותר מידי (אם תשאלי את בעלי אולי הוא יגיד שהיה לי אבל אני אף פעם לא זוכרת דברים כאלה ורק מתלוננת כל הריון שפעם קודמת היה יותר טוב 😋🙈)
ד. התאוששות פיזית די מהר נפשית לא חושבת שהתאוששתי לגמרי, אולי אחרי הלידה ארגיש יותר טוב נפשית
אם יש לך עוד שאלות עושה לי טוב לענות ולפרוק
בהצלחה רבה בכל
בשורות טובות
😍
רק מציינת שעושה לי טוב לפרוק פה אז תודה שננת לי הזדמנות ואת קוראת ועונה
הייתה הפלה ואחרי המחזור הראשון נקלטתי שוב ב"ה אבל ה' החליט שזה עוד לא הזמן שלנו אז הייתה עוד הפלה
לא התאוששתי לגמרי נפשית, כן סוג של טראומה אחרי הגרידה הראשונה הייתי גם בטראומה ממש מהתהליך בשניה רק רציתי לסיים כבר...
וגם זה תקווה שנכזבה, ככ רצינו כבר וחיכינו ונפל ושוב נפל, לא יודעת אם זה קשור להורמונים (בטוח גם) אבל עוד לא חוויתי לידה אז לא יודעת, כן קשה לי לקבל את זה שעובר יום ועוד יום ונשים סביבי נהיות אמהות ורק אני מתאכזבת שוב,
אחרי הפלה צריך להיות עצובה כי זה עצוב אבל צריך לדעת לנתב את זה למקום טוב, בכיתי המון המון לה' לפרוק אם יש למי.
ומקווה מאוד שהפעם נזכה להגיע ללידה בקלות ובשמחה!
מאחלת לך רק טוב גלוי ושהכל יעבור הכי טוב שיכול להיות בלי כאב פיזי ונפשי יותר מידי
א. ההפלה היתה בשבוע 19, אבל עם עובר קטן שמתאים לשבוע מוקדם יותר - אז ב"ה היה גרידה.
ב. לקח לי 3.5 שבועות להיטהר
ג. לא היו תופעות לוואי
ד. אצלי ההתאוששות היתה כשנכנסתי להריון, 4 חודשים אחרי. ב-3 חודשים הראשונים הייתי צריכה למנוע - ולקחתי כדורים שמררו לי את החיים, וגם כ"כ רציתי הריון שלקחת אותם היה כמו להרעיל את עצמי. נפשית לאורך ההריון אח"כ היו לי המון חרדות, ועשיתי הרבה יותר בדיקות אולטרה סאונד ממה שצריך, אבל ב"ה כשהרגשתי תנועות זה נרגע.
בהצלחה יקירה, ישועת ה' כהרף עין!
אם כן אז
1. נפל בדיוק שנכנסתי לחודש 2
ז"א ירד כביכול בוסת
2. אולי יום יומיים יותר מהרגיל
3. לא תופעות פיזיות
4. נפשית היה לי קשה להתנתק אפילו שזה כימי- לא זוכרת כמה אולי חודש ויותר
הבן הבכור שלהם בן 22 עם צרכים מיוחדים
הבנתי שהם קיבלו בזמנו ברכה מהרב חיים קנייבסקי שיהיה להם מלא ילדים
בשבת צחקנו על זה מלא
דמיינו כמה בגדים צריך לכבס
כמה ליטר חלב קונים ביום
איך הולכים לישון
ואיך האמא זוכרת מה צריך כל ילד
חשבנו אולי היא מעסיקה איזה מזכירה כדי לטפל בכל הדברים שקשורים לביורוקרטיה
בקיצור.. מטורף
והבנתי שהיא עוד צעירה אז כנראה שזה לא הסוף 🤣
ומצד שני די ברור שזמן אישי עם אמא זה משהו שלא קיים שם.
אמא היא כאילו בלתי מושגת בכלל. איזו דמות שנמצאת אי שם למעלה, בקצה הפירמידה.
פעם עשיתי אבחון גרפולוגי למישהו שגדל במשפחה ברוכה, והרבה ילדים שנאספו מפה ומשם- גם הגיעו לבית שלהם.
האבחון הראה בוודאות שאין לו קשר נפשי ראשוני עם ההורים. משהו בבסיס של ההגדרה הנפשית היה חסר.
זה משהו שכביכול את לומד לחיות אתו, ואולי אפילו להגיד לעצמך שאתה גדלת אצל הורים מיוחדים,
אבל אלו חלקים של הרציונל.
בנפש הילדית הם לא קיימים.
ולכן הייתה לו בעיה של אלכוהול וחוסר יציבות בעבודה לאורך זמן.
כי משהו בסיסי היה חסר.
עכשיו, אני לא מכירה את האמא הזאת,
וכל הדיון פה הוא ספקולציות על ספקולציות, כי אף אחת מאתנו לא היא ולא הבת שלה,
אבל אני כן בדעה שהוואו הראשוני מכסה על הרבה חסכים שהילדים לא מקבלים.
היה לנו אירוע שממש השקעתי בשבילו
סוף סוף אהבתי את איך שהייתי נראית וזה באמת נדיר
נכנסת הביתה
והוא מסתכל עלי ואומר: זה לא יפה, את פשוט נראית לא יפה.
אוקי, נושמת עמוק
מנסה להבין מה מפריע לו
והוא מדגיש לי שאין לו בעיה ושאני אלך איך שבא לי אבל תמיד חשוב לו להגיד לי את האמת ואת כולה.
בסוף החלטתי שאני הולכת ככה כי באמת אהבתי.
באיזשהו שלב בערב הוא אמר לי שאני נראית מהמם
לא קניתי את זה אבל האמת הרגשתי מיליון דולר😅
ואז חזרנו הביתה ועברנו על התמונות והוא כזה
זה פשוט עושה לך פרצוף ענק ורחב ומבליט לך את האוזניים
וגם את השמלה לא אהבתי ככ
את רואה איך אני אומר לך את האמת? את תמיד יכולה לסמוך עלי
פפפפפ אתה לא אמיתי
לא אמיתי
כאילו אני מבינה מאיזה מקום נובע
וזה באמת חמוד
אבל אתה רואה שאהבתי
למה צריך ככה לפנצ'ר?
זהו. פרקתי
ומה העלה לכן את העצבים היום?
אולי כשיולדים באוגוסט
בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"
לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!
ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.
בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.
פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.
אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?
הוא גם הלך לאיבוד אתמול.
מטפס על המשענת של הכסא.
מטפס לגובה בגן שעשועים.
עומד על השולחן.
אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.
היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח
איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?
שהוא לומד כרגיל, משאיר אותי כל היום לבד עם הילדים.
ואז בא אלי בתלונות.
בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.
האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..
שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...
לעלות לשיחת סינכרון.
(יש לנו משהו מחר מוקדם בצהריים וצריכים להיות מתואמים)
עניתי לו שנדבר מחר בבוקר.
הוא כתב לי שהיינו צריכים לעשות את זה אתמול.
מההה אתהההה אומרררר??? ואיפה אתה היית יומיים ולמה חיכית לשעת השיא??
(ילדים בלי מסגרות, בעל במילואים)
ורק אני לא הבנתי מה ניסו להשוות לחופשת לידה?
כאילו חופשת לידה אמורה להיות בנחת או משהו כזה? או שזה תחרות על הכאוס?
לא הבנתי
וגם מי המשורר?
נשמח לשמוע מה האפשרויות ואיך זה הולך...
אנחנו גרים בבניין (שיש בו מקלט, כנראה לשאר הדיירים פחות יהיה דחוף לבנות ממ"ד), ויש לנו חמישה חדרים (אחד מהם סלון ואחד מהם קטן, בערך מטר וחצי על שלושה מטרים).
יש כזה דבר להפוך את המטבח לממ"ד? (המטבח אצלנו הוא חדר בפני עצמו, והוא די גדול)
מפה בניק אחר, סומכת על הנשים החכמות כאן, מחפשים המלצה לפסיכיאטר ילדים, אם פסיכיאטרית אפילו עוד יותר טוב, עדיפות לאזור ירושלים אבל אם ממש טובה ניסע גם למקום אחר, לאבחון טוב שיתן לנו כיוון עם הילדה, תודה לעונות🙏
מה הגיל? אולי עדיף ברפואה הציבורית?
בדרך כלל באמת עדיף פסיכולוג לאבחון כולל ומעמיק. פסיכיאטר מתאים יותר לכיוון התרופתי או לאבחון הסופי של דברים.
בכל אופן, יש לי המלצה לפסיכולוגית שמתמחה באוטיזם, אבל יש לה ראייה רחבה בעוד תחומים - דינה זלזניק.
אחר כך אולי יהיה צורך גם בפסיכיאטר, אבל רק כשלב שני.
בהצלחה רבה! לא קל לראות את הבת שלך במצב כזה❤
בדיוק מתאים למה שכתבת, לבדוק על מה הקשיים יושבים.
האבחון הפסיכיאטרי לא מקיף כל כך.
דינה זלזניק שהומלצה כאן נחשבת מקצועית מאוד.
מקסימה.
המון בהצלחה☘️
התינוק הראשון שלי שלא מוכן לקחת מוצץ 😪
והוא כל הזמן בידיים או יונק,חייב מוצץ
אצל הבת שלי, שהייתה סרבנית בקבוקים, רק בקבוק של לנסינו עבד.
אגב, בדקת אם יש לו לשון קשורה? (אצל הבת שלי בדיעבד זה כנראה מה שגרם לה לרצות מבנה מסוים של מוצצים ולהסתדר רק עם הבקבוק של לנסינו...)
אין לו לשון קשורה
שמעתי על הבקבוקים,לא סגורה על המוצצים
הכי דומים לפטמת הנקה
בגרסה של היום
איפה אפשר למצוא?
עם הפטמה בצורת כדור. יש בסופר פארם נראה לי.
ויש ילדים שגם לא מוכנים לקחת מוצץ למרות הכל...
אפשר במקום מוצץ למצוא שמיכה נעימה/חיתול בד או חפץ אחר מרגיע.
יש לכן המלצה?
טווח מחירים?
דגשים מה חשוב?
מיטות יהודיות כמובן
באשל רהיטים בסנהדריה
אין להם תצוגה
קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית
הבנתי שהם זולים בפער
אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים
יש מיטות שיש
אפשר לשאול מה נקרא זול?
חברה אמרה לי מתחיל ב16000
נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..
(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)
מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000
מזרונים יש יקרים יותר או פחות
כלומר מה כולל המחיר?
שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.
אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש.
מאד מרוצים.
אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.
והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה
אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה
ננסה במקומות שהמלצתן כאן
קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון
ומרוצים
בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).
ממש רציתי השנה אורחים לחג, אבל אין לנו ממ''ד ולכן זה לא יתאפשר.
הוזמנו לשני מקומות, שפחות מתאים לנו ללכת אליהם מכל מיני סיבות, ולכן הוחלט שנשאר בבית לבד.
אני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות בהתחשב בנסיבות, אבל עדיין זה מבאס אותי ממש (ודווקא היו שנים שעשינו ליל סדר רק המשפחה והיה כיף מאוד. השנה בא לי משהו אחר, אולי כי יש די והותר זמן משפחתי כרגע...).
תנו לי רעיונות איך לשמוח בהחלטה הזאת. זה מרגיש לי כמו 'הכי פחות גרוע', וממש אין לי חשק להתחיל להתכונן לפסח במצב הזה 
.
ומבחינתי זה הכי משמח שיש
אני אוהבת לארח אבל בפסח פחות האמת למרות שיצא לי לארח כמה שנים חבר רווק של בעלי
אני חושבת שלהגיד "לבד" כשאתם משפחה שלמה בפני עצמכם מוריד אותך. אתם לא לבד, אתם משפחה שלמה בפני עצמה ואת בונה את הגרסא דינקותא של הילדים שלכם לגבי איך פסח מרגיש ונראה וטווה בליבם את האהבה לחג (נכון שגם שמתארחים ומארחים אפשר, ברור)
אם את באובר זמן משפחתי תנסי לחשוב איך את מתאווררת בכל זאת, תשקיעי כאילו את מארחת באמת (אני עושה את זה כל הזמן) כי באמת את מארחת את הילדים לחוויה של חג, תקני בגד יפה, מפה חדשה/ כלי חדש/ וואטאבר שישמח אותך
חיבוק♥️
נשארנו כי ככה יצא וזה ביאס אותי ממש.
קנינו דברים נחמדים לנו ולילדים ועשינו ליך סדר משפחתי וזה יצא ממש כיף ומותאם לקצב שלנו ושל הילדים
שהילדים מאד רצו אורחים ולא הסתדר. וגם אנחנו מאד רצינו.
כמעט האמנתי להם שזה מבאס שלי אורחים.. אבל בליל הסדר יש קסם מיוחד. אני ממליצה לכם להתכונן טוב מבחינת התוכן, ליל הסדר זה לילה של חוויה. אצלנו כל שנה מרגישים אח"כ שבאמת היה מיוחד כי יש בלילה הזה באמת פוטנציאל מיוחד, וההתכוננות מראש משפיעה על זה. ולכן עם אורחים או בלעדיהם, בטוחה שתצליחו להנות מאד. זה גם אווירה שונה מזמן משפחתי אחר ובעזרת ה' יחזק לכם את הביחד עוד יותר...
לנו זה ברור מאליו כבר כמה שנים שאנחנו בבית וזהו, וזה לגמרי מבחירה, כך שלא משנה כל הסיטואציה מסביב וכמה אנחנו גם ככה מבלים בבית - זה כיף לנו ליל סדר של עצמנו.
נסי לחשוב על דברים שיהיו לך כיפים דווקא מכיוון שאתם רק אתם. (למשל - לשיר בחופשיות, ללבוש בגדים נוחים יותר... זה מה שעולה לי לפחות🤭)
עברו 6 שנים מאז!! כל משפחה השתנתה מאז. שש שנים זה לא שנה-שנתיים, זה פער משפחתי משמעותי...
למשל אני הייתי עם ילד בן בערך שנה וחצי ומעט שנים נשואה
והיה סיוט שאין כדוגמתו.
יצאנו בטראומה, אף אחד ממנו לא הרגיש ליל הסדר, הייתה אווירה של ייאוש ושל באסה שאנחנו לבד, וסיימנו באיזה 9 אחרי מרדפים אחרי הילד....
היום עדיין ממש לא בא לי לעשות לבד ואנחנו בע"ה נהיה אצל ההורים למרות שהמקלט שלהם לא מלהיב...
אבל נניח שהייתה מציאות שהיינו חייבים לחגוג לבד-
יש לנו ילד בן 7 וחצי שלגמרי מבין ויהיה שותף משמעותי בסדר, וילדה בת מעל שנתיים שגם מבינה ברמתה ואוהבת סיפורים וכו.. אז זו לא תהיה האווירה המשמעותית של ליל הסדר משותף כמו שאנחנו מעדיפים, אבל זה יהיה אחרת לגמרי מהקורונה...
ואני בטוחה שכמו שאצלנו היה שינוי לטובה, יש משפחות שהשינוי אצלם דווקא היה הפוך, וממגוון סיבות היום לא תהיה להם אווירה טובה לבד גם אם בסדר של הקורונה היה להם סביר.
הייתי אז בכיתה י'
ועכשיו אני בהריון שני....
סתם, מקווה שעליו זה לא השפיע... (יש לי בת בגיל 7, רגישה מאוד באופייה, וברור לי שהשנים המטורללות האלה שהיו רוב חייה השפיעו עליה...)
הוא פשוט חושב שחופשים בגלל מלחמה זה נורמלי 😉
כמו חופשת פסח
(את הקורונה הוא לא זוכר)
ספציפית הוא ילד עם אינטליגנציה שכלית ורגשית גבוהה טפו
אז זה לא משפיע עליו לרעה
אבל אם זכור לי נכון הפותחת בערך באותו שלב משפחתי כמוני, אז גם בקורונה היו להם כמה וכמה ילדים אם אני מבינה נכון, ולכן זה לא שונה בהרבה מאוד.
(כמובן, עדיין יכולים להיות שינויים משפחתיים. כתבתי פה כבר שבסגר הראשון של הקורונה היה לנו מצוין מבחינה משפחתית, ועכשיו לא כל כך, כי עברנו שינויים בהרכב המשפחתי ובגילאים של הילדים ועוד כמה דברין, שמשפיעים על כך. אבל באופן כללי אני כן יכולה להסיק מאז להיום, לפחות באשר לליל הסדר.)
היה לנו כיף ביחד, וגם עשינו לילות סדר משפחתיים עוד לפני. אין לי בעיה עם עצם הרעיון של ליל סדר במשפחה גרעינית.
אולי השנה זה מרגיש מבאס בעיקר בגלל שזה ממש שינוי בתוכניות (היינו אמורים לארח מעל עשרים איש), בקורונה מראש רצינו להיות רק אנחנו ...
גם כואב לי על האורחים המבוטלים שלנו (שבחרו לא לבוא, אבל מתבאסים) וגם על הילדים שממש חיכו לזה (לא כולם, אבל כן 3 דומיננטיים).
כאילו היו לי מלא תכנונים ושאיפות, והביטול ממש הוציא ממני את האנרגיות. למרות שבשכל- זה הדבר הנכון לעשות.
(אצלנו לא הייתה אמורה להיות תוכנית אחרת)
בכל אופן, כל הכבוד לך על עצם הרצון לארח כל כך הרבה אנשים! נשמע שיש לך כוחות מיוחדים בע"ה בכוחות אלה תצליחו ליצור לעצמכם ליל סדר משמעותי וגבוה!
על החג הזה
פשוט לא מחכה לו
לא בא לי
שום אופציה של איפה להיות בליל הסדר לא זורם לי
