האם תענו להצעה שלי אם אני אספר לכם ש...יהודיה מישראל

אני אוטיסטית, אם הייתי מאובחנת קודם הייתי מאובחנת באספרגר כי אני חכמה ודי מסתדרת עם אנשים "רגילים" (אבל אני שמחה שלא כי אספרגר היה נאצי) .

למדתי בבית ספר רגיל ושירתי בשירות לאומי בעזרה לתלמידות עולות בבית ספר רגיל.

בשנת השירות שלי הייתי מחוץ לבית, אבל אחריה חזרתי הביתה. עכשיו אני לומדת והולכת פעם בשבוע למדרשה.

אוטיזם משפיע אל כל אדם מהרצף באופן שונה. אומרים "פגשת אדם אם אוטיזם אז פגשת אדם אחד עם אוטיזם" אתה לא יכול לחשוב שכולם אותו דבר.

האוטזים שלי משפיע עלי בכול מיני דברים, נראה לי העיקרית שחשובה לזוגיות היא הקושי לספר ולדבר על הרגשות שלי אם האנשים הקרובים לי. תקשורת וכנות "לספר הכול אחד לשניה" זה משהו שחשוב לי.

 

אז מה אתם חושבים בנים הייתם יוצאים איתי?

הגיוני שכןבייניש נח
אם זה היה הדבר היחיד שמפריע לי אז הייתי מנסה
זאת בדיוק הנקודהיהודיה מישראל
אני מאוד מעריכה את המוכנות של בחורים ובחורות מסוימים לצאת עם מישהו עם מוגבלות או קושי. יש סביב זה כל כך הרבה סטיגמה, שגיליתי את זה עכשיו לקראת יציאה לשידוכים, שאני אוטיסטית, הדבר הראשון שההורים שלי אמרו לי לא לספר לאף אחד מחוץ למשפחה המצומצמת. בני דודים שלי לא יודעת את זה, גם לא רוב החברות הקרובות שלי.
אני ממש מפחדת שאני אצא עם מישהו, יגיד לו את זה בחלקים (כלומר אני מספרת בנתיים לאנשים רק חלק מהתמודדות עם האוטיזם בלי הכותרת) וברגע שאשים את כל הקלפים לא כל בחור ירצה מישהי כמוני.
אני רוצה לקוות שאני טועה. ואני רוצה לא להסתיר את העובדה שאני אוטיסטית.
אמת שיש סטיגמה, אבל יש גם נקודות של אמת.ארצ'יבלד
אדם 'רגיל' לא למד להתנהל עם לא רגילים, וזה מרתיע וקשה, ואמור להרתיע.

אומר את זה כאחד שיש לו מחלה, ומקבל את זה שלאחרות מפריע.. זה לא רק סטיגמה
אני חושב שזה מצויין שאת מסתירה בהתחלהבייניש נח
סטיגמות עובדות על אדם שלא מכיר אותך, אבל אם הוא מכיר אותך ונהנה איתך למרות הקשיים שלך ולא שם לב לזה, הגיוני מאוד שהוא ירצה כי תחלס כיף לו איתך והוא מכיר אותך אז בגלל שכמה רופאים איבחנו אותך וקראו לך בשמות לא משפיע על מי שמכיר ואוהב אותך
בקטע של ה"גילוי" - לא צריך לחשושultracrepidam

יש בעיות שבהן כשמגלים עליהן יש משהו נוסף שבא אחר כך. אם נגיד רק בפגישה עשירית הבחור מגלה שיש לבחורה אפילפסיה, הוא יחשוש לגבי העתיד, אבל ההוה/עבר הוא מצוין.

במקרה של אוטיזם (תקני אותי אם אני טועה) - אם הבחור מצליח לתקשר איתך, לא אמורה להיות בעיה הלאה. כלומר הגילוי לא מספר לו על דברים בלתי צפויים שעתידים לקרות

 

ולכן גם אם עדיף לא לספר לו ממש בהתחלה, כדי שלא ייבהל סתם וגם כדי שהקשר יתנהל בצורה טבעית, אם כבר נוצר קשר ברמה טובה, לגילוי לא תהיה יותר מדי משמעות

אני בת אז לא רלוונטי לשאלה אבל מברכת אותךתפוחית 1
שתמצאי בעז'ה בקלות את הזיווג שלך
תודהיהודיה מישראל
מברכת גם אותך.
יש בנים נפלאים שבאותו מצבadvfb

וזה יכול להיות דבר חיובי לקשר.

זה גם מוביל להזדהות..

אולי, אז זה אומר שאני צריכה לצאת רק עם "מישהו כמוני"יהודיה מישראל
אני תמיד הרגשתי שונה, אבל חדשה בכל התחום של להרגיש סוג ב' כי ה' עשה גם את המוח שלי כרצונו ולא כמו כול מוח אחר סביבי.
תוכלי בבקשה להסביר מה ההגדרה של אוטיסטית?אנונימי בלנ"ו
איך יודעים שמשהו או משהי אוטיסטים. במה זה מתבטא?
לקות תקשורתית, זה השם.advfb


בגדול, כן אבל זה הרבה יותר מזה.יהודיה מישראל
מה שמיוחד באוטיזם זה השוני, כל אחר מראה תסמינים אחרים, קשיים שונים. במקרה שלי אנשים מבחוץ לא יחשבו שאני כזאת, בגלל זה גם אובחנתי כזה מאוחר (אחרי שרות לאומי רגיל מחוץ לבית). אבל הרגשתי את זה תמיד. יש לי בין השאר קושי בגירוי חושי (לפעמים אור נורמלי או רעש מרגישים לי יותר מדי, ושנוגעים בי זה לא תמיד נעים). צורת החשיבה שלי קצת שונה משל אדם רגיל לטוב ולרע.
באירועים חברתיים אני נראית נורמלית (זה קורא לי באופן אוטומטי, כי אני רוצה להיות שייכת לסביבה) אבל אם תהיה לי שבת שלמה עם אנשים שלא ממש קרובים אלי, ביום יומיים אחרי זה אני אהיה מותשת מכול הדברים שקרו לי ולא הבנתי שקרו לי. (ואני עדיין מנסה להבין למה זה קורה ואיך אני מונעת את זה כי זה לא כיף)
זה, מה שתיארת- אוטיזם? זהו זה הדבר היחיד שזה מתבטא?הרמוניה
אני לא יודעת איפה ואיך אובחנת אבל זה נשמע hsp, לא? (רגישות גבוהה)
^^^והוא ישמיענו
זה ממש נשמע לי hsp ולא אספרגר..
במיוחד שנשמע שהתקשורת מאוד מאוד חשובה לך (הפותחת), וממה שאת מתארת לא נשמע בכלל שיש לך בעיה בתקשורת עם אנשים.. אדרבה, עשית שירות לאומי ועזרת לבנות עולות! ואת רוצה לבנות בית עם שיח פתוח וכנה עם בעלך..

הצד של ההיפתחות והוויסות החושי מתקשר לי הרבה יותר לרגישות יתר ולא לאספרגר
רגישות גבוהה זה רק חלק מזהיהודיה מישראל
יש אנשים עם hsp בלי אוטיזם, ויש גם אוטיסטים בלי רגישות גבוהה, אבל בדרך כלל זה חלק מהאוטיזם. וזה לא הדבר היחיד
הממ אוקיי... כי זה לא נשמע כזה חמור מה שיש לך מההתרשמות שליהרמוניה
אבל אני לא מבינה בזה
רק יודעת שהכי חשוב מישהו שתתאימי לו והוא יתאים לך בצורה שזה מתבטא אצלך (עדיף פחות להשתמש בכותרות כי זה לא ברור מה זה אומר בפועל)
תחשבי עם איזה סוג אנשים את הכי מרגישה בנוח... אין סיבה שזה לא יהיה הדדי
לא שאני מתיימרת להביןחופשיה לנפשי
אבל אוטיזם זה ספקטרום מאוד מאוד רחב
בהחלטוהוא ישמיענו
אבל יש קריטריונים כלליים.
בעיקר סביב נושא התקשורת, ותחומי ענין יחסית מצומצמים.
יקרה יש דרך להקל על התסמיניםתפוחית 1
(לא לרפא אבל כן לגרום לכך שפחות יפגע בתפקוד)

במסגרת הלימודים והעמקה נחשפתי לידע על הנושא, אם מעניין אותך אפרט בפרטי
אני בעיקר זורק את זה לחלל האווירadvfb

גם אם תקבלי החלטה לצאת גם מי שאין לו אוטיזם כדאי לדעת שזאת גם אופציה.

ההסתכלות של "אני שונה"/"אני לא כמו כולם" ובטח שיש לזה בסיס רחב את רגילה לסיטואציה בצורה מסויימת. מה ההתמודדות היא טובה ושהכי תעצים אותך ביחס לסביבה? יש היום מושג שנקרא "חינוך מיוחד" ולא שם אחר. זה באמת רצון להבין שיש שונות והיא לא הופכת אותך לסוג ב' חלילה. השונות לא חייבת להיות שיפוטית. זאת התמודדות לא פשוטה אך חשובה שאת יכולה לצלוח אותה.

 

אני בעיקר חושב שיכולה להיות הזדהות עם מישהו שגם יש לו דבר דומה.

בתכל'ס קשה לי לדעת איך זה מופיע אצלך וזה עניין רגיש אז אני לא רואה את עצמי מביע עמדה נחרצת לכאן או לכאן.

לדעתי מה שבעיקר קשה בשונות,והוא ישמיענו
זה ששמים אותך במסגרת אחרת, וככה מוציאים אותך, מבחינה מסוימת, מהעולם.
זו בדיוק הביקורת שיש כיום על מסגרות החינוך ה'מיוחד' שנפרדות מהחינוך ה'רגיל' (אני לא מתכוון לבתי ספר שמשלבים).
עם כל המעלות שבזה,
עצם קיומה של מסגרת נפרדת, אומרת הרבה פעמים את האמירה: אנחנו רוצים למסגר אותך לתוך מסגרת אחרת, כדי לעשות לעצמנו חיים קלים. שלא נצטרך לחיות איתך, משפט שמאוד מאוד עצוב וכואב לי לכתוב כרגע.
למשל הורים, שלא מוכנים שהילד שלהם, ה' ישמור גוועלד וכו', ילמד עם בחור עם הפרעת למידה ספציפית.. כי מי יודע מה יקרה (אגב, חלק מהבעיה זה שבמקום ללמוד את הנושאים האלה שמפחידים אותם הם בורחים מהם).

ולפעמים התחושה היא שזה פחות מהמקום של: כנראה במסגרת אחרת יהיה *לך* יותר טוב. יותר ממקום של לזרוק אותו החוצה למסגרת אחרת.

ואותו הדבר לגבי התחושה שאומרים לך לגבי פגישות, וזה אגב לאו דוקא לגבי אבחנות כאלה ואחרות - תחפש/י בחור שיש לו את אותה הבעיה. המשמעות היא בעצם - עולם מקביל, שאתה לא רצוי בעולם הרגיל.

זה לא משנה אם תגדיר חינוך מיוחד כמיוחד או כשונה - בסוף זה מחוץ לחינוך הרגיל.
כנ''ל אוטיזם.

זאת לדעתי הנקודה הכואבת. ועליה יש לתת את הדעת
ובדיוק בגלל מה שתיארת כל כך יפהadvfb

אני חושב שצריך להעמיד אלטרנטיבה לתרבות הקלוקלת הזאת.

תפיסה חיובית מבריאה.

זהו נסיון מאוד קשה שמודה שלא התנסתי בו - אך האלטרנטיבה פה היא קריטית. הגיוני מאוד שזה קשה ממש לפתח תודעה מסויימת שהיא שונה מהתודעה הנפוצה אבל לדעתי לפחות שווה לנסות.

 

לגבי האמירה בעולם השידוכים -

קיימים זוגות של 'בעלי צרכים מיוחדים' עם כאלה שאינם כך אך המודל של הפגשה בין אנשים מיוחדים בינם לבין עצמם הוא לא נובע רק מתפיסה האיומה שמסתכלת על אנשים אחרים כנחותים, 'סוג ב''. 

אני מאמין שיכולה להיות הזדהות הרבה יותר גדולה בין אנשים שמתמודדים עם אותם התמודדויות ושיש להם צורת הסתכלות דומה. על אותו משקל אנשים שמגיעים מרקע דומה יוכלו להתחבר אחד לשני יותר בקלות ובכלל יהיה להם יותר שיח משותף.

 

מצוין, אז העמדת האלטרנטיבהוהוא ישמיענו
היא בדיוק ההיפך ממה שאתה מציע בעצם (כנראה בלי לשים לב) לזרוק אותם לעולם אחר בטענה ש'יהיה לך שיח יותר משותף עם מישהו כמוך'
כשתכל'ס התחושה היא לרוב שהאמירות הללו נאמרות כדי לנקות את המצפון שלנו, שאכפת לנו מעצמנו יותר ממה שאכפת לנו מהם.

כי אתה יודע מה מרגיז אותי?
האמירה הזאת שמישהו שדומה לך יותר יתאים לך. לצערי חוויתי אמירות כאלה על בשרי. זה מאוד לא נעים, שמתייחסים אליך כשונה, מכל סיבה שלא תהיה.. והקריטריון להתאמה לא ענייני. כל אדם הוא הרבה הרבה הרבה מעבר למה שלקות כזאת או אחרת מייצגת, ולצמצם את האדם רק ללקות - במידה מסוימת זה לעשות לו עוול.

אני לא מדבר על מקרים מאוד קיצוניים. אם אין ברירה - אין ברירה.



אבל.. סוף מעשה במחשבה תחילה
תקשיבadvfb

לפעמים אכן זה נאמר בצורה צינית מתובלת בצביעות - "העיקר שתתחתן עם מי שטוב לך ולא עם אדם" ולא באמת להתכוון לזה אלא רק 'לנקות את המצפון'. זה נורא! ללא ספק.

 

אך זה לא חייב להיות ככה!

באמת אנשים עם התמודדויות זהות יכולים לעיתים יותר להתאים אחד לשני.

צריך לזרוק את זה לחלל בתור שיקול משמעותי.

אולי השיקול הזה לא יכריע בסופו של דבר, אבל המחשבה עליו היא לא רק בתור עניין ציני בלבד. היא עניין רציני.

אני מאוד מעריך אותך על הרגישותוהוא ישמיענו
פשוט זה נשמע לי מאוד מאוד כואב שנותנים לאנשים כאלה את החוויה שהם מחוץ לעולם שלנו.. ובמיוחד בענין שידוכים יש תחושה כזאת.
אני בעד שילובים כמה שיותר,
ובעד כמה שפחות להתעסק עם אבחנות. למעט במקרים מהותיים שאז זה חשוב מאוד לאבחן כדי לטפל.
אבל לא להכניס כל דבר תחת קטגוריה. זה פשוט מזיק לנו כחברה.

כמו שהפותחת אמרה - כל אדם באוטיזם הוא שונה. אז לא רק באוטיזם, כל אדם בעולם הוא שונה.

אבל לא כל אדם פשוט הלך בחייו לאבחון, בגלל שהוא הרגיש שונה.. אחרת היו מוצאים משהו, קרוב לודאי
(אולי יש שונויות שיותר קל לנו להכיל כי זה יותר במיינסטרים בתפיסה השרירותית שלנו? אולי כחברה, אנחנו לא מספיק מקבלים את ה'אחר'? נקודות למחשבה)
מזדהה עם מה שכתבתultracrepidam


ואוו אתה כל כך נוגע בנקודה שלייהודיה מישראל

אני אובנתי רק אחרי שרות לאומי כמו שאמרתי קודם. אחרי לימודים בבתי ספר רגילים.

אני אני אומנם מאז האבחנה מגדירה את עצמי באופן מסוים אוטיסטית, אבל "בקצה שקרוב לנורמלים".(למרות שאין לספטקרום הזה קצוות)

לכן אני יודעת שאני יוכל להתחתן עם בחור "נורמלי", זה לא שאני אפסול בחור בגלל שיש לו את האבחנה שלי, אלא אני קודם כל אשאל את הדברים האחרים שחשובים שלי חוץ מבחור שיצליח לתקשר איתי.

ממה שאת כותבת בתגובות, לי את נשמעת נורמלית לחלוטיןוהוא ישמיענואחרונה
עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך כ"ט בסיון תשפ"א 19:01

אני כמובן לא מאבחן,
ואת מכירה את עצמך הכי טוב,
כך שאני לא לוקח אחריות על האמירה הסובייקטיבית שלי (כי היא לא נועדה להגיד לך מה לעשות בעקבותיה).
אבל באמת לדעתי שווה לבדוק כל אחד מהדברים שמרכיבים את המכלול שאת מתארת,
האם באמת כל אחד בפני עצמו חריג באופן מיוחד.
למשל, אנשים שקשה להם להיפתח רגשית - זה לא דבר חריג, ויש הרבה אנשים 'רגילים' (תסלחי לי על הביטוי..) שזה קיים אצלם. כיוצא בזה גירוי חושי, יש אנשים רבים שמתמודדים עם זה.

אז שוב, אני לא מכיר אותך. אבל יכול להיות שאמא שלך צודקת. 
יכול להיות שמכלול של תכונות כאלו שאת מתארת, שמקבל את ההגדרה 'אוטיזם' נשמע מפחיד (גם אם זה אוטיזם בתפקוד גבוה) ובצדק, אבל אם תפרקי את המשמעות של זה לגורמים אולי תגיעי למסקנה שמוטב לוותר על ההגדרה הזאת. ושאת נורמלית, פשוט עם קשיים (/אתגרים) שונים שתצטרכי להציג אותם בפני הבחור אחד אחד, לעבור מכשול אחד ואח"כ גם את השני (לא להנחית עליו הכל בבת אחת, באמצעות ההגדרה הכללית). עד שבסוף תעברו את כל האתגרים יחד.

שוב. אני מעלה נקודות למחשבה, ואני באמת מבקש לקחת את דברי בעירבון מוגבל.
יותר מלתת עצה מנקודת מבטי המצומצמת אני לא יכול לעשות.

בכל אופן, שיהיה המון בהצלחה.
וכל הכבוד על האומץ לפתוח את הנושא..


קודם כל המון הצלחה!ultracrepidam

לגבי השאלה - אני חושב שהשאלה היא לגבי התפקוד.

אם את מסוגלת לשתף ברגשות וכו' ברמה מסוימת, את תצטרכי מישהו שזאת הרמה שהוא צריך (או שצריך פחות מזה. או קצת יותר מזה אבל יש בך מעלות אחרו שמחפות על זה)

וכנ"ל לגבי כל השפעה אחרת - יש לאנשים צרכים שונים בזוגיות. כל עוד את מסוגלת לנהל זוגיות שבה שני הצדדים יהיו מאושרים, זה טוב.

יקירה אני חושבת שאנשים מחפשים לצאת עם אנשים שעושים להם טובסנדינה
אז מה עם יש לך אוטיזם מי שירצה אותך באמת לא יפריע לו ותחשבי שיש לך דברים מיוחדים שיש רק לך ,לכל אדם אין תחליף ולכי אם המחשבה הזאת תהיי גאה במי שאת ❤
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

לא לנזוף אבל גם לא לתת למישהו הרגשהנחלת

שמה שהוא חושב/מרגיש זה לא ראוי.

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16אחרונה

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומעאחרונה

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אתם לא מדברים על אותו דברנוגע, לא נוגע
הוא מדבר על גדרי צניעות הלכתיים ואתה על מחוייבות זוגית, שבוודאי שהיא חלק מהמוסר הטבעי גם לגויים. "ודבק באשתו"- ולא באשת חבירו.

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.


(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלת
תלוי אם אכפת לבחור...ועלהו לא יבול
הקיצוניות בין התגובות כאן מעניינתנוגע, לא נוגע

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..


מה הקשר? לא.נעמי28
🙂👍זמירות
לאנפשי תערוגאחרונה

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי


אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה


ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

אולי יעניין אותך