שבת לג.

א"ר חנן בר רבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפי' חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם שנאמר (משלי כב, יד) שוחה עמוקה פי זרות רב נחמן בר יצחק אמר אף שומע ושותק שנאמר (משלי כב, יד) זעום ה' יפול שם.

אבל תכלס?

זה כדי לשחרר עצבים

חושבת שזה פחות עניין של דחף, אלא פשוט אנשים שלצערנו חיים בתרבות כזאת, שהכל פתוח ומותר ומדברים חופשי... אגב בעיני זה גם קשור לזה שיש הרבה סטנדאפים עם גסויות, כי זה פשוט נחשב אצלם לעניין ו'מגניב'.. כמובן לא מכלילה את כל הציבור הזה, אבל בהחלט יותר מצוי אצלם. 

והמסקנות שלי היא שזה הכול ביחד - להוציא עצבים, יצר הרע, יצא לי לחשוב על זה לא מזמן - צעירים מעל עשרים, להרגיש מרשימים, זה גם יכול להיות בגלל ביטחון עצמי ירוד שמחופה ע"י קללות והפניית אשמה כלפי האחר. ואם מישו חילוני, כשכל החברה שלו מדברת ככה הוא לא יכול שלא כי אז הוא נתפס כחלש מכולם. זה קצת מזעזע - איזו חברה (או חלק ממנה) נוראית.

שמעתי על קללות מסוג השני, כשמישהו מתעצבן פתאום או שכואב לו, יש גם אצל חיות מנגנון של צלילים מסוימים שמובעים במצבים האלו וקללות נותנות שחרור פסיכולוגי כדי להקל על התחושה.

קללות בדיבור רגיל יכולות להיות תחושת שחרור כזאת במינון נמוך, כדי להדגיש את מה שנאמר (השווארמה הזאת משהו בן-!!!!!)

וכדי לפגוע באחרים זה די ברור, תיאור גס של האחר משפיל אותו וגורם לשליטה ועליונות של המקלל.

וכמובן שעד כמה חמורה הקללה תלוי בתרבות, יש מקומות שגם לומר משהו כמו "אידיוט" או "סתום" נחשב לדורש שטיפת פה עם סבון.

סביבי... והיה לי ממש קשה .. זה מגיע ממוקם שכולם סבביך זה ממש קשה

אז החלטנו ביחד כולם לשנות במוקם לאמור שיט אז שיטפון.. וכו..

וככה לאט לאט נהיה פוחת..(אבל עדין יחסית בקטנה..)

אז אני חושבת שזה בעיקר בגלל מה שיש סביבך...ומה הדיבור סביבך 

אני בהחלט מסוגל להרגיש בי את הדחף הזה, אבל מתגבר עליו היטב ב"ה.

אפילו במקומות מסודרים ואצל אנשים מכובדים, כל הזמן קללות וניבול פה כאילו אי אפשר להעביר מסר בלי כמה קללות

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)