לא נכון.

טוב לי ושמח לי ואני לא גזען.

טוב, אולי קצת...

סתם, אני לא גזען...

ומאיפה נפלת עליי...

בסה"כ כתבתי הודעה בשעה מאוחרת בלי בצחוק ובלי לחשוב, לא דיברתי על אף הקשר שחשבת עליו, מצטער....

מעניין באמת...

"כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"...!!

זה מה שאנחנו צריכים לקחת...!!

וכמו כן, עוד פסוקים ממשלי באותו עניין:

"יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה." (פרק א' פסוק ה')

"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח." (פרק ט' פסוק ט')

"לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח." (פרק ט"ז פסוק כ"א)

"לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח." (פרק ט"ז פסוק כ"ג)

וכו' וכו'...

ואיננו כי לקח סמים קשים

שחטאתי וכך כתבתי.

זכיתי לחזור בתשובה מאז...

ערב טוב ערב לזה...

או ערב רב.

או ערב מקסים, אחד מבין השלושה

אה, בעצם הערב מקסים פסול לעדות כי הוא קרוב משפחה שלי...

טוב, מספיקים שני ערבים...

כאילו, מספיק אחד, אבל אחד ליתר ביטחון, אם תפסול לי אחד מהערבים בכל מיני טענות למיניהן...

(יענו תפוח)

"איש אפל", אהבתי...

וואו, אתה ממש יכול להיות בלש...

בעצם השלישי.. השני הוא מוחמד

אפשר להיות העוזר שלך...?

אבל העוזר שלך בתור מוחמד, לא בתור בלש...

הבנתי את הכל, הידד לי...!!

מתי?

אכן...

אך אין זו השמחה האמיתית, הממלאה את הלב ומתפשטת בכל קצות המהות של הנשמה הישראלית כעין אורה של התורה המשמחת ליבו של אדם באמת ונותנת לו משמעות רוחנית נפשית עמוקה ופנימית המאירה בכל חייו ונותנת לו נר ללכת לנתיבתו.

כל הנאות החיים החיצוניות הן שקר, מחזה עיניים, הטעיה, הבל ושוא נתעה. (עיין מסילת ישרים פרק א' בהתחלה שם...). מסילת ישרים א – ויקיטקסט קישור למסילת ישרים ששם מופיע העניין הזה שהוא מדבר עליו....

סליחה שלקחתי אתכם רציני...

אבל מה לעשות, אני בייניש, והפלפול שבנה את הבדיחה לא התחיל אצלי כיוון שאני לא מסכים עם זה שזו שמחה. סורי...

נ.ב. הדברים לקוחים גם מתוך "אורות התורה" של הרב זצ"ל...

לכבוד הרב הגאון רשבכה"ג המהולל בפי עמו ומסובך בכל התסבוכות מאור הגולה בוצינא קדישא נר המזרח המערב ודרום

. הנה נודע לי בעניין שכבודו חילק על כבודי ובאתי למחות על כך. כלומר הדגשת כבודו שאין זו שמחה אמיתי הינה טעות ביסודה

כיוון שברור שכבודו טועה לחלוטין בדבריו אין חילוק בין שמחה מה שקורין בפי עלמא חיוכא

לבין אמצעים המרבין את השמחה כגון עשבים למינהן

שכן מצינו בכל החסידיות המכבדות את עצמן דאיכא טיש עם "משקה" כי משקה הוא אמצעי הגורם לאדם לשכוח לרגע קט מצרותיו ולשמוח שמחה פנימית אמיתית ואיך כבודו יכול לסתור מעשה רב?

שכן כותב הראב"ד יש עשב ששמו קנבוס והוא עוזר מאוד בשמחה 

ועוד עניין יש גרסא דינקותא שהיא חזקה מאוד מתוך השיר הידוע האוטו שלנו גדול וירוק

ואין לעיין בו כלל משום חזקתו.

ועל כן באתי עתה להאיר את עיני כבודו לעניין פעוט זה.

וכן להגיד לכבודו בבחינת: במופלא ממך אל תדרוש.

וכן מי שלא סובר כמוני הוא לא **..(ואיכא דגרסי ערב רב)

ועל כן באתי על החתום מטה אנוכי מאן דאמר

זה ממש בבחינת: "שפת לא ידעתי אשמע"...

אינני דובר בשפתך, איש.

וואו, עכשיו אני צריך להיות בבחינת: "דע מה שתשיב לחי בבועה"..

שפתך לא מדוברת בכל העולם, צר לי לבאסך, רבינו.

אם אתה רוצה, אתה יכול להתחיל ללמוד אספרנטו, אחלה שפה, רק עם 16 כללי דקדוק ומשפטים קצרים...

אה, סליחה...

מחילה מכבודו, מדובר במכתב הסותר דברים אשר הינם מוזכרים במפורש בנבכי הקודש ברב זצ"ל, ועולים על כל טענת "מעשה רב" או "גירסא דינקותא". ואכ"ל. ודו"ק.

חרבושתא דאתחרבשתא מקרי מקושקשתא, עיין שם שם.

וכן לקחתי את זה כדרכי ברציניות תהומית

אכן, תמיד אמרתי שאתה תמיד רציני לגמרי.

כי אני לא מצליחה להבין מה אתם רוצים אחד מהשני ובעצם מה אתם רוצים מהיקום...

עזבו אני באמת קצת בעייתית בלהבין בדיחות...כולם אומרים לי את זה  

 תגידו הכל טוב אתכם? לקחתם משהו? אני קוראת את מה שאתם כותבים ונשפכת מצחוק

סליחה שאני מתערבת

הפלמינגו...

עזבי, אין מה לנסות להבין...

ממזמן הפסקתי לנסות להבין בנים...פשוט אי אפשר...זה לא עובד

הם לא נושכות (אלא אם כן הם אחותי הקטנה או ח"ו ננשכו ע"י חיה עם כלבת רחמנא לצלן) ולרוב גם לא ממש רוצות לנשום

הם נושמות כי נשימה זה פעולה בלתי רצונית, זה קורה באופן אוטומטי...

אני לא נושך ונמשתדל לא לנשום בסוף כולם מתים מזה

ואכן, לחיות זה לא בריא...בסוף מתים מזה... אין לך שליטה אם לנשום או לחיות או למות,מסתבר...

אבל מסתבר שיש לך בחירה איך לחיות

אתה לא רוצה שאני אתחיל הרצאה בנושא על דברים שמן הסתם אתה יודע טוב ממני ... כהרגלי  אני לוקחת דברים ברצינות

כמה אפשר לקחת ברצינות בן אדם...?!

אני כבר עשיתי ניתוק של המוח לפני שהוא כותב, כך לא מתפוצץ לי המוח...

אני כזאתתת

תקבלו אותי כמו שאניי

הורסת כל בדיחה דבר מצחיקקק

וצוחקת בלי להביןןן

כמה פעמים עברתי  על החוק שאסור להסביר בדיחות...?

ואפילו עד שאני מצחיקה זה צחוקים שנונים ורציניים כאלה...מה אני אעשה זה יותר חזק ממני

לא נורא, הכל בסדר...

נוותר לך הפעם...

פעם הבאה נראה אם נחנון אותך...

אבל תודה על החנינה...

מתחננת...מבטיחה לנסות להשתדל בלי נדר ולהיות ילדה טובה |פרצוף מתחנן|

יופי, זה טוב להיות חנון...😁

@רובין

אכן...

 ברכת "עלה והצלח"  בתחום הזה לא מתאימה

אוי ואבוי...🤦‍♂️

אם אני חושב על מה שאת חשבת זה פשוט נורא...

בסדר, כל עוד בתחום הזה כולם מתים עליו, הכל טוב...

אני חושבת שאני חושבת על מה שאתה חושב....

ואכן זה נורא

אל תגיד את זה! לא קלטת שאני לא מבינה בדיחות!?

(אין דבר שמצחיק אותי יותר מהומור שחור אבל שחור חזק. בדיחות קרש גורמות לי לבכות)

אה, אופס, סליחה...

סבבה, אז פעם לזכור אחד שחור חזק, אפס סוכר, מים חמים עד השלושת רבעי. רשמתי בפנקס מלצרים שלי. עוד משהו...?

טוב מאוד, הפעם אני אחון אותך אבל להבא תזהר!

 עם שתי סוכר בבקשה, אחרת זה כבר מריר מדי

איך שכחת חווי'ג? נו באמת אתה לא רציני.. לקפה יש טעם של בוץ בלי זה, בלי הטיפה חרפרפות

רוצה דוגמא לבדיחה?

אבל זה כבר על גבול הלא כל כך מצחיק...בדיחה מוזרה מאוד שראיתי לפני כמה שנים ואין לי מושג למה אבל התפוצצתי מצחוק בלי סיבה

'שתי ביינשים הולכים לתומם בכביש בחברון

פתאום בא ערבי

ערבי עם סכין חדה

ופתאום אחד מהם קלט 

והשני ברח

והזה שקלט מתחיל לקלוט ואומר בכל הלהט 'שמע ישראל ה' אלוקינו...ה' אחד'

ו'ברוך אתה ה' אלוקינו...אשר קידשנו במצוותיו וציוונו למות על קידוש ה''

הערבי היה בטוח שהיהודי מקלל אותו, אצל ערבים קללות ובמיוחד של יהודים מתקשר למיסטיקה מיסתורית וכישופים...

בקיצור, הערבי התחיל לברוח בפחד כל עוד נפשו בו

וגם עצר לרגע לבדוק שהוא עוד חי

ומה הבייניש עושה אם לא לרדוף אחריו ולהגיד 'אאמממ....אמממ.... אמממ...אוף! ברכה לבטלה!"

והערבי הגביר קצב

תודה רבה, מלכת אנגליה, על החנינה...

פעם הבאה בן דוסא...

סבבה...

נכון, צודקת, זה לא בסדר מצידי...

כן, אני כבר מכיר את הבדיחה הזאת, בהחלט מצחיקה בפעם הראשונה אם מספרים אותה טוב...

בשמחה 

אני לא בן לא הבנתי מה הקשר לרבי חנינא בן דוסא, אני לא ביינשית...אני מלכת אנגליה!

רגע זה התנא שהסתפק בקב חרובים משבת לשבת? אם כן אני אפילו לא מתקרבת  בטיפטיפה לדרגה שלו.. ד"א חרוב זה אחד מהפירות בעלי הערכים התזונתיים הרבים ביותר והוא ממש בריא ומזין כך שזה 'הגיוני' לחיות בעיקר על זה 

מה שלא בסדר שאתה לא יודע שמלכתא דאנגליה לא שותה קפה אלא תה! 

אה אופסי...כן היא אחת החרושות...

לא הבנת, יש תנא ששמו הוא "רבי חנינא בן דוסא"...

לא יודע, אני כן יודע שהוא התפלל שמונה עשרה והגיע ערוד והוא המשיך להתפלל ואז תלמידיו הגיעו ומצאו את הערוד מת ואז אמרו איזה משפט שהולך ככה: מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות. באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא. אמר להם: הראו לי את חורו. הראוהו את חורו. נתן עקבו על פי החור, יצא ונשכו ומת אותו ערוד. נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש. אמר להם: ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו: "אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא."

לא נכון, הגוף לא יכול לחיות רק מחרובים, זה לא אפשרי...

אכן...

נו, זה אותו תנא... לא? רבי חנינא בן דוסא...יש עליו הרבה סיפורים ב'כה עשו חכמינו'

אני מכירה את הסיפור הזה, אבל מה הקשר לסיפור?

ואולי לא שמת לב למרכיאות...כביכול...ברור שאי אפשר רק מזה אבל זה בהחלט יכול להיות המזון העיקרי

אין קשר, סתם...

אה, אחלה...

 טוב...

"גברים ממאדים ונשים מנוגה", עיין שם שם...

ויש פה גם בדיחות פרטיות/של ביינישים/שטויות שלא קשורות ורק מההקשר והבנת הסיטואציה צוחקים...

לא משנה, אין לי כוח להתעמק בדבר...

לא רק בגלל הדברים שהם כתבו, פשוט בכללי אני לא מבינה לפעמים איך המוח הגברי עובד

(דוגמא קטנה מאוד: איך הם נהנים מלהרביץ אחד לשני והולכים מכות בצחוק)  זה לא מובן...

*אני מדריך*

*אין אצלנו מכות בסניף, אפילו בצחוק*

*לא כזה נהנה מזה, סתם כך לא יוצא לי ללכת מכות*

*טוב, יש חבר'ה מסויימים שאני אוהב לנצח ב"בי"...

*גיוואלד*

*אין מצב*

*מה משמע סתם כך...?אתה כן הולך מכות?!*

*גיוואעלד!!* (מה זה בי?)

*ב"ה...*

*ברור שכן. סתם, לא הבנת, זה כאילו המשפט שאני אומר בתור מדריך, ואז דהיינו זה אומר שאני נגד ללכת מכות*

*לא, לא, אני לא...פעם, כשהייתי יותר צעיר היה יוצא לי מדי פעם ללכת עם אחי התאום מכות, אבל סתם כך לא הייתי הולך וכיום בכלל לא*

*ממש...משחק כיף ברמות, משחק שאני ממש אוהב וכנראה בתור בת לא בדיוק תאהבי אותו...*

הסבר למשחק בי: יש שתי קבוצות. בכל תור של קבוצה יוצא אחד מהקבוצה לשטח של הקבוצה השנייה. כל זמן שהוא נמצא בשטחה של הקבוצה השנייה הוא צריך לצעוק בקול "בייי" בלי לעצור את הנשימה. המטרה שלו היא לגעת בכמה שיותר אנשים ולחזור בלי לעצור את הנשימה באמצע ובלי שיתפסו אותך. לכן בדר"כ לא לוקחים סיכון ומנסים לגעת רק במישהו אחד. המטרה של הקבוצה השנייה היא לנסות להתחמק ממנו/לתפוס אותו ולא לתת לא לעבור לצד שלו עד שנגמרת לו הנשימה.

הקבוצה שמפסילה את כל שאר השחקנים מנצחת.

*טוב זה תלוי איפה ועם מי ובאיזה תנועה, אני יודעת שאתה באריאל

אני לא הייתי באף תנועת נוער בעיר, לא אריאל ולא עזרא... שהייתי קטנה בעצם הייתי בעוז*

*כמובן, כמובן...סניף עם בנים ובלי מכות זה לא קיים אפילו אם זה אריאל*

*איזה כיף אח תאוםםם! טוב, אח שלי הוא בן יחיד, אז פעם במלא זמן יצא שהייתי צריכה למלא את החסר... אז אני קצת מבינה חח אבל אני פשוט לא מבינה בנים...בנות בד"כ פשוט בוכות, צורחות, מדברות, וזהו*

*אתם יוצאים חיים? מה הפרס בעצם שתהיו מוכנים לעשות דבר כזה?

לא מבינה את הקטע הזה אצל בנים... כנ"ל פורטנייט וטנקי אונליין*

*כן, ב"ה אריאל*

*את האמת שאין אצלנו כמעט מכות* (ברור, כמו שאמרת, יוצא לי להעיר הרבה פעמים, אבל אין כזה הרבה מכות, כמעט ואין ב"ה...)

*כן, ב"ה... כן, זה מוזר...לא מבין את זה...*
*כן, ברור...וזה אחד הדברים הכי מהנים עלי אדמות...ואני נגד פורטנייט וטנקי אונליין....(למרות שהיה לי חשבון של טנקי בצעירותי...נו, שוין...)*

*גיוואלד! סתם סתם לא אמרתי כלום אין על אריאל אסור להגיד עליהם משהו לידך*

(באמת בצחוק, אין לי שום דבר נגדם חס ושלום...צדיקים)

*בהצלחה. רחמי הכנים.*

*לא הבנתי מה לא הבנת...זה פשוט מאוד, הכוח של נשים זה בדיבור...וקורה שהם פוגעות אחת בשנייה ממש באופן מילולי (שבדר"כ כואב יותר מפיזי, במיוחד שזה בא מנשים שיש להם כוח מילולי) אבל בגלל שהם מדברות אז לפעמים הם מתחילות להבין אחת את השניה( בינה יתירה ניתנה בנשים ) וזהו... אה אתה בן, אתה לא תבין...*

*גיוואעלד!!*

*נכון, אני שרוף על הסניף... ויש לך מזל שבאמת אין לך משהו נגדם וזה היה בצחוק...*

*תודה, תודה...עוד שנייה עוזב, אז לא כזה רלוונטי...*

*אה, הבנתי, חחחחח... כאילו, הבנתי שלא הבנתי עד הסוף... אבל לפחות הבנתי באופן כללי...ואגב, אכן מילולי הרבה יותר פוגע מפיזי, כתוב שמי שמלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים וזה בהחלט ככה...אבל לא כאן המקום להאריך, זה משהו שראוי להקדיש לו תגובה שלימה/שרשור שלם ומפורט*

*היי, לא יפה לשפוט אותי על מעשי העבר כשהייתי זיינוק מתלהב... זה סתם משחק שהיה מעביר לי את הזמן, לא באמת היה לי איזה "אישו" מטנקי...אבל זה באמת בזבוז זמן אחד גדול...*

במיוחד אם היית אז זיינוק

אם בני אדם היו נשפטים לפי מעשיהם בכיתה ז' המצב לא היה טוב

כן, אין מה לומר...האמת שאת הקטע הזה של נשים גם אני לא תמיד מבינה, מודה...

כאילו למה לא לחסוך את ההעלבות, הבכיות וכל השאר ופשוט ישירות לדבר ישר ובכבוד?

אכן...

יופי, חיכיתי לזה... סתם, גם אני לא מבין את כל האלו שהולכים מכות להנאתם כל היום, זה מטומטם ורדוד...והבנים שתוקעים *שיהוקים*, זה פשוט מגעיל אותי כל הזמן...רק היום זה קרה, ואז הוא הבין שהוא יצא גס רוח (שזו כבר התקדמות...) אז הוא אמר שהוא שרק והתחלתי לצחוק עליו...

אבל אני כן אוהב ללכת מכות כאלו של קונג פו וכאלו, בלי בעיטות ולהשתגע, מכות עם חוקים, זה מאמן ומועיל...אבל סתם להתפרע בלי לחשוב...לא כ"כ אוהב...

ונכון, אני באמת לא מבין את זה...

גם אני חיכיתי לזה

אולי אתה לא יודע אבל הייתי בקראטה!

חחח אני חגורה כתומה שזה רק הדרגה השניה לפני הלבנה (הראשונה)

פשוט הפסקתי בגיל שמונה כי החוג מעורב

אבל זה טוב קונג פו, הגנה עצמית וכולי, שמירה על כושר ובריאות וגם ממש מקנה ביטחון ויציבות ובלה בלה בלה

אני הייתי בג'ודו בגן חובה ואחרי זה ביסודי הייתי בכיתה ב'/ג' עד ד' בקונג פו (שעד היום אני זוכר משם דברים...), ואחרי זה בכיתה ה' היה לנו בבית ספר תוכנית "קרב" של קרב מגע...

ב"ה...

אבל אני לא מקצוען...

ובקונג פו עליתי רק לחגורה צהובה, לא הייתי שם הרבה זמן...

כן, זה באמת חשוב אומנות לחימה..

ואשרייך שפרשת משום שהחוג מעורב...!!

פשש..וואו...

אני צריכה לפחד?  

לא אני הוצאתי את עצמי... (אבא שלי, לא שהיה לי אכפת...)ד"א בדיעבד התברר שהיה שם אישהו טקס בתחילת וסוף האימון שיש בו חשש עבודה זרה...

ברור, את אמורה לשקשק...

עדיין...

ממש...

אכן, צודקת לגמרי, מסכים עם כל מילה...

וואו, לא עלינו...

לא יודע, אולי לשאול אותה מה אפשר לעשות/ להשפיע עליהן וכו'...

אבל כדאי באמת להתייעץ עם מישהו שמבין יותר מה לעשות...

כי אני לא יודעת מי הם, היא לא סיפרה לי ולא תספר

היא רק אמרה לי שהיא הלכה איתם לפתח תקווה ואז חברות שלה לקחו סמים והיא לא

היא גם לא תגיד לי מי הם...מקווה שאין קשר ישיר או עקיף לערבים, בדרך כלל הם קשורים לכך רחמנא לצלן

|מתסכל|

פשוט רחמים...כל כך כואב לי שהם פשוט הורסות את עצמן

לפעמים אני כל כך רוצה לעזור להן, להציל אותן... אולי בעז"ה אעשה משהו עם הרצון הזה בעתיד...אולי

ריבונו של עולם, מתי כבר הנוער יחזור בתשובה, מתי...?!

"אור וחושך משמשים בו בערבוביה"..

קשה לתפוס את זה, אבל זה גם דור גדול עם אידיאלים, לצד כל השטויות שהוא עושה...

בעז"ה נגדיל תורה בישראל ו"אורן שבהם יחזירן למוטב" בעז"ה במהרה בימינו ויבוא משיח צדקנו ויגאלנו...

כמספד הדדרימון בית טברימון

תודה.

היה איש צעיר בזקנותו, חמד זקונים.

נפטר צעיר, בגיל 120, זכותו תגן עלינו לעד.

תהא נשמתו צרורה בצרור המפתחות לאלתר.

שיהיה לו צ'ק אין וצ'ק אאוט כל חמישי לגן עדן, כשיעשה גיחות מהגיהנום.

הותיר אחריו אשה, פרה וילדה. הגיזות שייכות לאשה, אך הקרן שייכת לאשה.

הילדה קטנה, אך מכיוון שלא מצאו אפוטרופוס ראוי, כל הכסף עובר להשקעות נדל"ן של ביל גייטס, כי חסר לו כסף וזו תרומה חשובה ביותר.

כולם שנאו אותו שנאת מוות, אך כשמת התברר שהיה צדיק נסתר, היה מכוון "לשם יחוד" לפני שהיה נותן אגרוף/בעיטה/סטירה/סטירה מצלצלת/כאפה מצלצלת וכדו'...והיה אוכל רימון כל ראש השנה, אחרי שהיה סופר את כל הגרגירים והיה מתבלבל באמצע הספירה פעמיים-שלוש. (היה מתבלבל כשהיה מגיע לגרגר מספר 594 ו-1/2 בממוצע, לא כולל מע"מ).

אה, היה עושה התרת נדרים כל שני וחמישי, ואוכל נוכרים כל שמיטה.

היה טס לאומן כל כ"ז בשבט וקונה שם סיגריות בזול ומעביר במכס, לא לפני שהיה משתטח בכוונה יתירה בציון הקדוש.

היה אוכל גמל אשר לא עלה עליו עול ויש לו סנפיר וקשקשת במוצאי ראש השנה למעשר בהמה.

היה שותה 3 לוגין של יין כל שבת, וזולל וסובא שתי לשונות של גלות, סטייק עין שמאל אחד (עם הרשתית והקרנית, כמובן...),  ובשר חמורים. (כנאמר: "אשר בשר חמורים בשרם").

בקיצור, כל מה שנאמר כאן הוא רק חלק קטן מכל חייו המלאים..

אוי, למי אכין שניצלים וקוסקוס ביום שישי...?

כי בכל שלושה ימים בממוצע היה יורד לבקעה וזועק בקעה בקעה התמלאי גזרי עצים לדישון המזבח הפנימי

והייתה הבקעה עומדת כאבן  שאין לה הופכין

וכן היה ידוע ביותר בחילוק זוקוקיו ובתי הזיקוק בצרפת ובמרוקו

וכן את אות הההוקרה ממלך צרפת מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב.

וכן עשה בכל שני וחמישי בדילוג של שלושה ימים ברציפות לא כולל שבת ויום ראשון מנגל פחמים ע"י גז

ובעקבות כך היה נוסע לצפת מייד אח"כ להקיא את כל הגחלים.

והיה מתקלח כל ערב

שבת

מברכין

של אדר

ב

שחל לפני ראש השנה של שנה עגולה.

ווכששאלו אותו הלוו מתי אתה מתקלח 

הוא היה עונה כל כמה שבועות: נגיד שבועות שעבר התקלחתי..

והיה לו ריח של משחת שיניים טדיראן מהפה כל ימיו

ובזכות זה היה עמל וגדל בתורה בלי התמדה.

אשתו גם היא הייתה צדקת אלמלא הייתי דשא בגינתו

בבחינת צמחה צמח צומח דומם.

ואל מי אמכור שמפו אחת לשש שנים??

א. מי אמר שזה באמת נכון.

(לפעמים הדמיון מתערבב ואולי קצת יותר מידי)

ב.גם אם זה נכון צריך לדעת מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות 

מה לעשות:

א. לנסות לאתר את החבורה הזו.(לא בכוח אבל סתם לפקוח עיניים קצת יותר)

ב. במקרה וזה מאומת ואת יודעת מי אלה פני למישהי שאת סומכת עליה במאה אחוז(יועצת מחנכת וכדו')

ג. תנסי להתחבר אליהן אבל לא ממקום של עזרה ולא ממקום של התחברות לסמים אלא פשוט להתחבר אליהן כדי להבין ממה זה נובע.

ד. בריחות של בני נוער נובעות לרוב:

1)מחוסר יציבות חוסר אהבה

2) סתם מקום של פריצת גבולות(רק כי זה אסור)

3)במקרה הזה התמכרות (שכנראה התחילה בעקבות הדברים האלה).

תנסי לאתר ממה לדעתך זה נובע ולראות את את יכולה לעזור(עדיף ביעוץ של גורם שיש לו כלים לטפל בזה(יועצת מחנכת וכדו'))

מה לא לעשות:

א. להתחיל לחקור עליהן יותר מידי לא צריך להיות באטרף הכל בסדר.

ב. לא לנסות לפתור את זה לבד(כגון לנסות להיות פסכולוגית)לרוב זה כוונה טובה אבל פשוט לא עובד.

ג. ללכת לספר הורים\ למישהו שלא ממש ידוע איך תהיה התגובה שלו.(צריך לדעת איך בדיוק מספרים דברים כאלה להורים)

בהצלחה ושלא תצטרכי להשתמש בזה בעז"ה

אני די בטוחה שזה נכון....לא יודעת, יש מצב שלא... אני מכירה את הבת ולפי זה אני יכולה להאמין למה שהיא אומרת וגם אני מכירה את השכבה ויודעת שזה הגיוני מאוד שהיא תלך עם החברות שלה והם יקחו סמים. היא גם נראית 'ערסית' כלפי חוץ, כאילו ממש אבל, וגם מתנהגת קצת בסגנון...ויש לה את הניסיונות שלה אבל אני יודעת שהיא נשמה טובה והיא באמת ילדה טובה! היא רק מבולבלת...היא חמודה ממש. ואני מכירה גם את הנערות הלא 'דוסיות', ה'ערסיות', (איך אני שונאת להשתמש בתויות האלה, ויש אצלינו בעיר הרבה מקרים שה' ישמור ואני יודעת כמה קל להגיע לדברים האלה...

אבל זו בדיוק הנקודה, אני לא יכולה ללכת ליועצת ולהגיד לה שככה וככה אמרה לי לפני כמה זמן שחברות שלה שאין לי מושג מי הם נסעו לפתח תקווה ולקחו שם סמים ... הילדה לא נתנה מידע! ואני גם לא ממש מכירה אותה היא לא בשכבה שלי, פשוט שכנה שלי ולמרות שהיא ממש לא הסגנון שלי אני לפעמים  (פעם ב ממש)יוצא שאני מדברת איתה בשבתות, היא ממש חמודה

אתה צודק בכל ה"לא תעשה"... סיפרתי למבוגר שאני יודעת שהוא מבין בתחום הנוער הנושר ויש לו רקע בעבודה עם נערים כאלה והוא לא ממש התייחס ברצינות...ת'כלס אין לו מה לעשות עם המידע הזה. נראלי הוא יותר לא הבין איך הגעתי למידע הזה ולמה אני דיברתי עם בת כזו ויותר מזה למה אני מתערבת בעניינים האלה...

אני מקווה שזה נפתר והבנות הגיעו לטיפול וההורים שלהם או מישהו באולפנה שם לב לזה

תודה על התגובה! תגובה חכמה ממש

אני הגעתי למסקנה שבמקרה הזה "שב ואל תתערב עדיף"...

בית המשפט: אלברטו ניסמן נרצח

"אין ספק שהנשיאה לשעבר הורתה לרצוח את ניסמן"

הלכו

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה