לא נעניתי בנוג"ה, אולי פה כן...רובין

אני יודע שאם קראתם את הכותרת חשבתם שמדובר על שרשור שמיועד לנסיו"פ, אך טעיתם. מדובר בשרשור רציני ביותר, פשוט לא הצלחתי למצוא כותרת הולמת אז מילאתי את החלל הלבן במילים במקום בנקודות, היה נראה לי יותר מתאים...

בכל מקרה, רצוני לומר כמה דברים:

א. אוף....!!! לא מאמין שכבר סוף שנה...!!!

פשוט בשוק...!! איך הזמן עובר כ"כ מהר...?! זה לא הגיוני ולא הוגן...

נכון, אני יודע, השמיניסטים שנה שעברה הזהירו אותנו ואמרו לנו, אבל לא באמת חשבתי שזה נכון, לא באמת לקחתי עד הסוף ברצינות את מה שהם אמרו, אבל עכשיו מתחוור לי כמה שהם צדקו....אוף, למה תמיד אחרי שמאוחר מדי מבינים דברים...

ב. לא מאמין שפספתי את זה...!! הוא לא יכל לעדכן אותי בזמן...?! טוב, הוא שכח, הוא מצטער...לא היה לי לב ומצפון לצאת עליו, אבל זו פשוט באסה...כולה מה ביקשתי, עדכון מתי...לא מסובך...זה לא יפה בכלל...  (מדובר בפגישת מחזור שפספסתי...)

ג. אם אתם לא מבינים את זה, לא נורא. בנוגע לשרשור פריקה שכבר פתחתי פה בעבר, אני גאה בעצמי. אוף, לא יודע אם אפשר להגדיר את זה גאה בעצמי כי זה ברור מאליו וזה גם לא משהו שיש כ"כ מה להתגאות בו, אך אני מרגיש גאווה, תגידו מה שתגידו. והחמצוץ שניסה לרדת עליי על זה, שיקפוץ לי. פשוט חוצפה, איזו פעירות. אבל בסדר, שיהיה לו לבריאות, לי זה לא מזיז ההערה שלו.

ד. אחרון ודי, משהו שלמדתם השבת. זה יכול להיות גמרא/תנ"ך וכו'...וזה יכול להיות רעיון/מסר וכו'...אני למדתי על חשיבות של כל מילה ומילה וגם למדתי שכדאי לשאול לפני שעושים משהו. אה, וגם למדתי קצת ענווה, שכ"כ חסרה לי, מקווה שאקבל יותר ענווה, רק לא ע"י כאפות חזקות מדי, אתם יודעים. וגם חשבתי על איזה רעיון שחשבתי עליו כבר לפני כן, אבל התחדד לי מאוד בשבת, שכשעושים פעילות מסויימת וכולם משתתפים, זה ממש לא בזבוז זמן, וזה דווקא נותן ניצול מסויים יותר של הזמן מאשר פשוט סתם לשבת ולדבר, שאז זה לא מסודר ולא יוצאים עם משהו "ביד". זה גם חשוב, אך גם חשוב לעשות פעילות שתכל'ס תשפיע ואנשים יזרמו עם זה, רק שלא יהיה מצד אחד רציני מדי, ומצד שני שלא יהיה צחוקים מדי. כשצריך-צוחקים, וכשלא צריך-רציניים. (בלי ביקורת חלילה על ההתנהלות, רק רעיון על דברים שצריכים להיות, וזו הייתה דווקא דוגמא למשהו שהתנהל נכון וטוב. מי שהבין הבין, לא משנה)

זהו בערך...

אהמילדה של אבא

א. מזדהים לחלוטין

ב. לא נורא כל כך.. תבקש שיוסיפו אותך בפוטושופ

ג. זה בסדר, אתה יכול להיות גאה בעצמך. זה חשוב לפעמים.

ד. וואו ממש לימוד טוב ונצרך תמיד.

משהו שאני למדתי? אממ שאף אחד לא נראה מבפנים כמו שהוא נראה מבחוץ. אף אחד.

 

....רובין

א.

ב. ממש עוזר...
ג. לא הבנת...סורי, לא אשמתך, פשוט לא הסברתי את עצמי, זה עמום ומעורפל מדי...הכוונה היא לכך ש...אוף, לא מסוגל להגיד. טוב, נו, השקעתי וחיפשתי את השרשור הזה, ועכשיו סוף סוף מצאתי אותו...("יגעת ומצאת-תאמין"...). גם מסתבר שלא דייקתי, זה לא היה בכלל שרשור שאני פתחתי ולא שרשור פריקה. בקיצור, מדובר בשרשור הזה: וואו, לגמרי מזדהה... - נוער וגיל ההתבגרות. עכשיו אתם יכולים לנחש במה מדובר...

ד. תודה, ב"ה שה' מזמן לנו מקרים ודברים כדי ללמוד מהם ולהשתפר...

וואו, וואו. באמת חשוב מה שאמרת, לא יודע למה המסר הזה נוגע בי כל פעם מחדש. ולמרות זאת אני לא מספיק חי אותו. אבל משתדל...

שכוייח...!

אתה יודע שכרגע חשפתציפור מדבר.
פצלש של מי אתה🤭
רובין

נו, מה לעשות, זה היה רק עניין של זמן....

ובכל מקרה מי שהיה מדפדף בכ"א של @רובין היה מבין לבד שאני פצל"ש של...

,‏‎אייסקפה

לא רק מלהסתכל בכא.. זה גם סגנון כתיבה.

לכן למשל, כשהיית הגמד, ישר ידעתי מי אתה.

כן, כן...רובין

אם באמת הייתי רוצה שאנשים לא יחשבו שזה פצל"ש שלי, הייתי מנסה קצת לשנות את סגנון הכתיבה שלי, וזה לא היה באמת קשה, הייתי פשוט כותב עם שגיאות כתיב ואף אחד לא היה חושד. סליחה, תיקון טעות, בלתי אפשרי בשבילי לכתוב משפטים עם שגיאות כתיב, אני לא מסוגל נפשית, אז אולי הייתי מצליח לכתוב משפטים קצרים כאלו ואז לא היו חושדים.

ובהתחלה באמת בשיר שכתבתי ל"גמד והענק" לא רציתי שיעלו עליי, אבל לא היה לי סיכוי, השיר הזה היה בסגנון כתיבה שלי במדוייק וכולם כמעט זיהו שזה אני...

בקיצור, מסקנה: אני שחקן גרוע...

טוב, נו, מידת האמת וזה...נחיה עם זה. למרות שלפעמים היה עוזר לי אם הייתי מסוגל קצת לשנות מן האמת כשצריך, ואני לא מסוגל ב"ה. פשוט רואים על הפרצוף שלי...רק אם אני ממש מתחמק ומסתיר את הפרצוף שלי ואיכשהו לא חושדים בי וזה עובר חלק...אבל בעיקרון אין לי סיכוי...

....רובין

דוג':

*אני בכיתה ג'/ד' אחרי הת"ת במחשב. (אני מניח שזה היה דודו/ערוץ מאיר... איזה כיף זה לגדול בבית דוס, באמת...)

אבא: ___, עשית שיעורי בית...?

אני: עשיתי. (בלי פוקר פייס, כמובן, כמו שציינו)

אבא: *שוב חוזר על השאלה* עשית שיעורי בית...?

אני: *חוזר על המשפט כמו מנטרה, עכשיו החשד שלו מתגבר מאוד* עשיתי.

אבא: *קולט את ההתחכמות* עשית את כל השאלות שאתה צריך...?

אני: *פרצוף מובס ומובך כשהתגלתה האמת* לא. *הולך לעשות*

 

(דוג' קטנה לראש המתחכם שלי ולכך שאני לא יודע לשקר, ב"ה...)

😅😅פצלשית10
וואי יש לי חברה שגם לא יודעת לשקר
היא יודעת אבל יש לה פרצוף שתמיד ניהיה לה שהיא משקרת אז כולם יודעות שהיא משקרת
אז נגיד תמיד שמשחקים מאפייה/הרוצח/העיירה או איך שלא תקראו לזה תוך שניות עולים עליה😅
אה, חחחח...רובין

לא, אני לא עד כדי כך גרוע בלשקר...

אבל אם כבר הזכרת את זה, הזכרת לי עוד דוגמא...

*אני בתור חניך* *משחקים מאפיה*

*אני נבחר להיות רוצח, למרבה שמחתי/צערי*

*אני קם כשאומרים לי לקום בתור רוצח בתחילת המשחק, ואז קם עם כל העיירה*

*כולם ישר עולים עליי, כי לטענתם: "רואים שהוא התעורר באמצע".

*כולם מצביעים נגדי*

*אני נפסל, בלי לנסות אפילו לשכנע בעדי*.

 

עוד דוגמא, דווקא מתקופתי בתור מדריך מהזמן האחרון:

 

*משחקים עם השבט מאפיה*

*בסבב הראשון אני בחרתי, בסבב השני נתתי לחניך לבחור*

*החניך בחר אותי בתור רוצח*

*חניך אחר לוחש לבוחר שזה אני ומוציא אותי מהמשחק*

*בסוף המשחק הוא מסביר לנו שמי שנבחר בתור רוצח ממצמץ הרבה ולכן הוא ידע שזה אני*

*לוקח לתשומת ליבי לעבוד על זה*

😅פצלשית10
וואלה טוב לדעת
ככה נוכל לנצח במאפיות😅
כן, חחחח...רובין

חניך בכיתה ד'...!!

באיזה קטע אתה יודע דברים שאני לא יודע...?!

😅פצלשית10אחרונה
(דיליי)
סתם שאלה, למה מפצל"ש?The Lion


...רובין

אם אתה רוצה תשובה, דבר איתי במסרים/ש"א...

למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך