פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
להתבונןןןןן ולספר כי אתה סובב כל עלמין ואתה מלא כל עלמיןשִׁירָה
אין לי אלוה מבלעדיך ולית אתר פנוי מינהשִׁירָה
שיר שצריך לזכור!שִׁירָהאחרונה
ואסור לשכוח
רבונו של עולם
נכון שאחרי הכל יש עוד ים של תקווה
אפילו בסוף כל הדרכים עדיין נדע
למצוא אותה
אף שיאמרו אבדה היא לעולם
וגם כשיגמרו
ההבנות כולם
מתוך האין מוצא סולל אתה דרך חדשה
לבד
תחת כפות רגליה
ממש לכבודנו
עם כל צעד שנצעד
כל שעלינו לעשות הוא
להכנס למים
לנטוש את כל החכמות של
כיצד יפתחו לשניים
אם רק נלך בבטחה כל רודפינו לא ישיגונו
כל מטרת בואם היתה להביא אותנו לכאן
מיצרים אלו לא עברו על נפשנו אלא כדי להכין את ליבנו
למרחב שכזה שמעולה
לא היה עולה כלל על דעתנו
שיכול להיות קיים
הלוואייי ונלך בשמחה
ומים רבים אלו לא ישטפונו ונזכה כולנו במהרה
לומר
לפנייךךךך
שירה
מיצרים אלו לא עברו על נפשנו אלא כדי להכין ליבנו
למרחב שכזה שמעולם
לא היה עולה כלל על דעתנו
שיכול להיות קיים
הלוואי ונלך בשמחה ומים רבים אלו לא ישטפונו
ונזכה כולנו במהרה
לומר
לפנייךך
שירה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול