וגם קצת פורקת על הדרך.
בעלי שיחיה איש חכם מאוד, מאוד,מאוד
הכל אצלו בחוכמה כמה דרגות מעל כולם
שהתחתנו הוא למד תואר מסוים, עבד בו שנה, ראה שהשכר לא מתאים לציפיות שלו, החליט לעזוב.
התחיל עבודה אחרת שמכניסה גבוה מאוד אבל לא קשורה למקצוע שלו.
עברו השנים והוא קלט שיש לו תואר ביד שיושב במגירה ולא מתממש
החליט שהוא חוזר לחפש. אבל מה? הדלתות נסגרו.
כבר כמה שנים שהוא מחפש ולא מתקבל.
( אין לי כל כך הסבר לזה למה לא מתקבל כי יש לו ניסיון, והוא מוכשר ברמות)
בינתיים הוא עובד במקום אחר שאין קשר לתואר אבל מכניס משכורת מכובדת מאוד שמרשה לי לשבת בבית ולגדל את הילדים וב"ה אנחנו חיים טוב.
הוא החליט השנה לעשות תואר שני
ובינתיים מגיש קורות חיים לחפש עבודה במקצוע שעושה את התואר השני
התקבל כבר ל-3 עבודות שאומנם השכר נמוך משמעותית
אבל- השמיים הם הגבול.
חוזה מסודר שמבטיח לו שעוד איקס זמן יהיה לו אוטו צמוד, משכורת מכובדת *מאוד* תנאים מעולים ממש.
ומעבר לזה הוא מקבל ניסיון במקצוע שלומד שזה כל כך חשוב. לפני הכל.
הדבר מצריך מאיתנו מעבר דירה , ולרדת בהוצאות בתקופה הקרובה.
אמרתי לו שזה הזמן שלי לצאת לעבוד ולעזור בקטע הזה לבית
להכניס משכורת מסוימת, כדי שיוכל להתקדם, שאתמוך בו בהכל גם במעבר דירה שטיפה הזוי לנו כרגע.. אבל חשוב לי שגם הפעם לא ירגיש שהוא מתפספס.
הוא שומע, מעריך, מבין, ועדין מתלבט על המהלך הזה.
הציפייה שלו בגלל שזה תואר שני שישר ישלמו לו ארגזים למרות שאין לו ניסיון.
וכמה שהסברתי לו שזה לא עובד ככה הוא לא מבין.
מוסיפה כמה נקודות חשובות ש:
הוא חסר ביטחון בהמון מובנים, ומפחד להצליח רק כדי שלא להיכשל
הוא אוהב ישר להגיע לפסגה בלי לעבור דרך מסוימת
הוא רוצה הכל בקלות(שהעבודה תספק לו על ההתחלה אוטו, ועוד כמה תנאים) ושזה לא עובד ככה.
ואם לא- אז הוא לא יעבוד שם.
וכואב לי כי שוב מתפספס כאן ניסיון שיכול עוד כמה שנים לתת לו הצלחה מאוד. לעולם אין לדעת איך הדברים יתגלגלו.....
הוא אומר שניסיון זה ביזבוז זמן ויש מצב שימצא משרה טובה. ושכר עוד יותר טוב.
בינתיים הוא עובד בעבודה שהיא קשה לנו כזוג וכמשפחה!למרות השכר הטוב ב"ה
הסברתי לו שאני מעדיפה לרדת למשכורת נמוכה כמו שהציעו לך מכמה סיבות
והעיקרית שבניהם שיהיה לי בעל.
מקווה שהבנתן אותי
ותוכלי לייעץ לי מה לעשות
מרגישה שלי חשוב שיצליח יותר מאשר לעצמו.
ותמיד יש לו תנאים להצלחה שלו.
אין להתפשר כדי להתחיל מהתחלה.
מבינה את כל המרכבות שהוא למד ולא מתממש ונותנת לו המון יחס כדי שישפוך וישתף ויבטא את הכאב שלו.
אבל השנים עוברות וגם אני מתבזבזת....
דיברנו שאחרי התואר הראשון שלו הוא יעבוד ואני אתחיל ללמוד.
ובינתיים כלום..........
בעלי שיחיה איש חכם מאוד, מאוד,מאוד
הכל אצלו בחוכמה כמה דרגות מעל כולם
שהתחתנו הוא למד תואר מסוים, עבד בו שנה, ראה שהשכר לא מתאים לציפיות שלו, החליט לעזוב.
התחיל עבודה אחרת שמכניסה גבוה מאוד אבל לא קשורה למקצוע שלו.
עברו השנים והוא קלט שיש לו תואר ביד שיושב במגירה ולא מתממש
החליט שהוא חוזר לחפש. אבל מה? הדלתות נסגרו.
כבר כמה שנים שהוא מחפש ולא מתקבל.
( אין לי כל כך הסבר לזה למה לא מתקבל כי יש לו ניסיון, והוא מוכשר ברמות)
בינתיים הוא עובד במקום אחר שאין קשר לתואר אבל מכניס משכורת מכובדת מאוד שמרשה לי לשבת בבית ולגדל את הילדים וב"ה אנחנו חיים טוב.
הוא החליט השנה לעשות תואר שני
ובינתיים מגיש קורות חיים לחפש עבודה במקצוע שעושה את התואר השני
התקבל כבר ל-3 עבודות שאומנם השכר נמוך משמעותית
אבל- השמיים הם הגבול.
חוזה מסודר שמבטיח לו שעוד איקס זמן יהיה לו אוטו צמוד, משכורת מכובדת *מאוד* תנאים מעולים ממש.
ומעבר לזה הוא מקבל ניסיון במקצוע שלומד שזה כל כך חשוב. לפני הכל.
הדבר מצריך מאיתנו מעבר דירה , ולרדת בהוצאות בתקופה הקרובה.
אמרתי לו שזה הזמן שלי לצאת לעבוד ולעזור בקטע הזה לבית
להכניס משכורת מסוימת, כדי שיוכל להתקדם, שאתמוך בו בהכל גם במעבר דירה שטיפה הזוי לנו כרגע.. אבל חשוב לי שגם הפעם לא ירגיש שהוא מתפספס.
הוא שומע, מעריך, מבין, ועדין מתלבט על המהלך הזה.
הציפייה שלו בגלל שזה תואר שני שישר ישלמו לו ארגזים למרות שאין לו ניסיון.
וכמה שהסברתי לו שזה לא עובד ככה הוא לא מבין.
מוסיפה כמה נקודות חשובות ש:
הוא חסר ביטחון בהמון מובנים, ומפחד להצליח רק כדי שלא להיכשל
הוא אוהב ישר להגיע לפסגה בלי לעבור דרך מסוימת
הוא רוצה הכל בקלות(שהעבודה תספק לו על ההתחלה אוטו, ועוד כמה תנאים) ושזה לא עובד ככה.
ואם לא- אז הוא לא יעבוד שם.
וכואב לי כי שוב מתפספס כאן ניסיון שיכול עוד כמה שנים לתת לו הצלחה מאוד. לעולם אין לדעת איך הדברים יתגלגלו.....
הוא אומר שניסיון זה ביזבוז זמן ויש מצב שימצא משרה טובה. ושכר עוד יותר טוב.
בינתיים הוא עובד בעבודה שהיא קשה לנו כזוג וכמשפחה!למרות השכר הטוב ב"ה
הסברתי לו שאני מעדיפה לרדת למשכורת נמוכה כמו שהציעו לך מכמה סיבות
והעיקרית שבניהם שיהיה לי בעל.
מקווה שהבנתן אותי
ותוכלי לייעץ לי מה לעשות
מרגישה שלי חשוב שיצליח יותר מאשר לעצמו.
ותמיד יש לו תנאים להצלחה שלו.
אין להתפשר כדי להתחיל מהתחלה.
מבינה את כל המרכבות שהוא למד ולא מתממש ונותנת לו המון יחס כדי שישפוך וישתף ויבטא את הכאב שלו.
אבל השנים עוברות וגם אני מתבזבזת....
דיברנו שאחרי התואר הראשון שלו הוא יעבוד ואני אתחיל ללמוד.
ובינתיים כלום..........
