נראה לי יש לי בעיה , אני מרזה ומרזה..אנונימית בהו"ל
ילדתי לפני כחצי שנה .
במהלך ההריון עליתי באזור ה12 קילו
3 חודשים אחרי הלידה חזרתי למשקל לפני הלידה ,
היום הורדתי עוד בין 3-4 קילו
לא בכוונה.

בהתחלה תירצתי שזה בגלל ההנקה אבל אני כבר חודש וחצי לא מניקה ועדיין מרגישה ורואה ומקבלת תגובות כמה רזיתי.

אני לא אוהבת את איך שזה נראה , לא הייתי שמנה ואהבתי את הפנים שלי שהיו קצת קצת עגולות.
ועכשחו רואים לי את עצמות הלחיים ואני כאילו רזה ולובשת בגדים מחמיאים אבל אני לא יודעת אם זה תקין.

אני באמת לא אוכלת אבל לא בכוונה!
רני מרגישה ילדה קטנה ומםונקת אבל אני לא מוצאת מה אני רוצה לאכול, וכלום לא טעים לי, ומלא אוכל עושה לי בחילה (גלולות...) ובאלי רק גאנק פוד אבל בגלל שזה הוצאות רבות אני לא קונה
ואז או נשארת רעבה או אוכלת בקטנה מה שלא מבחיל אותי.

וככה יוצא שאני מרזה ומרזה
ואני לא אוהבת את זה אבל גם לא מצליחה לאכול יותר מידי
בלי קשר יש לי בעיות עיכול של סוגים שונים של אוכל שמראש אני לא מתקרבת אליהם אז זה מוריד לי עוד מקור הזנה ...

תודה אם קראתם עד כאן
אני לא יודעת מה אני רוצה
אולי רק לפרוק
עד עכשיו אהבתי ועשיתי תחרות עם עצמי על המשקל , אבל אני כבר לא אוהבת וננסה בכח לאכול שטויות כדי להשמין...
צרות של עשירים מה אני אעשה??
מה עם ללכת לדיאטנית?רקלתשוהנ

אולי תצליחו לבנות ביחד תפריט משמין מדברים שאת כן אוהבת?

וואי. בדיוק חשבתי לפתוח על זה שרשורבהשתדלותי
פותחת מקווה שזה בסדר שאני מצטרפת

אני באותה 'צרה של עשירים'..
היום שוב יצא לי לבדוק משקל אחרי תקופה שהפסקתי לעשות ספורט ואכלתי שטויות (לא בשביל להשמין סתם מעצלנות).
הייתי בטוחה שהשמנתי. וההפך..
לפני ההריון הייתי במשקל קבוע ועכשיו אני כבר כמה קילו מתחתיו.

הבעיה שהראש שלי ישר הולך לתסריטים מלחיצים וצריכה ממכן הרגעה..
כי מכירה מקרוב את המחלה ויש תסמין של ירידה עקבית במשקל
אז אני מתחילה להלחץ...
תגידו שזה שטויות ואין קשר :/
תבדקי רמות סוכר בדםחדשה123

אני ירדתי אחריי לידה 25 קילו בחודשיים.. 

לא היה לי תאבון

צמאה מטורפת- שתיתי מלא וזה מילא אותי 

והייתי שבעה מהר 

את רוצה לעצור את זה?מיקי מאוס
זה כבר לא צרות של עשירים. את פוגעת לעצמך בבריאות

מאוד חשוב שתאכלי מאוזן!
לא מחייב שתעלי הרבה במשקל. אולי גם המשקל הזה טוב לך, אבל כן חשוב מאוד שתחזרי לאכול מסודר ומאוזן.

זה תמיד חשוב אבל את בשנות הפוריות שלך. והגוף שלך עוד מתפרק ונבנה הרבה, ובעז"ה כשתרצי עוד הריון את חייבת לדאוג שיש לו את כל מה שהוא צריך כדי להתמודד עם זה

איך?
קודם כל להחליט שזה חשוב לך

עצה פרקטית -
לעשות רשימה של מאכלים מזינים שאת כן מוכנה לאכול. מזינים הכוונה אוכל סביר ולא ג'אנק - כמובן עדיף קמחים מלאים, שומנים טובים, ירקות, פירות, דגנים אבל אם תהיי מוכנה רק קמח לבן למשל ברור שזה עדיף מכלום או מקרואסון ;)

לדאוג שיהיה לך בבית.

להגדיר זמן פעמיים בשבוע להכין את מה שצריך הכנה (או אם אפשר בקלות להקפיא אז אפילו יותר קל)
ולארוז לך בקופסאות לפי ימים מסומנים ברור - בוקר, צהריים, ערב.

ככה את גם מודעת ושמה לב מה אכלת וגם יש לך מצפון אם הכנת וטרחת ולקחת לעבודה או משהו כזה ולא אכלת בסוף


עוד רעיונות- יש קבוצות של תמיכה לעבור לאכול בריא. נכון, כנראה שרוב הנשים שם איתך ירצו לרזות בשונה ממך אבל עדיין- התהליך הוא אותו תהליך, והשיטות אותן שיטות (לא קבוצות להרזיה כמובן! קבוצות שבהגדרה המטרה שלהם היא אכילה בריאה)

או אפילו ייעוץ אישי אצל מישהי שמתעסקת בתזונה, אפשר דרך הקופה

ואם באמת הגלולות עושות לך בחילה שלא מאפשרת לך לאכול נורמלי תשקלי טוב טוב אם זה מתאים לך.

אפשר לנסות סוג אחר של גלולות, אולי נובהרינג אם סיימת להניק, אן לעבור לשיטת מניעה אחרת אבל לנסות אם יש דרך להעיף את הנזק הזה
ממש לא צרות של עשירים. ומצטרפת להמלצה על דיאטנית.ציפיה.
מניקה? יש כאלה שיורדות המון בהנקהטליה כ
בדקת בלוטת התריס?אנונימיות
אני חושבת שקודם תפסיקי עם הגלולותהתמסרות
תנסי משהו לא הורמונלי.
לפעמים לא מבינים את גודל הנזק שהגלולות משפיעות עלינו
בעיניי1234אנונימי
העניין זה לא המשקל (אלא אם כן מגיעים לתת משקל או לעודף משקל).
העניין הוא תזונה נכונה, ואת כותבת שאת לא אוכלת בריא.
אני גם ילדתי לפני כמה חודשים, משקל תקין בגדול, אבל אני יודעת שאני לא אוכלת טוב. אוכלת המון שטויות ולא אוכלת מסודר בכלל.
הלכתי לרופא וביקשתי הפנייה לתזונאית.
הוא לא הבין מה אני רוצה. אבל את לא בעודף משקל הוא אמר.
אמרתי לו, נכון. אבל אני רוצה לאכול בריא ואני לא מצליחה. וחוששת לפגוע בעצמי ובהנקה בניסיון לאכול נורמלי.
אז הוא רשם לי הפנייה ואני ממליצה לך גם. אם את מרגישה את לא מצליחה לאכול מסודר, תפני למישהי שתעזור לך למצוא דברים בריאים שאת אוהבת. חבל שתאכלי שטויות כדי להשמין, כי יש לדברים האלו נזק מחוץ למשקל.
בהצלחה
אני גם רזיתי אחרי הריונותאם_שמחה_הללויה
אז רק מזדהה..
ואני אוכלת יחסית בריא, אבל מעט ומניקה.
מה חוץ מזה? את מרגישה גם חלשה?
תאכלי הרבה אגוזים, פירות זה נותן המון כח וזה גם טעים️
אני חושבת לפעמים זה גם מבנה גוף וצריך פשוט ללמוד לאהוב את הגוף שלנו ככה וגם להשלים עם זה שפנים לא יהיו עם לחיים עגולות כמו ברווקות
עם איזה סוג גלולות את?תוהה לי
הייתי ככה. בדיעבד זה כנראה היה קשור לדיכאון אחרי לידה...שוקולטה
הדיאטנית שהלכתי אליה המליצה לי פשוט לא לדלג על ארוחות (כי זה מה שהייתי עושה כי לא הייתי רעבה). זה ממש קשה אחרי לידה אבל מסתבר שזה חשוב ;)
גם היה לי ככהבשורות משמחות
ועכשיו אני מטפלת בזה באופן מדוייק ובהחלט יש שינוי והגוף חוזר לעצמו.
מנצל״שת ברשות הפותחת..אם_שמחה_הללויה
בגלל שרוב המגיבות פה עם רזון רוצה לשאול משהו.
איך אתן מתמודדות עם ה״דאגה״ של הקרובים ״את צריכה להשמין״״את צריכה להתחזק״
כשאומרים לי את זה זה כל כך לא נעים לי.כי אני באמת מרגישה בריאה וגם די אוהבת איך שאני נראית. ולא בא לי לשמוע את זה.
ולפעמים גם שואלים ״זה בסדר שאני אומרת לך את זה? את לא נעלבת?״ רוב הזמן אני מבליגה. עד שפעם אחת אמרתי ״לא, זה לא נעים לי. אל תגידי את זה שוב פעם. (עזבו שזאת הייתה סבתא שלי והיא ממשיכה לשאול אותי )למה לבן אדם שהוא שמן זה ברור שזה לא פוליטקלי קורקט לבוא ולהגיד לו כל הזמן אתה צריך להשמין ואותנו זה בסדר לשאול את השאלות האלה שכל כך משפיעות על דימוי העצמי.
זהו .אני יודעת שזה מדאגה, אבל עדיין לפעמים לא יודעת איך להגיב להערות האלה. פשוט הייתי חייבת לפרוק, זה ישב אצלי משבת.
וואו כלכך מבינה אותך!!!האושר שבחלום
אני רזה מאוד, וזה בגנים שלנו.
במשפחה של בעלי זה לא עובר לי בקלות,
והיו כמה פעמים שאמא שלו סיפרה לי סיפורים ככה בדרך אגב, על נשים שהמדריכת כלות הכריחה אותן להשמין לפני החתונה כדי שיצליחו להכנס להריון. (כאילו רזות לא נכנסות להריון?)
יום אחרי החתונה שלי, שלחה לי חברה שהייתה נוכחת בה הודעה, ושאלה אם אני חולה במשהו?
כי אני רזה מאוד, הייתי המומה! היא בנוסף סיפרה לי שבעלה חושב שזה מגעיל להיות רזה. סבבה.....

כל מפגש במשפחה של בעלי, אני מקבלץ תגובות על המשקל שלי, איך את אוכלת ככ הרבה ולא משמינה? שאלו אתזה אשכרה בסעודת שבת. (הייתי המומה).

ועכשיו שאני בהריון, בסביבות שבוע 20 אחת הגיסות שלי
לא הפסיקה להגיד לי שלא רואים עליי,
ושהבטן קטנה וסוגשל גיחכה עליי.
ובפעם האחרונה שראתה אותי השבוע, שהתקדמתי עם השבועות אמרה לי סוף סוף את מתחילה להשמין.

אלוקים ברא אותנו שונות זו מזו, כל אחת עם מבנה אחר
צבע אחר.
לא מבינה למה נשים מרגישות צורך להעליב אחרת,
רק בגלל מבנה גוף שונה.
גם אם אני רזה, זה לא אומר שאני צריכה לקבל תגובות כאלה.
במיוחד אלה ששואלות אם אני מקבלת מחזור?
או מרחמות על בעלי שאין מה לתפוס, באסה לו.

זה פוגע, זה משפיל ומקטין.
כאילו אישה זה אך ורק גוף.
איכ. ממש מגעיל ההרגשות האלו.נפש חיה.
תודה רבה על התגובה המזדהה!אם_שמחה_הללויה
הייתי צריכה את זה.
אני מרגישה שמאנשים מבוגרים שומעים את זה יותר. נראה לי פעם הייתה תפיסה כזאת שמן=בריא.🤷🏼‍♀️בלי קשר למבנה גוף.
נכון. פעם היו מאכילים כלות תוניסאיות כדי שישמינו .נפש חיה.
וואי מזדהה עם שתיכן!!חדקרן
פשוט שונאת ששואלים אותי - "יאא כמה את רזה! אפשר להעביר לך כמה קילו??"
פעם מישהי שאני לא מכירה עצרה אותי ושאלה אם אמא נותנת לי אוכל בבית...
שחררו אנשים!

אני משתדלת ממש ממש לסנן את כל ההערות מסביב. שומעת אותן מאז ומתמיד אז מניחה שהתרגלתי (למרות שעדיין מתעצבנת לפעמים...)
אני מזועזעת מהתגובות. יש אנשים כאלה? אמאלה. גטעל נפשאחתפלוס
שתדעי שתגובת כאלה מגיעות או מרוע.
לב או מקנאה. איךךך
ויום אחרי החתונה שלךךךך החברה שלחה לך את ההודעה?
הייתי שומרת מרחק ממנה
יש גם מדאגהאם_שמחה_הללויה
אבל הערה זאת הערה וזה מעצבן.
לרזות- רק שתבינו-האור שבלב
בלי להצדיק הערות מעליבות, רק אומרת-
העולם סוגד לרזון!
מודל היופי היום- רזון
מחלת ההשמנה היא כמו מגיפה כי יש מלא ג'אנק זמין...

לכן תפנימו-(שוב, לא מצדיקה)- זה מקנאהההההה!!!!!

קנאה מגעילה !!!

לכן יש הערות רעות....

כמה קשה להתגבר לא לאכול כמה חתיכות פיצה..
צלחת שניה של פסטה בשמנת...

כמה הצמיגים בבטן מכוערים ולא מחמיאים אבל חתיכת העוגה הזאת נראית מנחמת כל כך.

אתן מבינות איזה קושי לנו, השמנות??
אז אנשים מגעילים יעירו הערות מתוך הקושי שלהם. רק מתוך זה.
וזה פוגע. כי לכל אחד יש את הקושי שלו ואף אחד לא מתחרה בשני..

העניין הוא שהעולם לא מסמפט שמנות. חנויות בגדים לא מביאות מידות ל"שופעות"..
כאילו הכי שיש והכי מגניב להיות רזה. ואת עוד מתלוננת??
מבחינת השמנות זה כמו מליונר שמתלונן על בעיות כספיות... כאילו, אתן החלום שלנו😆

זה הגישה..לכן אנשים נותנים לעצמם מקום להעיר..
אני שומעת את הכאב ואומרת לעצמי- יש כאן כאב!
תקשיבי!
כל אחד מתמודד עם תיק אחר, והוא לא פחות מהתיק שלך.(שלי..)
אז שולחת חיבוק גדול מהקשיים שלי לרדת מה97 קילו ל17 קילו אחרי מאה לידות
לקושי שלך שאת מרזה ומרזה ומתוסכלת מזה ומההערות- שאף אחד לא יעיר!!
אבל רק שתדעי...שש...

בסוד..

מי שמעיר- מקנא!....

🤷‍♀️

חיבוק!
💗💗💗
מסכימה איתך שזה קשהאין לי הסבר
אבל זה קשה גם לצד השני, טבל הקושי הזה לא מדובר.
בכל הפרסומות בהן רואים דוגמניות רזות, לא יראו לך את העצמות שבולטות להן או את השרוכיות שלהן.

גם רזות לא תמיד אוהבות להיות רזות *בדיוק* כמו שמלאות לא תמיד אוהבות להיות מלאות.

פשוט כל הראש כיום מתמקד בכמה זה לא בריא להשמין, ולא מתמקדים בכמה זה לא בריא להיות להרזות.
ד''א, גם לרזות זה לא בריא לאכול ג'אנק פוד...

(שלא יישמע שתקפתי ח''ו, אני רק מסבירה את הצד השני)



אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד לשמוח במה שה' נתן לנו, בגוף שלנו, ששונה מאחת לאחת!!
זה מדהים איך יש מליארדי בני אדם בעולם ואף אחד לא נראה בדיוק אותו הדבר.
זה קסם.
💗האור שבלב
💗💗
איכ, גועל נפש :/ציפיה.
מבינה אותך ממשטל..

עזבו אותי בשקט. אם הייתי שמנה הייתם אומרים לי לעשות דיאטה? כנראה שלא,

אז באמת למה על זה נעים לכם לומר לי איך להתנהל?

 

אגב, הייתי אצל הרופא, אחרי שאמרתי כמה אני שוקלת הוא אומר לי - בטח כולם אומרים לך שאת צריכה לאכול, ולהשמין ושזה לא טוב וכו',

אז תדעי שהכל בסדר ואל תקשיבי להם צוחק

איזה כיף לשמוע את זהאם_שמחה_הללויה
ועוד מרופאה 🙂
וואי. לא לקחתי את זה אף פעם למקום הזה.חלונות
לא חשבתי שזה פוגע או מטריד.
אם אומרים לי: "את צריכה לאכול הרבה ולהשמין". אני צוחקת ואומרת: לא מאמי, אצלי אין קשר בין האוכל למשקל.
הרבה פעמים אני מזהה מקום של קנאה אצל המעירה, אז לא עונה כלום כדי לא להכאיב. פשוט מחייכת וזהו.

אבל בגדול - כל הערה מתפרשת אצלי אוטומטית כמחמאה😅
מזדהה!!לפניו ברננה!
אצלי לפחות זה לא קרובים, ב"ה, אבל כן חברות ובעבודה, אפילו אם הן עוד לא חברות שלי...

ועוד כשאני בהנקה, אני אוכלת ואוכלת ונשארת רעבה.
ואז אנשים מרשים לעצמם לומר לי שאני נעלמת, ושאם אני מניקה כדאי לי לאכול כדי שיהיה לתינוק מספיק חלב....
או כשאני עוד אחרי הלידה, יודעת שהבטן לא חזרה למקומה וצורתה הטבעית, אסור לי להתלונן על השינוי הזה בגוף שלי, או לומר שאני צריכה לעשות ספורט, כי אני רזה?!
כי אנשים רואים ברזון את מודל היופיאין לי הסבר
ולכן הם *בטוחים* שהם נתנו לך מחמאה.
האנשים שיגידו לך להשמין לרוב לא יהיו רזים ולכן אין להם את המודעות לקושי של הרזון.
אז לא כולן רוצות להיות רזות, ככה ה' ברא אותן, מה הן יעשו?

לאנשים אין נטייה להבין את הצד של השונה
רק חשוב לי להוסיף, בעיקר לעצמיאין לי הסבר
שהרבה פעמים זה מגיע מתוך דאגה ורצון לעזור או ''להאיר את עינייך''. בטוחה שלבני אדם אין כוונות רעות סתם כך...
טוב, אז כרזה כרונית אני מרשה לעצמי להפר את אוירת המיסכנות,חלונות
הבכי והמספד.
בנות! אף אחת לא מסכנה כי היא רזה. תפסיקו לספר לעצמכן סיפורים. באמת קשה לך להיות רזה? את סובלת יומיום? קמה בבוקר וחושבת: הו, אלוהים! פליז תהפוך אותי לשמנה! אני רוצה כמה וכמה צמיגים בבטן.
בחייאת בנות, בחיים לא הבנתי את הקטע הזה.
קיבלתם מתנה מה' ? - תחבקו אותה בשתי ידיים! תודו עליה! אין צורך להתנצל שאתן רזות.
אני לא מאמינה שיש מישהי רזה שרוצה להיות שמנה. לא קיים.
זה מין מנגנון מובנה אנושי כזה - הצורך להתמסכן.
תמיד כשאומרים לי : וואי איזה רזה את. אני אומרת תודה, ב"ה מתנה משמיים. ולא, אין צורך להתנצל ולהגיד: "אל תחשבי שזה כזה כיף. באמת אנחנו מאוד מסכנות". "איזה...יש לי בטן שנשארה מהלידה". או בכלל להפגע - שזה חדש לי ממש😅

קיבלתן מתנה - אתן אוכלות מה שבא לכן, יולדות, סופרות עד 10 וחוזרות ל90-60-90. תמיד נראות כמה שנים פחות בגלל הגזרה. תודו לה'. תעופו על עצמכן וזהו.
לא נראה לי מעודד או משמח נשים שמנות לשמוע עד כמה קשה לכן - זה לא אמין. זה מתייפיף ולא מעודד בכלל .

עד כאן נאומי. אישה רזה ויפה.

(כמובן שלא מדברת על רזון של חולי כמו שתארה הפותחת)
לא נראה לי שזו הכוונה שלהןאני10
אם אני מבינה נכון הבעיה היא לא במבנה הגוף אלא באנשים מסביב שמרשים לעצמם להעיר הערות חטטניות ולא במקום
זה בין השאר👆אין לי הסבר
שונאת בכללי שמחטטים לי בחיים, והכי מעצבן שזה מגיע ממקום של ''קנאה'', לא בחרתי בזה ואני לא רוצה אתזה.
כן, אני מתפללת להיות יותר מלאהאין לי הסבר
לא לשקול הרבה בצורה חולנית, אבל לעלות 15 קילו יעשה לי טוב. כן. טוב אמיתי.
אני סובלת מזה.
לא אוהבת את המראה את השדוף שלי,
לא אוהבת שהעצמות יוצאות לי מהעור.
באלי להיראות נשית ועגולה.

עליי זה מעיק שחברות ''מקנאות'' בי, כי כן, אין במה לקנא! הייתי שמחה להחליף איתן (מדובר בבנות ממש לא שמנות, אלא מלאות ויפות).

לא מרגישה שאני מתייפייפת כח אני סובלת מזה.
לא כיף לי עם זה בכלל


כמו שכבר כתבתי, מבינה את הצד השני, כולם רואים דוגמניות רזות, עם הרבה פוטושופ אבל אף אחד לא רואה מה קורה מתחת.
בעיניי זו לא ברכה אלא קללה.
שונאת שהגוף שלי(והמשקל) הוא כמו של ילדה בכיתה ז'-ח'.
לא כיף😐


אז סורי אם זו הייתה נשמעת התייפיפות, זה ממש מהלב...
מאמינה לך.חלונות
גם אני הייתי שמחה ליותר משקל למשל באיזור החזה והירכיים...
אבל זה לא קשור לרזה או שמנה - זה קשור לקבלה ואהבה עצמית. לכל אחת, גם לבר רפאלי, יש דברים שהיא לא אוהבת בגוף שלה והיתה רוצה לשפר.
ועדיין, אני חושבת שבבחירה בין רזה לשמנה - רזה לוקחת!

ובואי אלי, אלמד אותך להתלבש מליון דולר. להשתמש ברזון כמעלה ולא כחוסר😅
אל תדאגי, מתלבשת יפה(זתומרת משתדלת😅)אין לי הסבר
אבל זה לא כיף שהחצאיות מחליקות ממני או שהחולצה גדולה מתחת לבית שחי.
לא כיף.
אני חושבת שאני יפה(ולקח לי המון זמן להשלים עם זה), אבל הרזון שלי רק מוריד ממני. כן, אשמח להוסיף 15 קילו. גם אז אני אשאר רזה.
שוב. שימי לב - את עדיין רוצה להשאר רזה.חלונות
ומאמי. אין כמו מותן צרה לחצאיות עם גזרה גבוהה.
שימי גומי חזק וזה מהממם!

מאמינה לך שאת מתלבשת יפה. מתאים לי עליך 🤣
שרשור די מבאס לכל הלא רזות )מזלטוב
חח לא, זו פשוט המציאותאין לי הסבר
ישלי חברות מעלפות והן מלאות. זה הרבה יותר יפה בעיניי...
כמובן שאני לא מדברת על משקל גבוה בצורה לא בריאה, אבל בטווח הגבוה של המשקל הבריא זה יותר יפה ויותר חינני...

אל תדאגי, אני לובשת רק גזרה גבוהה.
עדיין, מחליק🤦
הדבר היחיד שלא מחליק זו חצאית אחת שמיועדת למתבגרות ושמלות, שגדולות עליי כמובן בחלק העליון...
איזה כיף שאת מרגישה טוב עם הגוף שלך!מ.א.
יש גם נשים שונות ממך, והרגשות שלהן אמיתיים מאוד, גם אם את לא חווה אותם.
אני שואלת באמת:חלונות
יש אישה רזה שמוכנה להתחלף עם אישה שמנה?


וכן. הכי כיף בעולם לאהוב את עצמך! איכות חיים אחרת.
יש אישה עם תת פעילות של בלוטת התריס שמוכנה להתחלףמ.א.
עם אישה שיש לה יתר פעילות של בלוטת התריס?
למה שהיא תרצה? היא רוצה להיות בריאה.

השאלה שלך לא רלוונטית בעיניי. גם עודף משקל וגם תת משקל הם לא בריאים (אסתטיקה היא עניין של טעם, ואני לא מרגישה בנוח לנתח מראה של נשים אחרות). לנשים בכל משקל וצורת גוף לא נעים שמחטטים בעניינים האישיים שלהן.
אישה רזה לא צריכה לרצות להיות שמנה כדי "לקבל אישור" על הקושי שלה.
בהנחה שהיא רוצה להיות במשקל תקין, להיות בריאה, להיראות טוב בעיניי עצמה, ולא לקבל הערות לא נעימות מהסביבה - היא לא מקבלת את זה בתור רזה, והיא לא תקבל את זה בתור שמנה. למה שהיא תרצה להחליף?
תגובה מאוד יפהאם_שמחה_הללויה
תודה לך על זה
❤️מ.א.
נשמע לי, ותקני אותי אם אני טועה, שעומדת לך מול העיניים אישהמ.א.
שאומרים לה: יואו, איזה כיף לך שאת רזה.
ותכלס באמת כיף לה, אבל לא נעים לה שמקנאים בה, אז היא אומרת: לא, לא באמת, זה לא כזה כיף כמו שזה נראה.
ואם על זה את מדברת, אז באמת יש כאן חוסר כנות.

אני קוראת כאן משהו אחר לגמרי (וזה מה שאני מכירה מהמציאות סביבי). אין כאן שיח מול אחרות. זה לא דיון מה יותר קשה או למי פחות כיף.
זה פשוט שיתוף בקושי. ולפעמים קשה לנו עם החבילה שלנו, אפילו אם לא היינו רוצים להחליף אותה.
הרי כמעט את כל התלונות בפורום אפשר לסגור ככה:
קשה לך עם הילדים? יאללה יאללה. לא באמת היית רוצה להתחלף עם מישהי שאין לה ילדים, נכון?
קשה לך בעבודה? נו באמת. היית מתחלפת עם מובטלת?
בעלך מעצבן אותך? היית מתחלפת עם רווקה?
להמשיך?

מותר למישהי לחוות את הקשיים של הרזון, גם אם הקשיים של עודף משקל גרועים יותר בעיניה.
וואי. בדיוק.אין לי הסבר
התחושה היא שלי, בתור רזה, אסור להתלונן על זה.
קודם כל,האושר שבחלום
אף אחת לא התמסכנה כאן.
ברור שאני אומרת תודה לאלוקים...
אבל כשאני ובעלי ניסינו להכנס להריון, רוב האשמה נפלה עליי.
שמעתי מליון תגובות!! שאם אני אמשיך עם הרזון זה לא יקרה.
או אפילו חברות קרובות, שפרקתי בפניהן את הקושי שלנו, שאנחנו מנסים.
ואמרו זה בגלל שאת רזה את לא מצליחה.
(הבעיה התגלתה בכלל אצל בעלי)

אני לא מתמסכנת. אבל ששואלים אותך באמצע הרחוב אם את בכלל מקבלת מחזור.

לא התמסכנתי לרגע... דיברתי רק על התגובות של אנשים.
אפילו כמה שאמרו לי שאם לא השמנתי אחרי חתונה, כנראה שאני סובלת ולא מאושרת.

פ

אני אומרת תודה לאלוקים על הגוף שלי.
וברור שאני שלמה עם עצמי לגמרי, גם עכשיו בהריון שהשמנתי 14 קילו.
לא מובן מאליו לשאת בתוכי חיים.
בעיני כל אישה היא יפה, וישלי חברות מלאות דוגמניות ברמה הזאתת.
ככה הקבה ברא וזה הכי טוב..
את יודעת1234אנונימי
יש רזון ויש רזון.

לא דומה מי שרזה ושוקלת 50 מינוס, למי ששוקלת 60.
גם לא כל מי שרזה, נמצאת הפרופורציות של 90-60-90
שזה אגב, גם מודל שמכתיבים מבחוץ שככה נראה גוף יפה.

בקיצור, היחס שלנו לגוף זה דבר מורכב, שמושפע מהרבה דברים. הרבה מהיחס שלנו נובע מסיבות תרבותיות וחברתיות, גם אם לא במודע.
אז ממש מבינה כל אחת שמרגישה פחות בנוח עם הגוף שלה. לא משנה איך זה מוגדר.


כמובן שהלוואי שכולן ירגישו בנוח עם הגוף שלהן ויאהבו אותו, אבל בעולם שלנו זה קשה להגיע למצב הזה. כי תמיד יש מה להגיד. ואלא אם כן את 90-60-90, גובה מסויים, שיער מסוים וחוזרת לעצמך דקה אחרי הלידה, זה לא נחשב בהתאם למודל היופי.
מסכימה מאוד ורוצה להוסיףלפניו ברננה!
שההערות האלו בעצמן גורמות לנשים להרגיש לא טוב עם הגוף שלהן.
למה מישהי צריכה להתנצל על זה שאלו הגנים שלה?
למה זה צריך להיות עניין של אנשים אחרים?
אם כל אחד היה שומר את דעותיו לעצמו, גם מלאות וגם רזות היו מרגישות הרבה יותר בטוחות וטוב עם עצמן
עונה לך כרזה כרוניתהיופי שבשקט
הפעם הראשונה בעשר השנים האחרונות שיכלתי להפסיק להתעסק במה וכמה אני אוכלת הייתה אחרי הלידה. כשהמשקל התייצב גיליתי לשמחתי שנוספו לי 10 קילו! סוף סוף יצאתי מהגדרת תת משקל מסוכן. (אני עדיין רזה, אפילו שאני בחודש חמישי כרגע)
אין לי הפרעת אכילה, אני פשוט מהרזות האלה שאוכלות ולא משמינות. אבל אם חלילה דילגתי על ארוחה, ירדו 200-300 גרם. אז נאלצתי לעקוב כל הזמן שאני מקפידה לאכול, ולאכול מסודר.
בהחלט סבלתי באופן יום יומי מהרזון שלי. היו פעמים לא מעטות שיחלתי להיות שמנה, כי אז לפחות הסביבה היתה נחמדה בקשר לדיאטה (בניגוד לדיאטת מילקשייק ושמנת שעשיתי בילווי דיאטנית, שפשוט נשמעה לכולם תענוג).
וכן, דיאטה זה קשה. בין אם צריך להמנע מאכילת עוד פרוסה ובין אם צריך להכריח את עצמך לעצור ולאכול כשאין לך זמן ואין שום דבר טעים.
אז רזון זה לא תמיד מתנה. בהחלט יש יתרונות, אבל יש גם חסרונות רבים ובד"כ אין לגיטימציה להתלונן עליהם.
הבהרה, דיוק והתנצלות:חלונות
חברות. הבה נעשה סדר:

הבהרה: כל מה שכתבתי, והדגשתי זאת בהודעה הפותחת, לא מתייחס לנשים שמתמודדות עם בעיות רפואיות (BMI נמוך, חסרים תזונתיים וכו'). אני יודעת מה זה להתמודד עם רזון לא בריא. יש לי אחות כזו - ולכן ממש ממש לא התכוונתי אליכן יקרות.

דיוק: יש לנו טבע כזה כאנשים לפחד שיחשבו עלינו דברים טובים. למה אני מתכוונת?
- "וואי. איזה ילדים חמודים יש לך" . "כן... אבל קשה איתם מאוד"
- "איזה יופי, שמעתי שאת עובדת ב...." כן...אבל לא פשוט שם בכלל..והמשכורת.."
-" וואי. איזה רזה את!". "איפה..נשארה לי בטן מהלידה"

הבנתן?
כאילו אסור להיות לנו טוב. צריך "להתנצל" על זה.

וכולנו, גם אני, צריכות תמיד לעשות עבודה על דימוי עצמי חיובי. זה בכלל לא משנה רזה/שמנה/גבוהה/נמוכה. תמיד צריך ללמוד לקבל ולאהוב את עצמינו כמו שאנחנו. לכן זה בכלל לא רלוונטי דווקא לרזות או שמנות.

התנצלות: יש לי משהו מחוספס קצת שלא לוקח ללב דברים שאנשים אומרים. ולא מפרש את זה כהערה. אז סליחה שלא הבנתי שהערות לפעמים פוגעות.ובאמת יש נשים שנפגעות מזה. אתן צודקות ותמיד צריך להיות רגישים (אומרת את זה לעצמי, כן?) כי אי אפשר לדעת מה פוגע במי.

❤️❤️❤️לפניו ברננה!אחרונה
תודה על ההבהרה.
באופן כללי אני לא אדם מסכן וסובל יומיוםלפניו ברננה!
אני לא מתפללת להיות שמנה.
אבל לפעמים אני קצת מזועזעת מהמשקל שלי.. שהוא מתחת לממוצע. וכן, כמו שלא בריא להיות יותר מדי בעודף משקל, ככה גם תת משקל זה לא בריא, אומנם אני לא שם, אבל אני גם צריכה להיות במודעות לא להגיע לשם.
וגם מפריע לי שיש אנשים שמרשים לעצמם להיכנס לי למרחב האישי ולהעיר הערות.
גם אם הם חושבים שזו מחמאה.
לפעמים זה אפילו גובל בהטרדה...
באמת שלפעמים זה מרגיש מצידם שעדיף שאלבש בגדים שלא מחמיאים לי.
כן, אם הייתי לובשת חולצות בגזרות מסויימות, הם היו רואים את הסימנים שנשארו מההריון ואולי לא אומרים כלום...
ממש לא צרות של עשירים...באת אליי פתאום
תפני לדיאטנית. לי המליצו לא לדלג על ארוחות.
כדאי גם לרופאת משפחה.

בהצלחה!!
כתבו לך המון דברים חכמיםאתמש
אני רק רוצה להוסיף, לבדוק את בלוטת התריס
זה לא צרות של עשיריםמיואשת******
זה צרות ממש.
עכשיו את רואה רק על הגוף, עוד מעט תראי את זה בעור, יהיו פצעים קמטים, עור עייף. יבש, זקן. שיער, נשירה ,חוסר ברק. עייפות בפעולות פיזיות פשוטות כמו טיפוס מדרגות.
לא אני לא מגזימה. זה קורה, וכשזה קורה זה אומר שהגוף בכזה מצב חסר מטורף שלוקח הרבה הרבה זמן לתקן את זה וחלק לא ניתן לתקן בכלל אלא רק לעצור נזק (כמו נזק לעור)

ואני כותבת לך את זה כקול קורא, כי ההודעה שלך נשמעת לי בין השורות של, אוי יש לי בעיה אבל בעצם אני נהנית מזה, נהנית מהצומי, ובא לי שכולן תגדנה לי תשתקי יש לך צריך של עשירים וכיף לך. סליחה אם אני ישירה וסליחה אם לא קראתי אותך נכון, אבל בכל מקרה חשוב לי שתדעי שזה מדרון עם כיוון אחד. בבקשה תעצרי. ❤️
תודהאנונימית בהו"ל
את טועה לגבי סוף הכתיבה שלך, הצומי הוא לא המטרה כאן.
אבל .. כן התחילו לי קמטים קטנים בפנים!!
חשבתי שזה בגלל הלידה והטראומה שהגוף עבר וכן קצת קשור לעליה והירידה במשקל אבל אמלה!
בהתחלה זה היה חמוד.. קמטים של שמחה בצדי החיוך אבל זה יכול להחמיר?? לא רוצה!
אני עם נשירה פסיכית אבל כולן ככה אחרי לידה לא? (כחצי שנה אחרי)
אני גרה בבניין קומות ועדיין מצליחה לעלות את המדרגות בטוב חח לפחות זה
אז סליחה שטעיתימיואשת******
תראי, תת תזונה (שיכול להופיע גם אצל אנשים שמנים אם הם אוכלים רק גאנק) מתבטא בהתחלה בדברים קלים ואז זה הולך ומחמיר ככל שהחסרים בגוף יותר לאורך זמן.
נשירה יש אחרי לידה אבל זה אמור להתאזן עכשיו, ואחרי לידה רואים את הנשירה בשערות שנשארות במקלחת , אבל לא על הראש, כי צברנו מלא שיער בתקופת ההריון ולכן גם אחרי הנשירה הוא לא אמור להיראות דליל מהרגיל. אם הוא מרגיש לך דליל מהרגיל זה לא בגלל הלידה אלא בגלל חוסרים תזונתיים.
כנ״ל קמטים , הגיל באופן טבעי מביא קמטים אבל ההתפתחות שלהם מאד איטית והשינויים קטנים ונצברים לאורך זמן. אם את רואה שינוי בולטים תוך שלושה חודשים, זה בגלל חסר תזונתי ולא בגלל סיבות ״טבעיות״
להשלמת החוסרים לוקח זמן. אן תתחילי עכשיו לאכול בריא יקח כמה חודשים לאזן את הגוף חזרה. וככל שתצברי יותר חוסרים יקח יותר זמן. רצוי לכל הפחות לקחת תוספי תזונה כרגע אבל בתור מקור יחיד ללא תזונה בריאה זה לא יספיק לאורך זמן.
בקיצור יקרה, אל תזלזלי. ואל תחשבי שזה לא נורא. אוכל נכון הוא דלק חשוב לגוף, תדאגי לעצמך 💕💕💕
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11אחרונה

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️