נראה לי יש לי בעיה , אני מרזה ומרזה..אנונימית בהו"ל
ילדתי לפני כחצי שנה .
במהלך ההריון עליתי באזור ה12 קילו
3 חודשים אחרי הלידה חזרתי למשקל לפני הלידה ,
היום הורדתי עוד בין 3-4 קילו
לא בכוונה.

בהתחלה תירצתי שזה בגלל ההנקה אבל אני כבר חודש וחצי לא מניקה ועדיין מרגישה ורואה ומקבלת תגובות כמה רזיתי.

אני לא אוהבת את איך שזה נראה , לא הייתי שמנה ואהבתי את הפנים שלי שהיו קצת קצת עגולות.
ועכשחו רואים לי את עצמות הלחיים ואני כאילו רזה ולובשת בגדים מחמיאים אבל אני לא יודעת אם זה תקין.

אני באמת לא אוכלת אבל לא בכוונה!
רני מרגישה ילדה קטנה ומםונקת אבל אני לא מוצאת מה אני רוצה לאכול, וכלום לא טעים לי, ומלא אוכל עושה לי בחילה (גלולות...) ובאלי רק גאנק פוד אבל בגלל שזה הוצאות רבות אני לא קונה
ואז או נשארת רעבה או אוכלת בקטנה מה שלא מבחיל אותי.

וככה יוצא שאני מרזה ומרזה
ואני לא אוהבת את זה אבל גם לא מצליחה לאכול יותר מידי
בלי קשר יש לי בעיות עיכול של סוגים שונים של אוכל שמראש אני לא מתקרבת אליהם אז זה מוריד לי עוד מקור הזנה ...

תודה אם קראתם עד כאן
אני לא יודעת מה אני רוצה
אולי רק לפרוק
עד עכשיו אהבתי ועשיתי תחרות עם עצמי על המשקל , אבל אני כבר לא אוהבת וננסה בכח לאכול שטויות כדי להשמין...
צרות של עשירים מה אני אעשה??
מה עם ללכת לדיאטנית?רקלתשוהנ

אולי תצליחו לבנות ביחד תפריט משמין מדברים שאת כן אוהבת?

וואי. בדיוק חשבתי לפתוח על זה שרשורבהשתדלותי
פותחת מקווה שזה בסדר שאני מצטרפת

אני באותה 'צרה של עשירים'..
היום שוב יצא לי לבדוק משקל אחרי תקופה שהפסקתי לעשות ספורט ואכלתי שטויות (לא בשביל להשמין סתם מעצלנות).
הייתי בטוחה שהשמנתי. וההפך..
לפני ההריון הייתי במשקל קבוע ועכשיו אני כבר כמה קילו מתחתיו.

הבעיה שהראש שלי ישר הולך לתסריטים מלחיצים וצריכה ממכן הרגעה..
כי מכירה מקרוב את המחלה ויש תסמין של ירידה עקבית במשקל
אז אני מתחילה להלחץ...
תגידו שזה שטויות ואין קשר :/
תבדקי רמות סוכר בדםחדשה123

אני ירדתי אחריי לידה 25 קילו בחודשיים.. 

לא היה לי תאבון

צמאה מטורפת- שתיתי מלא וזה מילא אותי 

והייתי שבעה מהר 

את רוצה לעצור את זה?מיקי מאוס
זה כבר לא צרות של עשירים. את פוגעת לעצמך בבריאות

מאוד חשוב שתאכלי מאוזן!
לא מחייב שתעלי הרבה במשקל. אולי גם המשקל הזה טוב לך, אבל כן חשוב מאוד שתחזרי לאכול מסודר ומאוזן.

זה תמיד חשוב אבל את בשנות הפוריות שלך. והגוף שלך עוד מתפרק ונבנה הרבה, ובעז"ה כשתרצי עוד הריון את חייבת לדאוג שיש לו את כל מה שהוא צריך כדי להתמודד עם זה

איך?
קודם כל להחליט שזה חשוב לך

עצה פרקטית -
לעשות רשימה של מאכלים מזינים שאת כן מוכנה לאכול. מזינים הכוונה אוכל סביר ולא ג'אנק - כמובן עדיף קמחים מלאים, שומנים טובים, ירקות, פירות, דגנים אבל אם תהיי מוכנה רק קמח לבן למשל ברור שזה עדיף מכלום או מקרואסון ;)

לדאוג שיהיה לך בבית.

להגדיר זמן פעמיים בשבוע להכין את מה שצריך הכנה (או אם אפשר בקלות להקפיא אז אפילו יותר קל)
ולארוז לך בקופסאות לפי ימים מסומנים ברור - בוקר, צהריים, ערב.

ככה את גם מודעת ושמה לב מה אכלת וגם יש לך מצפון אם הכנת וטרחת ולקחת לעבודה או משהו כזה ולא אכלת בסוף


עוד רעיונות- יש קבוצות של תמיכה לעבור לאכול בריא. נכון, כנראה שרוב הנשים שם איתך ירצו לרזות בשונה ממך אבל עדיין- התהליך הוא אותו תהליך, והשיטות אותן שיטות (לא קבוצות להרזיה כמובן! קבוצות שבהגדרה המטרה שלהם היא אכילה בריאה)

או אפילו ייעוץ אישי אצל מישהי שמתעסקת בתזונה, אפשר דרך הקופה

ואם באמת הגלולות עושות לך בחילה שלא מאפשרת לך לאכול נורמלי תשקלי טוב טוב אם זה מתאים לך.

אפשר לנסות סוג אחר של גלולות, אולי נובהרינג אם סיימת להניק, אן לעבור לשיטת מניעה אחרת אבל לנסות אם יש דרך להעיף את הנזק הזה
ממש לא צרות של עשירים. ומצטרפת להמלצה על דיאטנית.ציפיה.
מניקה? יש כאלה שיורדות המון בהנקהטליה כ
בדקת בלוטת התריס?אנונימיות
אני חושבת שקודם תפסיקי עם הגלולותהתמסרות
תנסי משהו לא הורמונלי.
לפעמים לא מבינים את גודל הנזק שהגלולות משפיעות עלינו
בעיניי1234אנונימי
העניין זה לא המשקל (אלא אם כן מגיעים לתת משקל או לעודף משקל).
העניין הוא תזונה נכונה, ואת כותבת שאת לא אוכלת בריא.
אני גם ילדתי לפני כמה חודשים, משקל תקין בגדול, אבל אני יודעת שאני לא אוכלת טוב. אוכלת המון שטויות ולא אוכלת מסודר בכלל.
הלכתי לרופא וביקשתי הפנייה לתזונאית.
הוא לא הבין מה אני רוצה. אבל את לא בעודף משקל הוא אמר.
אמרתי לו, נכון. אבל אני רוצה לאכול בריא ואני לא מצליחה. וחוששת לפגוע בעצמי ובהנקה בניסיון לאכול נורמלי.
אז הוא רשם לי הפנייה ואני ממליצה לך גם. אם את מרגישה את לא מצליחה לאכול מסודר, תפני למישהי שתעזור לך למצוא דברים בריאים שאת אוהבת. חבל שתאכלי שטויות כדי להשמין, כי יש לדברים האלו נזק מחוץ למשקל.
בהצלחה
אני גם רזיתי אחרי הריונותאם_שמחה_הללויה
אז רק מזדהה..
ואני אוכלת יחסית בריא, אבל מעט ומניקה.
מה חוץ מזה? את מרגישה גם חלשה?
תאכלי הרבה אגוזים, פירות זה נותן המון כח וזה גם טעים
אני חושבת לפעמים זה גם מבנה גוף וצריך פשוט ללמוד לאהוב את הגוף שלנו ככה וגם להשלים עם זה שפנים לא יהיו עם לחיים עגולות כמו ברווקות
עם איזה סוג גלולות את?תוהה לי
הייתי ככה. בדיעבד זה כנראה היה קשור לדיכאון אחרי לידה...שוקולטה
הדיאטנית שהלכתי אליה המליצה לי פשוט לא לדלג על ארוחות (כי זה מה שהייתי עושה כי לא הייתי רעבה). זה ממש קשה אחרי לידה אבל מסתבר שזה חשוב ;)
גם היה לי ככהבשורות משמחות
ועכשיו אני מטפלת בזה באופן מדוייק ובהחלט יש שינוי והגוף חוזר לעצמו.
מנצל״שת ברשות הפותחת..אם_שמחה_הללויה
בגלל שרוב המגיבות פה עם רזון רוצה לשאול משהו.
איך אתן מתמודדות עם ה״דאגה״ של הקרובים ״את צריכה להשמין״״את צריכה להתחזק״
כשאומרים לי את זה זה כל כך לא נעים לי.כי אני באמת מרגישה בריאה וגם די אוהבת איך שאני נראית. ולא בא לי לשמוע את זה.
ולפעמים גם שואלים ״זה בסדר שאני אומרת לך את זה? את לא נעלבת?״ רוב הזמן אני מבליגה. עד שפעם אחת אמרתי ״לא, זה לא נעים לי. אל תגידי את זה שוב פעם. (עזבו שזאת הייתה סבתא שלי והיא ממשיכה לשאול אותי )למה לבן אדם שהוא שמן זה ברור שזה לא פוליטקלי קורקט לבוא ולהגיד לו כל הזמן אתה צריך להשמין ואותנו זה בסדר לשאול את השאלות האלה שכל כך משפיעות על דימוי העצמי.
זהו .אני יודעת שזה מדאגה, אבל עדיין לפעמים לא יודעת איך להגיב להערות האלה. פשוט הייתי חייבת לפרוק, זה ישב אצלי משבת.
וואו כלכך מבינה אותך!!!האושר שבחלום
אני רזה מאוד, וזה בגנים שלנו.
במשפחה של בעלי זה לא עובר לי בקלות,
והיו כמה פעמים שאמא שלו סיפרה לי סיפורים ככה בדרך אגב, על נשים שהמדריכת כלות הכריחה אותן להשמין לפני החתונה כדי שיצליחו להכנס להריון. (כאילו רזות לא נכנסות להריון?)
יום אחרי החתונה שלי, שלחה לי חברה שהייתה נוכחת בה הודעה, ושאלה אם אני חולה במשהו?
כי אני רזה מאוד, הייתי המומה! היא בנוסף סיפרה לי שבעלה חושב שזה מגעיל להיות רזה. סבבה.....

כל מפגש במשפחה של בעלי, אני מקבלץ תגובות על המשקל שלי, איך את אוכלת ככ הרבה ולא משמינה? שאלו אתזה אשכרה בסעודת שבת. (הייתי המומה).

ועכשיו שאני בהריון, בסביבות שבוע 20 אחת הגיסות שלי
לא הפסיקה להגיד לי שלא רואים עליי,
ושהבטן קטנה וסוגשל גיחכה עליי.
ובפעם האחרונה שראתה אותי השבוע, שהתקדמתי עם השבועות אמרה לי סוף סוף את מתחילה להשמין.

אלוקים ברא אותנו שונות זו מזו, כל אחת עם מבנה אחר
צבע אחר.
לא מבינה למה נשים מרגישות צורך להעליב אחרת,
רק בגלל מבנה גוף שונה.
גם אם אני רזה, זה לא אומר שאני צריכה לקבל תגובות כאלה.
במיוחד אלה ששואלות אם אני מקבלת מחזור?
או מרחמות על בעלי שאין מה לתפוס, באסה לו.

זה פוגע, זה משפיל ומקטין.
כאילו אישה זה אך ורק גוף.
איכ. ממש מגעיל ההרגשות האלו.נפש חיה.
תודה רבה על התגובה המזדהה!אם_שמחה_הללויה
הייתי צריכה את זה.
אני מרגישה שמאנשים מבוגרים שומעים את זה יותר. נראה לי פעם הייתה תפיסה כזאת שמן=בריא.🤷🏼‍♀️בלי קשר למבנה גוף.
נכון. פעם היו מאכילים כלות תוניסאיות כדי שישמינו .נפש חיה.
וואי מזדהה עם שתיכן!!חדקרן
פשוט שונאת ששואלים אותי - "יאא כמה את רזה! אפשר להעביר לך כמה קילו??"
פעם מישהי שאני לא מכירה עצרה אותי ושאלה אם אמא נותנת לי אוכל בבית...
שחררו אנשים!

אני משתדלת ממש ממש לסנן את כל ההערות מסביב. שומעת אותן מאז ומתמיד אז מניחה שהתרגלתי (למרות שעדיין מתעצבנת לפעמים...)
אני מזועזעת מהתגובות. יש אנשים כאלה? אמאלה. גטעל נפשאחתפלוס
שתדעי שתגובת כאלה מגיעות או מרוע.
לב או מקנאה. איךךך
ויום אחרי החתונה שלךךךך החברה שלחה לך את ההודעה?
הייתי שומרת מרחק ממנה
יש גם מדאגהאם_שמחה_הללויה
אבל הערה זאת הערה וזה מעצבן.
לרזות- רק שתבינו-האור שבלב
בלי להצדיק הערות מעליבות, רק אומרת-
העולם סוגד לרזון!
מודל היופי היום- רזון
מחלת ההשמנה היא כמו מגיפה כי יש מלא ג'אנק זמין...

לכן תפנימו-(שוב, לא מצדיקה)- זה מקנאהההההה!!!!!

קנאה מגעילה !!!

לכן יש הערות רעות....

כמה קשה להתגבר לא לאכול כמה חתיכות פיצה..
צלחת שניה של פסטה בשמנת...

כמה הצמיגים בבטן מכוערים ולא מחמיאים אבל חתיכת העוגה הזאת נראית מנחמת כל כך.

אתן מבינות איזה קושי לנו, השמנות??
אז אנשים מגעילים יעירו הערות מתוך הקושי שלהם. רק מתוך זה.
וזה פוגע. כי לכל אחד יש את הקושי שלו ואף אחד לא מתחרה בשני..

העניין הוא שהעולם לא מסמפט שמנות. חנויות בגדים לא מביאות מידות ל"שופעות"..
כאילו הכי שיש והכי מגניב להיות רזה. ואת עוד מתלוננת??
מבחינת השמנות זה כמו מליונר שמתלונן על בעיות כספיות... כאילו, אתן החלום שלנו😆

זה הגישה..לכן אנשים נותנים לעצמם מקום להעיר..
אני שומעת את הכאב ואומרת לעצמי- יש כאן כאב!
תקשיבי!
כל אחד מתמודד עם תיק אחר, והוא לא פחות מהתיק שלך.(שלי..)
אז שולחת חיבוק גדול מהקשיים שלי לרדת מה97 קילו ל17 קילו אחרי מאה לידות
לקושי שלך שאת מרזה ומרזה ומתוסכלת מזה ומההערות- שאף אחד לא יעיר!!
אבל רק שתדעי...שש...

בסוד..

מי שמעיר- מקנא!....

🤷‍♀️

חיבוק!
💗💗💗
מסכימה איתך שזה קשהאין לי הסבר
אבל זה קשה גם לצד השני, טבל הקושי הזה לא מדובר.
בכל הפרסומות בהן רואים דוגמניות רזות, לא יראו לך את העצמות שבולטות להן או את השרוכיות שלהן.

גם רזות לא תמיד אוהבות להיות רזות *בדיוק* כמו שמלאות לא תמיד אוהבות להיות מלאות.

פשוט כל הראש כיום מתמקד בכמה זה לא בריא להשמין, ולא מתמקדים בכמה זה לא בריא להיות להרזות.
ד''א, גם לרזות זה לא בריא לאכול ג'אנק פוד...

(שלא יישמע שתקפתי ח''ו, אני רק מסבירה את הצד השני)



אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד לשמוח במה שה' נתן לנו, בגוף שלנו, ששונה מאחת לאחת!!
זה מדהים איך יש מליארדי בני אדם בעולם ואף אחד לא נראה בדיוק אותו הדבר.
זה קסם.
💗האור שבלב
💗💗
איכ, גועל נפש :/ציפיה.
מבינה אותך ממשטל..

עזבו אותי בשקט. אם הייתי שמנה הייתם אומרים לי לעשות דיאטה? כנראה שלא,

אז באמת למה על זה נעים לכם לומר לי איך להתנהל?

 

אגב, הייתי אצל הרופא, אחרי שאמרתי כמה אני שוקלת הוא אומר לי - בטח כולם אומרים לך שאת צריכה לאכול, ולהשמין ושזה לא טוב וכו',

אז תדעי שהכל בסדר ואל תקשיבי להם צוחק

איזה כיף לשמוע את זהאם_שמחה_הללויה
ועוד מרופאה 🙂
וואי. לא לקחתי את זה אף פעם למקום הזה.חלונות
לא חשבתי שזה פוגע או מטריד.
אם אומרים לי: "את צריכה לאכול הרבה ולהשמין". אני צוחקת ואומרת: לא מאמי, אצלי אין קשר בין האוכל למשקל.
הרבה פעמים אני מזהה מקום של קנאה אצל המעירה, אז לא עונה כלום כדי לא להכאיב. פשוט מחייכת וזהו.

אבל בגדול - כל הערה מתפרשת אצלי אוטומטית כמחמאה😅
מזדהה!!לפניו ברננה!
אצלי לפחות זה לא קרובים, ב"ה, אבל כן חברות ובעבודה, אפילו אם הן עוד לא חברות שלי...

ועוד כשאני בהנקה, אני אוכלת ואוכלת ונשארת רעבה.
ואז אנשים מרשים לעצמם לומר לי שאני נעלמת, ושאם אני מניקה כדאי לי לאכול כדי שיהיה לתינוק מספיק חלב....
או כשאני עוד אחרי הלידה, יודעת שהבטן לא חזרה למקומה וצורתה הטבעית, אסור לי להתלונן על השינוי הזה בגוף שלי, או לומר שאני צריכה לעשות ספורט, כי אני רזה?!
כי אנשים רואים ברזון את מודל היופיאין לי הסבר
ולכן הם *בטוחים* שהם נתנו לך מחמאה.
האנשים שיגידו לך להשמין לרוב לא יהיו רזים ולכן אין להם את המודעות לקושי של הרזון.
אז לא כולן רוצות להיות רזות, ככה ה' ברא אותן, מה הן יעשו?

לאנשים אין נטייה להבין את הצד של השונה
רק חשוב לי להוסיף, בעיקר לעצמיאין לי הסבר
שהרבה פעמים זה מגיע מתוך דאגה ורצון לעזור או ''להאיר את עינייך''. בטוחה שלבני אדם אין כוונות רעות סתם כך...
טוב, אז כרזה כרונית אני מרשה לעצמי להפר את אוירת המיסכנות,חלונות
הבכי והמספד.
בנות! אף אחת לא מסכנה כי היא רזה. תפסיקו לספר לעצמכן סיפורים. באמת קשה לך להיות רזה? את סובלת יומיום? קמה בבוקר וחושבת: הו, אלוהים! פליז תהפוך אותי לשמנה! אני רוצה כמה וכמה צמיגים בבטן.
בחייאת בנות, בחיים לא הבנתי את הקטע הזה.
קיבלתם מתנה מה' ? - תחבקו אותה בשתי ידיים! תודו עליה! אין צורך להתנצל שאתן רזות.
אני לא מאמינה שיש מישהי רזה שרוצה להיות שמנה. לא קיים.
זה מין מנגנון מובנה אנושי כזה - הצורך להתמסכן.
תמיד כשאומרים לי : וואי איזה רזה את. אני אומרת תודה, ב"ה מתנה משמיים. ולא, אין צורך להתנצל ולהגיד: "אל תחשבי שזה כזה כיף. באמת אנחנו מאוד מסכנות". "איזה...יש לי בטן שנשארה מהלידה". או בכלל להפגע - שזה חדש לי ממש😅

קיבלתן מתנה - אתן אוכלות מה שבא לכן, יולדות, סופרות עד 10 וחוזרות ל90-60-90. תמיד נראות כמה שנים פחות בגלל הגזרה. תודו לה'. תעופו על עצמכן וזהו.
לא נראה לי מעודד או משמח נשים שמנות לשמוע עד כמה קשה לכן - זה לא אמין. זה מתייפיף ולא מעודד בכלל .

עד כאן נאומי. אישה רזה ויפה.

(כמובן שלא מדברת על רזון של חולי כמו שתארה הפותחת)
לא נראה לי שזו הכוונה שלהןאני10
אם אני מבינה נכון הבעיה היא לא במבנה הגוף אלא באנשים מסביב שמרשים לעצמם להעיר הערות חטטניות ולא במקום
זה בין השאר👆אין לי הסבר
שונאת בכללי שמחטטים לי בחיים, והכי מעצבן שזה מגיע ממקום של ''קנאה'', לא בחרתי בזה ואני לא רוצה אתזה.
כן, אני מתפללת להיות יותר מלאהאין לי הסבר
לא לשקול הרבה בצורה חולנית, אבל לעלות 15 קילו יעשה לי טוב. כן. טוב אמיתי.
אני סובלת מזה.
לא אוהבת את המראה את השדוף שלי,
לא אוהבת שהעצמות יוצאות לי מהעור.
באלי להיראות נשית ועגולה.

עליי זה מעיק שחברות ''מקנאות'' בי, כי כן, אין במה לקנא! הייתי שמחה להחליף איתן (מדובר בבנות ממש לא שמנות, אלא מלאות ויפות).

לא מרגישה שאני מתייפייפת כח אני סובלת מזה.
לא כיף לי עם זה בכלל


כמו שכבר כתבתי, מבינה את הצד השני, כולם רואים דוגמניות רזות, עם הרבה פוטושופ אבל אף אחד לא רואה מה קורה מתחת.
בעיניי זו לא ברכה אלא קללה.
שונאת שהגוף שלי(והמשקל) הוא כמו של ילדה בכיתה ז'-ח'.
לא כיף😐


אז סורי אם זו הייתה נשמעת התייפיפות, זה ממש מהלב...
מאמינה לך.חלונות
גם אני הייתי שמחה ליותר משקל למשל באיזור החזה והירכיים...
אבל זה לא קשור לרזה או שמנה - זה קשור לקבלה ואהבה עצמית. לכל אחת, גם לבר רפאלי, יש דברים שהיא לא אוהבת בגוף שלה והיתה רוצה לשפר.
ועדיין, אני חושבת שבבחירה בין רזה לשמנה - רזה לוקחת!

ובואי אלי, אלמד אותך להתלבש מליון דולר. להשתמש ברזון כמעלה ולא כחוסר😅
אל תדאגי, מתלבשת יפה(זתומרת משתדלת😅)אין לי הסבר
אבל זה לא כיף שהחצאיות מחליקות ממני או שהחולצה גדולה מתחת לבית שחי.
לא כיף.
אני חושבת שאני יפה(ולקח לי המון זמן להשלים עם זה), אבל הרזון שלי רק מוריד ממני. כן, אשמח להוסיף 15 קילו. גם אז אני אשאר רזה.
שוב. שימי לב - את עדיין רוצה להשאר רזה.חלונות
ומאמי. אין כמו מותן צרה לחצאיות עם גזרה גבוהה.
שימי גומי חזק וזה מהממם!

מאמינה לך שאת מתלבשת יפה. מתאים לי עליך 🤣
שרשור די מבאס לכל הלא רזות )מזלטוב
חח לא, זו פשוט המציאותאין לי הסבר
ישלי חברות מעלפות והן מלאות. זה הרבה יותר יפה בעיניי...
כמובן שאני לא מדברת על משקל גבוה בצורה לא בריאה, אבל בטווח הגבוה של המשקל הבריא זה יותר יפה ויותר חינני...

אל תדאגי, אני לובשת רק גזרה גבוהה.
עדיין, מחליק🤦
הדבר היחיד שלא מחליק זו חצאית אחת שמיועדת למתבגרות ושמלות, שגדולות עליי כמובן בחלק העליון...
איזה כיף שאת מרגישה טוב עם הגוף שלך!מ.א.
יש גם נשים שונות ממך, והרגשות שלהן אמיתיים מאוד, גם אם את לא חווה אותם.
אני שואלת באמת:חלונות
יש אישה רזה שמוכנה להתחלף עם אישה שמנה?


וכן. הכי כיף בעולם לאהוב את עצמך! איכות חיים אחרת.
יש אישה עם תת פעילות של בלוטת התריס שמוכנה להתחלףמ.א.
עם אישה שיש לה יתר פעילות של בלוטת התריס?
למה שהיא תרצה? היא רוצה להיות בריאה.

השאלה שלך לא רלוונטית בעיניי. גם עודף משקל וגם תת משקל הם לא בריאים (אסתטיקה היא עניין של טעם, ואני לא מרגישה בנוח לנתח מראה של נשים אחרות). לנשים בכל משקל וצורת גוף לא נעים שמחטטים בעניינים האישיים שלהן.
אישה רזה לא צריכה לרצות להיות שמנה כדי "לקבל אישור" על הקושי שלה.
בהנחה שהיא רוצה להיות במשקל תקין, להיות בריאה, להיראות טוב בעיניי עצמה, ולא לקבל הערות לא נעימות מהסביבה - היא לא מקבלת את זה בתור רזה, והיא לא תקבל את זה בתור שמנה. למה שהיא תרצה להחליף?
תגובה מאוד יפהאם_שמחה_הללויה
תודה לך על זה
❤️מ.א.
נשמע לי, ותקני אותי אם אני טועה, שעומדת לך מול העיניים אישהמ.א.
שאומרים לה: יואו, איזה כיף לך שאת רזה.
ותכלס באמת כיף לה, אבל לא נעים לה שמקנאים בה, אז היא אומרת: לא, לא באמת, זה לא כזה כיף כמו שזה נראה.
ואם על זה את מדברת, אז באמת יש כאן חוסר כנות.

אני קוראת כאן משהו אחר לגמרי (וזה מה שאני מכירה מהמציאות סביבי). אין כאן שיח מול אחרות. זה לא דיון מה יותר קשה או למי פחות כיף.
זה פשוט שיתוף בקושי. ולפעמים קשה לנו עם החבילה שלנו, אפילו אם לא היינו רוצים להחליף אותה.
הרי כמעט את כל התלונות בפורום אפשר לסגור ככה:
קשה לך עם הילדים? יאללה יאללה. לא באמת היית רוצה להתחלף עם מישהי שאין לה ילדים, נכון?
קשה לך בעבודה? נו באמת. היית מתחלפת עם מובטלת?
בעלך מעצבן אותך? היית מתחלפת עם רווקה?
להמשיך?

מותר למישהי לחוות את הקשיים של הרזון, גם אם הקשיים של עודף משקל גרועים יותר בעיניה.
וואי. בדיוק.אין לי הסבר
התחושה היא שלי, בתור רזה, אסור להתלונן על זה.
קודם כל,האושר שבחלום
אף אחת לא התמסכנה כאן.
ברור שאני אומרת תודה לאלוקים...
אבל כשאני ובעלי ניסינו להכנס להריון, רוב האשמה נפלה עליי.
שמעתי מליון תגובות!! שאם אני אמשיך עם הרזון זה לא יקרה.
או אפילו חברות קרובות, שפרקתי בפניהן את הקושי שלנו, שאנחנו מנסים.
ואמרו זה בגלל שאת רזה את לא מצליחה.
(הבעיה התגלתה בכלל אצל בעלי)

אני לא מתמסכנת. אבל ששואלים אותך באמצע הרחוב אם את בכלל מקבלת מחזור.

לא התמסכנתי לרגע... דיברתי רק על התגובות של אנשים.
אפילו כמה שאמרו לי שאם לא השמנתי אחרי חתונה, כנראה שאני סובלת ולא מאושרת.

פ

אני אומרת תודה לאלוקים על הגוף שלי.
וברור שאני שלמה עם עצמי לגמרי, גם עכשיו בהריון שהשמנתי 14 קילו.
לא מובן מאליו לשאת בתוכי חיים.
בעיני כל אישה היא יפה, וישלי חברות מלאות דוגמניות ברמה הזאתת.
ככה הקבה ברא וזה הכי טוב..
את יודעת1234אנונימי
יש רזון ויש רזון.

לא דומה מי שרזה ושוקלת 50 מינוס, למי ששוקלת 60.
גם לא כל מי שרזה, נמצאת הפרופורציות של 90-60-90
שזה אגב, גם מודל שמכתיבים מבחוץ שככה נראה גוף יפה.

בקיצור, היחס שלנו לגוף זה דבר מורכב, שמושפע מהרבה דברים. הרבה מהיחס שלנו נובע מסיבות תרבותיות וחברתיות, גם אם לא במודע.
אז ממש מבינה כל אחת שמרגישה פחות בנוח עם הגוף שלה. לא משנה איך זה מוגדר.


כמובן שהלוואי שכולן ירגישו בנוח עם הגוף שלהן ויאהבו אותו, אבל בעולם שלנו זה קשה להגיע למצב הזה. כי תמיד יש מה להגיד. ואלא אם כן את 90-60-90, גובה מסויים, שיער מסוים וחוזרת לעצמך דקה אחרי הלידה, זה לא נחשב בהתאם למודל היופי.
מסכימה מאוד ורוצה להוסיףלפניו ברננה!
שההערות האלו בעצמן גורמות לנשים להרגיש לא טוב עם הגוף שלהן.
למה מישהי צריכה להתנצל על זה שאלו הגנים שלה?
למה זה צריך להיות עניין של אנשים אחרים?
אם כל אחד היה שומר את דעותיו לעצמו, גם מלאות וגם רזות היו מרגישות הרבה יותר בטוחות וטוב עם עצמן
עונה לך כרזה כרוניתהיופי שבשקט
הפעם הראשונה בעשר השנים האחרונות שיכלתי להפסיק להתעסק במה וכמה אני אוכלת הייתה אחרי הלידה. כשהמשקל התייצב גיליתי לשמחתי שנוספו לי 10 קילו! סוף סוף יצאתי מהגדרת תת משקל מסוכן. (אני עדיין רזה, אפילו שאני בחודש חמישי כרגע)
אין לי הפרעת אכילה, אני פשוט מהרזות האלה שאוכלות ולא משמינות. אבל אם חלילה דילגתי על ארוחה, ירדו 200-300 גרם. אז נאלצתי לעקוב כל הזמן שאני מקפידה לאכול, ולאכול מסודר.
בהחלט סבלתי באופן יום יומי מהרזון שלי. היו פעמים לא מעטות שיחלתי להיות שמנה, כי אז לפחות הסביבה היתה נחמדה בקשר לדיאטה (בניגוד לדיאטת מילקשייק ושמנת שעשיתי בילווי דיאטנית, שפשוט נשמעה לכולם תענוג).
וכן, דיאטה זה קשה. בין אם צריך להמנע מאכילת עוד פרוסה ובין אם צריך להכריח את עצמך לעצור ולאכול כשאין לך זמן ואין שום דבר טעים.
אז רזון זה לא תמיד מתנה. בהחלט יש יתרונות, אבל יש גם חסרונות רבים ובד"כ אין לגיטימציה להתלונן עליהם.
הבהרה, דיוק והתנצלות:חלונות
חברות. הבה נעשה סדר:

הבהרה: כל מה שכתבתי, והדגשתי זאת בהודעה הפותחת, לא מתייחס לנשים שמתמודדות עם בעיות רפואיות (BMI נמוך, חסרים תזונתיים וכו'). אני יודעת מה זה להתמודד עם רזון לא בריא. יש לי אחות כזו - ולכן ממש ממש לא התכוונתי אליכן יקרות.

דיוק: יש לנו טבע כזה כאנשים לפחד שיחשבו עלינו דברים טובים. למה אני מתכוונת?
- "וואי. איזה ילדים חמודים יש לך" . "כן... אבל קשה איתם מאוד"
- "איזה יופי, שמעתי שאת עובדת ב...." כן...אבל לא פשוט שם בכלל..והמשכורת.."
-" וואי. איזה רזה את!". "איפה..נשארה לי בטן מהלידה"

הבנתן?
כאילו אסור להיות לנו טוב. צריך "להתנצל" על זה.

וכולנו, גם אני, צריכות תמיד לעשות עבודה על דימוי עצמי חיובי. זה בכלל לא משנה רזה/שמנה/גבוהה/נמוכה. תמיד צריך ללמוד לקבל ולאהוב את עצמינו כמו שאנחנו. לכן זה בכלל לא רלוונטי דווקא לרזות או שמנות.

התנצלות: יש לי משהו מחוספס קצת שלא לוקח ללב דברים שאנשים אומרים. ולא מפרש את זה כהערה. אז סליחה שלא הבנתי שהערות לפעמים פוגעות.ובאמת יש נשים שנפגעות מזה. אתן צודקות ותמיד צריך להיות רגישים (אומרת את זה לעצמי, כן?) כי אי אפשר לדעת מה פוגע במי.

❤️❤️❤️לפניו ברננה!אחרונה
תודה על ההבהרה.
באופן כללי אני לא אדם מסכן וסובל יומיוםלפניו ברננה!
אני לא מתפללת להיות שמנה.
אבל לפעמים אני קצת מזועזעת מהמשקל שלי.. שהוא מתחת לממוצע. וכן, כמו שלא בריא להיות יותר מדי בעודף משקל, ככה גם תת משקל זה לא בריא, אומנם אני לא שם, אבל אני גם צריכה להיות במודעות לא להגיע לשם.
וגם מפריע לי שיש אנשים שמרשים לעצמם להיכנס לי למרחב האישי ולהעיר הערות.
גם אם הם חושבים שזו מחמאה.
לפעמים זה אפילו גובל בהטרדה...
באמת שלפעמים זה מרגיש מצידם שעדיף שאלבש בגדים שלא מחמיאים לי.
כן, אם הייתי לובשת חולצות בגזרות מסויימות, הם היו רואים את הסימנים שנשארו מההריון ואולי לא אומרים כלום...
ממש לא צרות של עשירים...באת אליי פתאום
תפני לדיאטנית. לי המליצו לא לדלג על ארוחות.
כדאי גם לרופאת משפחה.

בהצלחה!!
כתבו לך המון דברים חכמיםאתמש
אני רק רוצה להוסיף, לבדוק את בלוטת התריס
זה לא צרות של עשיריםמיואשת******
זה צרות ממש.
עכשיו את רואה רק על הגוף, עוד מעט תראי את זה בעור, יהיו פצעים קמטים, עור עייף. יבש, זקן. שיער, נשירה ,חוסר ברק. עייפות בפעולות פיזיות פשוטות כמו טיפוס מדרגות.
לא אני לא מגזימה. זה קורה, וכשזה קורה זה אומר שהגוף בכזה מצב חסר מטורף שלוקח הרבה הרבה זמן לתקן את זה וחלק לא ניתן לתקן בכלל אלא רק לעצור נזק (כמו נזק לעור)

ואני כותבת לך את זה כקול קורא, כי ההודעה שלך נשמעת לי בין השורות של, אוי יש לי בעיה אבל בעצם אני נהנית מזה, נהנית מהצומי, ובא לי שכולן תגדנה לי תשתקי יש לך צריך של עשירים וכיף לך. סליחה אם אני ישירה וסליחה אם לא קראתי אותך נכון, אבל בכל מקרה חשוב לי שתדעי שזה מדרון עם כיוון אחד. בבקשה תעצרי. ❤️
תודהאנונימית בהו"ל
את טועה לגבי סוף הכתיבה שלך, הצומי הוא לא המטרה כאן.
אבל .. כן התחילו לי קמטים קטנים בפנים!!
חשבתי שזה בגלל הלידה והטראומה שהגוף עבר וכן קצת קשור לעליה והירידה במשקל אבל אמלה!
בהתחלה זה היה חמוד.. קמטים של שמחה בצדי החיוך אבל זה יכול להחמיר?? לא רוצה!
אני עם נשירה פסיכית אבל כולן ככה אחרי לידה לא? (כחצי שנה אחרי)
אני גרה בבניין קומות ועדיין מצליחה לעלות את המדרגות בטוב חח לפחות זה
אז סליחה שטעיתימיואשת******
תראי, תת תזונה (שיכול להופיע גם אצל אנשים שמנים אם הם אוכלים רק גאנק) מתבטא בהתחלה בדברים קלים ואז זה הולך ומחמיר ככל שהחסרים בגוף יותר לאורך זמן.
נשירה יש אחרי לידה אבל זה אמור להתאזן עכשיו, ואחרי לידה רואים את הנשירה בשערות שנשארות במקלחת , אבל לא על הראש, כי צברנו מלא שיער בתקופת ההריון ולכן גם אחרי הנשירה הוא לא אמור להיראות דליל מהרגיל. אם הוא מרגיש לך דליל מהרגיל זה לא בגלל הלידה אלא בגלל חוסרים תזונתיים.
כנ״ל קמטים , הגיל באופן טבעי מביא קמטים אבל ההתפתחות שלהם מאד איטית והשינויים קטנים ונצברים לאורך זמן. אם את רואה שינוי בולטים תוך שלושה חודשים, זה בגלל חסר תזונתי ולא בגלל סיבות ״טבעיות״
להשלמת החוסרים לוקח זמן. אן תתחילי עכשיו לאכול בריא יקח כמה חודשים לאזן את הגוף חזרה. וככל שתצברי יותר חוסרים יקח יותר זמן. רצוי לכל הפחות לקחת תוספי תזונה כרגע אבל בתור מקור יחיד ללא תזונה בריאה זה לא יספיק לאורך זמן.
בקיצור יקרה, אל תזלזלי. ואל תחשבי שזה לא נורא. אוכל נכון הוא דלק חשוב לגוף, תדאגי לעצמך 💕💕💕
אוף בן חצי שנה נפל לי מהמיטהפה לקצת

אין לי מושג מה קרה

הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.

כנראה נרדמתי
 

מה עכשיו?

אוישכורסא ירוקה
תסתכלי שהאישונים שלו בסדר ולא מורחבים ושהוא מגיב בסדר, ובבוקר הייתי מתקשרת לרופא
הרופאה בטוח תשלח למיון, לא?פה לקצת
ולא יודעת איך יודעים אם האישוניםמורחבים
האישונים נראים לך בסדר, רגילים?כורסא ירוקה

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.


לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

הוא נראה לי כרגילפה לקצת

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?


אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

אמור להישאר ער חצי שעה מהנפילנכורסא ירוקה

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..


מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

שעה זה נחשב מזמן?פה לקצת

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

והוא נשאר ער כמעט שעה מהנפילהפה לקצת
ו5 דקות אחרי הנפילה הוא אכל, מותר להאכיל אחרי נפילה?
נראה לי שכןכורסא ירוקה
אם הוא אכל ולא הקיא אני חושבת שזה אומר שאין זעזוע מוח. זה טוב, ת ררי עם הרופאה בבוקר.

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

תודה לך שאת מגיבה!פה לקצת
צריך להשאיר אותו ער חצי שעה לזכרוננבוקר אור
נרגע מהר? איך הוא עכשיו?
נרגע מהר אבל אין לי מושג מה קרה ואיך נפלפה לקצת

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

פה לקצת- בגיל כזה מתייעצים עם רופאמולהבולה
המרפס פתוח וזה לא ילד גדול שמגיב יודע לומר מה מרגיש
לא יודעת אם קשור למרפספה לקצת

כנראה לא שם קיבל מכה


אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

אני לא רוצה לכתוב דברים מפחידיםמולהבולה

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

פעם כתבו באחד הפורומים שלא להאיר לעין עם פנסיעל מהדרום

לק"י


רגיל. לרופא יש פנס אחר.


@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.


בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.


וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

כשאני פעם התייעצתי עם רופאה לגבי תינוק שנפל ליבארץ אהבתי

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

גם אצלי פעמיים לא שלחו למיון, על נפילה מהמיטה.טארקו
תודה לכולכן על התגובות, ההבנה וההרגעה!פה לקצת

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.


ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

ברוך ה'! איזה כיף שעדכנת כורסא ירוקה
לגבי המיטות - תנסי להפוך את הסדר - שהלול יהיה בין הקיר למיטה שלך, ככה הוא לא יוכל לזוז. 
ואז מה?פה לקצת

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

אפשר להשען על הלול אבל גם על הקיר שמאחורי המיטהכורסא ירוקה
אם את מניקה בישיבה. אם בשכיבה אז באמת על הלול
אולי יש מעצור לגלגלים של הלול? (הוא עם גלגלים?)יעל מהדרום

לק"י


את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

אצלי הנקה בשכיבה הצילה אותיחרות

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

חיבוק על החוויה המפחידהאיזמרגד1
אני מניקה בשכיבה והתינוק ביני לבין הקיר, ואז זה מרגיש לי בטיחותי 
לגבי ההנקה בשכיבהפה לקצת

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

אולי איכשהו לקבע את הלול למיטה?טארקואחרונה
עם קליבות או משו כזה..
מה חייבים לפסח?רוני 1234

פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:

מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)

תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)

נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)


אוףףףף איזה חג מעצבן!

מגבותהשם שלי

אני משתמשת ברגילות מכובסות.


תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.


נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

במגבות- לבדוק שאין עליהן לכלוכים לכבס ולהשתמש ובנפש חיה.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)


נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

נטלה הייתי קונה פשוטה מפלסטיק. או מגעילה את הקיימתטארקו

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.


מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תשובות הרב יצחק בן יוסף שליט"אנפש חיה.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,


מגבות-לכבס,


נטלה - לנקות


בהצלחה! 

נטלה אני מנקה רגיל עם סקוטש וסבוןהמקורית

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

תחתיות לסיריםתוהה לעצמי
יש בסטוקים הרבה פעמים עיגולי עץ או שעם שעושים את העבודה מצוין 
תחתיות לסיריםעבריה*
אפשר גם לגזור מהקופסה של המצות
רעיון טוב! תודה לך ולכולןרוני 1234אחרונה
רק לגבי הנטלה והתחתיותניגון של הלב

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

מה אוכלים בערב פסח?רוני 1234

ברור שנאכל ארוחת צהריים בשרית ומזינה ברביעי בצהריים

אבל מה אוכלים ברביעי בבוקר?

ומה אוכלים בין הארוחת צהריים ל "שולחן עורך" בשעת לילה מאוחרת?

ביצים קשות/ תפוחי אדמה/ מצה עשירה / פירות/נפש חיה.

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

יש שנוהגים לא לאכול מצה/קמח מצה בערב פסח...אמהלה

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

התכוונתי לחמניות מקמח תפוחי אדמה (יש קנויות)נפש חיה.
מצה עשירה נחשבת כמעין חמץ לאשכנזים וגםקנמון

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

 

באמת? לא ידעתינפש חיה.
לפי הרב מרדכי אליהו הן חמץ גם לספרדים-קנמון

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..


יודעת שיש הרבה שלא יודעים

מה שאנחנו עושים - קונים אותן לפני פסחווטר מלון

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..


וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

רק אני לא אהבתי אותו אף פעם?😅המקורית
עוגיות בוטנים מבחינתי זה ה- דבר
בכל מקרהמדברה כעדן.
מספיק שיש ציבור שעבורם זה לא חמץ וזה בטח לא חמץ שעבר עליו הפסח לשיטתם... 
בב7קר אצלנו פיתות עם ממרחיםבוקר אור
ואם נשאר עוד חמץ..
אולי נכין פנקייקים מקמח תפו"איעל מהדרום
לק"י

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.


ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

בבוקר אנחנו בדרך כלל אוכלים פיתות עם ממרחים בחוץשיפור

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

למה מסתבכת עם הצהריים?יעל מהדרום
כי אני עסוקה באריזות ועוד לא סידרתי את המטבח כשלפשיפור
הבנתייעל מהדרום

לק"י


אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

בוקר עוד אפשר חמץהשקט הזה

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

אפשר דברים מקטניותאמאשוני

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.


אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

ככל הידוע לי אשכנזיםלפניו ברננה!
לא אוכלים קטניות מסוף זמן אכילת חמץ
יש כאלה שכן. אבל לא כולםיעל מהדרום
לא מתיימרת להבין בכל המנהגיםאמאשוני

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

וגם לא בטוח שהפותחת אשכנזיה🤭יעל מהדרום
כיף לכם 😉לפניו ברננה!

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

בבוקר ארוחת חמציתמדברה כעדן.
פיתה עם ביצה קשה, קוטג', ירקות, שימורי זיתים וכד'

צהריים מרק עוף עם ירקות


לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

רעיונותראשונית

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

אני רק שואלתמולהבולה

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

כןהמקורית

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

מבחינתי אין בעיה בפיצה 😅מולהבולה
פלאפל וציפס 
גם פה אוכלים פיצה המקורית
אני גם בשגרה מכינה בעיקר דברים פשוטיםשיפוראחרונה
אז ממשיכה די כרגיל... חוץ מהתכנון של סיום החמץ. להיות רעבה זאת לא אופציה מבחינתי. כשאני רעבה אני עצבנית ועייפה.
אצלנומתיכון ועד מעון

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים

מילואים / מלחמה / פסח / חור שחור / פרימולטנוראנונימית בהו"ל

הכותרת מסכמת בערך את כל ההודעה. עכשיו רק נשאר לי לפרט ולפרוק.


מכירות את השכנה / אחות / חברה או סתם אחת. שבעלה עשה ועושה מלאאאאאאאאא מילואים (גם לפני המלחמה) ועל אף הקושי הרב היא מסתדרת בד"כ? גם עם הבית, גם עם הילדים, גם עם העובדה?


אז היי, זו אני✌🏼 למרות הקושי הנפשי והפיזי, כל סבב מחדש אני מסתדרת, לפעמים מצויין ממש, לפעמים קצת פחות. אבל בהחלט מצליחה להחזיק את הראש מעל המים.


עד עכשיו. עכשיו אני טובעת.

טובעת עמוק מאוד בתוך חור שחור.

לא רואה את האור.


ולכולן קשה. ולכולם קשה. והמציאות מורכבת כ"כ. וכלפי חוץ אני מנסה לחזק ולעודד, את השכנות, את הנשים של החיילים של בעלי.


אבל בפנים אני טובעת. ומטביעה את הילדים איתי.

(השבוע הגדולה שלי צעקה עלי שאני לא רואה את הקושי שלהם. ולא רק לי קשה, גם להם קשה, גם הם מתגעגעים לאבא)


וב"ה אני מוקפת במשפחה מאוד תומכת, משני הצדדים. אבל זה לא מספיק. ובערב פסח גם קשה לתמוך ולהיתמך.


ואין לי אוויר. בא לי להיכנס למיטה ולקום עוד שבועיים/שלוש.


ושונאת גשם.


וכדי להוסיף עוד לזוועה, מפחדת פחד מוות לקבל מחזור שניה לפני שהוא יוצא. וכאן הפריקה הופכת להתייעצות.


הייתי אמורה לקבל מחזור מתישהו לקראת סוף שבוע שעבר. לא בדקתי תאריך עונה, כי היה לנו אירוע ביום חמישי והתחלתי שבוע לפני לקחת פרימולטנור כדי שבאירוע נהיה מוצרים. בסוף הוא לא הצליח לצאת לאירוע😖😖


אבל הוא אמור לצאת לליל הסדר ובעז"ה אולי יצליח להישאר עוד כמה ימים אחרי! אז המשכתי אתה פרימולטנור. ואתמול התחילו לי קצת כתמים חומים כאלה, אני עם התקן לא הורמונלי והרבה פעמים יש כתמים כאלה לפני שמגיע המחזור😬


השאלה אם יש סיכוי שהפרימולטנור כבר לא משפיע?? (לוקחת בערך שבועיים) או שמאוד הגיוני שיש כתמים בעת שימוש בפרימולטנור? יש למישהי ניסיון עם זה?

(יכול להיות גם שזה כתמים כתוצאה מהשינויים של השעות? והיה עוד כמה פעמים שלקחתי באיחור של שעה פלוס מינוס)


קיצר, כל עידוד, תמיכה והרגעה יתקבלו בברכה.


אין מצב שאני מחזיקה מעמד בלי לקבל חיבוק כשהוא סופסוף יהיה בבית.

דבר ראשון חיבוק גדול🩷🩷לפניו ברננה!

והערכה עצומה!

פרימולוט נור בהחלט יכול לגרום לכתמים כשהרירית בעצם אומרת "הי אני פה כבר יותר מדי זמן.. הגיע הזמן להתפרק". בהתייעצות עם רב אפשר לנסות להמשיך עוד כמה ימים כך שתהיו מותרים לליל הסדר.


 

ומהניסיון האישי שלי (השתמשתי בו פעם אחת ויחידה גם במסגרת המילואים) הפרימולט הוא זה שמקשה עלייך רגשית וכתוצאה מכך גם פיזית 🩷🩷🩷

לכאורה מבחינה רפואית הנגזרת הסינטטית של הפרוגרסטרון (שזה מה שיש בפרימולוט) לא אמורה לגרום לתופעות לוואי אבל לי הוא היה זוועתי והבנתי מעוד כמה שככה.

וזה קשה כי את לא יכולה לברוח מהעולם ולחזור עוד שבוע כי יש דד ליין של פסח, ואפילו לדאוג לרווחה האישית שלך אין לך הרבה זמן..

אבל עכשיו כשאת יודעת שזה זה אולי תוכלי קצת יותר להתנהל בהתאם ואולי אפילו להיות סבלנית יותר עם עצמך ועם הילדים כי יש פה גורם חיצוני שגורם לך להיות עצבנית.

 

וגם אצלי הוא האריך את המחזור רק בשבוע לפני שהתחילו כתמים..

אגבלפניו ברננה!
ברגע שהפסקתי מהר מאוד חזרתי לעצמי..
אני רק חיבוקשמעונה
גיבורת החיל!! תודה תודה תודה שאת מחזיקה בשבילנו ונותת כוחות לבעלך למגר את הרוע. להיות ממש מעוזרי הקבה שמצילנו מידם
קודם כל וואוו! גיבורה ותודה לך!Sheela

פרימולוט לא מחזיק נצח והגיוני שאחרי שבועיים מתחילים כתמים.

כותבת לך נטו מניסיון אישי בכלל לא עצה רפואית- אני הייתי ממשיכה כמה שאפשר כל עוד זה לא אוסר.

קרה לי שהיו כתמים והמשכתי פירמולוט וזה החזיק גם עוד שבועיים עם כתמים שבאים והולכים.

לקחת בחשבון שזה יכול להתפתח לכל הכיוונים ולהתפלל חזק שזה יחזיק לך..

בתור השתדלות שווה להקפיד על השעות אם כי אצלי לא ראיתי שזה משפיע אז אל תאכלי את עצמך על איחורים..  קורה.


אגב שימי לב שהוא גם עושה מצב רוח אז זה יכול להגביר את האפקט של התקופה

חיבוק, שימי לב שיכול להיות קשר בין המצב הנפשי לפרימשתדלתלהיותאני

אני לא יודעת ממתי את מרגישה שאת קורסת

אבל לי הפרימולוטנור היה זוועה מבחינה נפשית, גרם לי להתחרפן

זה לא אומר עכשיו להפסיק, במצב הנוכחי הגיוני שנכון למשוך עוד כמה ימים עד ליל הסדר

אבל המודעות לזה יכולה לעזור..

בהצלחה! וחיבוק

אהובהקמה ש.

בס"ד
 

חיבוק ענק!

ותודה על כל-כל-כל-כל מה שאתם עושים למען כולנו!!!

את אלופת עולם שתמיד הסתדרת עד עכשיו.

גם כשזה היה להסתדר מצוין

וגם כשזה היה להסתדר קצת פחות.

למרות *כל* הקשיים הטכניים והנפשיים!!!
 

והכי הגיוני שמתישהו אי אפשר להמשיך להחזיק את כל ככה.

המאמצים האדירים של עכשיו

- בתקופה של האינטנסיביות של פורים ופסח

של מלחמה, התראות, אזעקות, טילים וחדשות -

מצטרפים למאמצים האדירים של השנתיים וחצי האחרונות!

שמצטרפים למאמצים האידירים של כח המילואים הארוכים והרבים מלפני המלחמה.

 

את מחזיקה כל-כך הרבה כבר כך-כל הרבה שנים!!!

ובשנתיים וחצי האחרונות נשמע שעם כל הסבבים וכל הטלטלות שעברנו כעם, בקושי הייתה לך הזדמנות להסדיר נשימה, אם בכלל.
 

כמו שאת כותבת בעצמך: אין לך אוויר.

 

זה קשה בטירוף.  

 

האם יוצא לך לספר לסביבה שלך שהפעם את טובעת?

לא צריך לכולם כמובן. אבל כן לענות את האמת אם שואלים אותך. או פשוט לכתוב משהו בקבוצה של הנשים של החיילים של בעלך? או לשלוח הודעה לחברה?

 

אפשר אפילו להמשיך לחזק אחרות, אם זה עושה לך טוב, אם את אדם כזה, ובו בזמן לפרוק לאחרות גם ממה שעל ליבך.
 

הלוואי ויש לך את אפשרות הזאת להביע לעולם סביבך שאת בזמן של קושי כרגע. ועוד יותר הלוואי שה' ישלח לך את השליחים שאת צריכה כדי שתצליחי להגיע בבטחה לתחנה הבאה, כמה שיותר עטופה ומחובקת, כמו שאת זקוקה כרגע ❤️
 

לגבי הילדים, זה אחד המחירים הכי קשים של המילואים.

הבת שלי אמרה לי לפני יומיים תוך חיבוק של לילה טוב "אמא אני מתה עלייך. אני ככ אוהבת אותך. גם כשאת פוגעת בי". חץ בלב. באמת אני (לא רק, אבל גם) קצרה וצועקת ולא פנויה וזה פוגע, אין מה להגיד. ועדיין לשמוע את הקטנה המדויקת הזאת, זה פולח את הלב.
 

 

אנונימית לביאה, גיבורה ומדהימה שאת,

אני נושאת תפילה עכשיו

ממש עוצרת ואומרת לזכותך פרק תהילים

שהקב"ה הטוב ישלח לך את העזרה, החיבוק והתמיכה שאת צריכה כרגע,

שהוא ישמור על האיש היקר שלך,

על הילדים שלכם,

עלייך

בתוך כל עם ישראל,

שתצליחי לעבור את התקופה הקשה הזאת

ושהשמחה, הסיפוק הכוחות ותחושת המשמעות יחזרו לליבך.

שתזכו למנוחה, והמון,

לנחת, והמון,

לקשר קרוב בין כל בני הבית,

לאהבה חזקה לעין שיעור ממה שהיה עד עכשיו

ושיהיה לכם רק טוב ומתוק בחיים.

 

ושתזכו לפסח מדהים,

לכמה שיותר ימי חופשה מהצבא,

לסדר מרומם,

ול-100% זמן של טהרה.
 

מלא מלא מלא כוחות אהובה.

 

 

נב: אני לא יודעת לגבי הפרימולוט...

רק חיבוק ומזדהה מאד112233445566

עד עכשיו היה קשה אבל אפשרי

עכשיו קשה ברמה לא רגילה בכלללללל קשה מדייי

חיבוק ענק

אנחנו חלק משו הסטורי

אנחנו מלכות העולם!!!!!!

רק לומר שאני קוראתשלומית.

ובוכה ביחד איתך. אני עוברת את התקופה הזו עם מילואים פחות קשוחים משלך ועדיין זה קשה קשה קשה. השילוב של אין מסגרות+ ערב פסח+ מילואים הוא משהו מיוחד, לא מוצאת תיאור נורמלי לדבר הזה.

לגבי הפרימולט אני לא מספיק מבינה, אבל ממה שאני מכירה לא תמיד אפשר למשוך איתו המון זמן... הלוואי שתצליחי ויהיה לך רק טוב!! ותזכרי שאת נכנסת לספרי ההסטוריה כמי שפעלה עם א-ל באחת השותפויות הכי משמעותית שיש!  



(ועוד הארה אישית שקחי רק אם היא מתאימה לך: אני מעדיפה שלא לנסות לשלוט על זמני הטהרה כי מרגישה שזה מכניס למין לופ שקשה לצאת ממנו, החשבון מתי אני "מסכימה" להאסר וכו' מה גם שלא תמיד זה עובד. מעדיפה לזרום עם הטבע והתפילות. מסייגת שלא התמודדתי עם סוגיות קצה ברמה שלך, והיציאות של בעלי יותר טובות, אבל עדיין מאמינה שלפעמים עדיף לשחרר. בסיטואציה שאת נמצאת עכשיו לא יודעת מה נכון לעשות, שווה לדעתי להתייעץ עם רופא, עדיף יר"ש... בהצלחה! )

ווואו אתן באמת גיבורות ומלכות העולם!!!!! תודההההההאוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך י"ב בניסן תשפ"ו 1:22

תודה

תודה

תודה!!!

 

@אנונימית בהו"ל 

@שלומית. 

@112233445566 

@קמה ש. 

 

וכולן!!!!!!!

עליי הפרימולוט השפיע מזעזע נפשיתתת, וסביבהתייעצות הריון
הזמן שהייתי אמורה לקבל מחזור התחילו כתמים נוראיים.. הגדילו לי את המינון כדי לנסות להפסיק אותם ואז הייתי עוד יותר מטורללת נפשית, והיה כל כך קשהההה.. ליבי איתך!! מייד אחר כך גם נכנסתי להריון עם ההתקן, והיה עוד יותר קשה, אבל זה כבר סיפור אחר 🙃
וואו! את מלכה!!תהילה 4
אין לי המלצות חדשות מעבר למה שנאמר כאן.

רק רוצה לכתוב לך מלא מלא הערכה 

חיבוק גדול!!!!אמא לאוצר❤אחרונה

כמו שאמרו לפני הפרימולט יכול להיות מאדדד קשור למצב רוח!


 

אבל אני רציתי להגיד שזה ממש ממש הגיוני לקרוס כבר.

תקשיבי, אני מרגישה גם על עצמי וגם כל מי שרואה סביבי

הסבב הזה עבר כל גבול אפשרי

השילוב שהם הוקפצו בצו 8 בלי התראה מראש

של האזעקות והריצות למרחבים מוגנים לבד עם ילדים

של החוסר שגרה הטוטאלי וחוסר במסגרות

ושל פורים-פסח!! לבד!! שזה חגים קשיםםםם לעשות לבד!

והמזג אוויר ההזוי הזה גם מוסיף קושי טכני ורגשי

 

הוא פשוט לא אפשרי!!! לא אפשרי!!! באמת שזה איזה שילוב שיוצר את הסבב הכי קשה בפער אולי חוץ ממיד אחרי ה7/10... שומעת את זה סביבי מכל מקום מנשות מגויסים

כל החזקות והמחזיקות כבר לא יכולות

זה באמת באמת באמת הגיוני ואת בחברה טובה♥️

מזדהה מאד, אצלינו גם היציאות כרגע קשות מאד ולא אפרט כי אאוטינג אבל אין יותר מבינה ממני! סבב אכזרי😬


 

וגם מצטרפת לקושי שהטהרה מוסיפה, אני עכשיו מרגישה שהווסת מגיעה וככ מקווה שאני טועהההה

למה לא התראינו שבועיים כמעט והוא אמור לצאת לליל הסדר ואני מתה!!!!! אם נהיה אסורים ואז הוא יסע שוב למלא זמן

מתה!!


 

קיצור חיבוקים גדולים והזדהות

ומלא נרמול!!!!

את נורמלית, הכל נורמלי חוץ מהמציאות!

אנחנו באמת גיבורות♥️

ואותי לפעמים מחזק לחשוב שבטוח גם נשות מצרים קרסו

ובכו מלא בלילה

וביום

וצעקו על הילדים

ואיבדו את זה!

ובזכותן באה גאולת מצרים!


 

ובעז"ה גם בזכותינו תבוא הגאולה השלימה והניצחון המוחלט! למרות ובגלל שאנחנו גם קורסות ומאבדות את זה♥️


 

חיבוק שוב!!!! הלואי שהכל יסתדר💓🙏

אוחחחח אני עצבניתמולהבולה

שונאת אפליות

זוכרות שסיפרתי שחמותי הזמינה אותנו לכל החג?

וביקשנו להיות חצי חג

והיא אמרה שלא מתאים לה אצלה בבית -רק בדירה בתשלום שאנחנו נשלם כמובן

וכתבתי שהזמינו את אח של בעלי, אחרי שאנחנו אמרנו ראשונים

שנגיע לליל הסדר והיא אמרה שאם כן שנשכיר דירה.

יוצא שאנחנו משלמים מלאאא כסף והוא מתארח אצלה בחינם

איך הייתן מגיבות?

אותי זה נורא מעצבן,לא מצליחה להירגע מזה

במיוחד שאמרה לנו שאם אנחנו רוצים לבוא לחצי חג אז רק אחרי שבת וזה עוד לפני שהזמינו אותו בכלל. אותם היא מזמינה מליל הסדר עד ראשון

 

חייבת להירגעמולהבולה

ולא מצליחה לדון לכף זכות

בא לי להתפוצץ על חמותי

בכללי יש אצלה מלא מלא אפליות

באמת נשמע מעצבן מאוד. האמת שאצל בעלי והמשפחה שלוקופצת רגע

בדרך כלל אין נושאים לא מדוברים. זאת אומרת אם היה קורה משהו כזה כנראה בעלי היה שואל את הוריו או את אחיו מה קורה.


אולי תשאלו?

קשה לי להאמין שבעלי יעשה את זהמולהבולה

ולי בתור כלה לא נעים לשאול

למרות שאני בוערת

תקשיבי הבערה שלך הכי מובנת ומוצדקתממתקית

ואני יודעת ששום מילת נחמה שיכתבו לך פה לא תעזור... מניסיון.
אין צער גדול מזה (כלומר יש, אבל כשעוברים אפליה זה נראה שזה הצער הגדול ביותר הקיים עלי אדמות)
אני ברגעים הללו מתנחמת עם עצתמי ומשננת לעצמי לזכור כיצד לא להתנהג עם כלותיי וילדיי בע"ה בזמנו ובעתו.
את יכולה להתעלות בכך שתחשבי לעצמך איזו חמות (מדהימה) את תהיא בע"ה בבריאות.

אמןמולהבולה

זה בהחלט מחזק

אבל מפחדת מעצמי ומהתגובות שלי

לא אוהבת להתחיל כך חג

כל כך מבינה אותךקנמון

אפליות גורמות לי לכעוס ובעיקר להעלב כל כך. התחושה הזו קשה לי מאוד..

שואלת בכנות-למה בכל זאת להגיע?

שואלת כי אצלי אפליות יוצרות צורך בריחוק. מרגישה שצריכה להצטנן וצריכה להרגיש שרוצים אותנו. היה מכעיס אותי לבוא בכזה מצב ועוד להיות אסירת תודה על האירוח. אבל מאמינה ומבינה שיש שיגיבו אחרת..

תחושה לא נעימהיעל מהדרום
לק"י

אבל יש פלוס גדול בלהיות בדירה לבד- יש יותר פרטיות. ונראה לי שזה עדיף לכם...

אבל זו הוצאה מטורפתמולהבולה

ולאח של בעלי ממש ממש לא חסר כסף...

ב"ה גם אנחנו בסדר עם זה יחסית,אבל ברור שהיינו מעדיפים לא להוציא

הוצאה כזו עכשיו 

כן זה לא מבטל את התחושה המבעסתיעל מהדרום
והכי מעצבן שאני הכלה היחידהמולהבולה

שקונה לה בכל חג מתנה יקרה ממש

אף כלה לא מביאה בחיים מתנה....אולי תמונה של הילדים....

עכשיו קנינו לה מתנה הכי יקרה שאי פעם קנינו ואני כועסת על עצמי

שקניתי

להורים שלי אני לא קונה כאלה מתנות

למה באמת את קונה להשלומית.

מתנות יקרות?

אל תכנסי ללופ של ריצוי ונסיון למצוא חן. זה עלול רק להגביר את התסכול שלך מכל ההתנהלות שלה.

תעשי רק מה שבאמת מתאים לך 

זה מה שאני אוהבתמולהבולה

אבל כשמקבלים סטירה פתאום פחות בא לתת...

אולי אני מגזימה וזה לא כזה נורא?

כרגע זה מעליב אותי

גם את בעלי רק שכל מה שההורים שלו אומרים-קדוש

בעלך שותף לתחושות הקשות?קנמון

מוצאת שלפעמים זה מקל שלפחות הבעל מזדהה או ''מסכים'' עם חוסר הוגנות..

שולחת חיבוק ושתדעי שאתם ראויים והבעיה כנראה אצל חמותך..

(ולגבי המתנה- לא יודעת אם נכון לתת. נסי לא להגדיל את התסכולים אצלך)

לא יודעת מה הדינמיקה הכלליתנעמי28

אבל אף פעם אין יחס שווה בדיוק בין אחים.

גם את לילדים שלך לא תצליחי לתת יחס שווה בדיוק, לכל אחד הצורך הוא שונה.

אצלנו במשפחה לחלק עוזרים עם הילדים, לחלק עוזרים כלכלית, לחלקם ההורים מצידם מתקשרים יותר, לחלק מתלוננים יותר, כל אחד והקשר שלו עם ההורים.


אני לא נעזרת באף אחד מהדברים אבל לא מרגישה מקופחת כי מכירה קצת על מה זה יושב מאחורי הקלעים - בעיקר בפן הנפשי של אמא שלי ואשמה שהיא מרגישה לאחים מסוימים.


את כלה ולא אחות, אולי את לא יודעת לגמרי את הדינמיקה מאחורי הקלעים.

אם יש לכם יותר ילדים - זה גם שיקול משמעותי, יש גיל שילדים ורעש ממש מכבידים על ההורים, יש ילדים רועשים יותר שלמארחים קשה להתמודד איתם,

אצלנו יש אחים שלא ישנים לעולם אצל ההורים ממספר ילדים מסוים (ויש מקום).


בגדול לא הייתי בכלל מתעסקת בזה, באמת, אני מגיעה לחמתי או לאמא שלי בעיקר בשביל לשמור על הקשר שלי ושל הילדים איתם.

לא מצפה לכלום מהם מעבר לאירוח שגם בו עוזרת המון.


אם נעים לך שם בכללי ואין אווירה עוינת כלפיך וחוסר כבוד חוץ מעניין השינה, באמת שהייתי משחררת.

למה את עושה השוואות?מקרמה

אז כן. היחס לא שווה

ואז?

בעיני - ההנחת יסוד זלך שהיחס צריך להיות שווה היא הבעיה

ואז את מתבאסת

נעלבת

ובסוף את מפסידה


תראי את הקשר שלכם עם ההורים כמעגל סגור,

לאח אין חלק במעגל הזה

(ולכם אין חלק בקשר שלו עם ההורים)


עכשיו תשאלי את עצמך

האם שווה לי לשלם על דירה וללכת אליהם או לא?


בלי הסכות דעת

או השוואות


תאמיני לי שיהיה לך יותר שלווה 

המתנה מטרגרת אותך למרות שהתרציתהמקורית

להזמנה בתנאי אירוח בדירה

במקומך הייתי מביאה מתנה פחות יקרה אם זה עושה לך רע

או שפשוט תוציא את האיכסה ועדיין תתני אותה מתוך הבנה שהיא זו היא (אפליות/ אירוח בדירה/ שיקולים שאת לא מבינה) ואת זו את (נח לך להגיע בכל זאת, קשה לך לתת מתנה זולה)

♥️

עונה על הכלמולהבולה

אני רק פורקת כאן

בפועל אני את החיוך שלי אחייך ואשאר הכלה המושלמת עבורם.

זו שתמיד אפשר לפנות אליה בכל בעיה,שאפשר לבקש כסף או הלוואה

וגם זו שנותנת את המתנות הכי שוות לחמות.גם לגיסות לפעמים בערבי חג.

וזו שהכי נוח לא להביא לה מתנה ללידה,כי היא לא תגיד כלום.

כבר כתבתי כאן,שאם הייתן יודעות את התמונה המלאה,הייתן כנראה מתפוצצות איתי

אז אני מרשה לעצמי לפרוק למרות ועל אף שאתן לא מכירות את כל הסיפור.

בכל אופן תודה על התגובות,זה תמיד מחמם את הלב שאתן קוראות

וגורמות לי להיות הרבה פחות עצבנית.

ואני חושבת שאפליה זה דבר דוחה.לא משנה באיזה מצב.

לפחות לא לעשות את זה כל כך בחוסר טאקט. זה הכל

♥️♥️♥️המקורית

תרשי לעצמך, ברור

גם אם לא היה מעבר כלום זו סיטואציה שיכולה לכווץ וללכת איתך קדימה, אפילו שאת מגיעה בכל זאת בתנאים שהציבו לך, ועוד עם חוסר טקט🙄

ויפה מאוד שאת משקיעה במתנה עדיין ולמרות

לא הייתי הולכת בכלל אם את בתחושה כזוניק חדש2
הייתי שוקלת שוב אם מתאים לי לבואפה לקצתאחרונה
אם זאת הוצאה שלא מתאימה לנו כרגע (מכל סיבה שהיא) אז הייתי מוותרת על הגעה ומגיעה בזמן אחר.
מחשבות של אמא עייפה לניו בורן..0544

הפעלתי מכונה עם בגדים של האפרוחית והמכונה הוציאה קצף (קרה לי בעבר כששמתי יותר מדי חומר..) קיצר נכנסתי למחשבות אולי שמתי בטעות נוזל ריצפה. אני לא חזקה בריחות אבל הדיבור פה בבית שיש ריח של כביסה.. מעצבן נראה לי זה סתם מחשבה אבל יש לכן רעיון איך אדע בודאות. 

ואתן חושבות שזה קצת מגעיל להניח בגדים שלה במקום פחות נקי.. ? הנחתי על המיטה אחרי שישבתי עליה (ישבי היום בחוץ) וזה קצת מגעיל אותי.. תנרמלו לי אני הורמונלית

לא מגעיל... חח חיידקים יש בכל מקוםאוהבת את השבת

לגבי הבגדים אין מצב ששמת נוזל רצפה..

לדעתי..

את יכולה אם את מתלבטת לעשות לזה כביסה חוזרת.. אם זה עדיין במכונה..  אם לא, תריחי ואם יש ריח רגיצ הכל טוב...


ומזל טובבבבבבבבבב!!!! מרגשששששש

לא יןדעת איך לנרמל את זהאפונה

ה' תודה שלא עשית אותי איסטניסטית זה נראה לי כל כך קשה:o


נראה לי שריח זה מדד ודאי

ולכי לישון!!

תודה היא פשוט כרגע בידיים שלי מתקשה לשחרר קשקוש ..0544
תפשיטי חלק תחתוןאפונה

ותחזיקי כשהגב שלה נשען על הבטן שלך והברכיים מקופלות פנימה לכיוון הבטן

מעל כיור/אסלה כמובן...

וחכי לשפריץ

מעל כיור ולשים מים חמים על האיזור משחרר ממשאוהבת את השבת
כאילו לפתוח ברז בדיוק מעל איזור הטיטול.. 
גם לי קורה שיש קצףהשם שלי

אם זה ממש מטריד אותך, את יכולה להפעיל שוב את המכונה.

אבל אם אחרים אומרים שיש ריח של כביסה, הייתי מסתפקת בזה.


לא רואה בעיה להניח בגדים על המיטה שלך אחרי שישבת עליה.

אני מניחה שאת גם מרימה את התינוקת אחרי שישבת בחוץ, ולא נכנסת להתקלח לפני.

תודה עליכן בנות 0544

אני צריכה לצאת יותר לתת לראש שלי להיות בעוד מקומות... 

הנחת על המיטהרקאני

בגדים שלה אחרי שישבת על המיטה?

ואת מפחדת שזה מלוכלך????

טבלת בבוץ לפני כן?

למה שזה לא יהיה נקי??

את חייבת לישון מאמיאמאשוני
באור יום הכל נראה יותר פשוט ❤️
מזל טוב יקרה!חשבתי שאני חזקהאחרונה

לגבי הכביסה מן הסתם החומר רצפה לא עומד על המכונת כביסה. ולגבי הנחת הבגדים על המיטה זה יותר מבסדר, תינוקות אכן יותר רגישים ממבוגרים אבל לא עד כדי כך.


ביקשת שנעזור לך לדעת בוודאות שבסדר ולדעת כל מי שענתה לך הכל בסדר.


אני רוצה להוסיף בעדינות עוד משהו. כותבת לך מהלב ומחוויה אישית.

אחרי לידה הכל יותר רגיש, והדאגה לתינוקת היא בראש מעינייך. לפעמים יולדת נכנסת לדאגנות יתר ודואגת מדברים שבשגרה לא מדאיגים או פחות מדאיגים אותה.

הייתי שם עם חרדות ומחשבות שלא נגמרות, אם התנהלתי בסדר, אם בטוח לא הזקתי, אם אולי יש בעיה בריאותית אצל התינוק שאני מפספסת. זה יכול לעבור לבד והזמן (והשעות שינה!!) הרבה פעמים עושה את שלו.

אם את מרגישה שאת כל הזמן מוצפת בדאגות, או שיש דאגות שיושבות לך חזק מידי במחשבות, ממליצה לשתף גם בעולם האמיתי, אפשר להתחיל מאחות טיפת חלב.

עם איזה חומר נקיון מנקים עגלה לפסחלומדת כעת
שואלת כי היא מפוצצת בחמץ אז ברור שצריכה עם חומר שלא ראוי לאכילת כלב אבל גם לא רוצה שיהרוס את הריפוד

*מנסה לכבס אבל לא חושבת שהכל אפשר להכניס לכביסה

סנו אוקסיג'ןעכבר בלוטוס
כביסה ביד עם חומר כביסהלפניו ברננה!
אני ניקיתי עפ מגבוןבוקר אור
4בל היא לא מפוצצת בחמץ.. אולי קצת פירורים תקועים בפינות, לא מעבר.. אבל יכולה לשים שפריצר כחול פשוט לשמשות אפ רוצה 
ג'ל כביסה כלשהומולהבולה
אני מנקה בתרסיס חלונות כחולמתואמת

זה אמור להספיק מבחינת ביטול החמץ.

וגם שוטפת באמבטיה בזרם מים חזק מאוד.

מגבוני ניקוי.מוריה
תודה רבה לכן!לומדת כעת
תתחילי משואב אבק ואחכ כביסה לבד ומגבון לשלדכורסא ירוקה
רוב העגלות אפשר לפרק את כל הריפודפרח חדשאחרונה

בדקת מה כתוב על הבד שלה?

עד מתי אתן אוכלות חמץ?שירה_11

כלומר

באלי כבר שהבית יהיה מוכן נמאס לי מהמצב הבין לבין הזה

מצד שני מוקדם להתחיל שביתת רעב 😅

חושבת איך לעשות את זה

או לחשוב על אוכל שהוא או כשר או חמץ אבל לא מלכלך 🤔

עד בדיקת חמץ. אוכלים בחדר מדרגותפרח חדש
עד בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י
 

ואז מנקים שולחן וכסאות. שיש וכיורים.

את התנור והכיריים ניקיתי, אבל אנחנו לא מכשירים אותם. ככה שאפשר להשתמש בהם, ומה שמתלכלך לנקות עם מגבון או משהו קליל.

 

קונים גם אוכל מוכן. גם כדי להקל עלינו ולפנות עוד זמן לנקיונות.

אם יש אפשרות, אז אפשר בערב בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י

 

צהריים וערב לאכול בחוץ או רק ערב.

ואז לנקות לפני.

בעיקרון אוכלים חמץ עד ערב החגהשם שלי

אני מתכננת לבשל חמץ עד מחר. לסיים חבילת פסטה אחרונה.

ביום שני להכשיר את המטבח, ואז כבר לא לבשל חמץ, וגם לא בכלי חמץ.

יש לנו עוד כמה מנות של נודלס, שאני יכולה להכין גם אחר כך רק עם מים רותחים.

לחם- אוכלים עד ערב החג. אפשר גם להשאיר את הטוסטר, ולהכין טוסטים.


בימים האחרונים אנחנו אוכלים במרפסת. מקווה שלא יהיה יותר מידי קר וגשום.


אחרי שנכשיר את המטבח נוציא כלים של פסח, אפשר להתחיל לבשל אוכל כשר לפסח.

מחילה לא הבנתישמעונה
איך אוכלים חמץ עד ערב החג? יש סוף זמן אכילת חמץ בערך ב10 בבבוקר...

אצלנו אמא שלי עושה ארוחת צהריים גגולה של סלט, פירה ועופות מבושלים כדי שאנשים ישבעו עד הערב....

עד סוף זמן אכילת חמץהשם שלי

זה כבר ערב חג.


בהמשך היום אוכלים דברים כשרים לפסח, רק בלי מצות.

לארוחת צהריים אנחנו קבוע אוכלים מרק עוף, ויהיו גם תפוחי אדמה של הכרפס.


לפני כניסת החג ננשנש משהו, שלא יהיו רעבים עד האוכל.

אנחנו החלטנו שאין חמץ בבית מעכשיו והלאה.לפניו ברננה!

מקווה שבאמת נעמוד בזה. אם נראה שאנחנו רעבים נקנה פיתות ונגביל לפינה מסויימת.

מקווים מאוד להכשיר את המטבח מחר (זה בעצם אומר לעשות הכל מחר. רק רוקנו את הארון של המזווה.. המטבח שלנו פיצי אז יש מצב שזה ריאלי)

חשבנו על כל מיני אוכל שאפשר לאכול ולשבוע גם לא חמץ.

בסוף קנינו הבוקר פיתותלפניו ברננה!

אמרנו שנאכל בפינה מסודרת..

במיוחד בזמן של הבין לבין זה מה שהכי נוח..

ממליצה לא להתנזר מחמץ.. קשה לשבוע ככהאוהבת את השבת
ואז כולם עצבניים

בשלישי רביעי חיים על אורז ועדשים..

עצבניים גם כשילדים קמים עם אוכל והמטבח כשרלפניו ברננה!

או חצי כשר 😉

זהו הבנצי הבוקר שלא הגיוני לא לאכול חמץ בכלל.

ברגע שנוכל לבשל במטבח פסח כנראה נהפוך את אחד הסירים לקטניות ונאכל קטניות..

בהצלחה יקרה💓💓אוהבת את השבת
גמני קניתי פיתותהמקורית

זה ממש בסדר בעיניי והן יהיו בחדר הכביסה עד החג עם ממרח שוקולד ונשתמש הסכינים חדפ

אני גם עובדת ונסיים להכשיר רק היום בלילה בעז"ה

צריך לאכול משהו בינתיים🤷

זה ייתרון של מי שיש לו חדר כביסהלפניו ברננה!

או כניסה

או חדר מדרגות

כל שנה אוכלים בחוץ אבל השנה המזג אוויר לא מאפשר..

כן מזג האוויר על הפנים😵‍💫המקורית
ודווקא מתי שהכי מכבסים גם
נכוןלפניו ברננה!
כל הסלון שלי מתלי כביסה של דברים שאי אפשר במייבש..
חמץ מבושל עד בדיקת חמץעוד מעט פסח

מוציאה טוסטר אובן גדול החוצה, ואת הכירה החשמלית שיש לי.

ואז אני מבשלת חמץ בחוץ. מכשירה את המטבח סופית רק בשלישי בערב לפני בדיקת חמץ (שיש וכיורים).


ברביעי בבוקר עוד נאכל פיתות/קורנפלקס עם חלב וכאלה, בחד''פ בחוץ.

אני מקווה שמחר וזהוהמקורית

כאילו תכלס - אני בעיצומו של הכשרת המטבח ואת הכיריים כבר עשיתי, גם מיקרו וגם את הנינג"ה כבר ניתקתי

רק הכנתי טוסט פה לכולם היום וניקיתי גם אותו


הילדים מתנגדים לבורקסים קנויים מראשון עד שלישי אז כנראה שאקנה פיתות מחר בבוקר ויאכלו במרפסת. נמרח עם חדפ.

עד רביעי בבוקרניק חדש2

אבל אם הייתי צריכה לבשל לחג התשובה היתה משתנה

מחר בע"ה ננקה מקרר

כיריים ותנור בשני בע"ה (תנור לא מכשירה רק מנקה)

שלישי בעלי יכשיר את הכיור והשיש.

ויאכלו במרפסת מה שנשאר בע"ה 

גם כשבישלתי לחג, מן הסתם שהכשרנו רק בערב בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י


אז זו גם אופציה...

(מכשירים רק שיש וכיורים, יש לנו טוסטר אובן וכיריים חשמליות לפסח).

אני לא סובלת בינלביןחנוקה

לכן את המטבח עושה בהסתערות...

וזהו מחר כבר יכולה לבשל פסחי בעז"ה.

 

מה שכן אני מאפשרת קטניות עד פסח

בקטניות יש הכללל תדעי לך לא חסר כלום

ככה יש לילדים נשנושים טעימים

מכינה אורז במיקרו (של כל השנה כמובן) ולא אכפת לי אם נשאר פירורים בבית.

לא רוצה שיאכלו חמץ בבית גם אם זה פיתות כי עושה לי לחץ (אני עם קטנטנים אבל)

מי שצריך חמץ אמיתי יש מחוץ לבית שקית עם בייגלה (קטניות אבל הם לא עלו על זה בנתיים)

ופיתות עם ממרח שלא דורש קירור, וכמה סכיני חדפ.

וכמו שמסתדרים שבוע של פסח ולא רעבים ב"ה

ככה לא נהיה רעבים גם מחר והלאה..

 

אני פותחת את המטבח של פסח בלהכין מגש גדול של עוף בתנור, שזה כמה דקות עבודה, וככה יש אוכל מבושל ותחושה טובה בבית.

 

רק אני מכשירה ממש רק בשלישי?עדיין טרייה

עד שלישי בבוקר עוד מבשלת... כל הארונות מטבח כשרים אבל את השייש, מיקרוגל, כיריים, פינת אוכל ושטיפה כללית עושה ביום האחרון.

אז אוכליפ חמץ מבושל עד שלישי צהריים ואז בדרך כלל מזמינים משהו חמץ לערב ובבוקר אוכלים פיתות עם שוקולד לפני סוף זמן אכילת חמץ במרפסת ומנקים אחרי.

מה שנח לכם ואתם רגילים המקורית

אני בעיקרון תמיד מכשירה בל"נ יומיים לפני ומבשלת כשלפ/ אוכלים בחוץ

השנה הקדמנו למוצש כי אני עובדת עד הרגע האחרון ומלחמה וזה..

נשארו לי עכשיו בעיקרון שיש, כיורים ושולחן אוכל . וכמובן שטיפה כללית וכו'

הייתי מעדיפה לבשל גם היום כי הילדים מעדיפים אבל יום ראשון זה יום שתמיד קשה לי אז סביר להניח שלא הייתי מספיקה כמו שאני רוצה כשאני גם עובדת

אני לא ממש מבשלת אבל תמיד מכשירים בערב בדיקתבוקר אור

חמץ

שונאת אוכל של פסח ותמיד אוכלים חמץ עד הרגע האחרון, בדרך כלל ביום האחרון זה כבר בעיקר פיתות עם ממרחים

לא רק את..טארקו

אנחנו מתכננים לנקות הכל עד היום בלילה

אבל בשלישי בערב נעביר שוב סמרטוט ונעשה את ההכשרות

כי אי אפשר באמת בבין לבין הזה כל כך הרבה זמן...

גם אנירקאני

כנראה אעשה ככה

אבל בגלל שאנחנו נוסעים לליל הסדר

אם הייתי צריכה לבשל הייתי מנסה להכשיר היום

אני פשוט לא מצליחה להחזיק את הבית החצי חצי הזהחנוקה

הרעיון שהארונות כשרים לפסח אבל אוכלים חמץ באותו חדר, כשיש ילדים שובבים ומופרעים 

זה בלתי אפשרי, פשוט.

ברגע שמתחילים חייבים לסיים

אפשר לקשור ארונות נקיים. אם זה דברים של חמץיעל מהדרום
לק"י

גם אם יהיו קצת פירורים זה בסדר.

חבל שלא הסרטתי את הזאטוט היוםחנוקה

ניגש לארון שמכור לגוי

שקשרתי בשרוך

קשר כפול

בכוונה לגזור לאחר החג

והבחור במלא אונו

משך מימין ומשמאל ו-בום החוט פקע בעוצמה...

 

בקיצור זה תלוי ילדים.

אין סגירה בבית שלנו שהוא לא מצליח לפתוח. אין.

(מיואשת מזה בלי קשר לפסח כי הוא גם מטפס לגבהים ופותח פקקים של חומרי ניקוי ותרופות אז בעיקר מתפללת חזק לד')

אההה. זו את שכתבת על הילדון השובבון יום אחד!יעל מהדרום

לק"י


אז מבינה אותך לגמרי.

נשמע ילד נמרץ, שעוד יביא הרבה טוב לעולם כשיגדל.


(ובנוסף, כתבתי את ההודעה שלי גם בשביל נשים אחרות, שאולי להן זה מתאים).

אולי אפשר לשים אזיקון ולגזור אחרי החג😅איזמרגד1
הוא נשמע שובב ממש!
אם זה ינחם אותךהמקורית

אז רק השנה פעם ראשונה מאז שהילדים נולדו שלא העליתי חמץ למעלה לארונות מהחשש שייגעו

אין אצלי שום דרך לסגור אף ארון או מגירה במטבח כי אין ידיות בכלל

אם את צריכה טיפיםחנוקה

אפשר בדבק חשמל מלמטה

אפשר הסוגרים עם המגנט (דורש התקנה)

אזיקון אפשר לחתוך עם גוזז צפרניים, ככה גיליתי..

אין איפה לתפוס עם אזיקון כשאין ידיותהמקורית

ודבק חשמל חששתי לשים שלא ישאיר סימן

מגנט לא חשבתי לנסות

אבל הנה הגענו לרגע בו לא צריך כבר😅

את מארחת?מתיכון ועד מעון

אני מארחת ואין מצב להתחיל לבשל לפסח בערב חג, זה חג עמוס בבישולים.

בשנים שנסעתי באמת הכשרתי ממש בסוף

לא לא מאחרת זה משמעותי.עדיין טרייהאחרונה
מניחה שבמצב כזה הייתי מכשירה יום אחד קודם. לא חושבת שמעבר לזה.
עד רביעי בבוקראפונה

פשוט לא במטבח..

מתכננת להכשיר מחד בלילה בעזרת ה' ובישועתו...

אבל יש לי תנור חלבי, מיקרוגל וטוסטר שאני לא מכשירה וצריכה רק לדאוג שישארו נקיים, וכירת גז לטיולים.

עד סוף זמן אכילת חמץניגון של הלב

אבל מבושל מפסיקים כבר כמה ימים לפני, השנה נגיד כנראה שהיום בעז"ה. אוכלים במרפסת או בחצר, בעיקר פיתות/קורנפלקס או מזמינים אוכל.

עד שאסוררקאני

אולי יעניין אותך