ע"פ פרוטוקולי מד"א וכן AHA. זהו תנאי בטיחותי (safety first!) כיון שהמכשיר לא נועד לעבודה בחולה עם דופק. (המכשיר יכול לזהות VT עם דופק ולהמליץ על שוק לא מסונכרן, דבר שעלול להביא ל VF במקום לקצב סינוס)

ובכל אופן במבחן יש לענות ע"פ הפרוטוקול גם אם בשטח פועלים מעט אחרת...

אני מניח שהסיפור עם הפרמדיק היה בנוכחות מוניטור + דפיברילטור ידני כך שהפרעת הקצה היתה צפויה מראש.

לסיכום: התמוטטות פתאומית נצפית => ודא העדר דופק מרכזי => חבר דפיברילטור חצי אוטומטי ובצע analyze מיידי (בטל 2 דק' החייאה בלייפפק 500 ע"י לחיצה על החץ ימינה). תן שוק במידת הצורך והתחל מיידית בהחייאה מלאה של עיסויים והנשמות במשך 2 דקות.

איך ללא מוניטור אותו פרמדיק "ניבא" את ה VF המתקרב. עלסמך מה?כאבים אנגינוטיים בחזה? האם לדעתך צריך לחבר לכל חולה ב ACS מדבקות דפיברילטור בסטנד-ביי? מעבר לזה שוידוא של העדר דופק מרכזי לא אמור לעכב את השוק ביותר מעשר שניות של הבדיקה. את האנלייז צריך לעשות בכל מקרה. לסיכומו של דבר אין לחבר דפיברילטור חצי אוטומטי לחולה עם דופק נימוש, ע"פ הנחיות היצרן, הנחיות איגוד רופאי הלב האמריקנים (AHA) ופרוטוקולי מד"א המחייבים.

בודאי שלא תזמין נט"ן אלא תתחיל בפעולות לפתיחת דרכי האויר, זה לא בניגוד לסכמה אלא דוקא בהתאם לכלל האומר, חשד לארועלבבי (מבוגר, התמוטטות פתאומית נצפית) הזעק עזרה ואז התחל בהחייאה. חשד לאספיקציה (ארוע על רקע נשימתי) התחל בשתי דקות החייאה ולאחר מכן הזעק עזרה.

רק לשרשורים האינפנטיליים שמסביב? אתמהה

העקרונות הם כאלה:
- מצב החייאתי על רקע אספיקציה יכול להפתר ברמת BLS - פתיחת נתיב אויר וחמצון / הנשמה יפתרו את הבעיה. לפיכך הזעקת עזרה היא בעדיפות משנית: יש לנסות ראשית לפתור את הבעיה כנ"ל (שתי דקות החייאה) ולאחר מכן להזעיק עזרה (כמובן במידה ואין אפשרות להתחיל טיפול ולהזעיק עזרה במקביל.)

- מצב החייאתי על רקע קרדיאלי דורש ALS לצורך הטיפול בשורש הבעיה - מוניטור, שוקים וטיפול תרופתי. החייאת BLS לא פותרת את הבעיה אלא מגדילה את סיכויי ה ALS. לפיכך יש עדיפות ראשונה בהזעקת עזרה ולאחר מכן התחלה מיידית ברצף החייאה עד לשילוב ALS. (גם זאת כמובן במידה ואין אפשרות לעשות זאת במקביל.)

- רוב רובם של מצבי ההחייאה במבוגרים הינו על רקע קרדיאלי - VF.

- רוב רובם של מצבי ההחיאה בילדים הינו אספיקציה - חנק, הרעלות, אסטמה, אנאפילקסיס, מחלות בדרכי הנשימה וכו'.

- התמונה הקלינית המאפינת איבוד הכרה על רקע קרדיאלי היא התמוטטות חדה ופתאומית.

- התמונה הקלינית המאפיינת אספיקציה היא שקיעה והדרדרות מדורגת בהתאם לגורם.

לאור כל העובדות הנ"ל, הגו בארגוני ההחייאה בעולם (AHA, מד"א) את הסכמה הבאה לצוותים רפואיים:

בהתמוטטות פתאומית, ראשית הזעק ALS, והתחל ברצף החייאה.
בהתמוטטות הדרגתית או חשד לאספיקציה, ראשית התחל בהחייאה שתי דקות ואז הזעק עזרת ALS.

כשאיננו יודעים את הרקע לחוסר ההכרה, נניח שמדובר במצ"ח קרדיאלי במבוגר, ובמצ"ח נשימתי בילד.

 

ב. בעיקרון אני מעדיף לעשות דרך מד"א...

כי נוער לא מתעסקים בזה..
מקסייימום מלמדים בדיקת סוכר שזה עם מחט לא ניראית 

אסור לך לעלות על אטן/נטן בלי הכשרה
בתכלס יש נהגים/צוותים שמאפשרים לעלות גם בלי הכשרה אבל זה דיי נדיר וקורה בעיקר אם יש מחסור באנשי צוות