קודם כל-
זה לא אישי, פונה לא רק לאביה, אלא לכל מי שעומד/ת בבעיה דומה. אם יש דברים דוגרים, אין מה להבהל. זו אמת. אין טעם למחוק.
לדעתי- זה ממש לא אמור להיות ככה וזה לא מצב שנוצר לבד. צריך לגרום לו לקרות.
דבר ראשון- כולם בטוחים/ות שעוד לפני שאמרו להם לאיזה שבט הם נכנסים/ות, היה להם קשר מצויין עם אותם חניכים ושום דבר לא השתנה.. ממשיכים הדיבורים כמו תמיד, והכל ממשיך כתמיד.
דוגרי- את באמת חושבת ככה?! אם כן, אז את צריכה לחשוב על השאלה הזאת עוד ועוד.
אין כזה דבר שהיחס לא ישתנה, עכשיו את יודעת שהולך ללהיות לך איתם קשר אחר, לא כמו של סתם עוד איזה חניכים מהסניף.. את כבר מדברת אים לא רק כדי לדבר, אלא גם כדי לבחון. גם אם זה לא בא לך במודע- זה בתת מודע, ואין לי בכך שום ספק. ותאמיני לי, כי לא רק את עוברת את זה. הרבה עוד מלפנייך עברו באותה הדרך, עם שאלות כאלו ואחרות. את בוחנת כי את כבר מעכשיו (או עוד מהרבה לפני..) מתכוננת להדרכה ומנסה לראות איך זה מהצד השני- לא של החניך.. את מסתכלת עליהם כמו שמדריכה מסתכלת על החניכות שלה. היא אוהבת אותם ומשתדלת להכיר כמה שיותר. תחשבי על זה טוב טוב, ותגידי לי אם זה לא נכון.
העובדה שזה כבר קשר אחר מוכחת בזה שאת עצמך אמרת שהם חושדות שאת אמורה להיות המדריכה שלהם
עוד כמה חודשים (...).
מהרגע הראשון שחניכות יודעות או חושבות שמשהי שהן מכירות תהיה המדריכה שלהם, הם ישר מתחילותץ לבחון אותה ומנסות להכיר אותה, ומנחשות איך יהיה להם איתה בשנים הקרובות.. יאהבו אותה?? תאהב אותנו?? ושאלות מגוונות אחרות.
לא, זה לא מצב טוב כלל.
הכירות עם דיסטאנס לא מוגדר, היא היכרות כושלת.
הם רואות אותך ומסתכלות עליך גם במצבים שאת לא יודעת שהעיניים שלהם שם.. או לא שלהם, אבל שילכו ויעדכנו אותם בראיות הכי פיקנטיות שיש.. ואני מקצינה כדי שכל הדגש הראוי יהיה על זה.
הם מפענחות מצבים ומעשים לא בדיוק כמו שנראה. זה גורם להתפתחות דעות קדומות, סטיגמות והמון המון לשון הרע, שלא רק יזיק להם, אלא גם לך.
חוץ מהפרט -שאולי לך נראה מעט שולי, והוא בכלל לא כזה- כשאת באה לסניף כשהשבט שלך לא נמצא, מדברת ומשחקת עם החניכות שלך לעתיד, את ממש, אבל ממש מזיקה לאיכות השבט עם המדריכה הנוכחית. וחבל אחד גדול, כי המעט זמן שעוד נותר לה להיות איתם
הולך לזבל. ומי את שתעשי לה את זה?! אין לאף אחד את הזכות הזו לקלקל לאחר את היצירה שלו. ובמקרה הזה- כן, זוהי ממש היצירה של המדריכה הנוכחית. הבלעדית שלה, כל עוד היא מדריכה.
לדעתי, הפתרון הוא פשוט להנמיך פרופיל.
בזמן שאין לך בעצמך פעולה- אל תהיי בסניף. נקודה. ואני לא מתכוונת להיות כ"כ בוטה, זה ממש לא אישי. יש לך כוחות, רק תשימי לב שהם כל הזמן בדרך הנכונה שתועיל לא רק לך, אלא- ובעיקר לחניכות, לצוות ולסניף.
פשוט אל תסתבכי במצבים כאלה, בשביל מה לך? חסרות לך צרות בחיים? מאמינה שלא..
בקשר לחניכה שלדעתך נפגעה- אל תפרשי את זה ישר בצורה כזו. היא פעם אמרה לך את זה? אם כן, אז את באמת יכולה לשאול אותה למה בדיוק.. רק מה שאני לא מאמינה זה שהיא נפגעה מזה שאת פחות מתייחסת אליה- כשאת לא בסניף. צאי מזה. לא כולם נפגעים כל רגע. וגם אם כן, תסמכי עליה שהיא תשרוד עוד כמה חודשים גם בלעדיך, וכשתהיי מדריכה שלה, תסבירי לה שלא הייתה לך ברירה, וזה היה המצב. היא מספיק גדולה בשביל להבין כזה מצב. וחוץ מזה, את יכולה- וצריכה לעשות את זה בצורה נבונה ולא להתעלם מהם פתאום.
וזה
שפתאום במוצ"ש התקשרו וצעקו עליך, מי אמר שזה לא היה בצדק? אולי פשוט הגזמת? וזה קורה לכולנו כי אנחנו בני- אדם.
אז בנתיים- כשיש לך עוד זמן, תשבי ותחשבי על זה. זה לא כל- כך נורא להיות לא זה שתמיד צודק או זה שמחליט מה עושים ואיך עושים.
נקודה למחשבה חיונית ממש למצב הזה- שצריך לפתוח ראש גדול, אבל גם לזה יש גבול.
תשבי, בבית, תחשבי טוב טוב. ואם יש לך מה לומר, נשמח כולנו..
בהצלחה.