חזן באמת מהטובים ביותר
מהשורות הראשונות
פייטן מוכשר גם כן
הוא עלה ערבית שחרית ומוסף. וואו.
(את המקאם של מוסף לא אחזתי.. נראלי שזה היה ביאת 
. אבל ערבית ושחרית קלטתי.. 
)
ו.. וואו.
התפללתי עם חיוך מטורף כל התפילה
זה עזר ככ לכוון. לשמוח בתפילה. זה היה פשוט וואו.
התפילה הייתה כמו שיר אחד גדול.
מוזיקה פשוט משמחת אנשים. חד משמעית
וזה היה בכלל בלי כלי נגינההה!!! זה שבת!
איך זה משפיע ככ על התפילה של הציבור
ואצלי החזן הוא בדרכ האישיות יותר מאשר הסלסולים
אבל מבינה ממש את מה שאתה אומר! וגם שומעת את זה בבית מאנשים שמרגישים ככה אז הבנתי (:
עברי אנכיזה תפילה שהיא שיר אחד גדול
שנשמע שהיא יוצאת מהלב
ופתאום אתה עם חיוך כזה גדול קורא את התפילה, וזה פשוט גורם לכוון יותר.
ואני מכיר אותו
כאילו הוא משפחה של שכנים
אחלה בנאדם
שִׁירָהונכון בסדר זה לא סלסולים סליחה
עברי אנכילפעמים מגיע איזה אורח אחד, אבא של שכן
ש... טוב זה לא שהוא יודע לסלסל
אבל
הוא חושב שהוא יודע לסלסל
וזה הכי נוראי
עברי אנכיאחרונהחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
