לא יודעת איך לצאת מזה.. בתקופה האחרונה אין לי כוח לכלום. מיליון דברים על הראש ולא מצליחה להספיק ולעשות. נעדרת הרבה מהעבודה כי אין לי כוח להניע את עצמי. בקושי מוצאת מה ללבוש וזה עוד יותר מקשה עליי עם העבודה אז אחרי חיפושים לבגדים בבוקר ובערב שלפני מתייאשת ולא הולכת. כי כמה אפשר ללכת עם אותו הבגד וכבר מתביישת. לא מוצאת זמן לקנות בגדים. והצניעות והכיסוי ראש.. אוי כמה קשה ה' רק אתה יודע.. הכי קל בעולם לשים על עצמי משהו ולצאת אבל לא אני חייבת לכסות ולהסתיר. ושמחה בזה אבל זה דורש המון מאמץ ואין הרבה בגדים צנועים. אין לי זמן להרבה דברים או לפחות לא מוצאת לעצמי זמן כי מרגיש שהחיים שלנו מבולגנים.
מרגישה עצלנית ומגעילה. לא הלכתי היום לעבודה וגם לא לקחתי את הקטן לגן. בן 7 חודשים ועוד אחד בדרך. בתחילת הריון ומרגישה בחילות בבוקר וקשה לי. בכללי עם בעיות בבטן לפעמים אז גם הבחילות בבוקר מקשות. חושבת לעצמי מה יהיה כשב"ה יהיה עוד אחד? איזה מן אמא אני אהיה כשעכשיו כשיש רק מתוק אחד יש רגעים שאני קורסת??
בבית עכשיו, התינוקי לא מקבל כמעט יחס כי אין לי סבלנות. לא עושה עם עצמי כלום. מיואשת כשאין כביכול על מה והכול על פניו טוב מאוד. אבל אין לי חשק ומוטיבציה לכלום. לא שמחה הרבה פעמים. לא מצליחה להתחיל משהו ולסיים אותו. אין סדר בחיים. כאילו איבדתי לפעמים את הטעם. איך יוצאים מהמרה שחורה הזאת??? ה' תעזור לי אין לי כוח לכלום לא בא לי לצאת בכלל מהבית רוצה כמה ימים מנוחה של הגוף והנפש ולא יכולה להרשות את זה לעצמי.
כאילו זורמת עם החיים. שורדת אותם ולא חיה. כל דבר שנקרה בדרכי ודרוש טיפול עושה אבל בחצי כוח תוך כדי שהראש מלא בדברים. לא יודעת להסביר מה קורה לי
מרגישה עצלנית ומגעילה. לא הלכתי היום לעבודה וגם לא לקחתי את הקטן לגן. בן 7 חודשים ועוד אחד בדרך. בתחילת הריון ומרגישה בחילות בבוקר וקשה לי. בכללי עם בעיות בבטן לפעמים אז גם הבחילות בבוקר מקשות. חושבת לעצמי מה יהיה כשב"ה יהיה עוד אחד? איזה מן אמא אני אהיה כשעכשיו כשיש רק מתוק אחד יש רגעים שאני קורסת??
בבית עכשיו, התינוקי לא מקבל כמעט יחס כי אין לי סבלנות. לא עושה עם עצמי כלום. מיואשת כשאין כביכול על מה והכול על פניו טוב מאוד. אבל אין לי חשק ומוטיבציה לכלום. לא שמחה הרבה פעמים. לא מצליחה להתחיל משהו ולסיים אותו. אין סדר בחיים. כאילו איבדתי לפעמים את הטעם. איך יוצאים מהמרה שחורה הזאת??? ה' תעזור לי אין לי כוח לכלום לא בא לי לצאת בכלל מהבית רוצה כמה ימים מנוחה של הגוף והנפש ולא יכולה להרשות את זה לעצמי.
כאילו זורמת עם החיים. שורדת אותם ולא חיה. כל דבר שנקרה בדרכי ודרוש טיפול עושה אבל בחצי כוח תוך כדי שהראש מלא בדברים. לא יודעת להסביר מה קורה לי
