סיפורי בלניות, מזעזע בעיני.אנונימית בהו"ל
הכל מקרים שלי, כל סיפור בלנית אחרת.

באתי למקווה לא מאורגנת, בידיעה שאפשר בוודאות להתארגן שם. היה מוצאי שבת, התארחנו בעיר אחרת וגם ככה לחוץ. ומה היא אומרת לי? קיבלנו חשבון מים גבוה, יכולים לנתק לנו את המים. לכי להתארגן במקום אחר ואז תבואי.
חצופה. כמה בכיתי. ולמה זו בעיה שלי החשבונות שלכם עם העיריה?!

אחת ממש צרחה עלי למהר כי יש עוד נשים והיא ראתה שהתקשתי בטבילה, ואמרתי לה והיא בשלה.

אחת התחילה למסור לי דברי תורה שכולי בלי בגדים ורק מתה לטבול והיא פשוט לא שחררה.

אחת צעקה עלי שאני טובלת כמו ילדה קטנה בבריכה.

אחת ראתה שהתקשתי ושאלה בזלזול "אז איך טבלת לפני החתונה?"


זה הפך לדבר הכי שנוא עלי הטבילה, ויש לי היום אצל זאת מהמקרה הראשון ואני בוכה פה. (אין אפשרות ללכת למקווה אחר הערב)
חיבוק ❤️ואילו פינו
תפנקי את עצמך..
ועוד חיבוק גדול כי לא יודעת מה להגיד ❤️
ווואו אני פשוט בהלם!!!!ליאניי
אני באמת בשוק ממה שכתבת, מזה הדבר הזה?!
קודם כל חיבוק גדול על כל החויות הסופר לא נעימות, אני ממש חסרת מילים.
מקווה לא אמןר להיות סיוט ורק משהו שאת רוצה להתפטר ממנו ונראה שנפלת פעם אחר פעם על בלנית יותר הזויה מהשניה.
צר לי לשמוע באמת. מודה שלא נתקלתי בדברים כאלה מעולם.

אולי תלכי למקווה אחר? יש לך אופציה כזו?
והכי חשוב- שימי פס עליהן באמת, חשוב המצווה והמאמץ שאת עושה בשביל עצמך ובשביל המשפחה שלך.
את טורחת ומשקיעה להגיע לרגע הזה ולא מגיע שככה תצאי ממנו, פשוט שחררי מהן והלוואי ותמצאי מקום או מישהי הרבה יותר נורמלית.

💗
מזעזע 😔מחי
חיבוק!!
אני רואה שכתבת שאין לך אפשרות ללכת למקום אחר הערב... אז מאחלת לך הרבה כוחות, תנסי כמה שאפשר לא להתערבב ממנה רגשית, פשוט לבוא לטבול וללכת, בידיעה שזה לא הולך להיות מאוד נחמד.
אבל להבא תעשי הכל כדי לא לעבור את זה, זה לא מגיע לך! אפילו לקחת מונית למקווה רחוק, זה פשוט לא לעניין הסיפורים האלה
אוי ואבוי!!דיליה
תני לי את הטלפון שלה אני מתקדרת להראות לה מה זה!
ממש ממש מכעיס אותי כאלו סיפורים.
ממש כל אחת הייתה מוכנה בכיף לוותר על הטבילה אז למה להרוס כזה דבר יקר!
עצוב נורא.
הלוואי שמשהו שהמועצה הדתית יראה את השרשור הזה!
ישר להתלונן למועצה הדתית על כל אחת מהן.כבתחילה
חיבוק ענק😘 זה מזעזע בעינייאנונימי????
זה כל כך לא אמורה להיות הגישה של הבלניות
בעיקר בגלל שמדובר בכזה דבר רגיש
כל הסיפורים הם באותו מקווה עם בלניות שונות?
לדעתי את צריכה להתלונן על זה
מאמינה שאם קרה לך איתה בטוח קרה גם לעוד נשים ולא פייר שאישה צריכה לצאת/להגיע לטבילה בתחושות קשות כאלו בגלל בלנית
הם אמורות להקל לא להקשות
אמלה אני בשוק!!! חיבוק יקרה!מטילדה


אני לא הפותחת אבל רוצה להתחבר עם סיפור משלי...אנונימית בהו"ל

פעם הייתי במקווה,

ופספסתי שערה אחת שנשרה לי ונדבקה לישבן...

הבלנית הסתכלה עלי תוך כדי שירדתי למים (שזה מביך כשלעצמו)

קלטה את השערה

ופשוט שלחה יד והורידה לי את השערה מהישבן...

אני פתאום מרגישה את האצבעות שלה על הישבן שלי ואז היא אומרת "היתה לך שם שערה"

זה היה כ"כ כ"כ משפיל!! על גבול המטריד...

 

ולפותחת - חיבוק!!

זה מקום כל כך כל כך רגיש,

ואנחנו כל כך חשופות שם

שכל יחס לא ראוי נחווה קשה כל כך!!

 

מקווה שהיום תהיה לך חוויה טובה!

אוי, נוראי!מכחול
חיבוק יקרה, איזה חוויה מזעזעת!
בבקשה בבקשה תתלונני עליה
תודה יקרה, האמת שזה היה די מזמןאנונימית בהו"ל

אני כבר ממש לא זוכרת מי זאת הייתה,

וגם אז הרגשתי שאני לא מסוגלת לדבר על זה עם אף אחד, אפילו את בעלי לא שיתפתי בזמנו...

(מי אמר נפגעות תקיפה מינית...)

 

אבל החוויה עדיין זכורה לי ממש, בגוף...

 

היום אני גם די בטוחה שהיא עשתה את זה באינסטיקט וללא מחשבה או כוונה,

אבל עבורי את אכן היתה חויה נוראית.

סביר להניח שזה היה באמת ללא מחשבהמכחול
אבל אסור שדבר כזה יקרה. יש להן עבודת קודש כל כך רגישה והן חייבות להיות יותר רגישות.
הזוישיח סוד
אני גם פעם לקחתי נשימה לא נכונה ובלעתי מלא מים ונחנקתי ויצא מהאף ושרף כזה והשתעלתי וירדו דמעות, והיא כולה "מה את מסתבכת יאלה זריז יש עוד נשים" במקום לשאול אם אני בסדר ולהרגיע
🙄🙄🙄🤐אנונימי????
אוי זה כזה נוראאנונימי????
נשמע חוויה קשה
חיבוק😘

ואצלינו הם מסתובבות לקיר עד שנמצאים בתוך המים ואחרי הטביטלה עד שעולים ומתעטפים
תודה על האמפתיה (:אנונימית בהו"ל

היום אני גרה במקום אחר, 

וגם פה הן מסתובבות ומאפשרות פרטיות.

 

שם זה היה אזור קצת חרדי, כל הבלניות היו הרבה יותר חטטניות בכללי

אבל זאת באמת הגזימה...

גם באיזורים מאוד חרדים יש בלניות רגישות ולא חטטניותפה לקצת
שמסתובבות ומאפשרות פרטיות.
רק היה חשוב לי לציין את זה כי צרם לי הסוף של ההודעה.
אני גרה באחד האזורים היותר חרדים שישאנונימי????
ולא נתקלתי בבלנית שמידי חיטטה לי או גרמה לי הרגשה לא נעימה
להיפך תמיד הם היו עדינות ומתחשבות
אצלנו כולן בלניות חרדיות שמסתובבות עד שהאשה בתוך המיםאחתפלוס
זו הכללה לא יפה ולא נכונה.
חיבוק על החוויה. חוסר רגישות לחלוטין
אני גרה בישוב חרדי מובהק. כל הבלניות חרדיות. אני נשואה כבראמהלה

כ15 שנה. ואף פעם אף פעם לא חוויתי מקרים כאלו.

כן היו לי מקרים שהייתי צריכה לטבול שוב ושוב ושוב ושוב (כ5-6 פעמים) כי השיער צף וכד' (חוויה מהשבועות האחרונים)

וזה אכן מתסכל. אבל זה לא אשמת הבלנית

היא רק שם בשביל לוודאות שהטבלה כשרה.

 

כואב לי מאד לקרוא על החוויות שחווית

זה מצמרר

כואב לי שהטבילה בשבילך ובשביל עוד חברות פה נהפכת לדבר כ"כ מאוס בעקבות מה שעברתן. 

אבל בבקשה בבקשה לא לסמן מגזרים

 

אם הרגשת מוטרדת, זו לגמרי הטרדה מינית. גם אם זהציפיה.
לכאורה התפקיד שלה.

לגעת בישבן של מישהי אחרת בלי רשות? חמור מאוד!!
סיפור שליהיריון רביעי
טבלתי בתקופה שהשתמשתי במדבקות למניעת היריון. והסתפקתי אם נשאר סימן או לא. אז התייעצתי עם הבלנית. והיא בתגובה התחילה להגיד לי. השטויות האלו שלכם...(על המניעה)
שתקתי. כי לא התחשק לי לריב מולה כשאני ערומה. אבל אחרי שהתלבשתי ויצאתי מהחדר אמרתי לה שהיא משחקת בדיני נפשות. ואסור להגיד בחיים אף פעם לאישה שהיא לא מכירה כזה דבר כי היא לא יודעת מה הסיבה של המניעה. בתגובה היא התנצלה ואמרה שזה כבר עזר להרבה נשים שבגלל זה הסירו את המניעה. כמובן שזה הרגיז אותי יותר ושאלתי אותה אם יש לה אומץ להתערב בשלום בית של נשים. ומי יודע כמה מתוך אותם נשים הלכו נגד רצון בעלה כי היא אמרה להם. אני לא יודעת מה היא הבינה ומה לא.
אבל עדיין התלוננתי עליה
טוב שמצאת בך כוח להתלונן.ציפיה.
ומה זה השטויות האלה שזה עזר להרבה נשים והן הורידו את המניעה? איך היא יודעת שהיא באנת עזרה להן לעשות את הדבר הנכון להן?
כל פעם שאני קוראת סיפורים כאלה אני מזדעזעתפה לקצת
נראה לי שאם זה היה קורה לי הייתי ממש מתקשה לחזור לטבול שוב....

חיבוק לך על החוויות המזעזעות האלה
ףמה מה? בחיים לא נתקלתי במקרה אחד ממה שתארתזהר מרים
זה לא תקין את חייבת להתלונן למועצה הדתית אצלכן לטובת כלל הנשים


זה כל כך יכל להיות אחרת

טבלתי ב2 מקוואות שונים
בכולן בלניות עדינות, לא מסתכלות ובטח לא מעירות. מכבדות..

גג היו כאלה שבדקו יותר מדי את הציפורניים לטעמי.אבל זהו


גם לי היה סיפוראמא טובה---דיה!

לא במקווה הרגיל שלי.

הבלנית הייתה ממש חטטנית אבל הבלגתי, ואז אחרי הטבילה הראשונה (אני טובלת שבע) היא אומרת לי "תגידי, את מפחדת מהמים? איזו מין טבילה זו?"

וכבר טבלתי אלף פעמים לפני זה, אני יודעת לטבול שיא הטוב ובחיים לא היה לי פחד ממים או משהו. אח"כ אחרי כל השבע טבילות שעל חלקן אמרה שהן כשרות ועל חלקן אמרה לי לחזור היא אומרת לי "עכשיו ליתר ביטחון תטבלי עוד שלוש פעמים"

חיה בסרט! טבלתי איזה חמש עשרה פעמים באותו ערב!

למה הסכמת?כבתחילה
לא באה אלייך בטענות חלילה, היא לגמרי האשמה והוא שפויה פה.
רק סתם מעניין אותי למה לא אמרת לה שטבלת מה שאת טובלת וזהו?

קרה לי גם שבלנית רצתה שאטבול פעמיים(?) לפני הברכה ולא פעם אחת כרגיל. אמרתי לה 'ממש לא!!' עם פרצוף כועס, ומאז היא סתמה את הפה.
לא יודעת, אני תמיד מתפדחת מכאלה דברים...אמא טובה---דיה!

גם במקווה הרגיל שלי הבלנית תמיד מסתכלת גם כשיורדים וגם כשעולים וזה ממש לא נעים לי אבל בחיים לא העזתי להגיד על זה מילה... וגם לא אעז כנראה....

אבל עכשיו אני בהריון ב"ה אז בעז"ה יש עוד המון זמן עד הטבילה הבאה....

בעז"ה שהכל ילך כשורה!!...

שואלת באמת כדי להביןאמא ל6 מקסימים
למה שהיא לא תסכים? יש לה ברירה?
הרי הבלנית שם כדי לומר כשר, כדי שנדע שהטבילה היתה כשרה. אם היא אומרת שזה לא טוב, אז צריך שוב, לא?
אולי היא מחמירה מידי, וכאלה, אבל בתכלס, היא שם בדיוק בשביל זה, אז לזלזל במה שהיא אומרת, ולא להתייחס? זה לא בעיה?
היא הייתה כזו קלאפתאאמא טובה---דיה!

והיתה לי הרגשה שהיא תגיד לי שאני חייבת... אבל אולי אני טועה...

לא.כבתחילה
היא אמרה כשר על הטבילה הראשונה, חיכיתי שהיא תביא לי את המגבת והיא אמרה לי לטבול שוב.
אמרתי לה 'ממש לא' עם פרצוף כועס וישר היא נתנה את המגבת ולא עשתה יותר בעיות.

עכשיו יותר מובן?
אין לי שום עניין לטבול יותר ממה שאני טובלת וגם זה הרבה בשבילי.
היא לא שאלה לפני? אצלי תמיד שאלו אותי לפני הטבילה כמה אהשקט הזה
אני טובלת ואז לא הייתי צריכה לנהל דיונים ומשא ומתן תוך כדי הטבילה
אז אולי כדאי פשוט להגיד לפניהשקט הזה
יותר נעים כשאת לבושה בחלוק להגיד "אני טובלת פעם אחת" מאשר כשאת בתוך המים.
בעיני לפחות.
לא מפריע לי, אין לי בושה משום דברכבתחילה
איזה כיף לך...אין לי הסבר
אני לא הייתי יודעת מה לעשות עם עצמי🙈
לי היה הפוךהריון ולידה
יש לי פחד ממים אז אני טובלת רק פעמיים (שלפעמים הופכות להיות יותר כי אני לא מצליחה). פעם אחת הבלנית התפלאה שאני טובלת רק פעמיים, וכשהסברתי לה למה היא אמרה "זה לא נראה שאת פוחדת ממים. יאללה, פעם הבאה, שתהיה בעזרת ה' בעוד 9 חןדשים, את טובלת שלוש פעמים לפחות..."
היא אמרה את זה בנחמדות ובבדיחות כזאת, אבל זה עשה לי רע על הלב, כאילו זה לא בסדר שכל השנים האלה אני טובלת רק פעמיים... מזל שבעלי הרגיע אותי אח"כ...
(ובמאמר מוסגר, אמנם אני קיבלתי בשמחה את הברכה שלה, שהפעם הבאה תהיה בעוד 9 חןדשים, למרות שבעצם עדיף שביא תהיה בעוד 10 חודשים אם אני לא רוצה ללדת פג, אבל יש נשים שזה יכול להיות רגיש אצלן... בין אם כי הן מצפות נורא ולא בא להן על ברכה של בלנית מזדמנת, ובין אם כי הן בכלל מונעות ומבחינתן זו קללה...)
9 חודשים זה לא פגשירוש16
אפשר לקבל ברכה בשמחה גם אם זה לא מתאים לאותן רגע ולהצפין את הברכה לזמן שמתאים.
זה כל.
לטבול שוב 9 חודשים אחרי הטבילה הקודמתהריון ולידה
זה אומר שצריך ללדת לפחות בחודש שמיני (כי לוקח לפחות חודש עד שמיטהרים אחרי לידה ובאים לטבול)
בכל אופן, כמו שאמרתי אני דווקא שמחתי בברכה, ונראה לי שלא הייתי נעלבת גם אם לא הייתי מעוניינת בה עכשיו, אבל ברור לי שיש כאלה שזה היה יכול לפגוע בהן...
אא"כ הכוונה היא לטבילת סגולה לפני הלידה 😏🤭יראת גאולה
מה זה הדברים האלה?אמא וגם
להתלונן על כל אחת ואחת למענן ולמען נשות ישראל
לי גם היה מקרה נוראפיצישלי

הריסים שלי שחורות באופן טבעי

וכל פעם שהייתי הולכת לטבול היתה בלנית מבוגרת ונוראית שהיתה פשוט 

מחטטת לי בתוך העין עם מקל אזניים עד שהיא האמינה שזה לא איפור

העין שלי היתה נהיית אדומה ליומיים

והטבילה היתה סיוט בשבילי

נוראי!מכחול
מההההה?שירוש16
אני הייתי מעיפה לה את היד ומזמינה לחדר בלנית חלופית.
מה זה הדבר הזה?
אני לא.מכחול
הייתי רוצה לעשות את זה, וזה מה שהיה עובר לי בראש שוב ושוב אחרי המקרה, אבל אני די בטוחה שברגע האמת הייתי קופאת ומהבושה והלחץ והבלבול לא אומרת כלום.
וואי לי!!!אמא וגם
אוף
אני חייבת לציין שהשרשור הזה מזעזע אותי.אין לי הסבר
טבלתי בחיי רק במקווה אחד, והחשש הכי גדול שלי במעבר דירה זה מקווה אחר.
אני לא מבינה באיזו זכות בלנית נוגעת?
בודקת?

הלכתית- אפילו לבעל אסור לבדוק אותך אם עשית בדיקות או שהייתה עלייך חציצה!!(אלא אם את רוצה ומבקשת כמובן)
ק''ו שלא לבלנית!!!
אני באמת מזועזעת.
ממש אבל.

זה מלחיץ ומטריד אותי ברמות.
גם אותי הוא מזעזעאחתפלוס

ובשביל להרגיע אותך טבלתי בהרבה מקוואות ואף פעם לא נתקלתי בכאלה בלניות.זוועה

זה באמת מרגיע קצת...אין לי הסבר
בהדרכת כלות, המדריכה אמרה לי שאני חייבת לעמוד על דעתי, אני בוחרת אם יגעו בי או לא, אם יעזרו לי או לא, ושאני צריכה להיות תקיפה.
ופשוט לא הבנתי במשך תקופה מה היא רצתה ממני...

ועכשיו אני מבינה😔
זה פשוט הזוי.
טבלתי בכחמישה מקוואות כבר😁בוקר אור
פגשתי לדעתי בערך עשר בלניות..
חוץ מאחת שהייתה קצת יצורה (אבל ממש לא ברמות האלה..) כולם היו מתוקות, רגישות ומקסימות
הפחד שלי זה שאני ממש ביישנית😟אין לי הסבר
אני לא בטוחה שאדע איך להגיב אם ח''ו יקרה לי משהו בסגנון. בררר זה מעביר בי צמרמורות
אני גם🙂בוקר אור
למרות שמאוד הפתעתי את עצמי באותה פעם, היא אמרה לי לטבול שוב אחרי שלוש פעמים כדי לוודא, ואני אמרתי לה בחיוך שלא, זה בסדר ויצאתי באלגנטיות. ואני ממש לא כזאת!
תבקשי המלצות לפני שאת הולכת למקווה חדש. זה יכול לעזור 🙂
חח עצות לא בהכרח יתנו לי אומץ😅אין לי הסבר
לא עצותבוקר אור
המלצות
אההאין לי הסבר
כאילו, למקוואות בסדר?😅
זה באמת מזעזע כל השרשורים האלואנונימי????
ובאמת מודה לה' שלא יצא לי להיתקל בכאלו בלניות מזעזעות
וטבלתי בכמה מקוואות וברוב הפעמים זה היו בלניות שונות
חשוב לזכוראמא וגם
שאלה מקרי קצה ובד"כ ברוב המקומות הכל ממש בסדר
(ועם זאת חשוב להשתדל שלא יקרה כזה יותר לאף אחת)
וואי איזה סיפורים.פשיטא
פגשתי בחיי הרבה בלניות.. (לא נשואה יותר מידי זמן פשוט יצא לי לטבול במלא מקומות שונים)
חוץ מאחת שהייתה נוראית כולן היו מקסימות ולכל הפחות לא הטרידו/ אמרו דברים לא במקום/ נגעו..

זה לא בסדר וזה משהו שלא הייתי שותקת עליו בחיים.
ואהוו.. לי יש סיפור אישישירוש16
אולי לא על טראומה אלא יותר בכיוון השני.

נכנסתי לטבול בליל שבת. כולי בלחץ ועצבים על כל הסיטואציה (שבת אצל ההורים, הכנות אצלם בבית מבלי שידעו, מלחמה, ילד בבית וכו)
הבלנית סיימה עם הטובלת הקודמת וקראה לי להיכנס לחדר עם הבור. נכנסתי לחדר עם בור הטבילה והיא מתחילה לבדוק אותי. מייד לקחתי את ידי ואמרתי לה שאני מבקשת שהיא רק תוודא שהטבילה כשרה - לא מעבר. לא לגעת ולא לבדוק. מקסימום יכולה לבדוק שאין שערות נושרות על הגב. זהו.
היא מאוד התפלאה ואמרה שזה מנוגד להוראות שהיא קיבלה מהרב שלה. שהיא צריכה לבדוק אותי בידיים, כפות רגליים, גב וכו לוודא שהכל בסדר. אמרתי לה שעם כל הכבוד לרב שלה ההלכה קובעת שתפקיד הבלנית הוא רק לוודא טבילה כשרה - לא מעבר.
היא התקפלה, לא הייתה לה ברירה.
אחר כך נכנסתי למקווה וביקשתי ממנה להסתובב ולא להסתכל כשאני נכנסת למים. היא התפלאה, אולי מתוך פליאה או מבוכה היא.. התחילה.. לצחוק..
ואני עומדת שם
ערומה
חשופה
והיא צוחקת עלי
כולי מאדימה מרוב בושה
מה בסך הכל ביקשתי ממנה? מינמום פרטיות...

בקיצור.
בתוך בור הטבילה. שם. ערומה. עמדתי ודיברתי איתה.
אמרתי לה שהצחוק ממש לא במקום. שהיא מטפלת בנפשות וזה תפקיד שדורש המון רגישות. אין לה מושג עם מי היא עובדת ומהיכן מגיעים הבקשות הללו וצריך המון עדינות והתחשבות. המצב הזה, של אישה ערומה מול אדם שהיא לא מכירה, עלול להוות לנשים מסוימות טריגר לטראומה שעברו. (מינית או אחרת)
אמרתי לה שאני מאחלת לה שבחיים אל תעבור טראומה כזו בחיים שתביא אותה למקומות הללו.
היא השתתקה.
הייתה המומה.
אחר כך התנצלה.

יצאתי מהבור וידעתי שעשיתי את הדבר הנכון.
מקווה שפעם הבאה שהיא נפגשת עם אישה היא תחשוב פעמיים לפני שהיא מכניסה אותה למים ותיהיה טיפה יותר קשובה לצרכים של נשים אחרות.
אלופה!! ממש!פה לקצת
תודה!!! מעריצה אותך!!!!!!!!!מרגרינה
וואו. את אלופה ומדהימה!!אין לי הסבר
כמה אומץ!!!!
כל הכבוד לך!!משמעת עצמית
עשית שירות להרבה נשים אחרות ...
אלופפפפהה!!אמא חדשהה


וואו! כל הכבוד על האומץ! זה ממש קשה להגיב ככה!!ציפיה.
הלוואי באמת שהיא תסתום את הפה ולא תעיר יותר.
וואו את נהדרת!אמא וגם
עשית שירות חשוב להרבה נשים ובראש ובראשונה לבלנית הזאת
שנראה שלא מספיק הבינה את מקומה ועזרת לה להתבגר...
לא סיפור מזעזע אבל סתם יחס מגעילבת הרים
גרתי כמה שנים בעיר וטבלתי במקווה גדול, עם המון חדרי הכנה וכמה חדרי טבילה. הטבילות שם הן "בקבלנות", אחת אחרי השניה. מנהלת המקווה אישה מאוד רגישה אבל בצוות הבלניות לא כולן...
טבלתי פעם אחת בערב לחוץ כזה עם הרבה טובלות. קיבלה אותי בלנית כמו קופאית בסופר. "יאללה, תביא נראה ת'רגל, לא רואים טוב, תסובבי" וכו'. ממש יחס מזלזל ומשפיל. פחות מה שהיא אמרה, יותר ההתנהגות שלה כאל עוד אחת שהיא כבר רוצה לסיים איתה וללכת הבייתה.
רציתי להגיד לה שבגלל יחס כזה נשים עלולות לוותר על הטבילה אבל כאמור הייתה שם אווירה לחוצה של יאללה תגמרי כבר, ואני גם לא אחת מהאמיצות, לצערי.
טוב, חייבת לאזן שוב.תיתי2
טבלתי אצל עשרות בלניות, בכמה מקוואות (יותר מ10)
אף פעם לא היה לי שום דבר חריג, מביך, חודרני או לא נעים.
תמיד היו בלניות רגישות, ענייניות, מכבדות, שואלות מה אני רוצה מהן (לבדוק? להסתובב?).
טבלתי גם במקוואות "חרדיים", אפילו באופן קבוע במשך תקופה ארוכה.

הבלניות במקווה הקבוע שלי מדהימות.

זו עבודה קשה, כל יום בערב, השכר מאוד נמוך (אולי אפילו מתחת למינימום ביחס לזמן שמשקיעה).
בשבילה זה עוד ערב, אולי היה לה יום קשה אולי היא לא מפוקסת. בשבילנו זה ה-יום. אנחנו שמות לב לכל פיפס, היא יכולה לא לשים לב בכלל. סתם כי היא עייפה. רובן מבוגרות ורגילות להתנהלות שונה, כשהן היו טובלות היתה אווירה אחרת, גם אם היא עוברת השתלמות ומבינה שהזמנים שונים, לפעמים ההרגל גובר. או מה שלה נראה פשוט ולא מזיק, נחווה אחרת.
מאמינה שלרוב זה לא רוע לב.

לא מצדיקה שום דבר, בסוף היא צריכה להיות מקצועית ולא לחרוג מההתנהלות הפשוטה.
אבל -
כמה פעמים אמרנו תודה רבה מכל הלב?
האם הבענו הערכה על המסירות כל ערב?
האם הבאנו משלוח מנות בפורים? עוגה בליל שבת?

אחת הבלניות אצלנו הפכה לחברה שלי. ממנה אני שומעת על הקושי של העבודה. היא בלנית ממש רגישה ומודעת ועדיין יש לי חברה שנוסעת רחוק כדי לא לטבול אצלה כי היא מרגישה שהיא "חודרנית".
רק מהפער בין החוויה שלי אצלה לחוויה של מישהי אחרת, אני מבינה כמה צריך עין טובה גם על הבלנית.
(לדעתי הפער פה נעוץ בעדות. אופי ספרדי חמים של בלנית מול אישה סופר-אשכנזיה).
המשפט האחרון שכתבת קצת מחמם אותירק שאלה ליאחרונה
ויכול להתפרש לשני כיוונים שונים - בגלל שהבלנית ספרדיה היא יכולה מצד אחד להיות יותר חטטנית כי הכל בשותף עם כולם, ומצד שני להיות יותר קשובה לצרכים. בלנית אשכנזיה יכולה מצד אחד להיות מאוד חטטנית, אופי פולני כזה, ומצד שני בגלל ה"קרירות" (שונאת שאומרים את זה על אשכנזים, הכללה גסה ונוראית) מאוד לכבד את המקום של כל אישה ולא להיכנס לאף אחת לפרטי פרטים.
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידהאחרונה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעיםאחרונה

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️