נפגשתי היום עם כמה חברות, והיה לנו דיון סוער בלי מסקנה ממשית. אשמח לשמוע מה דעתכם:
הסיפור הוא כזה:
מישהי היתה קורבן לאונס בגיל צעיר יחסית (חט"ב, משהו חד פעמי) ועברה טיפול בעקבות הטראומה. היא השלימה את הטיפול, אבל אמרו לה שסביר להניח שיהיה לזה השפעה על קירבה אינטימית, לפחות בהתחלה.
השאלה היא מתי הוגן\ראוי\שייך לספר את זה למי שהיא יוצאת איתו.
וארחיב קצת: הכוונה היא שאנחנו מדברים על שלב בקשר שבו מרגישים מספיק קרבה כדי לשתף בדברים כאלה.
ספציפית הקו שעליו התווכחנו היה לפני\אחרי החלטה על אירוסין. (ואולי יש כאן מישהו שחושב שגם אחרי החתונה זה בסדר?)
זאת אומרת, נניח שאתה יוצא עם מישהי עם סיפור כזה. אם היא היתה אומרת משהו רק אחרי שהייתם מחליטים להתארס, האם הייתם מרגישים שהסתירו ממכם מידע שאולי הייתם מעדיף לקחת כחלק מהשיקולים אם להתארס? האם הייתם מרגישים שרימו אתכם? (ואם מישהו ענה כן על הסוגריים הקודמים, איך היית מרגיש?)
ושוב הבהרה: זה לא שח"ו מי שעברה משהו כזה נורא ואיום מוכתמת או משהו כזה, אלא שחלק מהותי מחיי הנישואין ידרשו מאמץ לא רגיל.
