מצאת אוצר תשמרי אותו אצלך

הרבה בחורים טובים יש נכון

אבל לא עם כל אחד זה יכול לקרות מסיבות שונות, רבות ומגוונות.

תודי לקב"ה שזיכת לא קורה הרבה.

העיקר זה הקשר שאת יוצרת עם בחור ולא הבחור עצמו

ולכן קשר אם בחור "יותר טוב" הוא דבר שעדיין לא קיים ואי אפשר לעמוד על טיבו

בהצלחה!

כשכתבתי "היא לא דיברה על התנהגות" דיברתי על @מאמינה-בטוב

את דיברת על התנהגות ואני גם מסכים עם תוכן התגובה שלך.

ההקשר של התגובה הראשונה שלך הוא נראה לי לא מתאים.

היא דיברה על התמודדות שהיא עוברת. ונראה לי שזה נובע מתוך מצוקה ולא מתוך סולם ערכים שגוי לכן זה לא יעזור שתגידי לה שזה בזוי. זה לא יפתור את המצוקה.

@מאמינה-בטוב 
אני מקבלת את זה ששיתפת בהתמודדות שלך [אני פחות קיבלתי את הרושם הזה אך מקבלת],
קבלי את התנצלותי
המילים שלי לא הופנו להתמודדות שלך אלא כתופעה רווחת . 

ועדיין על במה כללית צריך להגיד שזו התנהגות מאוד לא ראויה 

שצריך להפסיק לתת לה לגיטימציה. 

מצוקה היא לא 'רצוייה' או 'איננה רצויה' היא פשוט קיימת.

אני מסכים איתך שהכחשת מצוקה והצדקת חולשה היא דבר מאוד שלילי. אך חשוב להבחין בין כך לבין המצוקה. המצוקה היא לא שלילית והיא ראוייה לכל האמפתיה שנדרשת כלפיה.

אני חושב שאתם נוגעים בנקודה נכונה אני חושב שסגנון תגובה אחר עשוי להועיל יותר.

אדם שנמצא בעמדה נפשית של "אולי יהיה יותר טוב" נמצא בעמדה שעלולה מאוד להזיק לו והיא גם לא משקפת את המציאות ואת סולם הערכים שאני ואת מאמינים בו.

אך מה הפתרון? לא לבטל לאדם שמולך את הרגשות ע"י האמירה "זה בזיוני". היא אמרה שהיא יודעת שזה לא טוב אבל ככה היא מרגישה. והיא כתבה בעצמה "תעזרו לי לצאת מתודעת השוק". כדי לצאת מהתודעה הזאת צריך באמת צריך באמת להבין למה זה לא בסדר ולא לתת בראש. 

הפתרון לענ"ד הוא להבין מה זה קשר עם בנאדם.

להפנים שהקב"ה מכין לנו הזדמנות כזאת או אחרת במיוחד ואין לנו תעודת ביטוח מה יקרה אח"כ.

לא היות עם בטחון עצמי כזה שאומר לנו שכל אחד ירצה אותנו.

להכיר טובה שבכך שיש לנו אוצר ולא כדאי לנו להפסיד אותו.

ואני חושב שעוד כמה דברים חשובים כדאי לדעת ולהפנים.

@מאמינה-בטוב

אבל תראה מה שמגיבה בהמשך "מאמינה בטוב", 

ותראה שכנראה אפשר ללמד זכות על הבחורה שטרם נפגשה איתך.

אם תיפגשו, וזה ייראה עם סיכוי ותמשיכו. אז תוכל אחרי זמן קצר לבדוק אם התופעה נפסקה. ולכל היותר - להעלות את זה..

שיש עוד דעה כזו ועוד מגבר.

בתור אחת שהייתה באתרי היכרויות 3 שנים , גם אחד שנחשב כביכול חרדי.

זו תופעה מקובלת בקרב הגולשים באתר הכרויות , הרבה עושים את זה אם לא כולם.

מקובל? כן, נעים? בכלל לא. וזה שלא טוב לך כל הנוהל הזה רק מראה על רמת הערך

הגבוה שלך. זה מצוין תשמח בזה.

הדור של היום לצערנו מאוד שטחי, לא כולם אבל הרוב, תמיד מחפשים את היפה יותר,

המוצלח יותר. ואני שומעת הרבה שזה קורה גם במהלך דייטים ראשונים.

לי זה קרה עם בחור שקבעתי איתו כבר דייט, ועשיתי לקראתו דרך, וממש לפני הבן אדם עדיין

מצ'וטט באתר, זה היה בחור חרדי כך שעוד יותר הציק וכאב.

לי לא הייתה חוויה טובה מהאתרים האלו, הרגשתי שזה שוק בשר, חוסר צניעות שכל גבר 

שרוצה פונה אליך. משהו בכבוד שלי בתור אישה התמסמס, וגם שכבר יצאתי לדייטים

פה ושם, בתת מודע שלי כל כך לא רציתי שבעלי הבא יהיה מאתר היכרויות.

ב"ה יצאתי משם ורווח לי.

יש היום כל כך אופציות מעולות להכיר

יש קבוצות וואצאפ של שידוכים

יש עבודה

יש שכנים

בקיצור יש.. ואל תשכח עושים את ההשתדלות

והקב"ה שולח.

לכן זה לא משנה אם תהיה מהבוקר עד הערב באתר, שהקב"ה ירצה הוא ישלח.

גורלנו לא תלוי באתרים האלו, איך אנשים הכירו לפני זה?!

מאוד חשוב לזכור  שזה לא העיקר להגיד בסוף  טוב יש לי אישה/ בעל

גם הדרך לא פחות חשובה ואתה צריך להיות שלם איתה.

אולי כמו שאתה מחובר ורואה שהיא מחוברת גם היא מחוברת ורואה שאתה מחובר...

כשעוברים לוואטסאפ זה לא מוסרי למקבל.

אמנם כששולחים כמה הודעות במקביל באתר זה נשמע לי הגיוני מאוד (בגלל שהרבה מאוד לא עונות בכלל).

למרות שאני חושב שלחץ זה לא דבר טוב וכדאי לעשות הכל בנחת.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.