מצאת אוצר תשמרי אותו אצלך

הרבה בחורים טובים יש נכון

אבל לא עם כל אחד זה יכול לקרות מסיבות שונות, רבות ומגוונות.

תודי לקב"ה שזיכת לא קורה הרבה.

העיקר זה הקשר שאת יוצרת עם בחור ולא הבחור עצמו

ולכן קשר אם בחור "יותר טוב" הוא דבר שעדיין לא קיים ואי אפשר לעמוד על טיבו

בהצלחה!

כשכתבתי "היא לא דיברה על התנהגות" דיברתי על @מאמינה-בטוב

את דיברת על התנהגות ואני גם מסכים עם תוכן התגובה שלך.

ההקשר של התגובה הראשונה שלך הוא נראה לי לא מתאים.

היא דיברה על התמודדות שהיא עוברת. ונראה לי שזה נובע מתוך מצוקה ולא מתוך סולם ערכים שגוי לכן זה לא יעזור שתגידי לה שזה בזוי. זה לא יפתור את המצוקה.

@מאמינה-בטוב 
אני מקבלת את זה ששיתפת בהתמודדות שלך [אני פחות קיבלתי את הרושם הזה אך מקבלת],
קבלי את התנצלותי
המילים שלי לא הופנו להתמודדות שלך אלא כתופעה רווחת . 

ועדיין על במה כללית צריך להגיד שזו התנהגות מאוד לא ראויה 

שצריך להפסיק לתת לה לגיטימציה. 

מצוקה היא לא 'רצוייה' או 'איננה רצויה' היא פשוט קיימת.

אני מסכים איתך שהכחשת מצוקה והצדקת חולשה היא דבר מאוד שלילי. אך חשוב להבחין בין כך לבין המצוקה. המצוקה היא לא שלילית והיא ראוייה לכל האמפתיה שנדרשת כלפיה.

אני חושב שאתם נוגעים בנקודה נכונה אני חושב שסגנון תגובה אחר עשוי להועיל יותר.

אדם שנמצא בעמדה נפשית של "אולי יהיה יותר טוב" נמצא בעמדה שעלולה מאוד להזיק לו והיא גם לא משקפת את המציאות ואת סולם הערכים שאני ואת מאמינים בו.

אך מה הפתרון? לא לבטל לאדם שמולך את הרגשות ע"י האמירה "זה בזיוני". היא אמרה שהיא יודעת שזה לא טוב אבל ככה היא מרגישה. והיא כתבה בעצמה "תעזרו לי לצאת מתודעת השוק". כדי לצאת מהתודעה הזאת צריך באמת צריך באמת להבין למה זה לא בסדר ולא לתת בראש. 

הפתרון לענ"ד הוא להבין מה זה קשר עם בנאדם.

להפנים שהקב"ה מכין לנו הזדמנות כזאת או אחרת במיוחד ואין לנו תעודת ביטוח מה יקרה אח"כ.

לא היות עם בטחון עצמי כזה שאומר לנו שכל אחד ירצה אותנו.

להכיר טובה שבכך שיש לנו אוצר ולא כדאי לנו להפסיד אותו.

ואני חושב שעוד כמה דברים חשובים כדאי לדעת ולהפנים.

@מאמינה-בטוב

אבל תראה מה שמגיבה בהמשך "מאמינה בטוב", 

ותראה שכנראה אפשר ללמד זכות על הבחורה שטרם נפגשה איתך.

אם תיפגשו, וזה ייראה עם סיכוי ותמשיכו. אז תוכל אחרי זמן קצר לבדוק אם התופעה נפסקה. ולכל היותר - להעלות את זה..

שיש עוד דעה כזו ועוד מגבר.

בתור אחת שהייתה באתרי היכרויות 3 שנים , גם אחד שנחשב כביכול חרדי.

זו תופעה מקובלת בקרב הגולשים באתר הכרויות , הרבה עושים את זה אם לא כולם.

מקובל? כן, נעים? בכלל לא. וזה שלא טוב לך כל הנוהל הזה רק מראה על רמת הערך

הגבוה שלך. זה מצוין תשמח בזה.

הדור של היום לצערנו מאוד שטחי, לא כולם אבל הרוב, תמיד מחפשים את היפה יותר,

המוצלח יותר. ואני שומעת הרבה שזה קורה גם במהלך דייטים ראשונים.

לי זה קרה עם בחור שקבעתי איתו כבר דייט, ועשיתי לקראתו דרך, וממש לפני הבן אדם עדיין

מצ'וטט באתר, זה היה בחור חרדי כך שעוד יותר הציק וכאב.

לי לא הייתה חוויה טובה מהאתרים האלו, הרגשתי שזה שוק בשר, חוסר צניעות שכל גבר 

שרוצה פונה אליך. משהו בכבוד שלי בתור אישה התמסמס, וגם שכבר יצאתי לדייטים

פה ושם, בתת מודע שלי כל כך לא רציתי שבעלי הבא יהיה מאתר היכרויות.

ב"ה יצאתי משם ורווח לי.

יש היום כל כך אופציות מעולות להכיר

יש קבוצות וואצאפ של שידוכים

יש עבודה

יש שכנים

בקיצור יש.. ואל תשכח עושים את ההשתדלות

והקב"ה שולח.

לכן זה לא משנה אם תהיה מהבוקר עד הערב באתר, שהקב"ה ירצה הוא ישלח.

גורלנו לא תלוי באתרים האלו, איך אנשים הכירו לפני זה?!

מאוד חשוב לזכור  שזה לא העיקר להגיד בסוף  טוב יש לי אישה/ בעל

גם הדרך לא פחות חשובה ואתה צריך להיות שלם איתה.

אולי כמו שאתה מחובר ורואה שהיא מחוברת גם היא מחוברת ורואה שאתה מחובר...

כשעוברים לוואטסאפ זה לא מוסרי למקבל.

אמנם כששולחים כמה הודעות במקביל באתר זה נשמע לי הגיוני מאוד (בגלל שהרבה מאוד לא עונות בכלל).

למרות שאני חושב שלחץ זה לא דבר טוב וכדאי לעשות הכל בנחת.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.