הנה, אני חולקת וזה

(טכנית מי אמר שאני רוצה לחלוק, אולי התעניינתי סתם בכללי)

 

 

 

אממ... אני מכירה אנשים שמפריע להם שאין בית מקדש. כן, אנשים שאומרים קרבנות כל בוקר () ותיקון חצות. אנשים שעולים להר ואנשים שמתנגדי עליה, זה לא מחייב. אנשים בני חמש עשרה ושמונה עשרה ועשרים ושש ושמונים ואחת שלא עובר יום בלי שהם חושבים על בית המקדש. אנשים שהיום שלהם בנוי סביב זה. אנשים שמתפללים מהסידור של מכון המקדש בשביל לראות את התזכורות באשרי ובשמונה עשרה ובקרבנות ובכל מקום בערך. אנשים שמרגישים רע עם עצמם על זה, שיכולים לשבת ולבכות מתסכול על זה שלא מצליחים לבנות. ולא, לא מדובר במיעוט.

נכון שלא כלל עם ישראל. נכון שזה לא לחוות באופן מלא את הצער, או אפילו באופן חלקי. אבל הד כלשהו יש, והוא קיים.

 

 

ולטענה הראשונה: פעם היו שומעים הרבה פחות מוזיקה. היום זה נהיה צורך בסיסי. ולהרבה ממי שמתמודד עם בעיה נפשית כלשהי (דיכאון/חרדות, תסתכל על האחוזים, זה לא באמת מיעוט), או עם תקופה עמוסה באיזשהו מובן, *קשה* בלי זה. ממש קשה. לא אצל כולם קשה-פיקוח-נפש, אבל יש מי שכן (ושומע, כמו בשבת) ויש מי שזה סתם יכול לדרדר אותו ממש. לסכנת איבר נפשית. כי זה נהיה מוצר בסיסי ומקום מפלט, ואין ספק שזה לא היה ככה בימי חז"ל.

אז אני לא אומרת לוותר על האיסור לשמיעת מוזיקה, אבל אני כן טוענת שיש מקום לשאול רב ולהקל במעט במקום הצורך/בלא משמח/שקט וכדומה.

 

 

(כמו כן מוזיקה היא חלק מעבודת ד' שלי והדרך היחידה שלי להתרכז. שלושת השבועות אומר עבורי שלושה שבועות שבהם לא אלמד, בכלל, ועבודת ד' שלי תתדרדר פלאים מצד אחד ותעלה ממש מצד שני (מקדשיזם וזה) וזה הופך את זה לתקופה הכי קשה בשנה מבחינה רוחנית ונפשית. יותר מהושענא רבא וכאלה. ואנשים אומרים כן צער החורבן זה חשוב מאוד והם צודקים, אבל גם לחיות צריך, שיהיה כח לעבוד את ד' ולפעול לבניין המקדש, לא סתם להסתכל מבחוץ)

א. אני מאומרי הקרבנות. עכשיו בבין המצרים מתחילים לומר תיקון חצות גם בצהריי היום ולא רק בלילה. אני נותן שמוסים להרבה אנשים שלא אומרים קרבנות.

 

אבל בסוף, אף אחד פה לא מתאבל על החורבן כי הוא יודע מה זה. הוא מנסה להרגיש מה זה. אבל לאיודע. זה לא כמו מישהו שאיבד את אמא שלו אז הוא בוכה שהיא נפטרה. זה כמו מישהו שלא הכיר אותה בכלל... אז קצת קשה לו כי הוא גדל רק עם אבא או מה שזה לא יהיה, אבל לא כואב לו על האובדן.

 

ב. זה נכון שפעם היה פחות מוזיקה, דעת מרן בכלל שאסור לשמוע מוזיקה בכל השנה בגלל החורבן. הרמ"א היקל והיום הרבה מהספרדים גם מקילים בזה.. אבל זה נכון.

אני מכיר המון אנשים שמסתדרים מצויין בלי מוזיקה - אבל עיננו הרואות שהמון המון המון אנשים פשוט קשה להם. ובאמת הפוסקים התירו במקרים מסויימים לשמוע מוזיקה גם בתקופה הזאת. אני זוכר שלפני כמה שנים אני המצלתי פה למישהו (או מישהי, אני באמת לא זוכר) לשמוע מוזיקה למרות שזה היה בין המצרים או ספירת העומר. ברור.

 

מוזיקה היא בהחלט חלק מעבודת ה', אצל המון אנשים. בקבלה מוזיקה היא באמת דבר גדול מאוד.

 

 

אבל לא חלקת על מה שאני אומר, חלקת על נקודה קטנה.

הנקודה היא בגלל שאנחנו לא באמת יודעים יש לנו כל מיני דברים שיזכירו לנו שאנחנו חסרים. בין אם זה תיקון חצות או איסור שמיעת מוזיקה.

רק הבאתי רעיון.. שע"י דבר חיצוני - כמו לא לשמוע מוזיקה אנחנו מרגישים יותר את האבל

א. ציינתי קרבנות ספציפית כי דיברת על זה בעבר.

נכון. לא אמרתי שיש מי שיודע מה זה ומתאבל על זה. למעשה, די ציינתי שזה לא קיים. אבל גם שהטענה שאין מי שזה מפריע לו לא נכונה, ואולי מזלזלת בקושי של יהודים מסוימים.

לגבי הדוגמא שהבאת- יש בזה שני חלקים, הגעגוע לX והחוסר בזה.

 

ב. ספירת העומר זה סיפור אחר לגמרי שבו די פשוט שמותר.

בסדר, לא אמרתי שכולם חייבים להתחיל לשמוע מוזיקה דווקא עכשיו. אבל מי שיש לו צורך- ברור שחז"ל לא התכוונו לזה.

 

נכון. אז ציינתי. זאת עלות מול תועלת.

 

לא חלקתי על זה שאמרת שלא אכפת לנו אז בגלל זה אסור לשמוע מוזיקה. חלקתי על זה שלא אכפת לנו, וקצת על זה שאסור לשמוע מוזיקה. עם המהלך עצמו אני מסכימה

זה לא געגוע, זה אבל. כפשוטו. אין לנו שמץ על מה האבל.

כמה שאנשים מרגישים ובוכים בתיקו"ח, זה לא זה.

 

ספירת העומר זה ודאי פחות בעיה, אבל לא הייתי אומר "די פשוט שמותר", כי בעיקרון רוב מוחלט משומרי המצוות בעם ישראל לא שומעים מוזיקה שיש בה כלי נגינה בספירת העומר. וגם לא מעט פוסקים מסכימים לזה.

אממ.. לא. זה גם געגוע.

 

זה לא מדויק במציאות, במחילה.

ככה רוב מוחלט של החברה.

אני יודע שיש רבנים שאומרים אחרת, הרב וואזנר אסר כל מוזיקה דרך רדיו כי הרדיו הוא כלי.

ואת רואה כמה שזה לא מקובל..

 

ככה נוהגים רוב העולם. זה שיש אומרים אחרת - לקולא ולחומרא לא משנה את המציאות

בשביל להגיב קודם כל בדקתי מה זה פודקאסט

 

פודקאסט – ויקיפדיה

 

ואז. אחרי שקראתי

 

 

אמ - כן יש בזה משהו חחח

לא חשבתי שמישהו לא יודע מה זה פודקאסט😳
זה ממש מעניין ויש על המון נושאים שונים

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)