בעלי במילואים אז נסעתי להורים שלי לשבת.
באמת בקטע של פינוק, יש להם בית פרטי ולא מדרגות כמו אצלי (אני קומה רביעית) אז רציתי לנסוע אליהם כדי לנוח קצת.
סבתא שלי הייתה לבד בשבת (ככה היא טענה) אז היא ביקשה שנבוא להתארח אצלה.
ואני פחות רציתי.. כי לא הרגשתי ככ טוב, והתייבשתי ועשיתי עירוי נוזלים.
אז רציתי להשאר אצל ההורים שלי בשבת, ולנוח.
ואצל סבתא שלי אין מזגן, כי הוא לא עובד (מבחירתה) ומאוד קשה לי עם החום, אני יודעת שזה נשמע מפונק.
אבל היא סוגרת חלונות בבית.. ואין טיפה של אוורור. והיא ביקשה שנגיע לשישי וגם לשבת.
אמרתי למשפחה שלי שאני אשאר בבית, אין לי בעיה להיות לבד
כי באמת הייתי עייפה ורציתי לנוח.
ופחות ללכת ברגל ולהגיע למקום בלי מזגן, וגם ידעתי שהיא לא באמת לבד. דודה שלי והילדים והנכדים שלה היו שם.
אז הכנתי לי אוכל בחפיף אצל ההורים שלי, ונשארתי לבד
עד שהם יחזרו.
כמובן שסבתא שלי כעסה מאוד, והתעצבנה.
אמא שלי אמרה שקשה לי בגלל החום, וסבתא שלי אמרה בזלזול: מה בדיוק קשה? גם אני הייתי בהריון.
בשבת בבוקר, היא שוב כעסה..
ואפילו הלהיטה את אבא שלי עליי, ושאלה אותו
אם האוכל שהכנתי לעצמי בבית, זה מהמצרכים שלו, או שקניתי לעצמי.
אבא שלי חזר כועס עליי, מאז הוא לא מדבר איתי
בכיתי כל השבת.. כולם כועסים עליי.
ועל מה??? על זה שהייתי מיובשת ובמיון קיבלתי נוזלים,
החלטתי שאני לא הולכת לסבול הליכה בחום
עד אליה, ועוד לשבת שם בחום אימים עם חלון סגור ובלי מזגן או מאוורר.
למרות שלפני זה ההורים שלי אמרו לה שנורא חם,
היא שמה מאוורר בחדר שבן דוד שלי ישן ולא חשבה לרגע עליי.
לא מבינה למה לכעוס עליי? ביקרתי אותה כמה ימים לפני שבת,
ישבתי שם שעתיים דיברנו.
היה חם מאוד.. אבל לפחות נסעתי לשם, ולא הלכתי ברגל.
אני יודעת שזה נשמע מפונק ומגעיל מצידי,
אבל לא רציתי להתייבש שוב, לא רציתי להזיע ברמות בשבת.
ולסבול ברמה כזאת.
אני יודעת שהיא אישה מבוגרת, אבל מאוד קשה לי
שהיא גרמה לאבא שלי לא לדבר איתי, ברמה שהוא אמר שהוא רוצה לנתק איתי קשר
והוא לא מתכוון לעזור לי בכלום, כי פגעתי באמא שלו.
ולא משנה כמה התנצלתי.
בנוסף- היא רצתה מוצר חשמל יקר, וכל הנכדים החליטו לאסוף כסף ולקנות לה.
לי לא היה, כי אני ובעלי שנינו סטודנטים, וכרגע לא היה לי את הסכום הזה. ואחת הבנות דודות סיפרה לה, שלא נתתי כסף.
ולפי דעתי היא כעסה גם עלזה, וברור שהיא סיפרה לאבא שלי
שלא נתתי כסף, אבא שלי הסביר לה
שכרגע אין לי והוא שם במקומי.
אבל באמת שמתחיל להיות קשה לי, במקום לנסות לגשר ולפשר
אני צרגישה שהיא לוקחת את אבא שלי מאיתנו,
יש לה עוד שבעה ילדים שגרים לידה, והיא כל פעם מתקשרת אליו ורוצה שהוא יבוא לאכול אצלה, יבוא להיות איתה.
זה גורם לריבים מטורפים בין אבא לאמא שלי,
ועכשיו גם בנינו.
מה הייתן עושות במצב כזה? אי אפשר לדבר איתה,
היא מהדור הישן, כל מילה צריך לשקול.
ואני מפחדת מאוד מהתגובות שלה.


. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות