עשה הליכה על מכשיר עם הסמארטפון תקוע לו בפרצוף, ראיתי שכל זמן האימון היה עם הטלפון גם דיבר וגם צעק על העובדים שלו וכו'.
לקראת הסוף, פתחתי אתו שיחה ובהמשך הצעתי לו הצעה מאוד טריוויאלית שאם הוא רוצה שהספורט יעזור לו שישים את המכשיר בצד וישים לב לגוף שלו, לנשימות, לכאבי שרירים וכו'
קצת הסברתי לו את העניין, פיתחתי גם לעוד תחומים, אוכל, שינה, קשרים זוגיים/חברתיים וכו'
היה נראה שהבן אדם השתכנע ולא ראיתיו יותר, גם ככה סגרו לנו את מכוני הכושר.
פגשתי אותו היום בבוקר! הייתי די בהלם. הוריד מעצמו 30+ קילו (ועדיין שמן). אמר לי שלקח את העניין ברצינות וגם שהיה לו קשה להתרגל לנוכחות העצמית.
להיות כאן ועכשיו? לחיות את הרגע בלי להתפזר לכל הרוחות?
לקח לו שבועות אבל למד על זה עוד והתעמק והבין ששווה להשקיע. אמר לי שהשתנה לו החיים בכל התחומים, התחלתי לחיות, אמר לי. גם לגבי ההרזיה, אמר שזה נראה לו ש 80% המנטלי ו20% הדיאטה, כי ניסה 100 דיאטות עד היום וכלום לא עזר עד ששינה את המיינד.
אז אמרתי לעצמי שאכתוב את הסיפור כאן, אולי יפתח איזה צוהר למישהו ויעזור בחיים.
