לקרוא את זה זה רק מכניס לחרדה, אותי

אני שותה כוס 2 לא כל יום.. וזה רק בשבועיים האחרונים

אני מנסה להרגיע את עצמי מזה שיש לי חשקים לקולה, לא להכניס לעצמי חרדת יותר על זה שכבר יש לי תסביך על זה

היא בול על הרחם אני נוהגת ביד אחת ואחת על הבטן הפרדה :/

בכתבה מופיע שחקרו לגבי שתיה ממותקת כל יום כוס אחת או יותר ובהקשר להצלחת IVF, כלומר בעיקר לגבי הצלחת הפריות ולאו דווקא לגבי תקינות הריון שכבר נקלט. (לקפאין, אגב, אין אזכור כגורם משפיע)

לכן אני לא יודעת עד כמה היא רלוונטית לשאלה ש @גולדסטאר שאלה. (מה גם שהיא לא דיברה על כמויות כאלה)

והכותרת של הכתבה היא בהחלט קליק-בייט וסתם מלחיצה.

ולכן נתנו לה כותרת שמתאימה לכתבה ושנועדה למשוך אנשים.

צר לי, אבל מחקר ממש לא כתוב ככה.

ברור שהכותרת "שותה משקאות ממותקים? ההריון שלך בסכנה" היא קליק-בייט לשמו, כי לא דיברו על כל אישה אלא על נשים שעוברות הפריה חוץ גופית, ולא דיברו על שלב הלידה, אלא על האם הביצית נקלטה היטב. כך שלהגיד "ההריון שלך בסכנה אם את שותה ממותק" זו סתם הלחצה.

אלו אכן הדברים שחקרו והם מדברים על קליטת הריון ולא על שלב שבו ההריון כבר מתקדם. החוקרים משערים גם שהגלוקוז מעכב את התפתחות הביצית (שוב, השלב המוקדם של ההריון).

סוכר זה הדלק של הגוף.

אדם שלא יצרוך בכלל סוכר - ימות. פשוט ככה.

אלא שסוכר נמצא בכל פחמימה שאנחנו אוכלים, למשל בלחם, וגם בפירות ובעוד מאכלים. והכמות הזו בהחלט מספיקה לקיים את הגוף ברווח.

תוספת של סוכר - מממתקים, עוגות, שתייה מתוקה וכו', היא זו שמזיקה לגוף.

וגם לא עושה חשבונות של כמה קפאין נוסף אכלתי.

לא מגזימה בטירוף בכמויות של שום דבר.

קשה לי להקפיד על כל ההמלצות התזונתיות.

אז מה, עכשיו אני אפסיק לשתות קפה ולאכול פסטרמה ועוד אלף ואחד דברים שלדעת מחקרים כאלו ואחרים אסורים באיסור חמור?

כמובן, לא מפריזה - שותה כוס קפה אחת ביום, וקולה כוס-שתיים בשבת, אבל לא מכניסה את עצמי לסרטים ולייסורי מצפון על זה.

בינתיים ההריון הכי תקין שיכול להיות, כבר ברוך ה' לקראת הסוף, ומאמינה שגם העובר ייצא בעז"ה בריא ושלם, ולא יושפע לרעה.

אני אוכלת בחוץ חופשי. (הריון חמישי, מעולם לא הקפדתי).

כמובן לא אוכלת סושי, אלכוהול וכל מה שאסור.

בעיני יש חשיבות גם לחשקים עזים של אישה הרה (לא סתם יש לזה התייחסות גם בהלכה), אז אל תהיי כל כך קשה עם עצמך..

בא לי רק ג'אנק ביתי

אין לי חשק למשהו מבחוץ כזה

או לא משהו שאני לא יכולה להכין בבית עכשיו שקצת חזר לי האנרגיות

אגב, מה כתוב בהלכה בהקשר של החשקים? אשמח לקרוא

כל ההריונות שלי זה חשקים לאוכל מבחוץ.

אז אם את ככה בכלל הייתי מורידה לחץ בענין הקולה.

בהלכה התכוונתי להתייחסות לאישה הרה שמתאווה למאכל ביום כיפור.

אני אוכת מלא שטויות

שניצל תירס ציפס בורקסים רק בשישי שבת כשאוכלים אצל המשפחות אז אני אוכלת אוכל של סירים, אבל יש לי סלידה ממאכלים מבושלים כאלה קצת...

אב חוץ מפיצה פעם בכמה שבועות אני לא אוכלת בחוץ, מפחדת מעניין שטיפת הירקות במנות וכמה זמן עמד האוכל וכאלה

אנ פשוט מכינה לי מה שאני חושקת בו בבית

+ כל הממתקים למיניהם חח..

גם ללא קשר להריון

תאמת? לא חשבתי על הקופאין בזה, ואני ממש משתדלת להמנע מקופאין...

בכללי לא ותה יותר מידי כי בעלי סובר שזה לא ממש ממש לא בריא! והעובר שלו גם...

ובהתנהלות

עד לפני שבועיים קולה הייתה מגעילה אותי בגלל הבחילות ובדיוקף לפעמים אחרי ג'אנד בא לי חצי כוס קולה כי זה דורש, לא יודעת אחרי בורקס או אחרי שקית תפוציפס..

אני סופר מקפידה אמנם לא אוכלת בריא כי אני לא בן אדם שאוכל בריא עוד מגיל קטן כל חיי היו קולה ושטויות ממתקים גאנק וכו

חלום של אמא שלי שאני יאכל סלט כתוספת לארוחות ולא לחם.. מאבק של שנים חחחח

אבל בסדר, עכשיו מה נכין בערב זו השאלה..

חשבתי על שקשוקה אבל זה אומר להיכנס לסופר, ומזה אין לי כוח כי בעלי יגיע ממש אחריי היום הביתה..

אוף

זה בהחלט מגרה אבל אני חושבת על החום שיעבור לי בגוף אחריווו

מדליקים מזגן + מאורר מול הפרצוף ואוכלים.

מה לא עושים בשביל מרק... 

הדלקתי את בעלי על זה

אולי לא מספיק כן מודה אבל זה השתייה העיקרית שלי

הקולה באה לי בחשק של אחרי ארוחות מסויימות, אחרי א.צהריים או ערב, שבא לך את הטעם הקר הגזי הזה...

במהלך היום יש עליי בקבוק מים פה במשרד ובבית מוזגת כל הזמן כוסות מהמקרר.. זה רק אחרי ארוחות עיקריות

וכן, קפה מלכתחילה הגעיל אותי וגם תה כי פשוט בבחילות לא הייתה לי סיבולת בקיבה לשתייה חמה כזה... אז עברתי למים בבקרים כעזרה ראשונה לבחילה וזה נשאר לי ואני לא כה מרגישה את החוסר בקפה

ברוך ה' לא נרשמו נזקים עד כה ושלא יהיו נזקים לאף אחת מאיתנו בע"ה.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)