אני כזה אדם רגשן. שומעת מנגינה של חופה, מתרגשת.
שומעת תינוק בברית, מתרגשת.
ואוף זה מביך...
מביך אותי להיות בחתונה של אח של חברה. שאני לכל הדעות לא מתרגשת מזה שהוא מתחתן (שמחה בשמחתו וכו אבל לא מתרגשת...) ופשוט למצוא תצמי מרוגשת והרגש מתבטא אצלי בדמעות :/
קיצור, איך מתנתקים מהסיטואציה ולא מזילים דמעה על כל דבר כזה?
(יש לי ברית של בת דודה ביום שני. עד אז אני צריכה להיות הכי לא רגשנית בעולם. יש מצב?)
שומעת תינוק בברית, מתרגשת.
ואוף זה מביך...
מביך אותי להיות בחתונה של אח של חברה. שאני לכל הדעות לא מתרגשת מזה שהוא מתחתן (שמחה בשמחתו וכו אבל לא מתרגשת...) ופשוט למצוא תצמי מרוגשת והרגש מתבטא אצלי בדמעות :/
קיצור, איך מתנתקים מהסיטואציה ולא מזילים דמעה על כל דבר כזה?
(יש לי ברית של בת דודה ביום שני. עד אז אני צריכה להיות הכי לא רגשנית בעולם. יש מצב?)
