שלום לכולכם,
נרשמתי לפורום לא מזמן אולם אני קוראת בו כבר שנים.
אודה לעזרתכם בעצות לנושא שגורם לבעלי ולי לחיכוכים.
בעלי מודע לכך שאני מעלה את השאלה ויקרא גם את התשובות.
אז ככה:
בעלי ואני הפכים בכל הנוגע לזמנים.
אני, יקית לשעבר. (הייתי די קיצונית).
בעלי, חי מעל הזמן. (ומודה בזה)...
לאחר החתונה, (נשואים כבר ב"ה כמה שנים) קלטנו שהנושא מביא להמון חיכוכים והגענו ל "פשרה" שכשזה נוגע לדברים שלי (כגון ארועים משפחתיים מהצד שלי) ישתדל להקפיד על הזמנים וכשזה נוגע לדברים שלו אני זורמת לפי הזמנים שלו.
עד כאן הכל יפה ובתיאוריה זה מושלם.
מה שקורה בפועל זה שכל מה שקשור לזמנים, נופל עלי.
מכיוון שזה לא אישי כלפי, את רוב הדברים לקחתי על עצמי (לבקשתו) ואני המתזכרת הלאומית.
אולם בתקופה האחרונה קרו כמה דברים שאני מרגישה שהגעתי לקצה.
ואביא שתי דוגמאות:
היה לי תור לאיזשהו מקום שנקבע כשלושה שבועות לפני.
מעבר לתזכורת ביומן עם שיתוף לבעלי, תזכרתי אותו יום לפני ובאותו הבוקר ובמהלך היום בהודעה. גם ביקשתי במפורש שבאותו יום לא יתעכב בעבודה.
הוא התעכב כי שכח ונאלצתי לדחות את התור.
בעלי עצמאי והיה צריך להגיש הצהרת הון עד תאריך מסויים. לא ניתן לדחות את תאריך ההגשה. כן ניתן לתת לרו"ח שלנו למלא זאת בעלות של כמה מאות שקלים. תזכרתי את הנושא כשבוע לפני, שלושה ימים לפני, יומיים לפני. ובכל הפעמים אמר שיעשה.
זה בסופו של דבר לא נעשה ונצטרך לשלם סכום שהוא לא פעוט עבורנו בהתחשב בעובדה שרוב תקופת הקורונה שנינו לא עבדנו.
יש עוד הרבה דוגמאות, שתי האחרונות קרו ממש בטווח השבועיים האחרונים ואני מרגישה שיכולת ההכלה שלי פשוט נגמרת.
בעלי אדם מדהים. ברור לי שזה לא בכוונה אבל יש גבול להכלה שלי כשזה כבר ממש משפיע על התנהלות של דברים.
נושא ה"זמן" מתנגש בכל כך הרבה אספקטים בחיים.
אני מוכנה לתזכר, לשלוח הודעות ושוב לתזכר (לבקשתו) אבל לא מוכנה לקבל שגם אחרי כל זה אין לו "עול" לזכור.
נשמח לשמוע תובנות.
סתם מוסיף תסכולים ומפח נפש.
