בואו שרשור פאדיחותתתפצלשית10
אוקיי אזזפצלשית10
יש לי אחד אבל הוא אווטניג מידי אז אני אכתוב אחר בעצם גם הוא אווטניג אז אני אחשוב על עוד משהו
אוקייפצלשית10
הוא לא כל-כך מובן אבל
יש איזה בחור אחד ביישוב שלי ולחברות שלי קרו מלא פאדיחות איתו בגלל משו
וכבר כמה שנים מאז כל פעם שאני רואה אותו ברחוב אני כזה "אוווו הרצפה ממש מעניינת"
עכשיו אני מהזה שקופה אז הוא פשוט זורם איתי ומסתכל על האוויר "מממ יש פה חיידקים שאני לא רואה"
וזה מין כזה הסכם בילתי כתוב שכל פעם שאנחנו "נפגשים" פשוט מתעלמים אחד מהשני

יש כמובן את הפאדיחה המוכרת שקוראים למורה אמא או סבתא אז כן כן זה קרה גם לי אבללל
קרה לכם שקראתם לאמא שלכם "המורה"????
אז לי קרה ולא פעם אחת ולא פעמיים ובמקרה היא גם באמת מורה
וזה לא כל כך פאדיחות כי את הפאדיחות הכי טובות שוכחיםפצלשית10אחרונה
או שהם אווטינג מידי
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך