@מדרשיסטית20
@חידוש
@נשמה כללית
@חדשכאן
@והוא ישמיענו
אשמח להרבה גם ממי שלא תוייג
תודה רבה
️
️
חדשכאן

לא הבנתי את פשר השאלה😅

הָיוֹ הָיָה@מדרשיסטית20 תייעצי לי?
ברוקולי
הָיוֹ הָיָהאגב, או לא אגב, הכרזה זו אינה סותרת מאום מכל מה שאי פעם כתבתי כאן בסוגיה.
ואני בעד להשיב חמה...
ביינישית מבויינשת למופת
וחלילה
תמצות קטן מהספר חיי עולם של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ:
פנחס מקנא ולכן הורג מישהו ומה ה' אומר? "לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום"
בריתי שלום? זה מה שמתאים להבטיח לו? הרי הוא כעס והקפיד.
ואז הרב שטיינזלץ נותן מקורות מהגמרא שכתוב על כהנים שם אוהבים(כמו אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום..)ואם רואים כהן קפדן סימן שהוא לא כהן(בזמן שהיו "כהנים" שגם לא היו יהודים)
ועם זאת מקורות אחרים מהגמרא שמראים שדווקא יש לכהנים את מידת הקנאה והקפדנות
ואז הוא עושה הבדלה-
יש קנאה ב... שזו מידה רעה
ויש קינאה ל.. שזה מגיע מאהבה
שזה הדרגה הכי גבוהה של האהבה, התייחדות.
כשאוהבים מישהו באמת ורוצים שהוא שייך רק לי.
ולכן דווקא מי שהוא הכי אוהב, הוא הכי קנאי. ולכן בריתי שלום הכי מתאים
ואז הוא הביא מקורות גם מאליה הנביא(שיש מקום שכתוב שהוא פנחס) שהוא היה קנאי גדול והרג הרבה
ומה כתוב דווקא עליו "הנה אנוכי שולח לכם.. והשיב לבבות על בנים ולב בנים על אבותם"
ולכן גם הרבה פוסקים אומרים שרק לישראל אסורה ע"ז בשיתוף. כי ה' מקנא לנו. אנחנו שייכים רק לו והוא לא רוצה שנזנה לאחרים.
לכן מי שאוהב את ה' באמת, הוא גם מקנא לו. אכפת לו באמת.
האא. וסורי על הפלישה, אני לא ביינישית🙈

נופת צוףברוך ה' שזיכה אותי!
לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה!
ב. עצם לימוד התורה שלו זה באמת שאלה (בפרט לדעת הנתיבות שמצוות "דינים" של ז' מצוות היא בדיני ישראל וכתורה. מה שמביא אותנו לידי המצב האבסורדי שחיובם לדעת את הלכותיהם בעצם מחייב אותם ללמוד חו"מ עם כל הנו"כ, כולל הנתה"מ והקצה"ח והתומים... הזוי)
)גם אם נתייחס באופן כלשהוא ליחס בין רוה"ק ללימוד תורה, ישנה הגמרא "אדם לא נאמר אלא האדם, ללמדך שאפילו עכו"ם ועוסק בתורה הרי הוא ככה"ג" (ציטוט מהזיכרון, כנראה לא מדוייק)
ואאל"ט הפוסקים (או תוס'? או הגמ' עצמה? פדיחות. לא זוכר) מסייגים דווקא למילי דידהו. וע"ז ק' מש"כ מהנתיבות...
אתה צודק.
הגמ' אומרת "כהנים לויים וישראלים לא נאמר אלא האדם, שאפילו וכו'"
תוס' הוא זה שנכנס לחילוק בין אדם הלאדם כדי ליישב על הקו' מ"אתם קרויים אדם".
לא נעים...
בהתחלה כזה, סביבות ג-ד-ה

אני בטוח שזה ממש לא חד"פ.. אני זה שצריך ללמוד ממך..

לקיים מה שנאמר:
-נכון זה כיף להתווכח?
-דווקא לא
-לא?! בטח שכן!
-ממש לא!
-לא נכון!
-כן נכון!....
🎇🎆🧨
.מפורסם שהרב עמיטל שאל - למאן דאמר שגר לא יכול להתנבאות, איך יכול להיות שבלעם, שהיה גוי גמור, התנבא?
איהו מותיב לה ואיהו קא מפרק לה: בפרשה שאתון יכולה לדבר, אכן גם גוי יכול להתנבאות.
מעניין מה אומרים גושניקי זמנינו על הגזענות הזו.
את מי לתייג?
מנביאי אומות העולם
"'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה' בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם! וכו', ואיזה נביא היה להם כמשה, זה בלעם בן בעור" (במדבר רבה יד יט).
ואינסיכוי שבאמת נריב 🤭
וכן, ברור שבבדיחותא, אבלאבל..
הָיוֹ הָיָהלפעמים הם ממשיכים דווקא בדברים שפחות נעימים
(ככלל, לא בטוח שהם אשמים... יש לי הקטן צד לא זניח שמבחינה חינוכית זה היה מוכרח להגיע לידי כך. וד"ל)
ולגבי ההערת אגב - וודאי וודאי...
וכמה עצוב שבהמשך חייו התייחס אליו באופן לא ראוי. כפי שעשה גם לרב נוסף... אשר לשניהם הוא חייב את הישארותו בעולם התורה.
הרבה כהנים היו קנאים, זה התחיל מלוי. זה הסבא שלהם "הכזונה יעשה את אחותינו?"
וגם החשמונאים ויש עוד מקורות תביאו אתם;)
כבר תייגו פה את @מדרשיסטית20 בתור ביינישית, אז אפשר להעניק גם לך את העטרה
ולהיות אישה פשוטה🤦♀️
אבל תודה(:
מסביר שבניגוד לכל שאר המצוות, בקנאות הכוונה חייבת להיות רק לשם שמים. לכן הקב"ה ייחס את פנחס לאהרון, להודיע שגם הוא היה אהוב לכל ורודף שלום
הרציה אומר שיש קנאות שבאה מתוך טהרה, ויש קנאות שבאה מתוך כעסנות ומידות לא מתוקנות. אפשר ממש לשמוע בטון, בנימת הדברים. ולמרות שהיו שם גדולים וקדושים, רק פנחס היה ראוי לקנא
סיפר לי חתנו של צדיק אחד, הזוויעהילר רבי, שפעם בא אליו אחד מהכת הידועה של קנאים, אשר בוערת להם יראת שמים. הוא ביקש שהרבי יעזור לו להילחם נגד פורקי עול וכו'. דיבר ודיבר באיזה מין קדושה חוצבת להבות אש. הגאון, הצדיק, הנחמד והפיקח, שמע, שמע. אחרי ששמע, אמר לו: כל זה עצבנות! בעד עצבנות לא מקבלים עולם הבא. עולם הבא מקבלים על קנאות טהורה ממקום התורה. ובכך גמר עם הבחור הזה.
מחפשים שידוך לבחורה (48), ישרה, טובת לב, שמורה ודתיה,
עם איזו בעיה נפשית. (לא דיכאון. מתפקדת).
תימניה.
מחפשת כיפה סרוגה.
האם מישהו מכיר מקום שעוסק בכאלה זוגות?
בחורה טובה מאוד. תהיה אמא טובה!
תודה רבה.
על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.
גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.
לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.
ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.
דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.
יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.
ועוד הרשימה ארוכה...
החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.
לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...
ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
Lavenderאם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.
לפעמים זה נתפס אצלי כגילוי חולשה, חוסר כבוד עצמי...
גם כשמישהו אחר משתף זה יביך אותי... יהיה לי קשה לשמוע.
אבל לפעמים זה לא מביך, תלוי מה הקושי ואיך הבנאדם מספר את זה.
זאת ממש תופעה... כי סך הכל אני כן רגישה ואמפטית, אבל אם זה משהו רגשני נשפך כזה אני לא מסוגלת...
סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.
מעין חוסר צניעות כשהאדם מגלה את הדברים האינטימיים שלו (רגשית) גם חשש להיפגע ולא יודעים איך לא לפגוע כשהכל
כך חשוף וגלוי לעין השמש....
מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.
יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
בת"א, ברח' בן יהודה:
משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא
יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם
בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'
אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:
אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.
חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה
למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר
ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות
אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.
לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים
כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....
כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת
זאת לעצמי.
אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב
זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת
לעטוף את המחשבה/חרדה הזו
עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט
נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)
למעלה.
ה ו א יקבל זאת באהבה, בהבנה,
בחיוך, בליטוף רך על הראש:
הכל בסדר, בני היקר, ויהיה
עוד יותר ועוד יותר ועוד....
ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....
אתה שיא הצעיר. שיא!
עוד כל כך הרבה דברים
טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!
יודעת שאינך זקוק לנחמה,
סתם...
ל המשוגע היחידיוגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,
כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה
דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי
ואז זה גם מעציב
נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...
זה מרגיש לי כמעט כמו לפגוש דינוזאור 🤪
ל המשוגע היחידיאח שלי נהרג במלחמה ומשם החיים הלכו והדרדרו. נקווה שעוד עשור אהיה במקום טוב יותר
😢ל המשוגע היחידיאני מנגן עכשיו את אצלינו בגן וחושב עליך,
עצוב 
העולם הבא הוא מציאות על תדר אחר.
בטח נורא טוב לו שם. ובעז"ה, הוא עוד יחזור. הלוואי ובקרוב.
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך
שיהיה לך בהצלחה רבה!
אנוני.מיתאני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה
להגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?
בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)