בס"ד
שואלת גם פה למי שאולי כן יודע,
מה יחס היהדות אליו?
יש מקורות מקראיים\חז"ל\התייחסות של מישהו מגדולי ישראל אליו?
הסתכלו עליו כ"בוגד" דווקא?
אשמח לתשובות או מקורות אם יש.
תודה רבה.
בס"ד
שואלת גם פה למי שאולי כן יודע,
מה יחס היהדות אליו?
יש מקורות מקראיים\חז"ל\התייחסות של מישהו מגדולי ישראל אליו?
הסתכלו עליו כ"בוגד" דווקא?
אשמח לתשובות או מקורות אם יש.
תודה רבה.
ממקורות אחרים
או מכלי שני ושלישי
גם התנ''ך לא כתוב כספר היסטורי - הוא הרבה פעמים מתעלם מהתרחשויות היסטוריות חשובות (גם גיאופוליטיות ואפילו בכל הקשור לממלכת ישראל) ומצד שני מתעסק בכאלו יחסית זניחות מבחינה היסטורית, וגם זה באופן חלקי ומזווית מאוד מסוימת. היסטוריה זו לא המטרה שלו אלא רק כרקע למלוכה ולנבואות, לחז''ל לא היו את אלו ולכן גם לא עסקו בהיסטוריה.
תודה רבה!!
שהוא סוג של דעת יחיד במחקר (מבחינת הקיצוניות בעמדה הזו),
באופן כללי העובדה שכתבו את 'יוסיפון' כן מלמדת על יחס חיובי מסויים...
מקורות מקראיים כנראה שלא יהיו...גם בחז"ל הוא לא מוזכר כלל.
בעל דורות ראשונים דווקא נראה שראה אותו באור חיובי יחסית, אם כי הזיהוי שלו ליוסף כ'פיליפוס' כנראה שלא נכון.
אבל אני לא בטוח, וכרגע אין לי זמן לחפש.
בכל מקרה עם כל הכבוד (ויש כבוד), אז בן ארי הוא אדם אחד ולא בדיוק בר-סמכא בלעדי, וגם מערער על הנחה שדי מקובלת...
ולדעתי גם הגישה שלו היא יותר להלביש את האג'נדה שלו על המציאות
אני גם לא יודע איפה. ב"עולם קטן" לפני כמה וכמה שנים הוא כתב בנושא
ממש חשוב ללמוד אותו. הוא משרש את הקביעה הבדויה והמסולפת שחז"ל התנגדו למלחמה ורוח לאומית. ומעמיד מן היסוד את הסוגיה, ההיסטורית, הערכית, הלאומית והרוחנית.
יש אנשים שבשבילם לקרוא את זה זה ממש תהליך של חזרה בתשובה. אור חדש על כל ההסתכלות היהודית.
גם מי שאין לו כח להכל - שיקרא את נספח א' לפחות.
מותר להפיץ אתזה ככה?
כן כן, במוצהר
והוא מסתמא אפילו שמח..
למיכאל בן ארי יש תפיסה מסוימת
ויפה שהוא כותב ספר בהתבסס על זה
אבל לדעתי התפיסה שלו לא נכונה
(לא רוצה להכנס לפרטים כרגע, אולי בשבוע הבא)
לא אמרתי שהוא צודק מכח זה שהוא בנה תיאוריה.
ותודה רבה לכל העונים..!
תוכלי להזכיר לי אחרי שבת...
בגדול, גם מיכאל בן ארי (במהלך השעות האחרונות רפרפתי על הספר, על אף שהזמן שלי יקר) וגם חגי בן ארצי - שניהם טוענים שניצחנו. או משהו בסגנון הזה. ושהמרד בכלל היה החלטה לאומית ממדרגה ראשונה. ושאם לא המרד, העם היהודי היה מושמד. ומי יודע מה עוד.
זה נכון שגם מרד החשמונאים היה מרד בסיכויים נמוכים, אבל בסופו של דבר הוא הצליח.
כאן מדובר במרד שנכשל כשלון מוחץ. שאבד כל מה שהיינו יכולים לאבד.
אז לכתוב ספר שמסביר שניצחנו, פשוט כי אין רומאים שיכתבו תגובה, זה מיותר וחסר טעם בעיני.
וההדגשה שהמרד אז היה התנהלות נכונה - אולי כן ואולי לא, אבל הכתיבה שלו היא כתיבה אמוציונלית שמנסה להצדיק את השיטה הפוליטית שלו, או משהו בסגנון הזה, ולכן לא אמינה היסטורית.
עובדה, היה חורבן. (בשונה מהמרד של החשמונאים..) 🤷♀️
תודה רבה..!
זה באמת נושא מורכב, לא חשבתי שעד כדי כך 
בן ארי ובן ארצי טוענים שניצחנו, ושאם היו צריכים להחליט מחדש, הם היו מחליטים על המרד מחדש. זה לפחות הרושם שלי ממה שקראתי
אז רגע, בעצם בן ארי בשיטתו מתנגד לכתבים (למשל במלחמת היהודים) של יוסף בן מתיתיהו? מבחינת איך שהוא כתב את הדברים?
ותודה על הספר שצירפת ![]()
אין לי תשובה, בנוסף לזה שלדעתי השאלה לא נכונה.
אין דבר כזה 'דעת היהדות', לגביו או בכלל.
ובכלל חז''ל די התעלמו מרוב הדמויות מהתקופה - פוליטיקאים, אנשי ציבור, כתות אחרות והיסטוריונים (ומה שמעניין שגם הם די התעלמו מחז''ל, כאילו היו שני עולמות מקבילים שזה די דומה ליחסי 'עולם התורה' והעולם החילוני של היום).
הראשונים התייחסו אליו דווקא באמינות, אבל לא היה להם כלים לבדוק.
(מקראיים לא שייך, הוא היה מעל ארבע מאות שנה מסיום כתיבת הספר האחרון בתנ"ך. וחז"ל גם כן לא ממש עסקו בו)
וזו בהחלט שאלה מעניינת, ויפהפיה, ורחבת היקף. וכל כך הרבה קולמוסים נשתברו עליה וויכוחים נתווכחו עליה...
יש טענות שהוא כתב את הספר לאונסו, על פי הוראות הרומאים. אבל יש ויכוח אם זה אכן מספיק תירוץ (או טענות שזה מיישב את "יוסיפון" אבל לא את "מלחמות"). שמעתי מאחד ממגיניו שישנם רמזים מושחלים בספר לכך שהוא לא מתכוון לכל דבריו אלא אנוס על פי הדיבור.. (מצד שני, ידועים דבריו לשמעון שהטיח בו "ההיסטוריה תשפוט אותך" - "היא לא, כי אני הוא הכותב אותה")
ישנו כמובן גם הדיון על ה"עריקה" והכניעה שלו אחרי הקרב ביודפת בפיקודו. הן ויכוח על העובדות ההיסטוריות והן ויכוח על פרשנותם. (יש שטוענים שלולי אותה עריקה הרומאים היו נכשלים, ולא מצליחים בכלל להגיע לירושלים! הזוי לחשוב)
קיצר, נושא מרתק, עמוס, מורכב, חשוב, מעניין, רחב, וכו' וכו'..
בהצלוחה איתו..
(שמעתי שבספר "דורות ראשונים" של הגרי"א הלוי האריך לבאר את הענין, כפי דעתו, אבל לא קראתי בעצמי. ספר חשוב בכל מקרה, אם כי קצת קשה לקריאה)
הדבר הזה
מצד שני, ידועים דבריו לשמעון שהטיח בו "ההיסטוריה תשפוט אותך" - "היא לא, כי אני הוא הכותב אותה"
יש לך מקור לסיפור כזה?
כי אני רואה את זה במבוא של מיכאל בן ארי כציטוט של אירוע דמיוני
אבל שמעתי את זה מגדול מתנגדי שיטת בן ארי. (כמובן: עם ההסתכלות שלו וכו')
כן, לא חשבתי שזה כזה נושא מורכב 
מוזר שלא הייתה שום התייחסות מצד חז"ל בהתחשב בזה שבאמת לא נשארו יותר מדי אנשים שהצליחו לתעד מה שהיה בחורבן הבית ונראה שהרבה ממה שאנחנו יודעים היום זה כנראה אולי בזכות התיעוד שלו בספר..
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים