ממקורות אחרים

או מכלי שני ושלישי

גם התנ''ך לא כתוב כספר היסטורי - הוא הרבה פעמים מתעלם מהתרחשויות היסטוריות חשובות (גם גיאופוליטיות ואפילו בכל הקשור לממלכת ישראל) ומצד שני מתעסק בכאלו יחסית זניחות מבחינה היסטורית, וגם זה באופן חלקי ומזווית מאוד מסוימת. היסטוריה זו לא המטרה שלו אלא רק כרקע למלוכה ולנבואות, לחז''ל לא היו את אלו ולכן גם לא עסקו בהיסטוריה.

תודה רבה!!

שהוא סוג של דעת יחיד במחקר (מבחינת הקיצוניות בעמדה הזו),

באופן כללי העובדה שכתבו את 'יוסיפון' כן מלמדת על יחס חיובי מסויים...

מקורות מקראיים כנראה שלא יהיו...גם בחז"ל הוא לא מוזכר כלל.

בעל דורות ראשונים דווקא נראה שראה אותו באור חיובי יחסית, אם כי הזיהוי שלו ליוסף כ'פיליפוס' כנראה שלא נכון.

אבל אני לא בטוח, וכרגע אין לי זמן לחפש.

בכל מקרה עם כל הכבוד (ויש כבוד), אז בן ארי הוא אדם אחד ולא בדיוק בר-סמכא בלעדי,  וגם מערער על הנחה שדי מקובלת...

ולדעתי גם הגישה שלו היא יותר להלביש את האג'נדה שלו על המציאות

אני גם לא יודע איפה. ב"עולם קטן" לפני כמה וכמה שנים הוא כתב בנושא

20210707014023.pdf

ממש חשוב ללמוד אותו. הוא משרש את הקביעה הבדויה והמסולפת שחז"ל התנגדו למלחמה ורוח לאומית. ומעמיד מן היסוד את הסוגיה, ההיסטורית, הערכית, הלאומית והרוחנית.

יש אנשים שבשבילם לקרוא את זה זה ממש תהליך של חזרה בתשובה. אור חדש על כל ההסתכלות היהודית.

גם מי שאין לו כח להכל - שיקרא את נספח א' לפחות.

מותר להפיץ אתזה ככה?

כן כן, במוצהר

והוא מסתמא אפילו שמח..

למיכאל בן ארי יש תפיסה מסוימת

ויפה שהוא כותב ספר בהתבסס על זה

אבל לדעתי התפיסה שלו לא נכונה

(לא רוצה להכנס לפרטים כרגע, אולי בשבוע הבא)

לא אמרתי שהוא צודק מכח זה שהוא בנה תיאוריה.

ותודה רבה לכל העונים..!

תוכלי להזכיר לי אחרי שבת...

בגדול, גם מיכאל בן ארי (במהלך השעות האחרונות רפרפתי על הספר, על אף שהזמן שלי יקר) וגם חגי בן ארצי - שניהם טוענים שניצחנו. או משהו בסגנון הזה. ושהמרד בכלל היה החלטה לאומית ממדרגה ראשונה. ושאם לא המרד, העם היהודי היה מושמד. ומי יודע מה עוד.

זה נכון שגם מרד החשמונאים היה מרד בסיכויים נמוכים, אבל בסופו של דבר הוא הצליח.

כאן מדובר במרד שנכשל כשלון מוחץ. שאבד כל מה שהיינו יכולים לאבד.

אז לכתוב ספר שמסביר שניצחנו, פשוט כי אין רומאים שיכתבו תגובה, זה מיותר וחסר טעם בעיני.

וההדגשה שהמרד אז היה התנהלות נכונה - אולי כן ואולי לא, אבל הכתיבה שלו היא כתיבה אמוציונלית שמנסה להצדיק את השיטה הפוליטית שלו, או משהו בסגנון הזה, ולכן לא אמינה היסטורית. 

עובדה, היה חורבן. (בשונה מהמרד של החשמונאים..) 🤷‍♀️

תודה רבה..!
 

זה באמת נושא מורכב, לא חשבתי שעד כדי כך

בן ארי ובן ארצי טוענים שניצחנו, ושאם היו צריכים להחליט מחדש, הם היו מחליטים על המרד מחדש. זה לפחות הרושם שלי ממה שקראתי

@ימ''ל

אין לי תשובה, בנוסף לזה שלדעתי השאלה לא נכונה.

אין דבר כזה 'דעת היהדות', לגביו או בכלל.

ובכלל חז''ל די התעלמו מרוב הדמויות מהתקופה - פוליטיקאים, אנשי ציבור, כתות אחרות והיסטוריונים (ומה שמעניין שגם הם די התעלמו מחז''ל, כאילו היו שני עולמות מקבילים שזה די דומה ליחסי 'עולם התורה' והעולם החילוני של היום).

הראשונים התייחסו אליו דווקא באמינות, אבל לא היה להם כלים לבדוק.

(מקראיים לא שייך, הוא היה מעל ארבע מאות שנה מסיום כתיבת הספר האחרון בתנ"ך. וחז"ל גם כן לא ממש עסקו בו)

וזו בהחלט שאלה מעניינת, ויפהפיה, ורחבת היקף. וכל כך הרבה קולמוסים נשתברו עליה וויכוחים נתווכחו עליה... 

יש טענות שהוא כתב את הספר לאונסו, על פי הוראות הרומאים. אבל יש ויכוח אם זה אכן מספיק תירוץ (או טענות שזה מיישב את "יוסיפון" אבל לא את "מלחמות"). שמעתי מאחד ממגיניו שישנם רמזים מושחלים בספר לכך שהוא לא מתכוון לכל דבריו אלא אנוס על פי הדיבור.. (מצד שני, ידועים דבריו לשמעון שהטיח בו "ההיסטוריה תשפוט אותך" - "היא לא, כי אני הוא הכותב אותה") 

ישנו כמובן גם הדיון על ה"עריקה" והכניעה שלו אחרי הקרב ביודפת בפיקודו. הן ויכוח על העובדות ההיסטוריות והן ויכוח על פרשנותם. (יש שטוענים שלולי אותה עריקה הרומאים היו נכשלים, ולא מצליחים בכלל להגיע לירושלים! הזוי לחשוב)

קיצר, נושא מרתק, עמוס, מורכב, חשוב, מעניין, רחב, וכו' וכו'..

בהצלוחה איתו..

(שמעתי שבספר "דורות ראשונים" של הגרי"א הלוי האריך לבאר את הענין, כפי דעתו, אבל לא קראתי בעצמי. ספר חשוב בכל מקרה, אם כי קצת קשה לקריאה)

הדבר הזה

מצד שני, ידועים דבריו לשמעון שהטיח בו "ההיסטוריה תשפוט אותך" - "היא לא, כי אני הוא הכותב אותה"

יש לך מקור לסיפור כזה?

כי אני רואה את זה במבוא של מיכאל בן ארי כציטוט של אירוע דמיוני

אבל שמעתי את זה מגדול מתנגדי שיטת בן ארי. (כמובן: עם ההסתכלות שלו וכו')

כן, לא חשבתי שזה כזה נושא מורכב
מוזר שלא הייתה שום התייחסות מצד חז"ל  בהתחשב בזה שבאמת לא נשארו יותר מדי אנשים שהצליחו לתעד מה שהיה בחורבן הבית ונראה שהרבה ממה שאנחנו יודעים היום זה כנראה אולי בזכות התיעוד שלו בספר..

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל