שטויות.
קשה לא להתנשא עליהם וגם יכול להיות שמבחינה מוסרית אין בעיה להתנשא עליהם, כל עוד אתה אוהב אותם ילא מזיק להם.
קשה לא להתנשא עליהם וגם יכול להיות שמבחינה מוסרית אין בעיה להתנשא עליהם, כל עוד אתה אוהב אותם ילא מזיק להם.
פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
יש לי שכנים ממש עמי ארצות. כל היום יושבים בחוץ ומדברים עלחסדי הים
לך תגיד להם משהוהרמוניה
סתם לא אבל אתה יודע מה שאלת שאלה מעניינת
לא נראה לי שמותר להתנשא עליהם כי אם הייתי במקום שלהם הייתי כמוהם כנראה, אבל בהחלט להבדיל ביני לבינם... זה כאילו עבודה גם לראות את הטוב שבהם שבי אין וגם לדעת שהם טועים טעות חמורה... וואי לוידעת איך עושים את זה... עם הרבה אמונה ולב חם
לא נראה לי שמותר להתנשא עליהם כי אם הייתי במקום שלהם הייתי כמוהם כנראה, אבל בהחלט להבדיל ביני לבינם... זה כאילו עבודה גם לראות את הטוב שבהם שבי אין וגם לדעת שהם טועים טעות חמורה... וואי לוידעת איך עושים את זה... עם הרבה אמונה ולב חם
לא אומר שזה קלTsurie
אבל לא נראה לי כדאי להתנשא. אנחנו מוצאים שדווקא אנשים גדולים ידעו לראות את הערך של כל אדם.
בקשר לענוה יש לי סיפור שהבנתי כמה אני רחוק ממנה. אז הרב קוק כותב לרב אחר שמבקר אותו בחריפות על היתר המכירה, וכותב לו שכשהיו ביחד בישיבה בחו"ל והוא למד מהיראת שמים והמידות תרומיות שלו ומתפלא שנותן היתר כזה.
אז הרב קוק עונה לו על כל הטענות ההלכתיות ואז כותב שהוא לא מבין מה היה לו בכלל ללמוד ממנו.. ושאולי בענוותו הצליח ללמוד ממנו משהו 
קיבלתי סיפור דומה היוםהרמוניה
*בס"ד*
*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' תמוז*
*עשית חסד עם האחר, עשית חסד עם עצמך*
הרב קוק היה רבה הראשי של ישראל בתקופה שלפני קום המדינה. הרב נערץ על ידי רבים מהעם, אולם הייתה קבוצה אחת שהתנגדה לו בחריפות, ותקפה אותו ללא הרף על יחסו האוהב לבוני הארץ, לחלוצים שהתרחקו מקיום המצוות.
התנגדותם גררה יחס מבזה לרב והתנכליות. אך הרב קוק מחל להם, שתק, והעביר על מידותיו.
באחד הימים, בתו של אחד מראשי קבוצת המתנגדים חלתה במחלה קשה. "יש בחו"ל פרופסור מומחה גדול ביותר למחלה הזאת!" הציעו לו חבריו והוסיפו: "הוא היחיד שיוכל לעזור לה…"
אותו מתנגד בירר וגילה שאכן הפרופסור יכול להושיע - אך איך יגיע אליו וידבר איתו? מדובר בפרופסור חשוב ועסוק מאד, שוודאי לא יהיה לו זמן להקדיש לבתו של אדם לא מוכר מארץ ישראל.
"יש לי רעיון!" הציע ידידו, "הבנתי שהפרופסור מעריץ גדול של הרב קוק, בשבילו הוא יעשה הכל! לך לרב, בקש המלצה, ואני בטוח שהוא יסכים לטפל בבתך!"
"המלצה מהרב קוק?! איך אוכל לבקש המלצה מהרב שביזיתי פעמים רבות כל-כך?! מה הסיכוי שהרב יסכים?" שאל האיש.
כשמצבה של בתו החמיר, הבין המתנגד שאין לו ברירה. הוא התבייש ללכת בעצמו לרב, והחליט לבקש מרבי אריה לוין, הצדיק הירושלמי, לעשות את השליחות עבורו. רבי אריה הסכים וניגש לבית רבו, הלא הוא הרב קוק.
כששטח רבי אריה את הבקשה לפני הרב, הוא נענה מיד ובשמחה. "בוודאי! זה עניין של פיקוח נפש" אמר הרב, וכתב מכתב המלצה מלא תשבחות על המתנגד שכה הירבה לאמלל אותו. לקח רבי אריה לוין את המכתב ויצא בשמחה מהחדר. הוא לא הספיק להתרחק והרב קוק קרא לו לחזור.
"נסיעה לחו"ל עולה כסף רב, נזכרתי שיש לי קשרים גם עם אחד מבעלי חברות הספנות... חכה עוד מספר דקות ואכתוב מכתב המלצה גם עבורו, אולי יוכל לקבל הנחה…"
כשהספיד רבי אריה לוין את הרב קוק אמר: "את מידת החסד קיבלתי מהרב, אינני כדאי כלל לדבר ולספר בשבחו של רבנו הגדול לתאר את גאון עוזו וצדקתו, אמנם במקום גדולתו הייתה ענוותנותו להתקרב אלינו כל-כך ולהשפיע לכל אחד כפי ערכו שיוכל לקבל.
שקידתו העצומה בתורה לא הפריעה לו מלהשתתף כל ימיו בצערם של ישראל, ומסר נפשו עליהם במסירת נפש ממש, כרועה נאמן השליך את נפשו מנגד בעד כל אחד ואחד מישראל. זכרתי ימים מקדם, כאשר זכיתי לעלות לארץ ישראל בשנת תרס"ה, פניו של רבינו הביטו בי, והתחלתי להרגיש ביותר את מידת החמלה על כל דבר" ('אוהב ישראל בקדושה')
רבים מאיתנו עושים חסדים, עוזרים לאדם נצרך, נותנים כתף ואומרים מילה טובה. כמה מצער שאנו לעיתים מקטלגים את החסד שלנו לאנשי שלומינו ולא לאחרים הרחוקים מאיתנו, המתנגדים לדעתינו.
אם חלילה ייפגע בך אדם, האם תוכל לסייע לו לכשיצטרך? סביר להניח שלא.
מלמד אותנו הרב קוק לעזור ולסייע לכל אדם ובעיקר לאנשים שגרמו לנו צער, מדוע? כי אדם המסייע לאדם שהזיק לו בעבר מראה עד כמה יש בו אמונה וביטחון בבורא, הוא יודע ומבין שכל מה שעובר עליו בחייו, כל מי שציער, הזיק ובייש אותו אינו אלא שלוחו של המלך.
יאמר האדם: "אם המלך שלח אותו להזיק לי, מי אני שאשמור לאותו אדם טינה, אכעס או אמחוק אותו מחיי? לא רק שלא אשמור טינה אלא אסייע ואתן לו משלי..."
נתחיל את היום בחסדים, לא צריך לתת כספים ולאבד כוחות, מספיקה מילה טובה כדי לתת לשני הרגשה טובה. עשית חסד עם האחר, עשית חסד עם עצמך, עזרת לבנו של המלך והמלך יעזור וישפיע עליך שפע רב... (רונן קרתא)
*יום טוב ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!*
*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' תמוז*
*עשית חסד עם האחר, עשית חסד עם עצמך*
הרב קוק היה רבה הראשי של ישראל בתקופה שלפני קום המדינה. הרב נערץ על ידי רבים מהעם, אולם הייתה קבוצה אחת שהתנגדה לו בחריפות, ותקפה אותו ללא הרף על יחסו האוהב לבוני הארץ, לחלוצים שהתרחקו מקיום המצוות.
התנגדותם גררה יחס מבזה לרב והתנכליות. אך הרב קוק מחל להם, שתק, והעביר על מידותיו.
באחד הימים, בתו של אחד מראשי קבוצת המתנגדים חלתה במחלה קשה. "יש בחו"ל פרופסור מומחה גדול ביותר למחלה הזאת!" הציעו לו חבריו והוסיפו: "הוא היחיד שיוכל לעזור לה…"
אותו מתנגד בירר וגילה שאכן הפרופסור יכול להושיע - אך איך יגיע אליו וידבר איתו? מדובר בפרופסור חשוב ועסוק מאד, שוודאי לא יהיה לו זמן להקדיש לבתו של אדם לא מוכר מארץ ישראל.
"יש לי רעיון!" הציע ידידו, "הבנתי שהפרופסור מעריץ גדול של הרב קוק, בשבילו הוא יעשה הכל! לך לרב, בקש המלצה, ואני בטוח שהוא יסכים לטפל בבתך!"
"המלצה מהרב קוק?! איך אוכל לבקש המלצה מהרב שביזיתי פעמים רבות כל-כך?! מה הסיכוי שהרב יסכים?" שאל האיש.
כשמצבה של בתו החמיר, הבין המתנגד שאין לו ברירה. הוא התבייש ללכת בעצמו לרב, והחליט לבקש מרבי אריה לוין, הצדיק הירושלמי, לעשות את השליחות עבורו. רבי אריה הסכים וניגש לבית רבו, הלא הוא הרב קוק.
כששטח רבי אריה את הבקשה לפני הרב, הוא נענה מיד ובשמחה. "בוודאי! זה עניין של פיקוח נפש" אמר הרב, וכתב מכתב המלצה מלא תשבחות על המתנגד שכה הירבה לאמלל אותו. לקח רבי אריה לוין את המכתב ויצא בשמחה מהחדר. הוא לא הספיק להתרחק והרב קוק קרא לו לחזור.
"נסיעה לחו"ל עולה כסף רב, נזכרתי שיש לי קשרים גם עם אחד מבעלי חברות הספנות... חכה עוד מספר דקות ואכתוב מכתב המלצה גם עבורו, אולי יוכל לקבל הנחה…"
כשהספיד רבי אריה לוין את הרב קוק אמר: "את מידת החסד קיבלתי מהרב, אינני כדאי כלל לדבר ולספר בשבחו של רבנו הגדול לתאר את גאון עוזו וצדקתו, אמנם במקום גדולתו הייתה ענוותנותו להתקרב אלינו כל-כך ולהשפיע לכל אחד כפי ערכו שיוכל לקבל.
שקידתו העצומה בתורה לא הפריעה לו מלהשתתף כל ימיו בצערם של ישראל, ומסר נפשו עליהם במסירת נפש ממש, כרועה נאמן השליך את נפשו מנגד בעד כל אחד ואחד מישראל. זכרתי ימים מקדם, כאשר זכיתי לעלות לארץ ישראל בשנת תרס"ה, פניו של רבינו הביטו בי, והתחלתי להרגיש ביותר את מידת החמלה על כל דבר" ('אוהב ישראל בקדושה')
רבים מאיתנו עושים חסדים, עוזרים לאדם נצרך, נותנים כתף ואומרים מילה טובה. כמה מצער שאנו לעיתים מקטלגים את החסד שלנו לאנשי שלומינו ולא לאחרים הרחוקים מאיתנו, המתנגדים לדעתינו.
אם חלילה ייפגע בך אדם, האם תוכל לסייע לו לכשיצטרך? סביר להניח שלא.
מלמד אותנו הרב קוק לעזור ולסייע לכל אדם ובעיקר לאנשים שגרמו לנו צער, מדוע? כי אדם המסייע לאדם שהזיק לו בעבר מראה עד כמה יש בו אמונה וביטחון בבורא, הוא יודע ומבין שכל מה שעובר עליו בחייו, כל מי שציער, הזיק ובייש אותו אינו אלא שלוחו של המלך.
יאמר האדם: "אם המלך שלח אותו להזיק לי, מי אני שאשמור לאותו אדם טינה, אכעס או אמחוק אותו מחיי? לא רק שלא אשמור טינה אלא אסייע ואתן לו משלי..."
נתחיל את היום בחסדים, לא צריך לתת כספים ולאבד כוחות, מספיקה מילה טובה כדי לתת לשני הרגשה טובה. עשית חסד עם האחר, עשית חסד עם עצמך, עזרת לבנו של המלך והמלך יעזור וישפיע עליך שפע רב... (רונן קרתא)
*יום טוב ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!*
כדאי לזכור את דברי רבותינו ביבנה - אני בריה וחברי בריה...אניוהוא
קשה בטוח שקשה, אבלברגע קטן עזבתיךאחרונה
1. נראה לי שתמיד מול העיניים צריך להיות מצפן של אני רוצה לא להרגיש יותר שווה ממישהו. בכלל.
כלומר בהרבה דברים שאני מוכשר בהם או מוסרי יותר אני מרגיש שבמה "אני יותר גבר" מאחרים בזה שאני מוכשר? הרי הרבה מאוד מאוד מהכישרונות או הרמה המוסרית- הגעתי אליהם מתוך נק' פתיחה גבוהה אובייקטיבית או מתוך כוחות נפש גדולים יותר מהאחר שקיבלתי וסייעו לי לעבודת המידות.
זה בפאן הלוגי הטהור, שכמעט אין לאדם במה להתגאות.
2. במקרים כאלה אני חושב (אצלי לפחות) שיש צורך מסויים להרגיש 'יותר מאחרים' אפילו יותר מוסרי, אבל זה בא גם ממקום של חסר, לא ממקום של מלאות פנימית ושמחה בעצמי.
3. עכשיו בגובה של אמונה ויר"ש- אדם יר"ש לדעתי אמור להרגיש לא פחות מאף אחד ולא יותר. מצד שכולם נבראים וחביבים ובנים למקום. ואפשר להרחיב את זה לגויים גם אולי, מצד הצלם אלוקים
בכ"מ יפה שאתה בוחן את זה אבל בעין מוסרית, וגם אם נראה לך שאפשר להתנשא זה מתוך חשיבה מוסרית
כלומר בהרבה דברים שאני מוכשר בהם או מוסרי יותר אני מרגיש שבמה "אני יותר גבר" מאחרים בזה שאני מוכשר? הרי הרבה מאוד מאוד מהכישרונות או הרמה המוסרית- הגעתי אליהם מתוך נק' פתיחה גבוהה אובייקטיבית או מתוך כוחות נפש גדולים יותר מהאחר שקיבלתי וסייעו לי לעבודת המידות.
זה בפאן הלוגי הטהור, שכמעט אין לאדם במה להתגאות.
2. במקרים כאלה אני חושב (אצלי לפחות) שיש צורך מסויים להרגיש 'יותר מאחרים' אפילו יותר מוסרי, אבל זה בא גם ממקום של חסר, לא ממקום של מלאות פנימית ושמחה בעצמי.
3. עכשיו בגובה של אמונה ויר"ש- אדם יר"ש לדעתי אמור להרגיש לא פחות מאף אחד ולא יותר. מצד שכולם נבראים וחביבים ובנים למקום. ואפשר להרחיב את זה לגויים גם אולי, מצד הצלם אלוקים
בכ"מ יפה שאתה בוחן את זה אבל בעין מוסרית, וגם אם נראה לך שאפשר להתנשא זה מתוך חשיבה מוסרית
אני מובכת מגילוי רגשותהרמוניה
לפעמים זה נתפס אצלי כגילוי חולשה, חוסר כבוד עצמי...
גם כשמישהו אחר משתף זה יביך אותי... יהיה לי קשה לשמוע.
אבל לפעמים זה לא מביך, תלוי מה הקושי ואיך הבנאדם מספר את זה.
זאת ממש תופעה... כי סך הכל אני כן רגישה ואמפטית, אבל אם זה משהו רגשני נשפך כזה אני לא מסוגלת...
זה תכונה די מוכרתמשה
סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.
בושה להיחשף בושה כשמישהו חושףנחלת
מעין חוסר צניעות כשהאדם מגלה את הדברים האינטימיים שלו (רגשית) גם חשש להיפגע ולא יודעים איך לא לפגוע כשהכל
כך חשוף וגלוי לעין השמש....
ממש...הרמוניה
זה ממש מרגיש לי משהו פרטי וחשוב, לא כזה שאפשר לשלוף בכל זמן ולפני כל אחד שלא ידע לכבד את זה, להבין ולהתייחס כראוי.
יש מקומות שאת מרגישה עם זה בנוח?משה
עם מישהו שמכבד אותיהרמוניה
שמבין את החשיבות של הגילוי לב הזה
או מישהו שמזדהה
אז זה מביך/מכווץ רק גשזה ברבים?משה
מענייןהרמוניה
עם עצמי אני מאד מודעת לתחושות שלי... זה עצם החשיפה
זה בסדראני:)))))
אבל אני מרגישה לא מכילה חחחהרמוניה
תכילי את החוסר הכלה;)אני:)))))
חחחחחהרמוניה
הממ.חתול זמני
כחתול זמני, דעתי האובייקטיבית היא:
– דבר ראשון שמחי בכך שיש לך רגשות. יש כאלה שאין להם, ובאסה.
– לא נראה לי שאנשים בכללי כל־כך אוהבים כשנופלים עליהם עם רגשנות בלי קונטקסט מתאים. זה באמת מעיד על חולשה מסוימת: ההבדל בין ילד למבוגר זה שמבוגר יכול להתאפק, לא להפיל על אחרים, להתמודד בעצמו וכן הלאה. או מוטב: לדעת מתי כן ומתי לא, איפה ראוי ואיפה לא. "לכל זמן ועת לכל חפץ".
– כמו ש @נחלת אמרה כמו שלא חושפים את הגוף לכל אחד בכל מצב (טוב יש כאלה שכן ר"ל...) כך גם לא את עמקי הנפש...
אז משו לא בסדר איתךכְּקֶדֶם
בלי להעליב
לא בטוחל המשוגע היחידיאחרונה
תראה מה נחלת ענתה
רגש זה משו שלא תמיד קל לחשוף אותו
במיוחד שזה לא עם אנשים שקל לך להיפתח אליהם
זה נראלי פשוט משתנה בין אדם לאדם ויש גם רמות של גילוי רגשות
(וגם זה שאני גבר זה מתבטא אצלי אחרת, אז אולי אני לא יודע...)
האם מעניין אתכם להירשם בספרי ההיסטוריה של העולם?Lavender
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
לא להירשם אבלאני:)))))
כן להשפיע על ההיסטוריה, ועדיף לטובה
אהבתיזיויק
וחוץ מזהאני:)))))
אם כבר מדובר על כבוד, מה יעזור לי הכבוד אחרי המוות?
זו ההנאה בחייםזיויק
מעצם הידיעה שאתה כה חשוב שידברו עליך גם כשתלך
למה שידברו עלי?אני:)))))
אדרבה שלא ידברו עלי, שלא יעוררו עלי דינים בשמיים
הסברתי לך את ההיגיון של אדם מטריאליסטזיויק
גם לאדם מטריאליסט, במה בדיוק זה עוזר / מועילחתול זמני
אם מדברים עליך
הרבה פעמים זה מגיע אחרי המוות...שלג דאשתקד
וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.
לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.
ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.
דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.
יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.
ועוד הרשימה ארוכה...
בקצב הזה,חתול זמני
החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.
תלוי כמה נשמות יש לושלג דאשתקד
מהפכנים - יש לזה איזו קונוטציה חיוביתנחלת
לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...
ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...
לא באתי לדבר בשבחםשלג דאשתקד
השאלה כאן היא על השפעה, לא על חיוביות
לא בקטע של כבודLavender
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
אהבתי ממשLavender
לאל המשוגע היחידי
אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
מה זה לאנעמי28
וחוץ מזה שאין דבר נצחי יותר ומשמעותי יותר מפשוט להוליד ילדים.
מדהיםזיויק
ממש לא.חתול זמני
הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.
לארקאני
כן, הלוואי שאצליח להיות משמעותי מספיקארץ השוקולד
לא אישיתהסטורי
אבל כן כחלק מהדור שהביא את גאולת ישראל לקומה הבאה.
יפה, חשוב!Lavender
לא יודעת אם בניסוח הזה,נערת טבע
אבל כן להשאיר איזה חותם משמעותי
וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִיןאלעזר300
סוג שלחציליםאחרונה
בא לי להשפיע משמעותית על עולם התורה
כתבתי בלקראת נישואין ובכל זאת גם פה...נחלת
מחפשים שידוך לבחורה (48), ישרה, טובת לב, שמורה ודתיה,
עם איזו בעיה נפשית. (לא דיכאון. מתפקדת).
תימניה.
מחפשת כיפה סרוגה.
האם מישהו מכיר מקום שעוסק בכאלה זוגות?
בחורה טובה מאוד. תהיה אמא טובה!
תודה רבה.
סליחה, בכוונה הפרידו בין הפורומיםהסטורי
ההיגיון הואאריק מהדרום
שפעם היה רק פורום לנ"ו ועם הזמן והדרישה נפתח פורום חברתי לגולשי הפורומים הלא הוא צמ"ע על מנת ליצור הפרדה בין אלה שנושאי לנ"ו לא רלוונטיים אליהם בין שמצאו זיווג ובין שהחליטו לקחת הפסקה או מכל סיבה שהיא
על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.
להבנתי ראשית דבריך היא הסיבה העיקרית לאיסור החמורהסטורי
כלומר, לא רק כדי לא לייבש את לנ"ו, אלא כדי להשאיר את צמ"ע נקי מהנושא למי שלא רלוונטי לו, או למי שמאוד רלוונטי לו ולכן מחפש שקט...
נכוןאריק מהדרוםאחרונה
זו הסיבה להפרדת צמ"ע מלנ"ו ועל בסיס זה פורום צמע קם.
גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.
מה אומרים על המאמר?👇 האמת התרגשתי לקרואLavender
מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.
נפלא. הוא לבטח גוי (חכם) אם לא חשש לכתוב כך...נחלתאחרונה
קייטרינג מזון מוכן לשבתנקדימון
אולי קצת מוקדם, אבל בכל זאת...
יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
בחלק מסניפי יוחננוף זה קייםנפשי תערוג
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
מכיר מניסיון שתי מקומות מעולים, בת"א ובמשמר-השרוןפ.א.
בת"א, ברח' בן יהודה:
משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא
יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם
בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'
אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.
שתי הפניות...אלעזר300
אם רלוונטי איזןר מוגיעיןנפש חיה.אחרונה
סלטי משני- צומת שילת
...ל המשוגע היחידי
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
נכון מאודאני:)))))
ובמיוחדל המשוגע היחידי
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה
פעםנחלת
אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:
אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.
חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה
למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר
ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות
אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.
לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים
כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....
כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת
זאת לעצמי.
אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב
זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת
לעטוף את המחשבה/חרדה הזו
עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט
נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)
למעלה.
ה ו א יקבל זאת באהבה, בהבנה,
בחיוך, בליטוף רך על הראש:
הכל בסדר, בני היקר, ויהיה
עוד יותר ועוד יותר ועוד....
ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....
אתה שיא הצעיר. שיא!
עוד כל כך הרבה דברים
טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!
יודעת שאינך זקוק לנחמה,
סתם...
נחמה זה מנחם מסתבר ל המשוגע היחידי
וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,
כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה
דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי
ואז זה גם מעציב
..אנימה
נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
נכון. הרבה יותר עמוק וחושב ממה שכתבתי.יש"כנחלת
תודה, זה באמת עוזרל המשוגע היחידי
רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...
היי, אני הייתי פה לפני עשור+די"מ
תאמת שאותך אני זוכר בעיקר מל המשוגע היחידי
הו וואו זה הרבה אחרי תקופת השיא שלי פהדי"מ
כמה הודעות חדשות היו לך?😂Lavender
זה מרגיש לי כמעט כמו לפגוש דינוזאור 🤪
0. אני נכנס לפה פעם בכמה חודשיםדי"מ
..Lavender
נו ואיפה אתה היום? ל המשוגע היחידי
לא בשום מקום טוב לצערי.די"מ
אח שלי נהרג במלחמה ומשם החיים הלכו והדרדרו. נקווה שעוד עשור אהיה במקום טוב יותר
וואי קשה 😢ל המשוגע היחידי
אני מנגן עכשיו את אצלינו בגן וחושב עליך,
עצוב
תנוחמו. לך ולהוריך כל כך כואב וקשה.נחלת
העולם הבא הוא מציאות על תדר אחר.
בטח נורא טוב לו שם. ובעז"ה, הוא עוד יחזור. הלוואי ובקרוב.
אח יקרחציליםאחרונה
אני גם איבדתי את אחי במלחמה
זה סיוט אינסופי
אני לא יודע מה הוותק שלך במעגל הזה
אבל יש שלב שבו הוא פחות גרוע ואז יש שלב שזה חוזר להכי גרוע שיכול להיות
גלים אין סופיים
בא לי רק להגיד לך שיש את הדיבור הזה שאוהבים להגיד על מי שנהרג ש"הוא היה רוצה שנעשה ככה וככה ונשמח ונמשיך הלאה" וכו
ואני חושב שיש פה דרך אחרת
לחשוב איך אני הייתי רוצה להיות אם הכל היה טוב
איך אני רוצה להתקדם בעולם בדרך שלי
איך האח שלי מופיע ביום יום שלי בחיות כזאת שהמה הוא היה רוצה זה לא רלוונטי כי מה שמשנה לי את המציאות זה מה אני רוצה
וזה לא סותר את ההנצחה והחיבור הפנימי אליו
זה רק מראה כמה יש משו יותר גדול מכאב
אוהב אותך אח
תהיה חזק
יאחחצילים
וואלה זה חתיכת שאלה
אני חושב על זה מידי פעם אבל הפוך
איך לפני עשר שנים הייתי רוצה להיות היום?
זה משנה הרבה את המחשבה
גם במקום מאד מאד עצוב וכואב
יש מקום לחשוב על היום והמחשבה הזאת נותנת כח לחשוב על מחר
מתחיל עבודה חדשהאריק מהדרום
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
בהצלחה רבהזיויק
בהצלחה! מאחל שכישוריך המקצועיים והחברתיים יצעידופ.א.
אותך מעלה ותצליח ותתקדם!
בהצלחה!משה
ושיהיה מוצלח גם לך וגם למנהלים שלך.
אבל קודם כל..לך!נחלת
זה בא ביחדמשה
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
בהצלחה!פשוט אני..
ו... למה צריך מזומן בשביל לעלות על מונית?
איך משלמים במוניות בימינו?יעל מהדרום
כמו בכל מקום אחר, אשראיפשוט אני..
לא הכרתי. ואני נוסעת די הרבה במוניותיעל מהדרום
לק"י
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אני לא מכיר מקום שלא ניתן לשלם בו באשראינפשי תערוג
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לא ידעתי 🤷♀️ זה ממש יקל עלי...יעל מהדרום
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
הם לא מציעיםנפשי תערוג
כי חלקם מעדיפים מזומן ממספר סיבות
אני אשאל. תודה!יעל מהדרום
למה שלא כל נהגי המוניות אמינים. כך הבנתי.נחלת
סיבה מעולה לא לעבוד במזומןפשוט אני..
בהצלחה רבה!שלג דאשתקד
קורה שאנחנו מפספסים ויוצאחם קצת צולעים. ההצלחה טמונה ביכולת להתעשת ולחזור מהר לעמוד על הרגליים.
המון בהצלחה!!!ארץ השוקולד
באסה על ההתחלה הזו, מקווה שיצאת בכך ידי חובת ייסורים אם הייתה חובה כזו.
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
בו"ה!אשר ברא
מחכים לשמוע איך היה...
אם אפשר ללמוד חוסן ממישהו כאן זה אתהנקדימון
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!
חוסן? מאן דכר שמיה?אריק מהדרום
יפה!נחלת
בהצלחה ! אנוני.מית
איך היה?נפשי תערוג
כיףאריק מהדרום
ב"הנפשי תערוג
משמח לקרואארץ השוקולד
שתמיד יהיה כיף, רגוע ומוצלח
בהצלחה!די"מ
למה לא גט טקסי?
אין לי את האפליקציהאריק מהדרום
(כשהתקשרתי אליך ואמרתי לך לחזור לפורומים לא ציפיתי שבאמת תעשה את זה).
אז תורידדי"מ
אני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה
כל כך הרבה ספרים בבית אריאלה ובמקום זה אתה כאן?ארץ השוקולדאחרונה
כיף לראות אותך
זה מוזראנוני.מית
להגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?
דיברו פה על זה בעברריבוזום
היו הרבה נשים שכתבו שקשה להן הערבוב שהוא בבית. שזה מוביל לציפיות לשותפות כלשהיא בענייני הבית (הפסקות קצרות במקרים דחופים וכו'), ולמתח סביב זה.
בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)
הייתי בטוחה שאני בהו"ל :-Oריבוזום
(אז לא דיברו על זה פה, דיברו על זה שם...)
הגיוני לגמרי ולא מוזר בכללזמירות
יש דברים בגו…
יש פורומים אחרים לנושאי זוגיותפשוט אני..אחרונה
בעיקר נשואים טריים והריון ולידה