ולא ממש משנה כמה הכוונות טובות...

ממש נפלאות דרכי ה'...

לא רואים אצלו שום חיסרון ביחס כלפיה.

החיסרון היחידי מבחינתה, שהוא הוא...

מי שצועקת ועצבנית ולא אוהבת איך שהוא נראה ואיך שהוא מדבר והוא איטי ולא מבין מה היא מדברת איתו... - זו היא.

והיא עוד התחתנה איתו, לא בגלל חוסר ידיעה שכך הוא - אלא מתוך מחשבה שזה כדור טוב נגד העצבנות שלה.. ("שירגיע אותה" "לא כמו המשפחה הצעקנית שלה").

עם הזמן כנראה ראתה שלקחה כדור חזק מידי, או שהקיבה העצבנית שלה לא מעכלת אותו...

רחמנות על האדם (גם עליה כמובן. לא בריא להיות עצבנית. אבל לא בטוח שעם מישהו אחר היה אחרת. אולי פשוט היו צועקים אחד על השני..).

[ובוודאי שיש "אשה ביקורתית". לפעמים זה אופי. יש גם אנשים כאלה.

לא סותר ש"רע לה". או בגלל האופי שלה עצמו, וכל מה שמתגלגל מזה או/ו גם בגלל מה שחשה כלפיו. אבל לפי ההסבר על המשפחה שלה, לא נראה לי שהביקורתיות היתה נעלמת אם היתה נשואה לאדם אחר. אולי היתה מחליפה סגנון]

"מותר" לו להיות כזה? בוודאי.. הוא לא עשה משהו רע..

גם אם לא היה "קולט מה שמסבירים לו", הוא לא היה אשם. אבל אני מניח, שאם זה אדם שלומד בהתמדה, אז אין לו בעיה בקליטה.. פשוט הראש שלהם שונה. מה שהיא רוצה ש"יקלוט", זה לא בדיוק התחום שלו. מניח שאם התופעה היתה הפוכה, היה יכול להתעצבן שלא קולטת שום דבר שמסביר לה ממה שהוא למד באותו יום...

בוודאי שאין מקום "להבין את האשה שהיא עצבנית עליו". אפשר להבין שתופעה כזו יכולה לקרות, אבל בשום אופן לא "להבין אותה". היא ידעה בדיוק עם מי היא מתחתנת, רצתה דווקא בגלל זה, כעת לא בא לה בטוב - אז "מתעצבנת" עליו? איזו התנהגות היא זו..

אני לא מקבל את הביטוי "חננים", כמו גם ביטויים אחרים. אנשים, בני אדם, עולם מלא, כל אחד עם אישיותו. מכנה משותף מסוים, שיש בו גם הרבה מאד טוב. "מתסכל אותה"? שתעבוד על עצמה. מה היא רוצה ממנו...

מי יודע כמה גדולי ישראל, היו בדיוק כך, כמו שאת מתארת.. "לא מעשיים", לא מבינים ענין ממה שבעיני נשיהם הכי חשוב בעולם ובעיניהם ממש לא.. 

לפני שנים רבות הכרתי באיזשהו מקום זוג, שהאשה היתה צועקת על בעלה בקולי קולות, קבוע (שמעו בחוץ), מבזה אותו - והוא, עדין כזה, לא משיב במילה.. איש טוב. גם שם אחותה ניסתה לדבר איתה, לא עזר... רחמנות על האדם.

תיאורטית זה נכון - אפשר לומר שלכל דבר יש סיבה. בכל זאת, אם נלך כמו שאת אומרת, ו"נבין כל אדם בעולם" כולל גדולי הפושעים, אנחנו עלולים לדרדר את המוסר והאחרים, מרוב "הבנה"..

ב. להבדיל - לענייננו: מלבד שאנחנו כמובן לא יודעים אם הוא לא מנסה גם "לבוא לקראתה ולהיות קצת יותר מעשי" - אולי הוא באמת מנסה, ובוודאי שטוב שינסה לתת גם  לה הרגשה טובה כיכולתו - סה"כ יודעים שהיא מעוצבנת על מה שהוא.. - 

הרי שזה גם לא כ"כ משנה. מי אומר שהוא טיפוס שיכול "לנסות להצחיק אותה"?.. מה שידוע כאן, ממה שנכתב עליהם, זה שהוא טיפוס כזה כפי שתואר, לא עושה בכך כל רע, והיא ידעה מראש שהוא כך - ואדרבה, בגלל זה רצתה אותו, כי היא צעקנית עוד מהבית (גם את זה יודעים מה שנכתב).

אשר על כן, אם כעת היא לא מסתדרת עם זה, אפשר להבין לליבה - למרות שאני לגמרי לא בטוח שבלי עבודה עצמית מסיבית, היתה מסתדרת גם עם מישהו אחר - אי אפשר לקבל בשום אופן, לא צעקות ולא השפלות.

יכולה ללכת לטיפול, יכולה להחליט שהיא רוצה להתגרש, לא יודע מה...

לא יכולה לצעוק על בעלה, סה"כ בגלל שהוא האדם שידעה מראש בדיוק שזה הוא, אלא שכעת זה לא בא לה בטוב..

שבנאדם שצועק - זה לא הופך אותו אוטומטית לרשע

זה אומר שיש לאישה מועקה בלב - שמפריעה לה, וצריך לפתור לה את המועקה הזה

נניח שבעלה מפריע לה באופי שלו - מקפיץ אותה - 

אז הוא יכול לשבת איתה ולנסות להבין מה מפריע לה, מה הוא יכול לבוא לקראתה

יכול להיות שהבעיה בו - שהוא לא מספיק קשוב לה?! שהיא מבקשת ממנו משהו אלף פעמים והוא לא מקשיב ולא משתף פעולה? אפשר להבין אותה...

ולא, אנשים עצבניים, לא מתעצבנים על כל אחד, זה דברים מסוימים שמפריעים להם 

צריך להתיחס בכבוד לטענות שלהם , לאנשים עצבניים (בעיניי) ולא לבטל את כל דבריהם רק בגלל שהם "צועקים"/עצבניים....

והמשפט האחרון "לא בא לה בטוב" קצת מזלזל באישה לטעמי, - אני בטוחה שיש לה עובדות מוצקות לדברים שהיא רוצה שהוא יבוא לקראתה - למשל אם היא מדברת איתו אז שלא יעופף ויהיה מרוכז, אפשר להבין את התסכול שלה!

בקיצור בחיים , צריך לדון כל אדם לכף זכות, כל אחד יש את הצד שלו, אין פה "צדיק" או "רשע" בעיניי, (לפחות במקרה הזה) ולנסות למצוא פתרון שמתאים לכולם

כמובן אינו רשע.

אבל אם הוא צועק על השני על לא עוול בכפו - אז זה רע מאד.

ואם אשה בקביעות צועקת על בעלה כי "מפריע לה האופי שלו" (לא אופי "רע", לא שהוא מציק לה), אז זו אכן התנהגות מרושעת כלפיו בסופו של דבר. גם אם אפשר לומר שקשה לה לשלוט בכך - הן בגלל האופי שהביאה איתה מביתה, כפי שנאמר כאן, הן בגלל שקשה לה להסתגל למי שהיא בחרה בו בדיוק כי זה אופיו.

בוודאי שאם יש לה מועקה - ראוי שתפתור את זה. גם לטובתה, גם לטובת כל המשפחה. אבל לא "תפתור" ע"י צעקות וביזוי בעלה. לא על חשבונו.

כעת, את אומרת "הוא יכול לשבת איתה, להבין מה מפריע לה"... מי אמר שהיא ניסתה את זה פעם. מי אמר שאכן הוא יכול "ללכת לקראתה" בדברים שהם פשוט אופי שלו והיא אחרת..

אנחנו לא מכירים אותם. יודעים מה שנכתב כאן. ממה שנכתב כאן, זו אשה שעצם האופי של בעלה מפריע לה - ויש לה רקע קודם "צעקני" שמלבה את זה. אז למה לחפש "אולי הוא לא בסדר"? על מה זה מסתמך?  זה נקרא "לדון לכף זכות"? שאשה צועקת בקביעות על בעלה ומזלזלת בו כי האופי שלו "חנוני" מידי לטעמה - אז לחפש שמא "הוא" לא בסדר? זה מוזר.

"אנשים עצבניים וצעקנים", צריכים קודם כל לעבוד על עצמם. ולא לחפש למה הסביבה אשמה.

נכון שיתכן שיש דברים ש"יעלו להם את הפיוזים" - ובוודאי שצריך להשתדל לא לגרום להם כך, "לפני עיוור לא תיתן מכשול" - אבל חלילה ללכת עוד צעד אחד ולהאשים בעצם את מי שהם מתעצבנים עליו סתם כי מעצבן אותם האופי שלו (וזה בדיוק מה שתואר כאן. חבל להעלות השערות שווא).

לא תמיד צריך "להתייחס בכבוד לטענות". אם יש טענה עניינית, אז בודאי לא צריך לבטל רק כי מישהו הוא עם אופי עצבני. אבל אם הטענה היא עצם זה שלשני יש אופי אחר - זה לא דבר שצריך "לכבד". אדרבה, שיכבד העצבני את מי שאחר ממנו..

"לא בא לה בטוב", בוודאי שהוא ביטוי שבא להמחיש שזה עיקר הענין. כך תואר. פשוט לא מוצא חן בעיניה ה"חנון" הזה. הפרטים הספורים שהוזכרו להמחיש כחלק מאופיו, הם לא הנקודה. ואם היא "מתוסכלת" שזה הוא - אין בעיה, יכול לקרות. לא שמץ הצדקה להתייחסות המתוארת שלה. לכל היותר, זה יכול קצת להסביר שהיא אכן בנסיון, כאשר האופי הטבעי שלה מקבל על המדורה שלו "שֶמן" כזה. אבל מכאן עד להצדיק במשהו את ההתנהלות על חשבון בעלה, שכפי שתואר, הוא אדם נוח, לא מחזיר לה כמידתה - בשום אופן. זה סוג של אלימות - שתטפל בעצמה.

והשאלה אינה להגדיר אנשים כצדיקים או רשעים. השאלה היא על ההתנהלות. ההתנהלות שלה אינה באה בחשבון, גם אם היא מתוסכלת שהתחתנה עם מישהו כזה, שידעה מראש שהוא כזה, וזה מה שמצא חן בעיניה..

ובוודאי שהכי טוב, זה לדבר איתה. ואם היא תתאפס על עצמה, אפשר יהיה גם לבדוק באיזה תחומים גם הוא יכול יותר להשביע את רצונה באופן מעשי.

אבל זה רק אחרי שהיא תתפוס את העיקרון. תלמד לכבד את בעלה בתור אדם כמו שהוא, ותשתלט על הפה שלה..

היא שאלה גדולה...

אין כללים. קשה לדעת ביחס לכאן.

ולגבי ההמשך, זה מאד חשוב שאת מדברת איתה. יישר כח.

אם היא בכתה, זה סימן טוב במקרה הזה...

מניח שהבכי שלה זה לא על "ההתנהגות של בעלה", אלא על מה שמבינה שיש בה, שקורה איתה.

זה פתח לאפשרות של תיקון.

נראה לי שקודם כל צריכה להבין את ה"סור מרע". כלומר, מה לא עושים, לא אומרים.. לפחות לא להרע את המצב של שניהם.

אח"כ צריך לחשוב איך אפשר להקל על המצוקות של עצמה - ולא לברוח מהם.

ואולי מזה, גם לבחון אם יש אפשרות להסתגל אחד אל השני מחדש.

באמת רחמנות.

האווירה שבה גדלים הילדים שלהם. זה נורא ואיום לגדול עם דוגמא כזו ליחסים בין בני זוג. רק בשביל החינוך והשלמות של הילדים, שלא יחשבו חלילה שכך זוגיות נראית או אמורה להיראות, היא צריכה לנסות להתעלות על עצמה. הרי היא עצמה גדלה במשפחה צעקנית, והיא יודעת כמה סבלה מכך כי עובדה שבחרה בהפך המוחלט. אז אם היא לא מאחלת לילדים שלה לסבול ככה, היא צריכה למצוא את הדרך לתת להם דוגמא מאוזנת יותר. ילדים שגדלים בקיצוניות הרבה פעמים יבחרו בקיצוניות האחרת (כמוה). כשאתה גדל בקיצוניות קשה מאוד מאוד לבחור במשהו מאוזן ולשמר אותו.

אני מכירה המון שדווקא הבעל תוסס וחי ואישתו בדיוק הפןך,

ולכן יקירה רק זה מראה שהשידוך הוא משמים,זה שקשה לה,

הייתי ממליצה שדבר עם מישהי מומחית לשלום בית אין ספק

שזה יעזור,ואת יקרה תמשכי לעזור לה ולייעץ לה על שלום,

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.