אחת היא להיות מעורבב תמיד ולנסות לשמור על העקרונות שלך בתוך הערבוב.
אחת אחרת היא שיהיה בסיס שהוא שלך ומחוץ לבסיס הזה- מתערבבים. למשל- בעיר שלי יש בית ספר דתי שמקבל המון ילדים לא דתיים. מאחר שהם לא מצליחים לשמור על רמה דתית טובה- אני נגד ללכת לשם (האחיות שלי, לצורך העניין- למדו השנה בבית ספר אחר. שיהיה ברור שהמטרד הוא לא עצם החברה המעורבת אלא זה שהרמה הדתית של הילד עצמו כנראה תהיה טובה פחות אם יילך לשם ולא למקום אחר)
יש אנשים אחרים שלומדים בבית ספר דתי, עד גיל מסוים סופגים את הערכים והחינוך הדתי, ואחר כך עם הזמן מכירים חילונים ומתערבבים, כשכבר יש להם בראש משהו.
אני לא בן אדם שמעוניין לחיות בבועה כל החיים. למען האמת אני קצת הפוכה. אבל לילדים שלי הייתי מאחלת ללמוד במסגרת שבה הרמה הדתית טובה ומקדמת, ועם בסיס משלהם- להתערבב עם כל השאר.
בנוגע לסניף.. זה דומה, לא? השאלה פשוט מה הילד יקבל מזה. כמה הוא יושפע. אם לצורך העניין דיבור לא נקי או לא צנוע לא מתקבל בסניף, אסור לחלל שבת וכולי- זה משהו שהייתי חושבת עליו. אם זה מקום שכל אחד עושה מה שבא לו.. פחות.