ספרים מדהימים

לא הייתי מספיק ברור. אני מדבר כרגע על החילוק שכנראה קיים בין זרם השייך לישיבת מרכז הרב,בית אל קרית ארבע ועוד...

לבין ישיבת הר המור וזרם המכונה "ישיבות הקו". עכשיו עבור מי שמעוניין להכיר את ההבדלים בניהם האם יש ספרות שמסיר לא על המחלוקת אלא על עיקר השיטות 

כי באמת יש בישבת הר המור -המון ספרים שמסבירים היטב את השיטה ומה הנקודה העיקרית בדור.

כל הספרים של הגאון הרב צבי טאו...ויש של  הרב עודד..הרב ג'אמי....ועוד כמו שיש אם אני לא טועה בישיבה בהר המור עמודוה בשם ספרי רבותינו .אבל מצד שני אין כמעט ספרים, מה קיים? ספר פה וספר. ראיתי ספרים של הרב דרוקמן אבל האם זה הכיוון?   

לא הייתי מספיק ברור. אני מדבר כרגע על החילוק שכנראה קיים בין זרם השייך לישיבת מרכז הרב,בית אל קרית ארבע ועוד...

לבין ישיבת הר המור וזרם המכונה "ישיבות הקו". עכשיו עבור מי שמעוניין להכיר את ההבדלים בניהם האם יש ספרות שמסיר לא על המחלוקת אלא על עיקר השיטות 

כי באמת יש בישבת הר המור -המון ספרים שמסבירים היטב את השיטה ומה הנקודה העיקרית בדור.

כל הספרים של הגאון הרב צבי טאו...ויש של  הרב עודד..הרב ג'אמי....ועוד כמו שיש אם אני לא טועה בישיבה בהר המור עמודוה בשם ספרי רבותינו .אבל מצד שני אין כמעט ספרים, מה קיים? ספר פה וספר. ראיתי ספרים של הרב דרוקמן אבל האם זה הכיוון?   

תודה, לרב צוריאל יש ספרים מעולים, אני יודע שהוא לוקח שיטה כמו הנצי"ב והוא מסביר אותה וכך  בכל ספריו. 

האם הוא הוא יסביר לי מה נקודות המחלוקת בין שתי הזרמים ??

האם לדעתך הוא לא רק  יסביר לי איך ללמוד את הראי"ה קוק זצ"ל בצורה נכונה כי  מעבר לזה שהרב צוריאל הוא  פרשן ממדרגה ראשונה בכל מה שהוא נוגע, האם לדעתך הוא ילמד אותי להעביר את הלימוד הזה לדרך חיים או לשיטה? 

עדיף שתלמד בזמן הזה. וגם אין לך כח וחשק, עדיף שתשוטט פה בפורומים.

יש כאלה שלצערי לא מבינים שיש אנשים שמחפים להבין ולברר שיטות. מה מהות המחלוקת. לכן שאלתי האם יש ספרים שדנים ומסבירים איך כל שיטה צמחה ואני לא רק רוצה לשמוע תורת שבעל פה, אלא לעיין בפנים ולנסות להכניס את ראשי הקטן ולברר לעצמי כיוון.( נכון שיש עוד כיוונים אבל אני בתחילת הדרך, לכן אתחיל בזה ועוד אחר כך אתמודד עם זרמים חשובים אחרים כמו שיטת הר עציון או נרחיק לכת כמו חסידות ועוד ... )   

מצד אחד יש שיטה שמסבירה ומבררת את הבנתם בדברי הרב צבי יהודה זצ"ל וגם השלכות הקיימות להיום ממה שהם למדו בדברי מרן הרב קוק זצ"ל, לדוגמה בעיות תרבותיות וארס מדדים תרבותיים מערביים הנכנסים בעקיפים לשיח ישראלי שנראה מזיק יותר מאי כבישה גבעה חדשה שבלאו הכי תחת שלטון ישראל.

מבחינתי, נראה שיש שיטה שניה שלא התייאשת ורואה בעין טובה את המציאות למרות הערפילים על תרבות ישראל ויחד עם זאת יודעת לבקר ולא להזניח את הנקודה העיקרית שהיא ארץ ישראל בתקופתנו גם את השיטה הזאת אני מעוניין להבין מהכתובים.

לכן שאלתי האם יש ספרים לדומה אם בעז"ה אקרא את כל ספרי  "אמונת עתנו" מן הסתם אגבש לעצמי כיוון מסויים ,האם יש ספרים שמסבירים גם את הצד השני.

ייתכן שאין שני כיוונים וכולם מסכימים רק הסגנון שונה או הדרך להגיע להמטרה הסופית זהה.

בשביל לענות לי אני זקוק למשהו שמכיר.

לא יחשוש המגיב שאני מזניח גפ"ת, אלא אני מחפש כיוון מחשבה וכיוון אמונה, זה יועיל לי בעתיד (אחרי שאבדוק  איך מלמדים עיון או מהי רמת עיון  ובקיאות של אותה ישיבות) איזו ישיבה עלי לבחור, איזו ישיבה גבוהה או איזו ישיבת  הסדר . זה הכל 

השאלה שלי נשאלה לטובת בין הזמנים כך שזה זמן מתאים לשאול אותה.ושוב תודה על המגיב שחשש לבזבוז זמן שלי. 

מהמקור, ומה שתבין - זה מה שנכון בשבילך.

חבל על כל הדקדוקים ודקדוקי הדקדוקים.

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום