מישהי שאלה בקבוצת ווטסאפ של 'שאל את הרב' שאני חבר בקבוצה ההיא, (וטלפון מנוטר), ומישהי שאלה שם "האם נשים חייבות בקריאת מגילת אייכה?" (שני יודי"ם במקור, כך שאי אפשר לקרוא את זה את היו"ד בשו"א וכדומה, כי יש כל מיני כללים דומים בדקדוק).

תהיתי לעצמי (אני יודע את התשובה, אבל אני נהנה לכתוב פה את התהיות) - האם זה קשור אלייך? (לאו דווקא ישיר, אני בטוח שבמחרוזת הדברים המשונים יכולים להיות מרכיבים רבים)

אנחנו באמת יודעים באיזה פסוק המגילה מסתיימת (זה אחד מכמה ספרים בתנ"ך שכופלים את הפסוק שלפני אחרון אחרי הפסוק האחרון, כדי שלא לסיים בדבר שלילי)

*ההלכה הזאת, שכופלים את הפסוק שלפני אחרון - זה לא דבר שולי. כל דבר מהכללים, זה דבר עיקרי בכללים האלה. לא תמיד עוקבים אחרי כל ההסברים. אבל הכללים שומרים, שלפעמים באופן ישיר, ולפעמים באופן עקיף, תמיד אנחנו נשתדל, ועל ידי השתדלותנו נזכה למושדלות של דבקות באמת ובמטרה וכל דבר ראוי וטוב. לא תמיד רואים איך. אבל כל דבר מהכללים הוא חשוב, ובדרך כלשהוא מוביל ומחזיר לדרך הנכונה.

(יש כאלה שקוראים לזה 'שיטת התקליט השבור'. גם אם חושבים שאתה טמבל ומרובע - אתה לא זז מהכללים, ככה אף אחד לא יכול להשיג את מה שבאמת אין טעם ולא ראוי להשיג על ידו (השורש 'משיג' בתנ"ך זה כמו 'לא תסיג גבול רעך'. (גם בברכה ליהודה, כתוב 'ידך בעורף אויביך' כלומר ש'ישיג' אותם. כמו 'נסוג'. וכתוב 'הארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו, ויאמר ה' רדוף, כי השג תשיג והצל תציל')))

וכתוב 'וסרח העודף ביריעות האוהל, יהיה סרוח מזה ומזה על צידי המשכן לכסותו' רש"י מסביר, שנשאר מהיריעות אמה של 'סרח' שזה לשון 'עודף', (כמו 'נסרך אחריו'). וכתוב משאירים את זה את האמה הזאת של היריעות, אף על פי שזה נוסף, ורש"י מסביר "מלמד שיהא אדם חס על היפה"

עם מי הייתי ומה הרגל של כל אחת

מעניין מה תגידו.

@ברוקולי לא משתתפת.

ואת הימנית כי השניה עם לק כהה ואת ממש דוסית

אני חושבת שיש לי חצאית כזו גם (הכחולה עם הפרחים. זה מלורד קיטש?)

היא מנטע.

אבל היא לא שלי @חדשכאן

אלא בטוח.

מאחל רק טוב גבר

מאחל שתהיה שנה טובה בהרבה

מה שלומך?

מה שלומך???

לסדרות או תוכן כלשהו קליל ומצחיק...

סרטונים קצרים - אנדרדוס, ברדק, אלה של האקדמיה ללשון העברית

מקווה שהשבת איכשהו עברה סביר?

הנה עוד אחד