אני אקח עוד דוגמה לבדיקה אבחנתית שאינה 100%, בדומה לניפט בהקשר שלך.
נניח, בדיקת אולטרסאונד בטן לבדיקת אפנדציטיס.
נניח שרופא מומחה בתחום יכול לזהות את הבעיה, אבל ב-1% מהבדיקות הוא ייתן תוצאה חיובית למרות שהבעיה לא באמת קיימת, מה שנקרא חיובי כוזב.
אם נביא לחדר המיון 1,000 אנשים אקראיים מהרחוב והוא יבדוק את כולם, בערך 10 אנשים יקבלו אבחון של אפנדציטיס למרות שאין להם כל בעיה. לא כי הרופא לא טוב, אלא כי במציאות אין 100% דיוק בבדיקות כאלה.
אבל אם נביא לחדר המיון 1,000 אנשים עם כאב בטן בצד ימין, חום גבוה ומדדי דלקת בבדיקות דם, אז כנראה באמת לחצי מהם יש אפנדציטיס, ואז רק 5 אנשים יקבלו אבחון חיובי שגוי.
כלומר בקבוצה מהרחוב: 10 קיבלו תוצאה חיובית וכולם בריאים לחלוטין.
בקבוצה עם התסמינים: מתוך 505 שקיבלו תשובה חיובית (500 חולים ועוד 5 בריאים בטעות), כמעט כולם באמת חולים (פחות מ-1% טעות מתוך החיוביים).
זאת גם הסיבה שלא עושים ברפואה בדיקות כלליות לכל מה שאפשר, אם אין תסמינים מסוימים שיכולים להעיד על בעיה. נניח MRI לכל הגוף לכל אזרח.
בדיקה כזאת שלא קשורה לתסמינים כלשהם, פשוט תוביל לאינספור תוצאות חיוביות שגויות של אינספור מצבים רפואיים שונים.
בקיצור - העובדה שבאולטראסאונד לא ראו משהו בעייתי, מגדילה מאוד את הסיכוי שהם טעו.