יש?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
שרשרו טעויות הוריות או משהו שיש לכן לגביו מצפון בהורות שלכןאו מיי גאד
הבת שלי רואה אותי במחשב בגלל הלימודיםתיתיל
מבחינתנו אם לא הלימודים אין פה מחשב, לפחות לא ככה בחוץ. אני אוכלת את הלב על זה...
אפשר להגיב לך על זה?טארקו
בעיני זו דווקא דוגמה אישית ממש בריאה וטובה.
את מראה לה שמחשב הוא כלי, שכשצריך משתמשים, וכשלא צריך אין אותו.
את מראה לה שמחשב משרת אותנו והוא לא מנצל אותנו.
זה לימוד ממש חשוב.
את מראה לה שמחשב הוא כלי, שכשצריך משתמשים, וכשלא צריך אין אותו.
את מראה לה שמחשב משרת אותנו והוא לא מנצל אותנו.
זה לימוד ממש חשוב.
ברור שישיוקי
הילד הגדול עשה לנו ממש חיים קשים בשינה בשנתיים הראשונות והיתה לי ממש חוסר סבלנות אליו. היום אני ממש אוכלת את הלב על זה
ובאופן כללי לפעמים יוצא להתפרץ, לצעוק או להגיד דברים שלא הייתי צריכה להגיד
ובאופן כללי לפעמים יוצא להתפרץ, לצעוק או להגיד דברים שלא הייתי צריכה להגיד
אין לי מצפון על שום דברכבתחילה
מן הסתם בעתיד יהיה
בדיוק רציתי לפתוח שרשור על גבולותאמא טובה---דיה!
ממש קשה לי להגיד לא לבן שלי וכל פעם נותנת לו מה שהוא רוצה... מרגישה גרוע עם זה אבל לא יודעת איך ללמוד לעמוד בבכי שלו.
(בזמן האחרון קצת השתפרתי בזה. כל הכבוד לי!!
)
כשאני צועקת על הילדים.דיליה
חושבת זה ממש אסור להוציא עליהם עצבים....
עשיתי על זה המון עבודה עצמית בשנים האחרונות...
וההריון הרס הכול.
עשיתי על זה המון עבודה עצמית בשנים האחרונות...
וההריון הרס הכול.
כנ"ל... גמאנימאוהבת בילדי
אותו דברחגהבגה
קשה קשה קשה להתמודד עם הכל ולשמור על איפוק..
כשהם צורחות, ורבות בנסיעה קצרה
או כשהן מבקשות עוד ועוד כל מיני דברים
ו- אוף בקיצור..
כשהם צורחות, ורבות בנסיעה קצרה
או כשהן מבקשות עוד ועוד כל מיני דברים
ו- אוף בקיצור..
המון פעמיםסמיילי12
אני חיה מצפון.
זה קשה.
נגיד היום הוא ביקש שאקרא לו סיפור. וספציפית היום אני גמורה! אבל גמורה.
ואמרתי לו לא עכשיו חמוד אבא יקריא לך אחכ.
ושכחתי לתזכר את בעלי.
אני אוכלת על זה את הלב🥺
זה קשה.
נגיד היום הוא ביקש שאקרא לו סיפור. וספציפית היום אני גמורה! אבל גמורה.
ואמרתי לו לא עכשיו חמוד אבא יקריא לך אחכ.
ושכחתי לתזכר את בעלי.
אני אוכלת על זה את הלב🥺
מזדההמחי
כל מיני דברים שאני מבטיחה שנעשה אחר כך ואז שוכחת 
מרגישה שזה ממש גרוע לא לעמוד במילה שלי ועוד במשהו שהיה חשוב להם
מרגישה שזה ממש גרוע לא לעמוד במילה שלי ועוד במשהו שהיה חשוב להםילד ראשון...מחי
שלימדתי אותו לישון לבד בגיל 5 חודשים כי ככה היה כתוב בלוחשת לתינוקות, וחשבתי שזה או זה או שהוא ישאר עם הרגלי שינה גרועים לתמיד. שובר לי את הלב להיזכר בזה, נוראי.
למה מצפון על זה?או מיי גאד
זה באמת טוב להרגיל אותם להרדם עצמאית... את מתכוונת לחדר נפרד? או אולי לשיטות מפוקפקות כמו לא להענות לבכי שלו?
קטעיוקי
כי רציתי להגיב לך על מה שכתבת למה יש לך מצפון??
כולן נשמעות באמת אמהות מהממות
אגב לגבי הלהרדים בשקט אני תמיד בהתחלה הרדמתי ברעש (לא הקמתי רעש פשוט לא הקפדתי על שקט) ובכז כשגדלו קצת הם נרדמו רק בשקט..
כולן נשמעות באמת אמהות מהממות
אגב לגבי הלהרדים בשקט אני תמיד בהתחלה הרדמתי ברעש (לא הקמתי רעש פשוט לא הקפדתי על שקט) ובכז כשגדלו קצת הם נרדמו רק בשקט..
חח אוקיי הרגעת לי קצת את המצפון...או מיי גאד
אולי כשידע להרדם עצמאית אפסיק עם השקט הסטרילי כדי שזה יעזור לנו ולו, אבל בינתיים זה יהיה סיוט בשביל כולנו...
כן שיטות מפוקפקות... 😭מחי
אוי, מבינה אותך 😭 לא מבינה מי המציא את השיטות האלהההאו מיי גאד
מעולהמשמעת עצמית
למה מצפון?
נתת לו מתנה לחיים!
מיומנות הרגעה עצמית ושינה עצמאית זו ברכה!
נתת לו מתנה לחיים!
מיומנות הרגעה עצמית ושינה עצמאית זו ברכה!
תלוי איךמחי
עם שני הבאים עשיתי את זה קצת יותר מאוחר ובצורה הרבה יותר עדינה ותומכת
עונה גם כןאו מיי גאד
מרדימה אותו ושומרת על שקט סטרילי בבית, אני יודעת שזה יגרום לו להתעורר מכל שטות אבל עד שאני מצליחה להרדים אותו אין לי כח להסתכן
בבקרים בעלי איתו כי עד שיש לי שעות שקטות בלילה אני מנצלת אותם כדי להיות עם עצמי - בפועל אני בטלפון, ואז מאמצע הלילה כל שעתיים מתעורר מגזים ורעב, אז ישנה גרוע. וזה על המצפון שלי כי אני רוצה שיהיה לו סדר יום נורמלי ופעיל, ולבעלי יש פחות סבלנות...
לא קוראת לו מספיק בשם האמיתי שלו... הוא לא יודע איך קוראים לו עדיין.
אני מביאה את עצמי למצבי עייפות יתר ואז אין לי סבלנות מספיק 😭
לא מראה לו את זה אבל פחות קשובה לצרכים שלו ככה...
מתעסקת בטלפון לידו
פעם אחת הוא צרח בדרך לצפון, ואז הראתי לו 5 דקות משהו ביוטיוב כדי שירגע ואסור וממש אכלתי את הלב, אבל גם אכלתי את הלב על זה שהוא ממש בכה ולא יכלנו לעצור כי היה ממש לקראת שבת
מצפון על זה שהוא בן 4 + חודשים ולא עושה לו טעימות גם כי אני מרגישה נבגדת כי אני מניקה אותו
מצפון על הטמטום הזה ☝️🤭
אבל אני לא עושה לו גם כי זה עושה לו כאבי בטן
מצפון על זה שלפעמים אני שוקלת לא להביא לו ברזל כדי שיהיה לי לילה שקט יותר מהכאבי בטן שזה עושה לו... מצפון על זה שזה קצת אגואיסטי אפילו שבסוף אני נותנת לו
לא יודעת, יש לי הרבה מאוד מצפון כל הזמןןן
בבקרים בעלי איתו כי עד שיש לי שעות שקטות בלילה אני מנצלת אותם כדי להיות עם עצמי - בפועל אני בטלפון, ואז מאמצע הלילה כל שעתיים מתעורר מגזים ורעב, אז ישנה גרוע. וזה על המצפון שלי כי אני רוצה שיהיה לו סדר יום נורמלי ופעיל, ולבעלי יש פחות סבלנות...
לא קוראת לו מספיק בשם האמיתי שלו... הוא לא יודע איך קוראים לו עדיין.
אני מביאה את עצמי למצבי עייפות יתר ואז אין לי סבלנות מספיק 😭
לא מראה לו את זה אבל פחות קשובה לצרכים שלו ככה...
מתעסקת בטלפון לידו
פעם אחת הוא צרח בדרך לצפון, ואז הראתי לו 5 דקות משהו ביוטיוב כדי שירגע ואסור וממש אכלתי את הלב, אבל גם אכלתי את הלב על זה שהוא ממש בכה ולא יכלנו לעצור כי היה ממש לקראת שבת
מצפון על זה שהוא בן 4 + חודשים ולא עושה לו טעימות גם כי אני מרגישה נבגדת כי אני מניקה אותו
מצפון על הטמטום הזה ☝️🤭
אבל אני לא עושה לו גם כי זה עושה לו כאבי בטן
מצפון על זה שלפעמים אני שוקלת לא להביא לו ברזל כדי שיהיה לי לילה שקט יותר מהכאבי בטן שזה עושה לו... מצפון על זה שזה קצת אגואיסטי אפילו שבסוף אני נותנת לו
לא יודעת, יש לי הרבה מאוד מצפון כל הזמןןן
וואו חיבוק!מחי
עם האמהות נולדים יסורי מצפון... אבל נשמע שאת מלקה את עצמך יותר מדי. אין אמא מושלמת...
בכל אופן לגבי הטעימות יש הרבה דעות, ובפועל אין שים בעיה להתחיל בגיל חצי שנה. בגיל 4 חודשים להרבה תינוקות זה בדיוק מה שאת - כאבי בטן ובעיות עיכול. אין צורך להתחיל כל כך מוקדם, המערכת עוד לא בשלה
בכל אופן לגבי הטעימות יש הרבה דעות, ובפועל אין שים בעיה להתחיל בגיל חצי שנה. בגיל 4 חודשים להרבה תינוקות זה בדיוק מה שאת - כאבי בטן ובעיות עיכול. אין צורך להתחיל כל כך מוקדם, המערכת עוד לא בשלה
וואומשמעת עצמית
טיפהלה הגזמה עם המצפונים...
את בטוח אמא מהממת!!
את בטוח אמא מהממת!!
וואו חצי מהדברים שלך ממש הזויים...דיליה
למה להביא ברזל שעושה כאבי בטן?
למה ילד בן 4 חודשים צריך לדעת את השם שלו? הוא צריך לענות בקריאת שמות?
למה נראה לך אם הוא רגיל לשקט בהמשך יתעורר מכל דבר?
בגיל 4 חודשים לא צריך טעימות...
בקיצור חמודה חפשי לך דברים יותר בעייתיים שאת עושה...
אני למשל אגב שוכחת ברזל חצי מהימים... ולא קוראת להם בשם שלהם עד גיל שנה...
למה ילד בן 4 חודשים צריך לדעת את השם שלו? הוא צריך לענות בקריאת שמות?
למה נראה לך אם הוא רגיל לשקט בהמשך יתעורר מכל דבר?
בגיל 4 חודשים לא צריך טעימות...
בקיצור חמודה חפשי לך דברים יותר בעייתיים שאת עושה...
אני למשל אגב שוכחת ברזל חצי מהימים... ולא קוראת להם בשם שלהם עד גיל שנה...
מביאה את הברזל שעושה הכי פחות כאבי בטןאו מיי גאד
אבל חייבת להביא לו ברזל, הבנתי שזה עלול לייצר בעיות חמורות אם לא...
לגבי השם שלו, הבנתי שהם צריכים כבר להסתובב כשקוראים להם, אבל אני כל הזמן קוראת לו בשלל שמות חיבה
חח אממ דברים יותר חמורים... אמממ
מנסה לחשוב
אה, זה שאנחנו שני דפוקים שמאחרים לכל מקום ולא יודעים לעמוד בזמנים. מקווה שעד שיתחיל להבין נהיה יותר נורמאלים, אחרת הוא יסבול מהלחץ לפני שבת ובכלל...
ועוד משהו ממש חמור, אתמול רבתי עם בעלי לידו 😭😭😭 הוא שתק והסתכל עלינו. בעלי מתסכל אותי אוף והוא רואה שאני מתחממת והוא ממשיך ואני מבקשת די עכשיו - לא רוצה להתעצבן נדבר אח"כ והוא ממשיך! היה לי איבוד שליטה, אח"כ נרגעתי, חיכיתי שירדם ואז דיברתי עם בעלי בשקט.
לגבי השם שלו, הבנתי שהם צריכים כבר להסתובב כשקוראים להם, אבל אני כל הזמן קוראת לו בשלל שמות חיבה
חח אממ דברים יותר חמורים... אמממ
מנסה לחשוב
אה, זה שאנחנו שני דפוקים שמאחרים לכל מקום ולא יודעים לעמוד בזמנים. מקווה שעד שיתחיל להבין נהיה יותר נורמאלים, אחרת הוא יסבול מהלחץ לפני שבת ובכלל...
ועוד משהו ממש חמור, אתמול רבתי עם בעלי לידו 😭😭😭 הוא שתק והסתכל עלינו. בעלי מתסכל אותי אוף והוא רואה שאני מתחממת והוא ממשיך ואני מבקשת די עכשיו - לא רוצה להתעצבן נדבר אח"כ והוא ממשיך! היה לי איבוד שליטה, אח"כ נרגעתי, חיכיתי שירדם ואז דיברתי עם בעלי בשקט.
נראה לי ממש מוקדם כדי שיסתובב כשקוראים לואחתפלוס
את נשמעת אמא מהממת.חבל שתתחילי עם המצפון .לא תסיימי עם זה.
את האמא הכי טובה לילד שלך.
אני לא הבאתי ברזל בכללאמא טובה---דיה!
ובספירת דם ראינו שלא חסר לו כלום.
לא שממליצה לכולם (בעז"ה בילדים הבאים כן אביא) אבל זה לא כ"כ נורא אם לא מביאים...
כנ"ל לא מביאה ואף פעם לא היה חסרפעם שנייה2
אמא שליאנונימית בהו"ל
תמיד מלקה את עצמה על זה שלא הביאה לנו ברזל בעקביות
יצאנו בסדר גמור לא לדאוג
לא נתתי ברזל כמעטאורי8
רק מידי פעם כשנזכרתי, 9 ילדים, לא נצפו בעיות חמורות.
ואנחנו גם מאחרים, ומגיעים מאוחר , ולצערי גם בלחץ של לפני שבת, חבל, אבל חלק ממה שאנחנו והילדים יגדלו ויעשו עם זה מה שמתאים להם.
אפשר להיות הורים טובים גם בלי חהיות מושלמים.
לי יש יסורי מצפון שאני יותר מידי בטלפון, גם עכשיו
ואנחנו גם מאחרים, ומגיעים מאוחר , ולצערי גם בלחץ של לפני שבת, חבל, אבל חלק ממה שאנחנו והילדים יגדלו ויעשו עם זה מה שמתאים להם.
אפשר להיות הורים טובים גם בלי חהיות מושלמים.
לי יש יסורי מצפון שאני יותר מידי בטלפון, גם עכשיו
וואי וואי... נשמה, את לא צריכה את המצפון על גבךחדשה ישנה
הוא סתם מכביד עלייך ולא תורם.
כל מה שכתבת יותר בסדר מבסדר!
כל מה שכתבת יותר בסדר מבסדר!
המצפון הורי הראשון שלי היה לפני יותר מ-7 שניםM-P-4
בבית חולים, אחרי הלידה של הגדולה, גיליתי שהיא פלטה קצת והסדין היה רטוב😱😱😱😱😱
היה לי מצפון מטורף, שלא ראיתי ישר שהיא פלטה, ושאני לא יודעת כמה זמן היא שוכבת על סדין רטוב🤦🤦🤦🤦😅😅😅
מאז קצת יותר נרגעתי...
המצפון הכי גדול שלי הוא על הזמן (הרב מידי😭) שאני מתעסקת בפלאפון, במקום להיות עם הילדים.
יודעת שאני בעייתית בקטע, ומנסה לעבוד על זה! הלוואי ואצליח🙏
היה לי מצפון מטורף, שלא ראיתי ישר שהיא פלטה, ושאני לא יודעת כמה זמן היא שוכבת על סדין רטוב🤦🤦🤦🤦😅😅😅
מאז קצת יותר נרגעתי...
המצפון הכי גדול שלי הוא על הזמן (הרב מידי😭) שאני מתעסקת בפלאפון, במקום להיות עם הילדים.
יודעת שאני בעייתית בקטע, ומנסה לעבוד על זה! הלוואי ואצליח🙏
😂🤣 צחקתי בקול על הסיפור עם הפליטה...או מיי גאד
כשהבת שלי רעבה ושפוכה - ביחדאין לי הסבר
אם היא תישאר ערה- אין סיכוי שהיא תאכל
אם אני אשכיב אותה- היא תבכה כי היא רעבה
ואז אני משכיבה אותה ויוצאת (כי אני אשאר היא לא תלך לישון) והיא בוכה וכואב לי הלב.
אבל זו לא טעות...
ככה הכי נכון לה.
אבל כואב לי ממש לשמוע אותה בוכה.
ואני עם מצפון שהיא הגיעה למצב הזה😅
בד''כ זה בימים לא שגרתיים, כמו נסיעות וכו'...
אם אני אשכיב אותה- היא תבכה כי היא רעבה
ואז אני משכיבה אותה ויוצאת (כי אני אשאר היא לא תלך לישון) והיא בוכה וכואב לי הלב.
אבל זו לא טעות...
ככה הכי נכון לה.
אבל כואב לי ממש לשמוע אותה בוכה.
ואני עם מצפון שהיא הגיעה למצב הזה😅
בד''כ זה בימים לא שגרתיים, כמו נסיעות וכו'...
וואי בול הבן שלייוקי
אני במצבים כאלו פשוט מביאה בקבוק מטרנה
את זה הוא תמיד מסכים לאכול😬
את זה הוא תמיד מסכים לאכול😬
אצלי היא לא אוכלת מטרנה...אין לי הסבר
קצת גדולה.
גמלי אותה מהנקה לפני שלושה חודשים.
זה משהו שכואב לי, אבל לא מתחרטת עליו.
מאז שהפסקתי הנקה היא נהייתה יותר עצמאית, נרדמת בקלות ובשמחה, וכמובן גם יותר שובבה🤭
גמלי אותה מהנקה לפני שלושה חודשים.
זה משהו שכואב לי, אבל לא מתחרטת עליו.
מאז שהפסקתי הנקה היא נהייתה יותר עצמאית, נרדמת בקלות ובשמחה, וכמובן גם יותר שובבה🤭
גם שלי יחסית גדוליוקי
בן שנה וחצי ולא אוכל בקבוק בכלל בכלל
אבל למזלי בפעמים היחידות שאני נותנת הוא כן מסכים😅
אבל למזלי בפעמים היחידות שאני נותנת הוא כן מסכים😅
אוי נכון, כל פעם שאנחנו יוצאים מאוחר הוא בוכה בדרך חזוראו מיי גאד
וואי איזה אמא רעה אני מרגישה 😭😢
חייבים לסיים את הכל לפני 6, אחרת הוא צורח באוטו
חייבים לסיים את הכל לפני 6, אחרת הוא צורח באוטו
חח למה רעה אבל?אין לי הסבר
מי מחלק ציונים לאימהות?
מי מחליט מי אמא טובה ומי לא?
מי החליט שאת רעה?
הכל טוב נשמה.
בעיניי, תכלית הטוב בעולם היא השאיפה והדרך אליו.
אפחד לא מושלם🤷❤️
מי מחליט מי אמא טובה ומי לא?
מי החליט שאת רעה?
הכל טוב נשמה.
בעיניי, תכלית הטוב בעולם היא השאיפה והדרך אליו.
אפחד לא מושלם🤷❤️
אני... כי הוא סובל בגלל ההחלטות שלי...או מיי גאד
יש מצב שיש לי יותר מידי מצפון? חשבתי שאני אמא רגילה , ושעם האמהות נולדים רגשות האשמה
חח ח''ו מגזימה!!אין לי הסבר
בהתחלה הייתי אכולת רגשות אשם.
ולאט לאט הבנתי משו.
אני - עושה את המקסימום
היא - בוחרת אם לבכות. בכי זו בחירה.
עכשיו, אם היא בוכה, אני בודקת מה יש לה, אבל לא מתוך לחץ, כי הלחץ יגרום לי רק להיות מתוסכלת, חסרת אונים, והבת שלי תפסיד מזה!!
הרי היא לא בוחרת לבכות סתם.
היא בוכה כי מפריע לה/כואב לה/עייפה/רעבה/טיטול מלא...
כשאני מבינה שהבכי הוא בחירה שלו והוא לא בשליטתי, איכשהו זה מנמיך לי בראש את הווליום שלו, וקל לי לטפל בסיטואציה בלי הלחץ שמסביב.
והכי חשוב- בלי רגשות אשם.
כי אין ציונים לאמא טובה.
אין מדד.
הקב''ה בחר להביא את האוצר הזה *לי*.
ואני משתדלת.
ומנסה.
ומי שמנסה, טועה.
ונופל.
וקם.
ואני בוחרת לקום אחרי כל נפילה.
בוחרת להיות יותר טובה.
בוחרת להתאמץ ולשמוח.
כי הכוונה שלי טובה. תמיד.
ולאט לאט הבנתי משו.
אני - עושה את המקסימום
היא - בוחרת אם לבכות. בכי זו בחירה.
עכשיו, אם היא בוכה, אני בודקת מה יש לה, אבל לא מתוך לחץ, כי הלחץ יגרום לי רק להיות מתוסכלת, חסרת אונים, והבת שלי תפסיד מזה!!
הרי היא לא בוחרת לבכות סתם.
היא בוכה כי מפריע לה/כואב לה/עייפה/רעבה/טיטול מלא...
כשאני מבינה שהבכי הוא בחירה שלו והוא לא בשליטתי, איכשהו זה מנמיך לי בראש את הווליום שלו, וקל לי לטפל בסיטואציה בלי הלחץ שמסביב.
והכי חשוב- בלי רגשות אשם.
כי אין ציונים לאמא טובה.
אין מדד.
הקב''ה בחר להביא את האוצר הזה *לי*.
ואני משתדלת.
ומנסה.
ומי שמנסה, טועה.
ונופל.
וקם.
ואני בוחרת לקום אחרי כל נפילה.
בוחרת להיות יותר טובה.
בוחרת להתאמץ ולשמוח.
כי הכוונה שלי טובה. תמיד.
מסכימה ממש עם הגישה!!! ✨ + תהייה לגבי הבכיקמה ש.
בס״ד
לגבי הבכי שהוא בחירה - לי קורה הרבה לבכות כתגובה בלתי רצונית. נגיד אם קיבלתי מכה ברגל. אם שמעתי בשורה קשה. אם אומרים לי משהו לא נעים שפוגע בול באיזה עצב רגיש. אם ראיתי סרט מרגש. אם הילדים שרים לי שיר שהם הכינו לכבוד יום ההולדת.
מניחה שגם תינוקות וילדים בוכים מתוך רפלקס כזה. בוודאי כשהם פיצקים. אבל גם כשהם די גדולים. יש בכי שהוא קריאה (נגיד כשהבת שלי לא מצליחה להזיז את העגלה שלה והיא בוכה בעצם כדי להגיד לי שהיא רוצה עזרה), אבל מלא פעמים זה לא נראה לי משהו ממש לא בחירי...
או שלא הבנתי אותך מספיק טוב?
לגבי הבכי שהוא בחירה - לי קורה הרבה לבכות כתגובה בלתי רצונית. נגיד אם קיבלתי מכה ברגל. אם שמעתי בשורה קשה. אם אומרים לי משהו לא נעים שפוגע בול באיזה עצב רגיש. אם ראיתי סרט מרגש. אם הילדים שרים לי שיר שהם הכינו לכבוד יום ההולדת.
מניחה שגם תינוקות וילדים בוכים מתוך רפלקס כזה. בוודאי כשהם פיצקים. אבל גם כשהם די גדולים. יש בכי שהוא קריאה (נגיד כשהבת שלי לא מצליחה להזיז את העגלה שלה והיא בוכה בעצם כדי להגיד לי שהיא רוצה עזרה), אבל מלא פעמים זה לא נראה לי משהו ממש לא בחירי...
או שלא הבנתי אותך מספיק טוב?
ברור שיש בכי בלתי רצוניאין לי הסבר
התכוונתי לבכי שנובע מתוך משהו.
כשילד רעב הוא יכול לספר זאת לסביבה באמצעות הרבה דרכים, באמצעות דיבור 'אמא אני רעב', באמצעות ניחושים 'אמא, אני רוצה.. אני רוצה...(כעבור שלוש שעות) לאכול...', וגם באמצעות בכי.
אבל תינוקות קטנים לא יודעים לדבר ולכן בוכים.
רוצה הוכחה שבכי, גם לאכול, הוא בחירה?
קחי לדוגמא מחקר שעשו על ילדים להורים חרשים. גילו שהם לא בוכים כשמפריע להם משהו, אלא מסמנים בדרך אחרת. למה?
כי ההורים שלהם לא שומעים, והם הבינו ש''לא שווה'' להם לבכות
אז בכי הוא בחירה, וכמובן שצריך להתייחס אליו וזה לא נובע מ'פינוק' או מ'צומי'(תלוי באיזה גיל כמובן) אבל עצם ההבנה שבכי הוא בחירה, מרגיע ועוזר לאמא לשמור על קור רוח בשעת פעולה.
כשילד רעב הוא יכול לספר זאת לסביבה באמצעות הרבה דרכים, באמצעות דיבור 'אמא אני רעב', באמצעות ניחושים 'אמא, אני רוצה.. אני רוצה...(כעבור שלוש שעות) לאכול...', וגם באמצעות בכי.
אבל תינוקות קטנים לא יודעים לדבר ולכן בוכים.
רוצה הוכחה שבכי, גם לאכול, הוא בחירה?
קחי לדוגמא מחקר שעשו על ילדים להורים חרשים. גילו שהם לא בוכים כשמפריע להם משהו, אלא מסמנים בדרך אחרת. למה?
כי ההורים שלהם לא שומעים, והם הבינו ש''לא שווה'' להם לבכות
אז בכי הוא בחירה, וכמובן שצריך להתייחס אליו וזה לא נובע מ'פינוק' או מ'צומי'(תלוי באיזה גיל כמובן
) אבל עצם ההבנה שבכי הוא בחירה, מרגיע ועוזר לאמא לשמור על קור רוח בשעת פעולה.תודה על התשובה! אפשר לנסות לפרש את המחקר הזה אחרתקמה ש.
בס״ד
לי נראה שהם לא בוכים מתוך הסתגלות למצב לא רגיל, ולכן פיתחו דרכים אחרות לסמן את המצוקה שלהם.
זה כמו שאם אני אחנק חלילה, אני לא אוכל לצעוק. אז אני אסמן בכל הכוח עם תנועות ידיים שיעזרו לי. זאת בחירה? בעיניי זאת יותר תגובה הישרדותית-הסתגלותית (לסיטואציה של חוסר היכולת לגרום לכך שישמעו אותם).
🤔🤔
לי נראה שהם לא בוכים מתוך הסתגלות למצב לא רגיל, ולכן פיתחו דרכים אחרות לסמן את המצוקה שלהם.
זה כמו שאם אני אחנק חלילה, אני לא אוכל לצעוק. אז אני אסמן בכל הכוח עם תנועות ידיים שיעזרו לי. זאת בחירה? בעיניי זאת יותר תגובה הישרדותית-הסתגלותית (לסיטואציה של חוסר היכולת לגרום לכך שישמעו אותם).
🤔🤔
אבל זה שונהאין לי הסבר
כשאדם נחנק, פיזית הוא לא יכול לבכות.
אותם תינוקות כן יכולים לבכות, פשוט הם מבינים שזה לא שווה להם כי אין מי שישמע אותם.
את יכולה לבחור אם להרים חפץ מהרצפה עם היד או עם הרגל, ברור שיהיה לך יותר נוח עם היד, אבל גם עם הרגל זה אפשרי.
לעומת זאת, אדם בלי ידיים- אין לו בחירה. הוא יהיה חייב להרים עם הרגל
אותם תינוקות כן יכולים לבכות, פשוט הם מבינים שזה לא שווה להם כי אין מי שישמע אותם.
את יכולה לבחור אם להרים חפץ מהרצפה עם היד או עם הרגל, ברור שיהיה לך יותר נוח עם היד, אבל גם עם הרגל זה אפשרי.
לעומת זאת, אדם בלי ידיים- אין לו בחירה. הוא יהיה חייב להרים עם הרגל
מה שכתבת בסוף - בדיוק 😃קמה ש.
בס״ד
לילדים האלה שהוריהם חירשים אין ברירה אחרת ולכן הגוף והמוח שלהם מסתגלים למשהו אחר.
לא ככה? 😅
לילדים האלה שהוריהם חירשים אין ברירה אחרת ולכן הגוף והמוח שלהם מסתגלים למשהו אחר.
לא ככה? 😅
באח שיש להם בחירה!!אין לי הסבר
אין להם בעיה במיתרי הקול.
כשהם יגיעו למעון או לגן הם יבכו.
מה, בבית הם לא יכולים לבכות?
הם יכולים!
פשוט לא ישמעו אותם, אז זה לא משתלם להם לבכות.
תיאורטית-
הם יכולים לבכות בלי שישמעו אותם
כשהם יגיעו למעון או לגן הם יבכו.
מה, בבית הם לא יכולים לבכות?
הם יכולים!
פשוט לא ישמעו אותם, אז זה לא משתלם להם לבכות.
תיאורטית-
הם יכולים לבכות בלי שישמעו אותם
מממ...קמה ש.
בס״ד
אני רואה את זה אחרת. ממה שאני מרגישה / רואה, יכולת הבחירה בהקשר הזה מגיעה הרבה יותר מאוחר. זה משהו נגיד שאני מתחילה לראות אצל הקטנה שלי, שהיא בערך בגיל של הקטנה שלך. לפני זה אני חושבת שמדובר בתגובות שהן ברמת האינסטינקט והרפלקס, משהו מאד הישרדותי ולא מחושב. אבל זה דיון מעניין ממש ♥️
אני רואה את זה אחרת. ממה שאני מרגישה / רואה, יכולת הבחירה בהקשר הזה מגיעה הרבה יותר מאוחר. זה משהו נגיד שאני מתחילה לראות אצל הקטנה שלי, שהיא בערך בגיל של הקטנה שלך. לפני זה אני חושבת שמדובר בתגובות שהן ברמת האינסטינקט והרפלקס, משהו מאד הישרדותי ולא מחושב. אבל זה דיון מעניין ממש ♥️
חשוב להדגיש- זה באופן תת מודעאין לי הסבר
אף ילד בגיל חודשיים לא חושב ''הממ, אם אני אבכה, אמא תבוא''.
פשוט לא😅
זו לא כוונתי...
מה שאני אומרת, זה שהגוף בוחר להשתמש באנרגיה שלו לדברים שיקדמו אותו.
הוא ישתמש לבכי כי הוא יודע שאמא שלו תגיע.
הוא לא ישתמש בבכי אם הוא יודע שאמא לא תגיע.
הגוף ''בוחר'' להשתמש במשאבים שלו בצורה חכמה. אצל משפחה נורמטיבית ורגילה, הגוף ישתמש בבכי, כי הוא יודע שאמא שלו תגיע, ואיך שהיא תשמע את הבכי היא תרוץ לעברו.
תשימי לב בשרשור-
ילד בוכה = אמא עם ייסורי מצפון
הילד קולט בחושים שלו שהבכי עושה משהו לאמא, הוא מבין שבכי זה ה''שם'' שלה.
אני לא אומרת כאן שום דבר נגד הבכי, להיפך!! ב''ה שהילדים שלנו יודעים שאנחנו דואגות להם ונבוא לעזרתם
זה מבורך!!!
ו... ברור שזה הישרדותי!!
אבל תינוק להורים חירשים יטלטל את הגוף כי זו ההישרדות שלו.
למה הוא לא בוכה?
כי הגוף שלו יודע שזה לא יעזור להישרדות שלו!! מה שיעזור לו לשרוד זה לטלטל את הגוף בפראות (כדי שההורה יראה).
בעצם, הגוף מנהל את עצמו ומתאים את עצמו לסביבה, ולכן יבחר לבכות(במקרה תקין).
דוגמא נוספת לבחירה האינסטינקטיבית (התת מודע) של הגוף:
מישהו זורק לך כדור לפנים.
הגוף יבחר ''לסכן'' את היד על מנת להגן על הפנים.
זו עוד דוגמא לא קשורה, אבל היא מדגימה בצורה טובה בעיניי את הבחיריות של התת מודע.
פשוט לא😅
זו לא כוונתי...
מה שאני אומרת, זה שהגוף בוחר להשתמש באנרגיה שלו לדברים שיקדמו אותו.
הוא ישתמש לבכי כי הוא יודע שאמא שלו תגיע.
הוא לא ישתמש בבכי אם הוא יודע שאמא לא תגיע.
הגוף ''בוחר'' להשתמש במשאבים שלו בצורה חכמה. אצל משפחה נורמטיבית ורגילה, הגוף ישתמש בבכי, כי הוא יודע שאמא שלו תגיע, ואיך שהיא תשמע את הבכי היא תרוץ לעברו.
תשימי לב בשרשור-
ילד בוכה = אמא עם ייסורי מצפון
הילד קולט בחושים שלו שהבכי עושה משהו לאמא, הוא מבין שבכי זה ה''שם'' שלה.
אני לא אומרת כאן שום דבר נגד הבכי, להיפך!! ב''ה שהילדים שלנו יודעים שאנחנו דואגות להם ונבוא לעזרתם
זה מבורך!!!
ו... ברור שזה הישרדותי!!
אבל תינוק להורים חירשים יטלטל את הגוף כי זו ההישרדות שלו.
למה הוא לא בוכה?
כי הגוף שלו יודע שזה לא יעזור להישרדות שלו!! מה שיעזור לו לשרוד זה לטלטל את הגוף בפראות (כדי שההורה יראה).
בעצם, הגוף מנהל את עצמו ומתאים את עצמו לסביבה, ולכן יבחר לבכות(במקרה תקין).
דוגמא נוספת לבחירה האינסטינקטיבית (התת מודע) של הגוף:
מישהו זורק לך כדור לפנים.
הגוף יבחר ''לסכן'' את היד על מנת להגן על הפנים.
זו עוד דוגמא לא קשורה, אבל היא מדגימה בצורה טובה בעיניי את הבחיריות של התת מודע.
אם ככה, אנחנו מסכימות ממש! 🙌🏼קמה ש.
בס״ד
ההבדל היחיד הוא ששתינו מכניסות משמעות שונה למילה ״בחירה”.
בשבילי בחירה קשורה למודעות, ליכולת שכלית. זה שהגוף יודע להסתגל למצבים לא רגילים אצלי לא נקרא בחירה אלא תגובה.
מסכימה כאמור עם כל השאר!
ההבדל היחיד הוא ששתינו מכניסות משמעות שונה למילה ״בחירה”.
בשבילי בחירה קשורה למודעות, ליכולת שכלית. זה שהגוף יודע להסתגל למצבים לא רגילים אצלי לא נקרא בחירה אלא תגובה.
מסכימה כאמור עם כל השאר!
וואי.. מכירה את זה כל כך!חדשה ישנה
כועסת על עצמי שלא האכלתי לפני שהגיעה לרמת שפיכות שכזאת
היום הנקתי וממש רציתי לראות הודעה בפלאפוןהשלך על ה' יהבך
ולא הצלחתי להתאפק ושנייה עזבתי את היד שאוחזת את השד והחמודי השתעל משאיבת חלב בצורה קצת לא טובה, וכאב לי ממש הלב, הלוואי שאצליח בעזרת השם לא לגעת בפלאפון תוך כדי הנקה!!! הרגשתי רע אחכ למרות שזה היה לשנייה והוא המשיך לינוק רגיל
מה את עושה בדרך כלל תוך כדי הנקה?דיליה
מסתכלת על הפשושי ❤️השלך על ה' יהבך
אני תמיד עושה דברים תוך כדי...דיליה
בדרך כלל קוראת ספרים.
נראה לי מאז שגמלתי את האחרונה לפני 8 חודשים לא קראתי ספרים..
אבל אף פעם לא משתעממת לכן שאלתי.
נראה לי הייתי משתגשת להניק ולא לעשות כלום תוך כדי
נראה לי מאז שגמלתי את האחרונה לפני 8 חודשים לא קראתי ספרים..
אבל אף פעם לא משתעממת לכן שאלתי.
נראה לי הייתי משתגשת להניק ולא לעשות כלום תוך כדי
♥️♥️ כל כך מזדהה, איזה חמודה אתאו מיי גאד
תודה יקרה ❤️❤️❤️השלך על ה' יהבך
מה את עושה בהנקה בד''כ?😅😅😅😅אין לי הסבר
שתדעי, שאת הניק שלי פתחתי כי היה לי משעמם בהנקות🤣🤣
חחחחח זה קשה אבל משתדלת להיות איתוהשלך על ה' יהבך
כל כולי
חחחח משתפתסמיילי12
שאצלי אין יד פנויה בהנקות. אז מבינה את 'השלך...'
גם אני😂אחתפלוס
וואו, יש הרבה, כמובן...מתואמת
13.5 שנות הורות הביאו מספר כפול ומכופל של רגשי אשם ונקיפות מצפון הוריות...
אין סיכוי שאפרט כאן את הכול, גם כי זה הרבה מדי וגם כי חלק מזה זה אישי, אז אסתפק בנקיפת המצפון האימהית הראשונה שהייתה לי (כמדומני):
אחרי הלידה הראשונה הייתי גמורה ממש, ולא ממש עיכלתי שאני אמא ושיש לי פה אחריות על עוד מישהי.
בלילה הראשון, כשמהתינוקייה הביאו לי אותה להנקה, ביקשתי שייתנו לה מטרנה. האחיות שאלו אותי אם מטרנה חלבית או צמחית, ואני - זכרתי שיש בעיה כלשהי עם אחד הסוגים כי בעלי אמר לי זאת לפני כן - אבל לא זכרתי איזה סוג בדיוק... אז בסוף זרקתי - "מטרנה חלבית".
ורק אח"כ בעלי הזכיר לי שהוא הבין שהמטרנה החלבית שבבית החולים הזה היא מאבקת חלב נוכרי - ואנחנו משתדלים מאוד לא לאכול אבקת חלב נוכרי, גם לא הילדים...
אז בעצם רגשות האשמה פה הן על כמה דברים:
גם על זה שלא "התחברתי" אליה מיד,
גם על זה ש"זרקתי" אותה בתינוקייה,
גם על זה שלא הינקתי אותה,
וגם על זה שהיא אכלה משהו מאבקת חלב נוכרי...
אבל לפחות היום יש כפרה על הכול:
אנחנו בקשר ממש טוב, היא ואני, למרות תופעות גיל ההתבגרות,
אני אמא שלא משחררת אותה בקלות לכל מיני מקומות (והיא מודה לי על זה),
אני דואגת לה לאוכל ולקשר אישי כמיטב יכולתי,
והיא אוכלת כיום רק מוצרים של חלב ישראל
אין סיכוי שאפרט כאן את הכול, גם כי זה הרבה מדי וגם כי חלק מזה זה אישי, אז אסתפק בנקיפת המצפון האימהית הראשונה שהייתה לי (כמדומני):
אחרי הלידה הראשונה הייתי גמורה ממש, ולא ממש עיכלתי שאני אמא ושיש לי פה אחריות על עוד מישהי.
בלילה הראשון, כשמהתינוקייה הביאו לי אותה להנקה, ביקשתי שייתנו לה מטרנה. האחיות שאלו אותי אם מטרנה חלבית או צמחית, ואני - זכרתי שיש בעיה כלשהי עם אחד הסוגים כי בעלי אמר לי זאת לפני כן - אבל לא זכרתי איזה סוג בדיוק... אז בסוף זרקתי - "מטרנה חלבית".
ורק אח"כ בעלי הזכיר לי שהוא הבין שהמטרנה החלבית שבבית החולים הזה היא מאבקת חלב נוכרי - ואנחנו משתדלים מאוד לא לאכול אבקת חלב נוכרי, גם לא הילדים...
אז בעצם רגשות האשמה פה הן על כמה דברים:
גם על זה שלא "התחברתי" אליה מיד,
גם על זה ש"זרקתי" אותה בתינוקייה,
גם על זה שלא הינקתי אותה,
וגם על זה שהיא אכלה משהו מאבקת חלב נוכרי...
אבל לפחות היום יש כפרה על הכול:
אנחנו בקשר ממש טוב, היא ואני, למרות תופעות גיל ההתבגרות,
אני אמא שלא משחררת אותה בקלות לכל מיני מקומות (והיא מודה לי על זה),
אני דואגת לה לאוכל ולקשר אישי כמיטב יכולתי,
והיא אוכלת כיום רק מוצרים של חלב ישראל
זה משמח לקרוא את זהאהבת ישראל!!
שתדעי!
(ובכללי כיף לקרוא אותך!)
(ובכללי כיף לקרוא אותך!)
תודה ותודה מתואמת
הרבה... אחד משמעותי:עטרת בעלה
התעקשתי להניק את הבן שלי עם פטמות סיליקון והנקתי ככה שמונה וחצי חודשים, עד היום הוא החלשלוש בבית, לוקח וירוסים קשה, עיכוב קל בהתפתחות(גן שפתי), לא עלה במשקל יפה והתחיל לזחול גחוןבגיל 11 רק...
לא עושים דברים כאלה, אם לא הולך הנקה, או אם הולך רק פטמות סיליקון, צריך להשלים עם בקבוקים זה לא צחוק!!
הכל משמיים ורציתי את הכי טוב אבל היום רואה את הדברים אחרת
לא עושים דברים כאלה, אם לא הולך הנקה, או אם הולך רק פטמות סיליקון, צריך להשלים עם בקבוקים זה לא צחוק!!
הכל משמיים ורציתי את הכי טוב אבל היום רואה את הדברים אחרת
היי גם אני הנקתי עם פטמת סיליקון את הגדולסמיילי12
ודווקא זה הילד שהיה שמנמן יותר מבין השניים שלי. ועם הפטמת סיליקון ראיתי שבפועל יוצא חלב זה הרגיע אותי יותר מאשר ההנקה עם השני שהיתה ישירות. למרות שהנקה ישירות נוחה לאין ערוך יותר מהפטמת סיליקון.
אבל לא זוכרת אם שילבתי שאובים בבקבוק. יש מצב.
לא בטוחה שזה קשור. אל תלקי את עצמך.
אבל לא זוכרת אם שילבתי שאובים בבקבוק. יש מצב.
לא בטוחה שזה קשור. אל תלקי את עצמך.
גם אני לא בטוחה שזה קשור...מתואמת
אם כבר מה שחשוב זה לבדוק שהילד עולה במשקל - זה לא קשור לצורת ההאכלה שלו...
(וגם לי יש ילדים שהיו להם את הבעיות שתיארת - עיכוב שפתי, עיכוב מוטורי, חולה הרבה - וכל אחד מהם הינקתי בצורה שונה. המזל שלי שהבעיות האלה התפזרו אצל כמה ילדים, כך ידעתי שאין מה להאשים את ההנקה...)
בכל אופן, חיבוק על הקושי!
(וגם לי יש ילדים שהיו להם את הבעיות שתיארת - עיכוב שפתי, עיכוב מוטורי, חולה הרבה - וכל אחד מהם הינקתי בצורה שונה. המזל שלי שהבעיות האלה התפזרו אצל כמה ילדים, כך ידעתי שאין מה להאשים את ההנקה...)
בכל אופן, חיבוק על הקושי!
גם אני הנקתי עם פטמות סיליקון את אחד הילדים ואני לא רואה שוםאחתפלוס
הבדל בהתפתחות שלו.אז חבל שאת עם נקיפות מצפון בגלל זה
וואו אלו מילים שחשובות לי מאוד!עטרת בעלה
נוגע גם לרצון להניק בילדים הבאים, המון תודה!!
❤❤אחתפלוס
גם אני הנקתי את הגדולה 3 חודשים עם פטמות סיליקוןאורי8
ואחר כך עןד שנה + בלי. וגם את השני חודש וחצי עם פטמות סיליקון ועוד שנה + בלי. עד שבאה השלישית והעיפה אותם, לא הסכימה לינוק איתם.
לא חושבת שיש קשר בין הקשיים שיש לילד שלך לבין זה שהוא ינק עם פטמות סליקון. למה בעצם שיהיה קשר?
לא חושבת שיש קשר בין הקשיים שיש לילד שלך לבין זה שהוא ינק עם פטמות סליקון. למה בעצם שיהיה קשר?
עם ההורות נולד המצפון...שמעונה
אני במצפון שאני לפעמים בורחת לטלפון ולא איתם
ואי איזה מעודד לראות שלא רק אני אוכלת את הלב..לא מחוברת
טלפון בהנקות.. אני ממש משתדלת שלא אבל פיצקית יונקת המוןןן וזה קשהה.
אני לא ישנה מספיק ואז אני מטפלת בה פחות טוב.
פעם היא עשתה בטיטול והתכוונתי להחליף לה ונרדמתי ואחרי שהחלפתי ראיתי שניהיה לה ממש אדום.
ובכללי כולם מנסים לעשות ממנה סדר ושתלך לפי ה'ספר' ולי זה קשה..
אני לא ישנה מספיק ואז אני מטפלת בה פחות טוב.
פעם היא עשתה בטיטול והתכוונתי להחליף לה ונרדמתי ואחרי שהחלפתי ראיתי שניהיה לה ממש אדום.
ובכללי כולם מנסים לעשות ממנה סדר ושתלך לפי ה'ספר' ולי זה קשה..
יש לי כמהעלמא22
שאני לא מניקה, שהיא לא ישנה מספיק, שאנחנו מרגילים אותה להרדם על הידיים או בעגלה, לא אוכלת מספיק, לא מביאה לה מספיק מוצקים, שאני לא נמצאת איתה מספיק והיא יותר מידי זמן משחקת לבד, כשהיא הייתה קטנה יותר- פחות מידי זמן בטן.
אבל המצפון הכי גדול- היה ערב אחד שהייתי איתה לבד בבית, והתארגנתי כי חברים היו אמורים להגיע אלינו, והיא הייתה על המיטה לידי. רגע אחד של חוסר תשומת לב והשובבה שלי הייתה בצד השני של המיטה, ממש בקצה (עד אז היא לא עשתה את זה כ"כ מהר ותמיד הייתי מזיזה אותה חזרה לידי). ידעתי שאני חייבת להזיז אותה מהר כדי שלא תתהפך לצד הזה ותיפול, אבל היא הייתה יותר מהירה ממני ונפלה מהמיטה. מול העיניים שלי. אחד הדברים היותר נוראיים שחוויתי. ב"ה היא הייתה בסדר, ולא קרה כלום ולא היינו צריכים לנסוע למיון, אבל מאז אני הרבה יותר שומרת ומגוננת עליה, ועם המון מצפון שהיא נפלה בגלל חוסר תשומת לב שלי😔
אבל המצפון הכי גדול- היה ערב אחד שהייתי איתה לבד בבית, והתארגנתי כי חברים היו אמורים להגיע אלינו, והיא הייתה על המיטה לידי. רגע אחד של חוסר תשומת לב והשובבה שלי הייתה בצד השני של המיטה, ממש בקצה (עד אז היא לא עשתה את זה כ"כ מהר ותמיד הייתי מזיזה אותה חזרה לידי). ידעתי שאני חייבת להזיז אותה מהר כדי שלא תתהפך לצד הזה ותיפול, אבל היא הייתה יותר מהירה ממני ונפלה מהמיטה. מול העיניים שלי. אחד הדברים היותר נוראיים שחוויתי. ב"ה היא הייתה בסדר, ולא קרה כלום ולא היינו צריכים לנסוע למיון, אבל מאז אני הרבה יותר שומרת ומגוננת עליה, ועם המון מצפון שהיא נפלה בגלל חוסר תשומת לב שלי😔
שאני חסרת סבלנות לפעמייםפעם שנייה2
שאני ממש סובלת מחום בעיקר בהריון ואז אני נמנעת מטיולים או גינה בקיץ.
בעיקר נקיפות מצפון על דברים שלי שמושלכים אליהם שלא בגללם.
שהפסקתי להניק אחרי שנה שחזרתי לעבודה..
כשהבכור היה ב ן חודשיים הוא נשרט קצת מהטבעת שליחפציבה12
אמאלה איזה מצפונים זה עשה לי
מאז ב"ה הילדים גדלו ויש הרבה,
כל השכבה שעוברת בלי מצפונים זה נס
וואו יש כל כך מלארגעים פשוטים
שאני שעות בפלאפון.
החלטה שגויה על לעשות בדיקה קשה לבת שלי שבדיעבד לא הייתה צריכה והיא סבלה מאוד מאוד מאוד
רגעים שאני מאבדת את זה וצועקת או מתנהגת באגרסיביות וכשהילדים מתנהגים ככה אני ממש כועסת שלא שלטו בעצמם
שאין לי מספיק זמן איכות עם הילדים למרות שבפועל אני איתם מ1 עד הלילה. מניחה שקשור לפניות רגשית.
שאני לא מספיק מזמינה חברים.. (לא שולחת מכל מיני סיבות)
החלטה שגויה על לעשות בדיקה קשה לבת שלי שבדיעבד לא הייתה צריכה והיא סבלה מאוד מאוד מאוד
רגעים שאני מאבדת את זה וצועקת או מתנהגת באגרסיביות וכשהילדים מתנהגים ככה אני ממש כועסת שלא שלטו בעצמם
שאין לי מספיק זמן איכות עם הילדים למרות שבפועל אני איתם מ1 עד הלילה. מניחה שקשור לפניות רגשית.
שאני לא מספיק מזמינה חברים.. (לא שולחת מכל מיני סיבות)
שאני לא מניקה את הבן שלי למרות שמאוד רצתי.אחת בהריון
כרגע אצלי בגזרת המצפון:קמה ש.
בס״ד
מרגישה שאני לא מספיק דואגת להתפתחות של הקטנה שלי. לא מספיק מקדמת אותה ברמה המוטורית, לא מגיעה ללהפגיש אותה עם בני גילה.. 😕
מרגישה שאני לא מספיק דואגת להתפתחות של הקטנה שלי. לא מספיק מקדמת אותה ברמה המוטורית, לא מגיעה ללהפגיש אותה עם בני גילה.. 😕
בת כמה היא?מתואמת
יכולה לספר לך שהקטנה שלי היא היחידה מבין ילדיי שלא הייתה במסגרת אחרי גיל שנתיים (כלומר - כן רשמתי אותה בתחילה, אבל עם כל הסגרים והבידודים שהיו השנה היא לא הצליחה להתרגל אליה, ובסוף הוצאתי אותה מהמשפחתון) -
והיא בלי עין הרע מפותחת ממש! כבר כמה שנים לא היה לנו ילד בגילה שמדבר שוטף, מתעניין בזיהוי אותיות, מנסה לצייר ציורים מורכבים, יודע לחזור על סיפורים כמעט בעל-פה... (רק שני הגדולים שלי היו כאלה. הבאים אחריהם לקחו את הזמן, מי יותר מי פחות...)
ואני מרגישה שזה דווקא מכיוון שהיא בבית. ולא כי אני משקיעה בה באופן מיוחד - היא פשוט לומדת מהאחים הגדולים שלה. וזה גם אופי - אופי סקרן כזה, שאוהב ללמוד.
אז אל תאשימי את עצמך ♡
והיא בלי עין הרע מפותחת ממש! כבר כמה שנים לא היה לנו ילד בגילה שמדבר שוטף, מתעניין בזיהוי אותיות, מנסה לצייר ציורים מורכבים, יודע לחזור על סיפורים כמעט בעל-פה... (רק שני הגדולים שלי היו כאלה. הבאים אחריהם לקחו את הזמן, מי יותר מי פחות...)
ואני מרגישה שזה דווקא מכיוון שהיא בבית. ולא כי אני משקיעה בה באופן מיוחד - היא פשוט לומדת מהאחים הגדולים שלה. וזה גם אופי - אופי סקרן כזה, שאוהב ללמוד.
אז אל תאשימי את עצמך ♡
תודה! בת שנה וחצי +קמה ש.
בס״ד
ואני לאחרונה תוהה אם נכון כל-כך לשמור אותה בבית עוד. כיף ונוח לי ככה. היא מקבלת בית ואמא. גם כלכלית זה הכי נכון לנו. אבל אני ממש לא מגיעה לכל מיני הפעלות, יצירות וכאלה איתה. אחת ל משהו קטן, אבל זהו. אני מתלבטת אם במקרה כזה זה הדבר הכי טוב לה. יש לה גם אופי ביישני ומפחד מאנשים כזה. אז מצד אחד אולי ככה יש לה יותר זמן להיבנות בסביבה בטוחה ומוכרת. אבל אולי מצד שני זה מזין את עצמו... מתעניינת לגבי אפשרות של מסגרת חלקית אולי לשנה הבאה. לא יודעת...
ואני לאחרונה תוהה אם נכון כל-כך לשמור אותה בבית עוד. כיף ונוח לי ככה. היא מקבלת בית ואמא. גם כלכלית זה הכי נכון לנו. אבל אני ממש לא מגיעה לכל מיני הפעלות, יצירות וכאלה איתה. אחת ל משהו קטן, אבל זהו. אני מתלבטת אם במקרה כזה זה הדבר הכי טוב לה. יש לה גם אופי ביישני ומפחד מאנשים כזה. אז מצד אחד אולי ככה יש לה יותר זמן להיבנות בסביבה בטוחה ומוכרת. אבל אולי מצד שני זה מזין את עצמו... מתעניינת לגבי אפשרות של מסגרת חלקית אולי לשנה הבאה. לא יודעת...
לדעתי זה מצוין שתישאר עוד בבית, במיוחד אם היא חששניתמתואמת
הבת שלי גם מפחדת נורא מזרים (עדיין... בת שנתיים וחצי), ורק עכשיו אני מתחילה לתהות אם דווקא חשיפת יתר לאנשים תעשה לה טוב יותר או לא. אבל בגיל שנה וחצי לא הייתי מכריחה אותה להכיר זרים ולהתרגל אליהם... מרגיש לי מוקדם מדי.
ומסגרת חלקית זה מצוין. אני תמיד עושה כך בגיל הזה. בתקווה שבשנה הבאה יהיו לימודים סדירים ושהקורונה לא תשתלט שוב על החיים...
ומסגרת חלקית זה מצוין. אני תמיד עושה כך בגיל הזה. בתקווה שבשנה הבאה יהיו לימודים סדירים ושהקורונה לא תשתלט שוב על החיים...
תודה רבה מתואמת! חיזקת ❤קמה ש.
אין כמו להיות עם אמא יש מספיק שנים לעשות יצירותמיואשת******
אם את נהנית והיא נהנית הכל מצוין . ארחיק ואומר לך שרק בגלל צורת העולם היום המחשבה בכלל עולה על דעתך, ויש זמנים שבהם להיות שונה מהנורמה זה הדבר הכי נורמלי שיש.
תסמכי על הלב שלך
תסמכי על הלב שלך
תודה מיואשת!!קמה ש.
בס''ד
באמת תוהה עם בעבר האימהות היו יושבות ''לקדם'' את הילדים שלהם...
ברור שלא בשביל מה יש עבודות בית?מיואשת******
לומדים צבעים כשממיינים כביסה
לומדים צורות כשאופים
הולכים למכולת ומסתכלים על צבעים וצורות בעולם
לא חסר מה
סבתא שלי וסבתא שלך לא שמעו על מדבקות בכלל, אולי כמתנת יום הולדת נדירה 😅
בעצם אולי רק סבתא שלי היתה זקנה ממש ואצלך זה סבתא רבא 🙈🙈
לומדים צורות כשאופים
הולכים למכולת ומסתכלים על צבעים וצורות בעולם
לא חסר מה
סבתא שלי וסבתא שלך לא שמעו על מדבקות בכלל, אולי כמתנת יום הולדת נדירה 😅
בעצם אולי רק סבתא שלי היתה זקנה ממש ואצלך זה סבתא רבא 🙈🙈
צוחקת מכל תגובה שלך!!אם_שמחה_הללויה
אמא שלי כל הזמן אומרת לימתואמת
"תעשי איתה כביסה! תשטפי איתה כלים! את יודעת כמה זה מפתח?"
היא עצמה גם נשארה עם הילדים בבית עד גיל שנתיים וחצי-שלוש...
היא עצמה גם נשארה עם הילדים בבית עד גיל שנתיים וחצי-שלוש...
תודה! נשמע כ''כ הגיוני...קמה ש.
😘מיואשת******אחרונה
לו רק יכולתי עכשיו לעשות ריסטרס לחיים שלי, ללדת שוב ולהישאר בבית עם כל אחת שנה וחצי.
(מאיפה היינו אוכלים זאת שאלה מצוינת 🙈, אבל בחלומות לא צריך להתעסק בזוטות שכאלו!)
(מאיפה היינו אוכלים זאת שאלה מצוינת 🙈, אבל בחלומות לא צריך להתעסק בזוטות שכאלו!)
ברור שלא..ואני גם לא יודעת אם זה באמת כזה נצרךרקלרגעכאן
ונגיד שבעבר ילד בן שנתיים וחצי לא ידע מה זה צבע כחול ומה זה ריבוע ואיזה קול משמיע ברווז?
לא חושבת שזה סוף העולם כי בהמשך למד את זה.. ופשוט לא היה את ההכרח לדעת הכל מהר כי לא היה את הפיקוח בגנים שיש היום
מניחה שהיו בתים שהאמא לימדה יותר והיו שפחות
אם הילד קיבל את הצרכים הרגשיים,אהבה וחום ,אמון ובטחון... חושבת שזה העיקר.
ואגב גם אני- למרות שהם במסגרות בגיל שנה+ אצלי..לא מצליחה להגיע ללנד כל אחד באופן פרטני כמו שהיתי רוצה
לא בכלל לא..אבל לא באופן עקבי
וגם לי כשאני רואה חברה שיושבת ומכינה סדר יום כזה מראש ויושבת ללמד את הילדים קבוע דברים
זה מעורר לי מצפון וגם קנאה
אבל באמת
כל אחד במציאות שלו..
ולי נגיד אין את האפשרות להתנהל כמוה כי אצלי יש יותר ילדים והם קטנים וצפופים
אז אני עושה מה שאני יכולה
ובסוף... זה כל מה שיש לנו לעשות..מה שאנו יכולים.
לא חושבת שזה סוף העולם כי בהמשך למד את זה.. ופשוט לא היה את ההכרח לדעת הכל מהר כי לא היה את הפיקוח בגנים שיש היום
מניחה שהיו בתים שהאמא לימדה יותר והיו שפחות
אם הילד קיבל את הצרכים הרגשיים,אהבה וחום ,אמון ובטחון... חושבת שזה העיקר.
ואגב גם אני- למרות שהם במסגרות בגיל שנה+ אצלי..לא מצליחה להגיע ללנד כל אחד באופן פרטני כמו שהיתי רוצה
לא בכלל לא..אבל לא באופן עקבי
וגם לי כשאני רואה חברה שיושבת ומכינה סדר יום כזה מראש ויושבת ללמד את הילדים קבוע דברים
זה מעורר לי מצפון וגם קנאה
אבל באמת
כל אחד במציאות שלו..
ולי נגיד אין את האפשרות להתנהל כמוה כי אצלי יש יותר ילדים והם קטנים וצפופים
אז אני עושה מה שאני יכולה
ובסוף... זה כל מה שיש לנו לעשות..מה שאנו יכולים.
תודה על זה! ❤קמה ש.
וואי איזה משפט חזקחולת שוקולד
"יש זמנים שבהם להיות שונה מהנורמה זה הדבר הכי נורמלי שיש"
לגזור ולשמור
לגזור ולשמור
אולי למצוא איזה מישהיאהבת ישראל!!
שתבוא אליכם, נגיד לחצי שעה, פעם בשבוע, ותעשה איתה יצירות יותר או הפעלות קצת יותר מעניינות שאת לא מגיעה אליהם?
זה יכול להיות ציור/מדבקות/משחק במים/לצאת החוצה/כל דבר אחר שאת רוצה שהיא תיחשף אליו ואת לא מגיעה אליו..
זה לא חובה, אבל יכול להיות שזה גם יקל ממך את הצורך להעסיק אותה (כי מאמינה שהוא קיים לפעמים) וגם יעזור בזה שהיא תיחשף למשהו שאת לא מגיעה אליו ורוצה..
יכול להיות אפילו נערה או ילדה שאוהבת ילדים ואת בשטח והיא מלמדת אותה..
וזה יכול להיות גם בתדירות נמוכה יותר.. מה שמתאים לך ולה..
וגם יכול להיות שלא באמת צריך, וזה רק המצפון שנמצא שם. אבל אם יש לך אפשרות אולי זה יכול להקל ממנו
זה יכול להיות ציור/מדבקות/משחק במים/לצאת החוצה/כל דבר אחר שאת רוצה שהיא תיחשף אליו ואת לא מגיעה אליו..
זה לא חובה, אבל יכול להיות שזה גם יקל ממך את הצורך להעסיק אותה (כי מאמינה שהוא קיים לפעמים) וגם יעזור בזה שהיא תיחשף למשהו שאת לא מגיעה אליו ורוצה..
יכול להיות אפילו נערה או ילדה שאוהבת ילדים ואת בשטח והיא מלמדת אותה..
וזה יכול להיות גם בתדירות נמוכה יותר.. מה שמתאים לך ולה..
וגם יכול להיות שלא באמת צריך, וזה רק המצפון שנמצא שם. אבל אם יש לך אפשרות אולי זה יכול להקל ממנו
תודה יקרה!קמה ש.
משהו חשובחגהבגה
אין הורה שאין לו נקיפות מצפון על משהו אי פעם שעשה.
לפחות הורה נורמלי.
כמו שמישהי כתבה פה- עם הילדים נולדים ייסורי המצפון.
תמיד יהיה משהו שיכולנו לעשות שונה, תמיד מישהו יעיר לנו על משהו.
אבל, וזה אבל גדול-
חשוב לזכור שאנחנו בני אדם. כמובן שיש שאיפה להיות יותר טובים, לעבוד על עצמנו, להשתפר, ללמוד, להתאפק.
א-ב-ל, וזה אבל גדול, תבחרי את המלחמות שלך יקרה!
ייסורי מצפון- זה יצר הרע. נקודה.
הרי מה זאת נפילה? נפילה זה משהו שלא רצינו/תכננו שיקרה יקרה. איפה הגבורה? הגבורה היא לא, לא ליפול אף פעם. הגבורה היא לקום אחרי נפילה. שאז מגיע אדון יצר הרע ואומר- אוייש איזו אמא את נו באמת, ככה את הורסת את הילד!
ואז זו שרשרת של חוסר הצלחות וביקורת עצמית וכו'
יש מקום ללקיחת תובנות ולהתקדם.
אבל ייסורי מצפון על דברים כמו להסתכל בפלאפון? (סלם דוגמא, ממש לא מבקרת את מי שאמרה, לא זוכרת אפילו מי, והבנתי ששם זה הגיע ממקום של זה הפריע לילד...)
החיבור קורה גם כשמסתכלים בפלאפון. למשל, בבת הגדולה שלי בלילות ארוכים ללא שינה ושל הנקה אינסופית, הפלאפון והדחת הדעת שלו הצילה אותי ממחשבות של נוראיות כמו- אוף איזה תינוקת מעצבנת למה עשיתי את זה לעצמי.
אז פה רבה על התועלת על הנזק.
זו רק דוגמא וכל אחת תעשה מה שטוב לה, בבקשה אל תיפגענה מה דוגמא
פשוט באמת היה ממש קשה לי לראות איך כל הנשים המדהימות פה, העצומות, שאפשר ללמוד פשוט מכל אחת משהו אחר,
אוכלות את עצמם על דברים, שרובן, הילדים בכלל לא זוכרים וזה לא פוגע להם בכלום.
אם הילד לא יזכור- למה שאנחנו נתעצב על זה?
קשה לחיות ככה חיים, על כל דבר אפשר להתחרט ולהתלבט.
אז לפותחת היקרה @או מיי גאד
את נשמעת אמא מדהימה, מסורה, משקיעה, אוהבת וחומלת!!!!
אני בטוחה שאת עושה הכל בשביל הבן המתוק שלך שיהיה הכי מוצלח בעולם ❤ ואם ה' נתן לך אותו זה רק בגלל שהוא חושב שאתה הכי מושלמת בשבילו.
אז תהיי סלחנית כלפי עצמך.
לא נורא אם ילד קצת בוכה, או קצת רעב עד האוכל, או קצת מלוכלך, או אפילו, אם הוא שמע צעקה פה ושם.
העיקר שהוא מרגיש רצוי, ואהוב.
זה חלק מהחיים ועם כל זה טוב שהילד יידע להתמודד!
לפחות הורה נורמלי.
כמו שמישהי כתבה פה- עם הילדים נולדים ייסורי המצפון.
תמיד יהיה משהו שיכולנו לעשות שונה, תמיד מישהו יעיר לנו על משהו.
אבל, וזה אבל גדול-
חשוב לזכור שאנחנו בני אדם. כמובן שיש שאיפה להיות יותר טובים, לעבוד על עצמנו, להשתפר, ללמוד, להתאפק.
א-ב-ל, וזה אבל גדול, תבחרי את המלחמות שלך יקרה!
ייסורי מצפון- זה יצר הרע. נקודה.
הרי מה זאת נפילה? נפילה זה משהו שלא רצינו/תכננו שיקרה יקרה. איפה הגבורה? הגבורה היא לא, לא ליפול אף פעם. הגבורה היא לקום אחרי נפילה. שאז מגיע אדון יצר הרע ואומר- אוייש איזו אמא את נו באמת, ככה את הורסת את הילד!
ואז זו שרשרת של חוסר הצלחות וביקורת עצמית וכו'
יש מקום ללקיחת תובנות ולהתקדם.
אבל ייסורי מצפון על דברים כמו להסתכל בפלאפון? (סלם דוגמא, ממש לא מבקרת את מי שאמרה, לא זוכרת אפילו מי, והבנתי ששם זה הגיע ממקום של זה הפריע לילד...)
החיבור קורה גם כשמסתכלים בפלאפון. למשל, בבת הגדולה שלי בלילות ארוכים ללא שינה ושל הנקה אינסופית, הפלאפון והדחת הדעת שלו הצילה אותי ממחשבות של נוראיות כמו- אוף איזה תינוקת מעצבנת למה עשיתי את זה לעצמי.
אז פה רבה על התועלת על הנזק.
זו רק דוגמא וכל אחת תעשה מה שטוב לה, בבקשה אל תיפגענה מה דוגמא
פשוט באמת היה ממש קשה לי לראות איך כל הנשים המדהימות פה, העצומות, שאפשר ללמוד פשוט מכל אחת משהו אחר,
אוכלות את עצמם על דברים, שרובן, הילדים בכלל לא זוכרים וזה לא פוגע להם בכלום.
אם הילד לא יזכור- למה שאנחנו נתעצב על זה?
קשה לחיות ככה חיים, על כל דבר אפשר להתחרט ולהתלבט.
אז לפותחת היקרה @או מיי גאד
את נשמעת אמא מדהימה, מסורה, משקיעה, אוהבת וחומלת!!!!
אני בטוחה שאת עושה הכל בשביל הבן המתוק שלך שיהיה הכי מוצלח בעולם ❤ ואם ה' נתן לך אותו זה רק בגלל שהוא חושב שאתה הכי מושלמת בשבילו.
אז תהיי סלחנית כלפי עצמך.
לא נורא אם ילד קצת בוכה, או קצת רעב עד האוכל, או קצת מלוכלך, או אפילו, אם הוא שמע צעקה פה ושם.
העיקר שהוא מרגיש רצוי, ואהוב.
זה חלק מהחיים ועם כל זה טוב שהילד יידע להתמודד!
כל מילהאחתפלוס
אז אני הבאתי מטאטא ואני אוספת את כל היסורי מצפון שלכן לפח! 😁מיואשת******
יאללה יאללה
כל השרשור
על כל אימהותיו החמודות הנפלאות הטובות ו מהממות
טיטאתי הכל!
לא נשארו לכן יותר יסורי מצפון!
שנו בשלווה 😍😍😍
כל השרשור
על כל אימהותיו החמודות הנפלאות הטובות ו מהממות
טיטאתי הכל!
לא נשארו לכן יותר יסורי מצפון!
שנו בשלווה 😍😍😍
תודה לךךךך!רגעים פשוטים
ואי יש אינסוףטארקו
כי ככה זה אמהות
כל הזמן אוכלת את עצמי על איך שהתנהגתי או איך שהגבתי
במרחק זמן אני יודעת להגיד על הדברים שהם לא היו כאלה גרועים והכל בסדר וסהכ גדל לי ילד טוב ושמח ובריא..
סתם מהיום 2 דברים-
כעסתי עליו שהוא הוריד טיטול במשחקיה ואז עשה פיפי על המזרונים(הוא לא גמול אבל כן דיי גדול ורוצה להיגמל. מרגישה רעעעע עם איך שהגבתי ומפחדת שאני דופקת לו את הגמילה ומצד שני זו לא הדרך ואני כן מאפשרת וזורמת בבית אבל אני לא אלך ככה למשחקיה!!!)
הוא קפץ לי על הבטן וזה כאב לי וביקשתי שיפסיק והוא לא הפסיק אז הפלתי אותו הצידה כזה(שכבתי על המיטה) והוא נחת על המטען שלי וקיבל מכה.
ושנאתי את עצמי תוך כדי. אבל אני יודעת שהגבתי בצורה אנושית מאוד... בשניהם.
וצריכה המון המון כוחות נשימה לגמילה. הצילו.
כל הזמן אוכלת את עצמי על איך שהתנהגתי או איך שהגבתי
במרחק זמן אני יודעת להגיד על הדברים שהם לא היו כאלה גרועים והכל בסדר וסהכ גדל לי ילד טוב ושמח ובריא..
סתם מהיום 2 דברים-
כעסתי עליו שהוא הוריד טיטול במשחקיה ואז עשה פיפי על המזרונים(הוא לא גמול אבל כן דיי גדול ורוצה להיגמל. מרגישה רעעעע עם איך שהגבתי ומפחדת שאני דופקת לו את הגמילה ומצד שני זו לא הדרך ואני כן מאפשרת וזורמת בבית אבל אני לא אלך ככה למשחקיה!!!)
הוא קפץ לי על הבטן וזה כאב לי וביקשתי שיפסיק והוא לא הפסיק אז הפלתי אותו הצידה כזה(שכבתי על המיטה) והוא נחת על המטען שלי וקיבל מכה.
ושנאתי את עצמי תוך כדי. אבל אני יודעת שהגבתי בצורה אנושית מאוד... בשניהם.
וצריכה המון המון כוחות נשימה לגמילה. הצילו.
שרשור נוראירק שאלה לי
סליחה פותחת יקרה, ממש לא נגדך, אפילו לגמרי בעדך...
הייסורי מצפון האלה הם פשוט יצר הרע! יצר הרע שרוצה להחליש אותנו ולהגיד לנו כמה שאנחנו אמהות לא טובות.
יסורי מצפון מבחינתי זה כמו האשמה. כשקורה משהו לא כשורה אין עניין לחפש אשמים, יש עניין לקחת אחריות. למצוא אשמים זה רק להסתכל אחורה, לקחת אחריות זה להסתכל קדימה. את העבר לא נוכל לשנות, אז אין מה למצוא אשמים או להרגיש יסורי מצפון, את העתיד כן נוכל לשנות אם ניקח אחריות על המעשים שלנו.
כולנו צריכים להשתנות ולהשתפר באינסוף דברים. מצאת מה הדבר(ים) בו את צריכה להשתפר באמהות? קדימה לעבודה! בלי לחשוב איזה דפוקה הייתי אתמול כשהייתי ליד הבן שלי, רק לחשוב איך מעכשיו אהיה יותר טובה.
ועוד משהו - כל אחת ואחת מפה (וגם מחוץ לפורום;)) היא האמא הכי טובה בעולם והכי מתאימה בעולם לילדים שלה. מכל הנשים בעולם הקב"ה בחר דווקא בי כאמא לילדים שלי. אני הבנאדם הכי נכון מכל האנשים בעולם שיכל לגדל אותם, ורק כי הקב"ה בחר בי. והרי לקב"ה אין טעויות... ואם הקב"ה בחר בי היום ללדת ילדים, עם כל הטעויות והפגמים והכשלונות שיש לי, כנראה שאלו הדברים המדויקים והנכונים לילדים שלי כרגע. אז זה אומר שלא תריך לעבוד על המידות שלנו? ממש לא! שוב, העניין של האחריות. אני לוקחת על עצמי אחריות ועובדת על המידות שצריכות תיקון אצלי, אבל לא בגלל שאם לא אשתפר לילדים שלי תהיה אמא דפוקה, וכי זה יגרום להם להיות א/ב/ג, אלא כי אצלי הנקודה הזו טעונה שיפור. אם הקב"ה היה חושב שלילד הזה נכון שתהיה אמא יותר רגועה הוא היה בוחר במישהי אחרת.
וכשהילד יגדל ויהפוך להיות בנאדם עצבני ח"ו אז זה בגלל שמאז שהוא נולד הוא רואה אמא שבימי שישי היא נכנסת ללחץ תמידי בלי יכולת שליטה? לא ולא! על יכולת הבחירה שמעתם? לילד יש בחירה בלעדית על חייו, והוא החליט בעצמו איזה בנאדם להיות. "הילד נהיה חילוני, אה זה כי ההורים שלו היו ממש לחוצי דת". כמה האשמה להורים... הילד בחר בעצמו מה להיות. עובדה שאחיו בחר להמשיך בדרכם של ההורים, כלומר להשםעה של דרך ההורים יש הרבה דרכים לפירוש אצל הילדים.
בקיצור, די ליסורי המצפון לתחושות האשמה! וקדימה לעבודה
פותחת יקרה, את האמא הכי טובה בעולם!! וגם כל אר המגיבות - אתן האמהות הכי טובות שהילדים שלכם יכלו לבק בכל העולם!! לא משנה כמה טעויות עשיתן ועוד תעשו...
הייסורי מצפון האלה הם פשוט יצר הרע! יצר הרע שרוצה להחליש אותנו ולהגיד לנו כמה שאנחנו אמהות לא טובות.
יסורי מצפון מבחינתי זה כמו האשמה. כשקורה משהו לא כשורה אין עניין לחפש אשמים, יש עניין לקחת אחריות. למצוא אשמים זה רק להסתכל אחורה, לקחת אחריות זה להסתכל קדימה. את העבר לא נוכל לשנות, אז אין מה למצוא אשמים או להרגיש יסורי מצפון, את העתיד כן נוכל לשנות אם ניקח אחריות על המעשים שלנו.
כולנו צריכים להשתנות ולהשתפר באינסוף דברים. מצאת מה הדבר(ים) בו את צריכה להשתפר באמהות? קדימה לעבודה! בלי לחשוב איזה דפוקה הייתי אתמול כשהייתי ליד הבן שלי, רק לחשוב איך מעכשיו אהיה יותר טובה.
ועוד משהו - כל אחת ואחת מפה (וגם מחוץ לפורום;)) היא האמא הכי טובה בעולם והכי מתאימה בעולם לילדים שלה. מכל הנשים בעולם הקב"ה בחר דווקא בי כאמא לילדים שלי. אני הבנאדם הכי נכון מכל האנשים בעולם שיכל לגדל אותם, ורק כי הקב"ה בחר בי. והרי לקב"ה אין טעויות... ואם הקב"ה בחר בי היום ללדת ילדים, עם כל הטעויות והפגמים והכשלונות שיש לי, כנראה שאלו הדברים המדויקים והנכונים לילדים שלי כרגע. אז זה אומר שלא תריך לעבוד על המידות שלנו? ממש לא! שוב, העניין של האחריות. אני לוקחת על עצמי אחריות ועובדת על המידות שצריכות תיקון אצלי, אבל לא בגלל שאם לא אשתפר לילדים שלי תהיה אמא דפוקה, וכי זה יגרום להם להיות א/ב/ג, אלא כי אצלי הנקודה הזו טעונה שיפור. אם הקב"ה היה חושב שלילד הזה נכון שתהיה אמא יותר רגועה הוא היה בוחר במישהי אחרת.
וכשהילד יגדל ויהפוך להיות בנאדם עצבני ח"ו אז זה בגלל שמאז שהוא נולד הוא רואה אמא שבימי שישי היא נכנסת ללחץ תמידי בלי יכולת שליטה? לא ולא! על יכולת הבחירה שמעתם? לילד יש בחירה בלעדית על חייו, והוא החליט בעצמו איזה בנאדם להיות. "הילד נהיה חילוני, אה זה כי ההורים שלו היו ממש לחוצי דת". כמה האשמה להורים... הילד בחר בעצמו מה להיות. עובדה שאחיו בחר להמשיך בדרכם של ההורים, כלומר להשםעה של דרך ההורים יש הרבה דרכים לפירוש אצל הילדים.
בקיצור, די ליסורי המצפון לתחושות האשמה! וקדימה לעבודה
פותחת יקרה, את האמא הכי טובה בעולם!! וגם כל אר המגיבות - אתן האמהות הכי טובות שהילדים שלכם יכלו לבק בכל העולם!! לא משנה כמה טעויות עשיתן ועוד תעשו...
בנוגע לחלק האחרון, לא מסכימה איתךאשה שלו
ואומרת את זה כמי שעובדת עם נוער בסיכון
יכולים להיות שני ילדים לזוג הורים וכל אחד יספוג מהם משהו אחר. מה לעשות, לא תמיד ההורים אוהבים את הילדים שווה בשווה ולפעמים זה אפילו הופך לשנאה. הרבה פעמים ההורים אכן אחראים על הדרך שהילד בחר, ולהוריד את האחריות והמצפון לא יהפוך אותנו ליותר בני אדם. כן אנחנו אנשים והורים שעושים טעויות וכן קיבלנו פיקדונות שאנחנו צריכים לשמור עליהם (לא מתייחסת כרגע לתגובות בשרשור של האמהות המדהימות)
וכן אפשר להרוס ילד בקלות מאוד והדרך שלו תהפוך להרסנית, גם כהורה וגם כמחנך וזה לא סותר את יכולת הבחירה שיש לכל אחד. לא תמיד לילד יש את הכוחות להתגבר על זה ולהחליט על "דרך"
וזה שהילד הספציפי הגיע לאמא כעוסה כי זה חלק מהתיקון שלו, לא נותן לגיטימציה לאמא לא לעבוד על עצמה ולחשוב שהיא מושלמת
יכולים להיות שני ילדים לזוג הורים וכל אחד יספוג מהם משהו אחר. מה לעשות, לא תמיד ההורים אוהבים את הילדים שווה בשווה ולפעמים זה אפילו הופך לשנאה. הרבה פעמים ההורים אכן אחראים על הדרך שהילד בחר, ולהוריד את האחריות והמצפון לא יהפוך אותנו ליותר בני אדם. כן אנחנו אנשים והורים שעושים טעויות וכן קיבלנו פיקדונות שאנחנו צריכים לשמור עליהם (לא מתייחסת כרגע לתגובות בשרשור של האמהות המדהימות)
וכן אפשר להרוס ילד בקלות מאוד והדרך שלו תהפוך להרסנית, גם כהורה וגם כמחנך וזה לא סותר את יכולת הבחירה שיש לכל אחד. לא תמיד לילד יש את הכוחות להתגבר על זה ולהחליט על "דרך"
וזה שהילד הספציפי הגיע לאמא כעוסה כי זה חלק מהתיקון שלו, לא נותן לגיטימציה לאמא לא לעבוד על עצמה ולחשוב שהיא מושלמת
כל מילה!פעם שנייה2
לא על הכל אני מסכימהרק שאלה לי
אבל כתבת פה כמה דברים שכתבתי בעצמי:
- יש כמה ילדים במשפחה וכל אחד בוחר בדרך אחרת - זה בדיוק מוכיח את זה שאותה התנהגות של הורים מובילה לתוצאות שונות, כי הילד בחר בעצמו לאן לקחת את מה שקיבל מההורים שלו.
- לא אמרתי שאין להורים אחריות, הפוך. אמרתי שצריך להוריד את המצפון (על העבר) ולקחת אחריות (על העתיד). ציינתי את זה כמה וכמה פעמים... ואף כתבתי כמה שצריך לעבוד על עצמנו.
- אין להורים שום לגיטימציה להחליק על הפגמים שלהם, אבל בהקשר של עצמם, לא בהקשר של "אוי ואבוי, מה אגרום לילד שלי" (מבחינתי זה נכון גם במקרים קיצוניים יותר של נוער בסיכון, למרות ששם העבודה שהילד צריך לעשות בעצמו היא גדולה הרבה יותר וקשה הרבה הרבה יותר, אבל זה ודאי נכון בקשר לכל המצפונים שכתבו פה בשרשור הזה...). לא אמרתי לאמהות פה לחשוב שהן מושלמות, אמרתי שיפסיקו להלקות את עצמן ושיתחילו לעבוד על עצמן.
הגיוני מאוד שלא נסכים, זו ממש שיטה לחיים. אני רואה אותה כמקילה מאוד וכמאפשרת עבודה על המידות. ורואה גם על חברות שלי שלא מסכימות עם שיטה זאת כמה קושי יש להן (קושי מחשבתי כמובן, לא בגידול עצמו של הילדים), קושי שלי נחסך הרבה פעמים.
- יש כמה ילדים במשפחה וכל אחד בוחר בדרך אחרת - זה בדיוק מוכיח את זה שאותה התנהגות של הורים מובילה לתוצאות שונות, כי הילד בחר בעצמו לאן לקחת את מה שקיבל מההורים שלו.
- לא אמרתי שאין להורים אחריות, הפוך. אמרתי שצריך להוריד את המצפון (על העבר) ולקחת אחריות (על העתיד). ציינתי את זה כמה וכמה פעמים... ואף כתבתי כמה שצריך לעבוד על עצמנו.
- אין להורים שום לגיטימציה להחליק על הפגמים שלהם, אבל בהקשר של עצמם, לא בהקשר של "אוי ואבוי, מה אגרום לילד שלי" (מבחינתי זה נכון גם במקרים קיצוניים יותר של נוער בסיכון, למרות ששם העבודה שהילד צריך לעשות בעצמו היא גדולה הרבה יותר וקשה הרבה הרבה יותר, אבל זה ודאי נכון בקשר לכל המצפונים שכתבו פה בשרשור הזה...). לא אמרתי לאמהות פה לחשוב שהן מושלמות, אמרתי שיפסיקו להלקות את עצמן ושיתחילו לעבוד על עצמן.
הגיוני מאוד שלא נסכים, זו ממש שיטה לחיים. אני רואה אותה כמקילה מאוד וכמאפשרת עבודה על המידות. ורואה גם על חברות שלי שלא מסכימות עם שיטה זאת כמה קושי יש להן (קושי מחשבתי כמובן, לא בגידול עצמו של הילדים), קושי שלי נחסך הרבה פעמים.
את כנראה לא הבנת אותיאשה שלו
כי שום דבר ממה שכתבת לא זהה למה שאני כתבתי והתכוונתי
אענה לך לפי הסדר שכתבת
1. לא כל ההורים מתנהגים ומתייחסים זהה לכל הילדים ולכן לתת דוגמא של שני הילדים גדלו באותו בית ויצאו שונה, זה לא נכון.
2. אי אפשר להיות הורה טוב בלי להכיר בטעויות. הפוך, ככל שההורה הוא דמות ערכית יותר כך הוא יודע שלהכיר בטעות ולומר טעיתי זו לא בושה אלא מאדיר אותו הרבה יותר גם בעיני הילד ונותן דוגמא אישית. לא ניתן לבצע קבלה לעתיד בלי חרטה על העבר. אפילו בשלבי עשיית תשובה.
3. להורה כן השפעה ישירה על צורת גידול הילד ולפעמים אכן "אוי ואבוי, מה אגרום לילד שלי". אם האמא היא אלימה זה דבר ראשון שהיא צריכה לחשוב עליו ולשנות, להביא ילדים לעולם הזה ולומר "אלוקים החליט שזה הכי טוב בשבילו שאני ככה" זה לא החשבונות שהיא צריכה לעשות. יש את הנקודה שלמענה אדם יורד לעולם והנסיונות שיעבור וזה לא נותן לגיטימציה לאמא לא לשנות התנהגות כי "ככה אלוקים החליט שזה טוב בשבילו"
הכרתי הורים שתמכו בגישה של "ההורה תמיד צודק" וכמו שנאמר, יסורי מצפון יש למי שיש מצפון.
אענה לך לפי הסדר שכתבת
1. לא כל ההורים מתנהגים ומתייחסים זהה לכל הילדים ולכן לתת דוגמא של שני הילדים גדלו באותו בית ויצאו שונה, זה לא נכון.
2. אי אפשר להיות הורה טוב בלי להכיר בטעויות. הפוך, ככל שההורה הוא דמות ערכית יותר כך הוא יודע שלהכיר בטעות ולומר טעיתי זו לא בושה אלא מאדיר אותו הרבה יותר גם בעיני הילד ונותן דוגמא אישית. לא ניתן לבצע קבלה לעתיד בלי חרטה על העבר. אפילו בשלבי עשיית תשובה.
3. להורה כן השפעה ישירה על צורת גידול הילד ולפעמים אכן "אוי ואבוי, מה אגרום לילד שלי". אם האמא היא אלימה זה דבר ראשון שהיא צריכה לחשוב עליו ולשנות, להביא ילדים לעולם הזה ולומר "אלוקים החליט שזה הכי טוב בשבילו שאני ככה" זה לא החשבונות שהיא צריכה לעשות. יש את הנקודה שלמענה אדם יורד לעולם והנסיונות שיעבור וזה לא נותן לגיטימציה לאמא לא לשנות התנהגות כי "ככה אלוקים החליט שזה טוב בשבילו"
הכרתי הורים שתמכו בגישה של "ההורה תמיד צודק" וכמו שנאמר, יסורי מצפון יש למי שיש מצפון.
אני חושבתמשמעת עצמית
שיש הרבה הבדל בין לכתחילה ובין לאחר מעשה.
לכתחילה ברור שהורים צריכים לעשות הכל כדי להיות אוהבים רגועים מחנכים בנחת. ולעבוד על המידות והסבלנות שלהם. זו תכלית ההורות.
לאחר מעשה, כשילד ירד מהדרך או כד'
אין שום עניין להגיד שזה באשמת ההורים וכו. כי יש מיליון סיבות אפשריות אחרות, ובתוכן גם בחירה של ילד.
לכתחילה ברור שהורים צריכים לעשות הכל כדי להיות אוהבים רגועים מחנכים בנחת. ולעבוד על המידות והסבלנות שלהם. זו תכלית ההורות.
לאחר מעשה, כשילד ירד מהדרך או כד'
אין שום עניין להגיד שזה באשמת ההורים וכו. כי יש מיליון סיבות אפשריות אחרות, ובתוכן גם בחירה של ילד.
אני שמחה שיש מי שכן הבין אותי😅רק שאלה לי
אם זה יעזור לשנות את הדפוס ולהציל ילדים אחרים במשפחהאשה שלו
אז יש טעם
שוב, אני לא מדברת על האשמה והפנית אצבע להורים, לא מתפקידנו
זה חשבון נפש שכל הורה צריך לעשות בעצמו מול עצמו ולהתאמץ לשפר
שוב, אני לא מדברת על האשמה והפנית אצבע להורים, לא מתפקידנו
זה חשבון נפש שכל הורה צריך לעשות בעצמו מול עצמו ולהתאמץ לשפר
נכוןמשמעת עצמית
ויש גבול דק בין חשבון נפש להלקאה עצמית.
אולי לא הסברתי את עצמי נכוןרק שאלה לי
1. לא הבנתי את כוונתך בהתחלה. אני ב"ה לא יודעת איך זה לאהוב שונה ילדים שונים, אבל יודעת שזה יכול לקרות.
2. את לגמרי צודקת, ההורה צריך לעבוד על מידותיו מאוד מאוד. עבודת המידות שלנו עם הילדים היא גדולה וקשה פי כמה מעבודת המידות כשהיינו רווקים. (וכל זה לא סותר ולא מםחית ממה שכתבתי בהתחלה, זה הרי בדיוק מה שכתבתי).
3. בוודאי שיש לו השפעה ישירה על הילד! הרי אנחנו מחנכים אותם... אנחנו מצפים שהמעשים שלנו ישפיעו עליהם... לא אמרתי שההורה תמיד צודק, אמרתי שההורה לא צריך להלקות את עצמו על מה שקרה בעבר, אלא לקחת אחריות על מעשיו לעתיד. ההלקאה העצמית הזאת על העבר, שמבחינתי לא עוזרת בכלום ולא מקדמת את ההורה (ואת הילד) לעתיד טוב יותר, זה מה שאני מגדירה מצפון. ויתכן שאנחנו מגדירות מצפון באופן שונה. הכוונה היחידה שלי בכל מה שכתבתי זה שההורה צריך לקחת אחריות לעתיד, לעבוד על המידות שלו, ולהפסיק להרגיש מצפון מהעבר כי לא זה מה שיקדם אותו.
לדוגמה: אם את הבת הגדולה שלי לימדתי לישון בשיטה של לתת לה לבכות עד שהיא נרדמה וככה היא הבינה שאין למה להתעורר בלילה, ועכשיו הבנתי כמה שזה היה נוראי. אז לא יעזור לא לי ולא לה שרק אגיד לעצמי כמה שזה היה נורא, ורק אבכה כל פעם שאחדוב על זה וכו' וכו', ואחשוב רק על זה שעכשיו כשהיא תגדל היא לא תסמוך עלי כי אז לא הייתי שם לצידה. כן יעזור לכולנו אם אני כאמא אחליט שבשיטה הזאת אני לא אשתמש יותר לעולם, אעבוד על הסבלנות שלי כדי שבילדים האחרים אוכל להתשמש בשיטה אחרת, ואראה לה שהיא יכולה לסמוך עלי באלף ואחת דרכים אחרות.
הסתכלות על העתיד ושינוי ועבודה לקראתו, במקום הלקאה על העבר.
והאמת, צר לי שמכל מה שכתבתי למעלה הוצאת את הדברים מהקשרם והתייחסת (לא בתגובה אלי, אלא במה שלקחת מזה לעצמך) רק לחוסר ההלקאה העצמית על העבר, שאם היא עומדת לבדה היא באמת לא טובה.
2. את לגמרי צודקת, ההורה צריך לעבוד על מידותיו מאוד מאוד. עבודת המידות שלנו עם הילדים היא גדולה וקשה פי כמה מעבודת המידות כשהיינו רווקים. (וכל זה לא סותר ולא מםחית ממה שכתבתי בהתחלה, זה הרי בדיוק מה שכתבתי).
3. בוודאי שיש לו השפעה ישירה על הילד! הרי אנחנו מחנכים אותם... אנחנו מצפים שהמעשים שלנו ישפיעו עליהם... לא אמרתי שההורה תמיד צודק, אמרתי שההורה לא צריך להלקות את עצמו על מה שקרה בעבר, אלא לקחת אחריות על מעשיו לעתיד. ההלקאה העצמית הזאת על העבר, שמבחינתי לא עוזרת בכלום ולא מקדמת את ההורה (ואת הילד) לעתיד טוב יותר, זה מה שאני מגדירה מצפון. ויתכן שאנחנו מגדירות מצפון באופן שונה. הכוונה היחידה שלי בכל מה שכתבתי זה שההורה צריך לקחת אחריות לעתיד, לעבוד על המידות שלו, ולהפסיק להרגיש מצפון מהעבר כי לא זה מה שיקדם אותו.
לדוגמה: אם את הבת הגדולה שלי לימדתי לישון בשיטה של לתת לה לבכות עד שהיא נרדמה וככה היא הבינה שאין למה להתעורר בלילה, ועכשיו הבנתי כמה שזה היה נוראי. אז לא יעזור לא לי ולא לה שרק אגיד לעצמי כמה שזה היה נורא, ורק אבכה כל פעם שאחדוב על זה וכו' וכו', ואחשוב רק על זה שעכשיו כשהיא תגדל היא לא תסמוך עלי כי אז לא הייתי שם לצידה. כן יעזור לכולנו אם אני כאמא אחליט שבשיטה הזאת אני לא אשתמש יותר לעולם, אעבוד על הסבלנות שלי כדי שבילדים האחרים אוכל להתשמש בשיטה אחרת, ואראה לה שהיא יכולה לסמוך עלי באלף ואחת דרכים אחרות.
הסתכלות על העתיד ושינוי ועבודה לקראתו, במקום הלקאה על העבר.
והאמת, צר לי שמכל מה שכתבתי למעלה הוצאת את הדברים מהקשרם והתייחסת (לא בתגובה אלי, אלא במה שלקחת מזה לעצמך) רק לחוסר ההלקאה העצמית על העבר, שאם היא עומדת לבדה היא באמת לא טובה.
עכשיו הבנתי אותךאשה שלו
ולקחתי מה שצרם לי בעין וזו התגובה הראשונה שלך שזה מה שהודגש
אני שמחה לשמוערק שאלה לי
קראתי שוב את התגובה הראשונה שלי, וכתבתי שם הרבה פעמים שההורה צריך לקחת אחריות ולעבוד על עצמו ולהשתפר, אז לא יודעת מאיפה לא הובנתי נכון... כפרת עוונות...
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
באהבהנפש חיה.
מחפשת הרגעות...ליני(:
אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.
ישמצב שבכזא הכל תקין?
אוף
כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה
הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.
בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡
תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:אחרונה
יודעת להגיד?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר
בת 8 חודשים,
היא אוהבת ביצה,
נתתי לה גם לטעום דג סלמון
וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.
אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.
מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?
כרגע אסור לה מוצרי חלב.
תודה 🙏
קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!
אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.
מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים.
את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו
אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)
ואחכ גם מנה של פירות טחונים
אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשוניתאחרונה
בננה מעוכה
אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים
הריון עם התקן ודימוםמותקקק
התקן ושני פסים
אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא
השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?
דימום בינוני
להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"
ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים
ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה
אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש
הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש
ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈
מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום
לק"י
ואז מגלים שזה לא.
ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.
מה??????שלומית.
אני בשוק שדבר כזה קיים
הכי לא מצחיק שיש
🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה
ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?
כי היה לי איחורמותקקקאחרונה
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם
אמאל'ה, זה הזוי.
לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.
עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים , מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ...
מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ
אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.
אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.
מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.
לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.
חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.אחרונה
ממש ממש מתסכל....
תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...
חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע...
התקנים...1375422
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
עוקבתרקאני
קכמצברוח
את רוצה גם למנוע הריון?
כןרקאני
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל
ואז ב"ה במעקב הריון אצלו
הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה
אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים
הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים
בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
עונהרק לרגע 1
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה
האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו
ב"ה
לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת
עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן
עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי
מאד מאד מרוצה
לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים
אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
חיבוק🫂כחל
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר
צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!
זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר
בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין
שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...
וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה
תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים
ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי
אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
לבן שלי היה כל עוד ינק16210
מסתבר שרגיש ברמה מסוימת לחלבי וברגע שהפסיק לינוק ( אני אכלתי חלבי לא עמדתי בזה.. ) ולאכול חלבי עבר לו.