יש לי חברות אבל איו לי חברה (society(היא יושבה בחלון

פתחתי ניק חדש כי אני רוצה להיות ממש אנונימית. אני מרגישה שאין לי חברה, אני בגיל כזה בעייתי שרוב החברות שלי או נשואות עם ילדים או יוצאות ברבאק ובכל מקרה כולן סוג של מסודרות על החיים שלהן, עובדות וכו'

 

אני גרושה וגרה לבד, לצערי עם המשפחה אין כל כך קשר ותמיכה והם גם לא המענה שאותו אני מחפשת. 

אני מוצאת את עצמי פשוט משועממת! אני לא רוצה קשר זוגי עכשיו ומרגישה שאני פשוט חייבת חברה. לא יודעת איך, איפה, באיזה מסגרת וקונסטנלציה למצוא את זה. מרגישה שכבר פספסתי את הרכבת בתחום הזה ואיפה בדיוק אני ארכוש עכשיו חברויות שהן מתאימות לי (כלומר לא נשואות, כאלה שעדיין לא עובדות או לומדות רציני). 

עזבתי את העבודה כי אני מרגישה שאני צריכה משהו אחר כרגע אבל גם כשעבדתי הנשים שם היו שוב, נשואות עם ילדים מבוגרות הרבה יותר ממני.

 

נסיבות חיי הביאו אותי לזה שלא השקעתי בצד החברתי יותר מידי, תמיד הייתי מאוד מקובלת והיו לי כמה חברות טובות אבל לא השכלתי לפתח מיומנויות חברתיות רחבות יותר או לייצר לעצמי חברויות גם של סתם. החברות הטובות שלי הן חברויות עומק שזה נהדר אבל לפעמים צריך גם פרווה. פשוט שתהיה חברה.  אותן נסיבות גרמו לי להיות בוגרת מאוד לגילי ויצא שבזמן הנערות הייתי מאוד בוגרת ועכשיו אני חווה משברים שחברות בגילי לא חוות בכלל ולכן אני מרגישה בין הפטיש לסדן. חשבתי על כל מיני אפשרויות כמו ללכת למדרשה ואז שם להכיר, או לנסות עבודה של צעירים יותר ושם להכיר חברות. אבל מרגיש לי שזה לא אני, אני באמת בשלב אחר בחיים (למשל מתגרשת כשחצי חברותיי עדיין לא נשואות, או מתנהלת עצמאית לגמרי בחיים כשמי שלא נשואה עוד גרה אצל ההורים וכו'), משקמת אותם כרגע ושמחה בזה מאוד. אבל החברה חסרה. 

אין לי עם מי לטייל, לעשות שבתות (לרוב עושה לבד), לחלוק חוויות, או סתם להרגיש שיש לאן ללכת ולא להיות לבד.

אין לי קבוצת שווים. ואני יודעת שאולי אני כבר בגיל שפחות אמורה להתעסק בזה אבל כמו שאמרתי, בתקופת הנערות שכן הייתי אמורה להתעסק עם זה לצערי היו לי התמודדויות אחרות שהייתי צריכה להתעסק איתם ולכן הצורך הזה נדחה ומסתבר שהוא לא נעלם ואי אפשר לעבור שום שלב בהתבגרות. יש לי נגיד 2-3 חברות מכל מקום: אולפנה, שירות, לימודים וכו' אבל אין קשר ביניהן וכך אני מרגישה לא שייכת לכאן או לכאן.

 

חשבתי גם על דירות רווקות או להתגורר בביצות וכאלה אבל לא יכולה ממש להתרחק מאיפה שאני גרה כי אז הקשר עם המשפחה עלול להתנתק לגמרי וגם לא בטוחה בכלל שאוהבת את הביצות בירושלים גבעת שמואל. יש מקומות כאלה גם בערים אחרות? 

כתבתי לפריקה ושיתוף של הצער שלי בזמן האחרון. ואולי יש לכם גם רעיונות בשבילי. 

חברות מהעבודהיואב גל
אירועים משותפים
לארגן פעילויות ומפגשים
ובמסגרת הזו להעצים את הקשרים וגם ליצור חדשים.
כמו כן ניתן להשתתף בפורומים בנושאים של התחביבים שלך, או שקשורים לחיים שלך וגם במסגרת הזאת ליצור קשרים.

לסיכום יש לי עוד אלף רעיונות
...יואב גל
ובהצלחהה כמובן
זהו שהכל ניסיתיהיא יושבה בחלון

מהעבודה הם לא בגיל בכלל ולכן גם עזבתי אותה כרגע

 לארגן מפגשים עם חברות ותיקות אני מנסה כבר חצי שנה לא הולך, מידי פעם חברה פה חברה שם אבל זה לא חברה society ואולי פשוט בגילי זה דבר שלא קיים

 

שיעורים וכו' זה רעיון מנסה לחשוב איפה ובאיזה מסגרת

 

 

מעולה! העיקר לא לוותריואב גל
בסופו של דבר החיים נוטים להסתדר 😁
אולי לחפש שיעורים/סדנאות שמעניינים אותךמישהו איתי
במיוחד כאלה שיוצרים סוג של קהילה מסביבם (לאו דוקא קהילה של משפחות, הכוונה שמדי פעם נפגשים לכל מיני מטרות)

אימא של סיסרא?רב שמואל
זה לא קל.עשב לימון

אבל זו המציאות של הרבה אנשים. לא כולם חיים בקהילה ולא לכולם יש קהילה שעוטפת אותם.

 

רעיונות- א. להתרגל לזה. להיות החברה הכי טובה של עצמך. ולהנות מזה. זו עבודה אבל היא משתלמת בסוף, כי אז לא תרגישי בודדה כל כך.

ב. למצוא לעצמך את החברה שלך. איפה שאת נמצאת תיצרי קשר עם אנשים. זה יכול להיות אנשים אקראיים שאת פוגשת הרבה, ויכול להיות אנשים שתכירי אותם בצורה מכוונת, כי הם מעניינים אותך.

ג. לטפח קשרים קיימים. 2-3 חברות שיש לך מכל מקום- להיפגש איתם, להעמיק את הקשר. לתת ולקבל מהן.

ד. תנסי את ראש יהודי בתל אביב. נראה מרחוק שזה קהילה של כל מי שרוצה להצטרף.

 

בהצלחה בדרך שלך.

תודה רבה אני בהחלט החברה הכי טובה של עצמי ושמחה בזההיא יושבה בחלון

עדיין הגעתי למסקנה שחברה זה בריאות נפשית

אקח את הרעיון של ראש יהודי תודה

למצוא חברות מפה שנמצאות באותו מצב?שִׁירָה

גם אם לא גרושות, יש רווקות בגילאים גדולים...

בנות דודות יש לך? אני חושבת שגם עם נשואות אפשר ליצור קשר השאלה מה וכמה מתאים לך

אולי לחדש קשרים עם חברות מהלימודים שעדיין לא התחתנו? או מהעבודה? כולן כולן נשואות?

 

זה לא קל להיות לבד...

ובלי קשר, שווה עדיין להיות בקשר עם המשפחה

זה לא כמו חברה, אבל זה חשוב

יאללה גרושות ללא או רווקות שמעוניינות בחיי חברה צרו קשרהיא יושבה בחלון

האמת שחיפשתי קבוצות תמיכה לגרושות וואלה לא מצאתי בכלל. הפורום פה נסגר לא יודעת למה ובכללי מצאתי רק של אימהות חד הוריות אז פחות מתאים.

אני ממש מנה חברות מהעבר אבל באמת לכל אחת יש את החיים שלה ויש לי הרבה חברות שפשוט השלימו עם זה, זה קצת מתיש להיות זאת שכל הזמן יוזמת

לגבי המשפחה את צודקת לגמרי! מנסה לאט לאט

מה עם קבוצות תמיכה לגרושות? יכול להתאים?מתואמת
וחיבוק. לא קל בכלל...
תודה על התמיכה אם את מכירה אשמח לשמועהיא יושבה בחלון


לא מכירה קבוצות כאלהמתואמת
אבל מרשה לעצמי לתייג מישהי שפעם זה היה הסטטוס שלה:
@גלויה
תודה על התיוג!גלויה

@היא יושבה בחלון מוזמנת לפנות אליי באישי.

 

יש פה פורום גרושות אבל הוא לא כל כך פעיל... 

 

ואני יודעת על קבוצות ווצאפ של נשים שעברו/עוברות גירושין. 

 

ויש גם אותי ילדונת בת 30 שעברה משהו בחיים... 

 

אשמח להכיר! 

 

יש לי עצה בשם רבי נחמן מברסלב...שמינייייייסטאחרונה

והיא העצה העיקרית שלו שעל ידה(כך אומר רבי נחמן) אפשר להגיע לכל טוב שבעולם (רוחני וגשמי). העצה היא פשוטה מאוד (ואפילו גם די קלה..) והיא- דברי עם... ה'! בורא עולם אב הרחמן שתמיד שם ורק מחכה לעזור ולהיות החבר הכי טוב שלך ולהכווין אותך בדרך שתביא אותך למיצוי הכוחות הגנוזים בנשמתך (יש לי ראיה שהכוחות שלך גדולים- עובדה שה' שולח לך מעברים כאלה כפי כוחך לעבור בהם..)

ונכון שאין זה מהווה תחליף לבן אדם אבל אם תבקשי זמן מה ותמתיני בסבלנות ה' ישלח לך כזאת חברה שלא העזת לבקש אפילו. 

גם שיחת חברים וחברויות עומק הם יסוד גדול בתורת רבי נחמן ומסופר על שניים מחסידיו שהיה להם קביעות לדבר אחד עם השני כל יום! קביעות שלא היו מבטלים אותה אפילו ביום כיפור! 

ה' איתך! ולא יעזוב אותך לעולם (וזו המשמעות של המשפט "אין שום ייאוש בעולם כלל..) אפילו אם נראה שכן אין זה כי אם מבחן זמני שבסופו תיווכחי לדעת כמה אותו מבחן עזר לך להוציא לפועל ולגלות כוחות חדשים שהיו עד עתה גנוזים ומוסתרים מעין כל...

בהצלחה! 

ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

ארץ השוקולדאחרונה

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

ת

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

אולי יעניין אותך