זאת הייתה שיחה מוזרה.
פחדתי מהשתיקות אז הכנסתי כמה שיותר מילים.
בסוף הוא אמר שהיא אוהב אותי.מה ואיך זה הגיוני בכלל.
אני מרגישה שהוא הבן שלי.יותר נכון,שאני האמא שלו וזה כמעט אותו ענין אבל זה לא וזה קשוח.

כולם אומרים שזה משוגע.שזה שיגעון.שלמה אני ממשיכה לרקוד בריקוד המטורף הזה ואיך זה הגיוני שאני כל שנייה נופלת ולא לומדת.
אבל תבינו,זה לא משהו שניתן להפסיק.
וכן,כשניסיתי להפסיק,קיבלתי את השלוש שנים הכי מרירות בחיים שלי אז זה פשוט לא שווה בשום צורה או דרך.
אז תפסיקו להתלחשש עלי מאחורי הגב או לבוא אלי עיניים בעיניים ולהגיד את זה.
אני יודעת בעניין הזה יותר טוב מכולכם.אז תודה ושלום.

ומפחיד לי לקום בשעה כזאת ועם כאלו חלומות