די אותו מצב. הרופא לוחץ לזירוז בשבוע הקרוב... אני מתלבטת עדיין אבל מתחילה כבר קצת להילחץ

אם רופא ממליץ לזרז, וזה מצב שיכול לסכן את העובר, למה לא? שבוע 39 זה שבוע בסדר ללדת בו... 

העניין שהייתי רוצה לתת לגוף להתחיל לבד את התהליך ולא להאיץ בו. אבל זה נכון שאין ממש לדעת ומבחינת הרפא הוא לא רוצה לקחת סיכון. אני פשוט חוששת שאם הגוף לא מוכן אז זירוז שלא יעבוד יגרור עוד התערבויות כמו שכתבו כאן למעלה ואני רוצה להימנע מזה. 

מלהגיע למצב מסכן חיים ולהיות מובהלת לניתוח... גם אם זה יסתיים בניתוח הייתי מעדיפה להיות יותר מעורבת בתהליך.. אבל בכל מקרה, זה כמובן בחירה שלך. בהצלחה

תרגישי טוב!

לק"י

סתם. מבינה שהגבת לי בטעות במקום לפותחת.

כדי להגיב על הודעה ספציפית, את לוחצת על לחצן "תגובה" שבאותה הודעה.

אני רוצה איזה כדור או משו

אם זה בסדר או לא

אוף

זה מה שיש לי בבית בעיקרון, הייתי שמחה אם מישהו היה אומר לי שזה בסדר לקחת

אבל הייתי נזהרת ולא לוקחת.

תנסי לשתות תה שומר. זה מרגיע את מערכת העיכול.

אז אם את בכל מקרה צריכה לקנות, נשמע ששווה להגיע ולשאול את הרוקחים. כי כנראה שזה מותר.

יש מצב את מעתיקה את הטקסט?

כאחת שסובלת משילשולים וכאבי בטן לא מעט בגלל מעי רגיש. אמרו לי שנקודתית אפשר לקחת. הייתי אחרי שבוע 12 שבדקתי.

גם גסטרו , כם רופא משפחה וגם במכון הטטרולוגי אמרו לי שאפשר.

אבל תבדקי בעצמך גם. לא נראלי שמשהו חד פעמי יכול לעשות נזק. אני לקחתי כמה ןכמה פעמים סטופיט בהריונות (כמובן מחוסר ברירה) לי ולילדים שלום. 

קל בטן זה אותו רעיון?

קל בטן יעיל יותר לכאבי בטן

אני חיה על סטופיט לא היה מצב שלא היו נותנים לי אישןר 😂

שלשולים קל בטן עזר לי

אין לי את זה הרבה ב"ה, אם כבר הפוך...

אבל הפעם זה חריג ממש אני סובלת משהו נוראי

גם לא הכנסתי כלום לפה מהבוקר, רק מים

אולי תתני לי רעיונות מה לאכול שלא יטיס אותי לשירותים?

אחות במוקד אמרה לי שאסור קלבטן

בהריון?

מלחיץ אותי...

אכלתי היום מהבוקר בננה אחת ותפוח אחד

כן מקפידה לשתות מים

מקווה שמספיק

מיץ רימונים עוזר לי כמו קסם

(קנוי סחוט מהסופר עובד נהדר.. כמו של פרימור וכו')

לק"י

יש נראה לי כסאות קטנים, אבל ממש לא מפריע לי שתאכיל עליה בגיל הקטן.

גם מזרונים זה בסדר מגיל מסויים.

ולהביא אוכל זה בהחלט מבעס, אבל יש כאלה שזה ככה.

שנה הבאה זה יהיה 7:15-16:00, חמישה ימים בשבוע, 4 ילדים, כולל אוכל, 2550 ש"ח.

אזור הדרום (המיקום גם משמעותי).

בהצלחה!!

שתמצאי מקום טוב עם מטפלת טובה!

אם את זכאית לסבסוד אולי תחפשי משפחתוני תמ"ת באיזור שלכם?

שישנים על מזרונים או עגלות

גם במעון בגיל הגדול ישנים על מזרונים

הבת שלי ישנה בעגלה

אני מביאה לה אוכל

יש כסאות אוכל

מ8:00 עד 14:00 1600 ש"ח

יש נראלי 6 ילדים

ישנו בעגלות, אני הבאתי את האוכל, היה כיסא אוכל אחד אז אכלו לפעמים עליו, לפעמים בעגלה, לפעמים עליה.

הייתה מטפלת מדהימה, מלאת חום ואהבה... 6 ילדים

התחילו את השנה בגיל שנה פלוס מינוס

שבעה ילדים

1700₪ 7:45-13:45

ישנים בעגלות

יש שני כסאות אוכל ואוכלים בהם בתורנות כשהשאר משחקים (ממה שאני רואה הלו"ז זורם, אין שעה שכולם יושבים לאכול בו זמנית).

מביאים אוכל מהבית, ובכיף היא מכבדת ילדים פה ושם מאוכל של ילדים אחרים. אה היא גם מכינה להם דייסת קוואקר.

האמת אין לי שום בעיה עם זה.. הרבה יותר מעניין אותי למשל אם יש חצר ומה יש בה

וכמובן איך המטפלת עצמה.

(הבן שלי ישן שנצים בעגלה בבית, וגם הגדול יותר היה ככה)

יש כיסא אוכל אחד ולפעמים מאכילה עליה, ואנחנו מביאים אוכל שזה מבאס אבל לא נורא כי חצי מהשנה גם ככה לפחות חלק מטרנה או חלב אם, והשאר.. כמה כבר תינוק קטן אוכל, אפשר להכין בתחילת השבוע לכל השבוע, או כמונו להפריש מהאוכל של שבת או שלנו

אצלנו זה שבע וחצי עד רבע לארבע, ארבעה ילדים,  2400 בירושלים (נחשב זול אצלנו)

כשהיה לי משפחתון ואימהות היו אומרות לי "יקר"

הייתי מפנה אותם לזול…

יותר ילדים

בלי כסאות בלי מיטות בלי אוכל וכו

זול…

מבינה ש'רק אני הבעייתית'.

סתם

שרק לי זה נשמע נורא ואיום.

(זה לא ילד ראשון)

וגם המחיר אני מבינה שסטנדרטי

אבל איך עושים את זה?

זה עצוב לי נורא. מרגישה אמא מזניחה

להליכה עם מוזיקה אהובה באוזניות

(מישהו אחר עם הילדים)

לשבת על שפת הים (או מקום אהוב אחר) בלי או עם מוזיקה (למצוא לזה זמן)

ליצור זמנים ביום שלא צריך לעשות בהם כלום (כולל לא לשמור על הילדים) עצם השחרור מנקה את הנפש

לדבר עם אנשים שעושים טוב

לכתוב (לעצמך)

על דברים טובים

על דברים שמפריעים

בעיניי זה בסיסי

לפני חיפוש אחר תחביב

תמיד יש מגבלות שמורידות את החשק. את הלא כבר יש לך.

החכמה היא לנצח את המגבלות, לגרום לכך שיהיה אפשרי.

לראות משחקי השף יכול למלא, ויכול ליצור ריקנות.

אם בעקבות הצפייה נפתחו לך רעיונות, יש לך השראה, מוטיבציה, משמעות- מעולה.

אם סתם הגיע הזמן לישון- לא טוב.

אם את צריכה דרבון ממליצה על הפודקאסט "חשיבה פורצת דרך" או פרקים מ"חושבים טוב"

ודברים בסגנון הזה.

מזמינה הרבה סוגים מאלי אקספרס וזה ממש נחמד. כל מיני סוגים של רקמה, לגו להרכבה, בניית מיניאטורות...

מקלחת זה זמן שקט לעצמי

אבל- אם התחושה שלך בכללי היא שאין לך כוח לכלום, וגם כשאת כן עושה משהו לעצמך זה ממלא לזמן קצר או לא ממלא בכלל, הייתי בודקת קודם כל בכיוון של דיכאון...

תדעי לך שאני גם הייתי במקום הזה שאין לי תחביבים ואני לא אוהבת שום דבר

וכל היום עושה רק דברים שאני "חייבת" ולא דברים שאני רוצה

ממש בכח פיתחתי לעצמי תחביבים ותחומי עניין

אני חושבת שזה סופר סופר סופר חשוב.

ואותי אישית הציל מדיכאון (כלומר הייתי בדיכאון וזה עזר לי להרים ת'ראש מעל המים)

אין דבר כזה אין לי כשרונות. עובדה, רק בהודעת פתיחה שלך ציינת שלושה: בישול, ניקיון וריקוד

אגב זה לא צריך להיות משהו שאת טובה בו, זה צריך להיות משהו שממלא אותך.

יכולה לתת לך רעיונות מאצלי מה עשיתי אבל לדעתי זה צריך לבוא ממך

וממש ממש לשים על זה דגש.

זה חשוב וקריטי וזה בריאות נפשית להתעסק בתחביבים.

מוזיקה ואני מתחילה לתקתקקק ואין סיפוק כמו זה.

חוץ מזה-

בישול, כתיבה, לצאת עם חברה לסיבוב או גלידה, לדבר בטלפון עם חברה, לשבת מול הים, בקיץ גם לשחות.

אפשר להזמין ערכות של צביעה לפי מספרים או תמונת יהלומים, ולא צריך כישרון לזה. זה פשוט לעשות לפי ההוראות.

אפשר לקבוע זמן עם חברה, או ללכת לחוג.

לק"י

או לרקוד בשעות היום עם הילדים.

(רק אם יש שכנים מתחת, לא להגזים בקפיצות שלא יפריע להם).

קשה לי לשנות אווירה בתוך הבית.

יוצאת עם עצמי לפחות פעם בשבוע לקפה, לקניות.

ומשאירה לבעלי את הילדים להשכבות.

ספורט

ועבודה שאני אוהבת, ממלא מאוד.

קודם כל אני אתייחס לסוף כי זה משמעותי-

כתבת שאין לך כוחות ואת עצובה.

בעיני הרבה פעמים זה השורש, כי כשיש משהו כואב בתוכנו, ואנחנו לא נותנות לו מענה, הלב שלנו לא פנוי לשמוח ולהינות מדברים אחרים. הוא כרגע כואב ופצוע❤️

ולכן הכי חשוב בעיני, וזה השורש להכל, ללמוד לגשת ללב שלנו ולתת לעצמנו מענה רגשי עמוק❤️

אני אישית משתדלת להזין את עצמי בהזנה רוחנית, ללמוד דברים של תורה או של העמקה ודיוק בחיי הנפש שעוזרים לי לצמוח ולהתפתח ולהרגיש משמות ולדייק יותר את העשיה שלי ואותי. בעיני ממש כדאי לכל אישה למצוא את מה שממלא אותה (זה ממש לא חייב להיות גם משהו קבוע... איך שבא לך. פעם פודקסט, פעם שיעור, פעם ללמוד ספר)

מעבר לזה, אלה יכולים להיות דברים קטנים, כמו לאפשר לעצמך לנוח במקום מטלה שאת מרגישה שגדולה עלייך, ולפנק את עצמך בשתיה,

לטפח עציצים או לצייר או להפגש עם חברות, לדבר בטלפון עם מישהי אהובה, לצאת לטבע לים לנוף, ללמוד לנגן, לשיר, לדבר עם ה', להתנדב.

יש גם דברים גדולים יותר כמו ללמוד משהו שרצית, ללכת לקורס או ריטריט או נופש.

נשמע שיש כמה דברים שכן עולים לך, אבל בגלל המצב הרגשי את בעצם בעיקר מנסה לברוח ולכן גם אין לך כוחות❤️

מאחלת לך שתמצאי לך מענה רגשי נכון וגם דברים שיוסיפו לך שמחה וסיפוק בע"ה.

ועם מחברת, עדיף מחוץ לבית, ולכתוב ה-כ-ל. כל מה שיש לי בראש ובלב.

לפעמים סתם לצאת עם הרכב לסיבוב, לנהוג בראש שקט בכבישים בלי פקקים.

חדר כושר.

חוג שאני מאוד אוהבת.

לסוע לפגוש חברה.

ויותר בקטנה, מהבית-

שיחה עם אחותי (לשים לב מי ממלא כוחות ומי מרוקן- לא כל שיחת טלפון עושה את העבודה!).

להכין שוקו מפנק (אפשר גם לילדים) ולהנות מהשתיה.

מקלחת חמה ארוכה.

ללמוד משהו חדש (פודקאסט או ספר בנושא שמעניין אותי כרגע).

לפעמים לשים מוזיקה בקול ולרקוד עם הילדים, או רק לשבת בספה לראות אותם רוקדים/מציגים לי (אם את רוצה המלצות לשירים שהם אוהבים להציג כאן- בפרטי...).

לפעמים עושה לי טוב לבצע משימה שיושבת עלי הרבה זמן- לסדר מגירה או טיפול בעניין בירוקרטיה כלשהו.

וממש בקטנה-

להתרכז במה שאני עושה ברגע זה ממש.

להגיד לעצמי, למשל- עכשיו אני קוראת סיפור לילדים. ולהיות כל כולי ברגע. לא לחשוב על מה עוד צריך לעשות ועל מה קרה אתמול ומה יהיה מחר. להיות נוכחת ברגע.

זה משהו תודעתי שעושה לי שינוי ממש גדול בתחושה.

לשבת לראות סרט/ לקרוא ספר

מותר ורמוקס בגיל הזה?

לק"י

להבנתי, רוב הסיכויים שזה ייעלם לבד.

שיכול לעזור?

ניסינו להסתכל עם פנס בלילה ולא ראינו כלום

אבל האמת אני לא ממש יודעת מה אני אמורה לראות

חיפשתי תזוזה

אבל ממליצים לשים גוש של משחה סמיכה בפי הטבעת.

לנו הרופא רשם מינון נמוך יותר לפי משקל גוף של התינוק. אבל הוא נתן רק כשממש ראיתי תולעת, לפני זה כשאמרתי שלא ראיתי וזה בטוח תולעים הוא אמר שהוא לא רושם

בסוף צריך להידבק ממישהו.

אם התארחתם עם ילדים שפחות שומרים על הגיינה אז אולי אולי היא אכלה משהו, וגם אז הסיכוי שזה מיד יופיע,

לא יודעת.

בד"כ נדבקים בשירותים, ארגז חול, אחים שהשהייה איתם ממושכת.

תינוקת עם טיטול (בכורה?) שהייתה בסביבת בוגרים

פחות סביר

הרבה יותר סביר שזה מערכת העיכול שהכבידה עליה.

לא הייתי מביאה סתם וורמוקס במצב הזה

אלא אם תראי סימנים יותר אופייניים.

(כמו אי שקט בלילה ורוגע ביום)

לגבי מה רואים, זה כמו חוט לבן דק שזז.

היא כן הייתה בחברת ילדים קטנים בשבת

אבל באמת היא תמיד עם טיטול וגופיה עם תיק תק אז אין לה איך להכניס ידיים

הגיוני שזה היה באמת בבטן

היא קמה עם טיטול מלא ממש

לטיטול זה מדביק, לא מידבק.

ככה שמאוד הגיוני שתינוקת בגיל שלה תידבק אבל לא תדביק. אז אם היתה בחברת גדולים ממנה יש לה סיכוי להידבק.

היא צריכה להכניס ידיים לפה (אחרי שהגיעה באזור שילד אחר זיהום). וזה משהו שמאוד סביר שקרה.

תנסי לשים לה המון וזלין בפי הטבעת, ואפשר גם שם שום שלמה- בלי להכניס, רק להניח מתחת לטיטול.

זה אמור להקל.

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

אולי הוא מאמין שככה יותר נכון להתנהל?

דיברתם על זה?

יש לכם אפשרות לשוחח בזמן רגוע, בנחת על מה אתם רוצים מבחינת חינוך הילדים? בשינה וגם בנושאים אחרים.

אם הוא לא רואה עין בעין איתך אז יהיה קשה לגייס אותו לשינוי ובטח שדברים לא ישתנו, ממש כדאי להתחיל מהחלטות משותפות

הילדים פשוט באים רק אליו

וזה לא מפריע לי

ואני לא מוכרת כחננה בגדול....

יותר קל לי להישאר לישון איתם במקום להחזיר ואני ממש משתדלת שלא יעברו לצד של בעלי.

כשהוא חוטף בעיטה (מילד, לא ממני 😅) הוא קם ומחזיר אותו למיטה.

לא דווח על כעסים עד כה.

אתם צריכים לדבר ולהחליט ביחד מה מתאים לכם.

ואם זה כל כך מפריע לך, לא יעזור שאת תחזירי אותם למיטה?

המצב הבריא הוא שהילדים צריכים לישון במיטה שלהם. אם תציגו עמדה אחת. הילדים יבינו שאין חור ברשת. וצריך להישאר במיטה.

את רוצה שהוא יהיה חננה שלך 😉

מה דעתו בעניין?

את לא יכולה לכפות עליו את דעתך, את יכולה להסביר לו למה זה מפריע לך ולבקש ממנו עזרה בנושא.

כי זה מפריע לך,

לא בגלל שהוא חננה.

אם את מרגישה חצי בן אדם, לא ממש אפשרי לעשות תהליכים, זה לא רק עניין של לשלם הרבה כסף.

אם הבעיה היא נקודתית לעייפות עכשיו, את יכולה כמה לילות להכין מקום חלופי לישון, ברגע שאת מתעוררת במקום להחזיר את הילדים ולהעיר אותם ואותך עם כל ההתעסקות, תעברי לישון במקום שארגנת מבעוד מועד, ככה גם הגוף לא יתעורר לגמרי ולא תהיי בבוקר חצי בן אדם.

אח"כ כבר תוכלי לעשות דברים לטווח ארוך יותר כשאת פועלת מתוך יישוב הדעת.

אתם צריכים הדרכת הורים, בגישה היקשרותית.

אימון שינה רגיל יתן לכם עוד מאותו דבר שלא עובד לכם עם הילדים כבר שנים.

יש מצב שמה שמפריע לך באמת בעומק, זו העובדה שאת לא מרגישה שבעלך רואה את הקושי שלך? הרצונות שלך? אותך?

זא, ברור שזה שהילדים באים אליך יכול להפריע לסדר הלילה אבל קשה לי להאמין שזה הדבר היחיד. זה יותר נראה לי כמו השלכה של הקושי שלך מול בעלך על המצב עם הילדים כי את לא מרגישה מספיק חשובה עבורו

או שזה קושי עצום בלשחרר שליטה ולזרום עם שינויים

כך או כך, הבעיה לא תיפתר דרך הילדים לדעתי

חיבוק♥️

שמאוד מאוד יכולה לעזור לך עזרה בצורה של טיפול אישי קודם כל.

אני חושבת, שלפי מה שאת כותבת, אתם בעצם באיזשהו סוג של לופ.

ואת ממש רוצה לצאת ממנו, ולא מצליחה.

כי נראה שעוד לפני הילדים, או בן הזוג, זה קשור לתפיסות שלך, שמקבעות אותך להתנהלות מסויימת.

ויכול לעזור מאוד אם תצליחי להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת / לשחרר חלק מהתפיסות / ללמוד כלים נוספים.

בתור התחלה - אם לבעלך לא מפריע שהם באים לישון איתו, תני לו להיות איתם לילה, ולכי לישון בחדר אחר.

עזבי חננה או לא חננה.

את צריכה לישון. הכל נראה הרבה יותר גרוע בעייפות

הרבה יותר קל לנהל בעיות כשלא עייפים

זה לא פתרון קבוע, וזה לא אומר שום דבר.

רק אומר שאת עייפה.

יום למחרת אתם יכולים להחליף

קודם כל תעשו הכל בשביל להיות פחות עייפים, גם במחיר של עקרונות (בעיניי)

אחר כך יהיה יותר קל לחשוב מה הלאה

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה

חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

בנתיים מכינה 60 וזורקת

אני הייתי מכינה כמות של שני בקבוקים שומרת חצי במקרר לארוחה הבאה.

לי זה היה קל למדוד חצי

אם זה קשה ואין כפית ייעודית אז צריך להכין 60 ולזרוק

אל דאגה הם אוכלים בהתחלה קצת ככה שזה לא בזבוז גדול 

אפשר לבקש כפית של 30 ושלחים לך בחינם בדואר.

בטלפון קצרצר.

נתתי רק תמל מגיל 0 וככה עשיתי. באמת עם הראשון זה היה קצת מלחיץ, מה אם זה לא מדויק מאה אחוז, ועם השנים והילדים הרגשתי יותר בטוחה בעצמי.

מאד עזרה לי גם ההבנה שבאמת באמת אין דיוק של 100 אחוז - קחי בקבוקים של שתי חברות שונות, תמלאי באחד 100 מל מים בלבד ותעבירי לבקבוק של החברה השניה ותראי שונות קטנה. אז אם המדידה של המים היא לא קריטית במל אחד לכאן או לכאן, חייב להיות שגם עשירית גרם אבקה לכאן או לכאן לא תשנה.

אבל כמובן שכל אחת תעשה מה שהיא רואה לנכון 

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.

תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק

ברביעי, ואז השתחררתי בשישי.

פעם ראשונה שלא מניקה 

וקצת אבודה בקטע הזה של תמ"ל

(יצא לי לתת אבל לילדים גדולים שז יותר ממתק מאשר אוכל. ופה היא כל כך קטנה שזה מלחיץ)

כנראה שהיתה לה קפיצת גדילה הלילה כי אכלה מלא אבל עכשיו נרגעה ו'חזרה לעצמה'

מרגששש

בשעה טובה!!

תגדלי אותה בנחת שמחה ובריאות בע"ה!!