1. לאכול
2. לישון
3. לשתות
מה איתכם?
1. לאכול
2. לישון
3. לשתות
מה איתכם?
מיםםםםםםםםם מיםםם (בטון מאוד נואש)
אפשר לפחות מתכון?
ליידי מאדם מיסאיזה מתכון
חוץ מהעוגיות של אחים שלי,
אין כאן עוגיות חמאה
עוגיות כאלה בעיקר מתקבלות פעם בפורים כי אנשים חסרי טעם לא אוהבים אותן כאן
במקום עוגיות אוכל את החבילת השוקלט המהממת שחיכתה לי יפה בשקט
אני רואה שיש לך הזיות מרוב רעב... רק תעדכני מתי את הוזה...
בא לי טעמי🤤(מה הוא מטומטם?? מה הוא מחייך??)
כל חיי הם הזייה אחת גדולה
נראה לי שאלך להכין לי מוקפץ או משהו אחר כך
מודה אני ני ני
תביאי לי טעמי
מודה אני ני ני
תביאי לי טעמי
מודה אני 
(מה הוא באמת חושב לעצמו 🤨)
בעעעעעעע על תחילת הצום??
לא מכירה 
(חפוץ!)
אני באמת לא מבינה בדברים האלה
אני מבינה שזה מה שאני רוצה עכשיו
כי אני זאת שהחליפה את המילים
(חסוף 🤔)
לכי אחרי הלב שלך... במקסימום אחרי זה תלכי אחרי הבחילה שלך לשירותים... לא כזה אי אי איי..
מממ...
רשימה שחורה (חסום באינטרנט רימון...)
(משוקץ!)
נו נו
וואו,
לשם שינוי הוא חוסם תכנים באמת מזיקים
קוראים לזה "מודה אני קינדרלעך ישי לפידות mode ani kinderlach & lapidot"
אחד הדברים החופרים שיש
(בסדרבסדר)
וואו!! מזל שיש רימון! איך הנפש לי הייתה ניזוקה מכזה תוכן חסום עם חוסר צניעות מובהק!
תוכן שעושה חור בלב ובמוח. דברים שאחרי זה אי אפשר להחזיר לקדמותם!!
(לא בסדר!!)
לגמרי
זה התוכן הכי מזיק שיש לידיעתך ☝
יה יה
האמת די התחשק לי מיץ ענבים כזה כמו של אבא בהבדלה
ניסיתי פעם,זה אחלה דבר לישבור איתו צום
אני לא מחבבת מיצים מפוצצי סוכר 🏳
בימאית דמיונות
בימאית דמיונות
בימאית דמיונותלקח לי דקה להבין שזה תרתי משמע
איאיאיי מה שהצום יכול לעשות לי
הרי בשביל מה יש את אבא ואימא 🦾
שו,
לפני כמה ימים הייתי בטוחה שהמפקדת העירה אותנו כל חמש דקות כדי לוודא שאנחנו יושבות בהקשב ולא הבנתי למה כולן ממשיכות לישון
רק לפני שעה הבנתי את החוסר ההגיון המוחלט שקיים בהזיה הזו
וואי וואי ישנתי מלאא בצום הזה
לא מתאים לי
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)