איך חמותי אמרה? "היא פשוט נכנסת לזה ושוקעת בזה. פשוט צריך לא להיכנס לזה!" (חבל שלא למדת פסיכולוגיה או רפואה פסיכיאטרית. אוצר בלום ממש).
זה לא בושה. אם נראה לך שאת שם- תפני! לא מגיע לך לסבול! את סובלת. סבל שזר לא יבין. כאב גדול! לא רוצה אותך, לא רוצה להיות, מה הטעם? המחנק הזה בגרון... "זה יעבור" והמועקה רק גדלה ומתגברת.. הרצון פשוט להיעלם משתלט עלייך. לכי לטפל! בבקשה! בשבילך קודם כל, בשביל בעלך, שמחפש בתסכול את אשת נעוריו בצל שנהיה ממך ולא מוצא, בשביל הילד/ים ובשביל הקב"ה שאוהב אותך. כן! הוא אוהב אותך! גם אם את מרגישה עכשיו שממש לא.
אני עדיין בתוך ההסתר והחושך, אבל אני יודעת שלקחתי את עצמי בידיים. אני יודעת שאתן לעצמי את החיים במתנה. אני חצילוש ויש לי דיכאון אחרי לידה. אני מטופלת וגם לוקחת כדורים (כדורים בטוחים לגמרי, לא ממכרים ולא פוגעים או לא טובים בהנקה, למי שחוששת) ובתוך כל השחור הזה, אני קצת גאה בי. כי בחרתי בחיים. אם מה שכתבתי נוגע לך- בבקשה תבחרי גם❤

️
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...