חיבוק ענק.
אני לגמרי יכולה להבין את המצוקה שלך, ותכלס של שניכם.
בואי נעשה קצת סדר,
יש פה 2 בעיות עיקריות שדיברת עליהן,
היחס של האיש שלך כלפייך.
ואי קיום היחסים, שהוא כדור שלג מתגלגל.
נתחיל לדבר על זה ב"כפשוטו".
בואי נגיד את זה ככה,
דבר ראשון, האיש שלך חייב שיחה דחופה עם דמות שמשפיעה עליו.
הוא לא מבין מה זה אישה בהריון, ומה זה אישה בכלל ובכללי הוא מרשה לעצמו לומר ולהתנהג בצורה שאת לא אמורה לקבל בצורה שבה את מקבלת את זה.
ואת צודקת לגבי עניין היחסים במובן הזה שגבר מאוד מושפע מהיחסים האינטימיים עם אישתו.
כלומר, זה שאין בינכם יחסים אינטימיים פוגע בקשר שלכם מצידו.
אלא מה?
שלא רק שהוא לא מבין מה זה אישה, ומה זה אישה בהריון בפרט,
יש לו גם כמה מידות שהוא צריך לעבוד עליהם.
ואני אומרת את זה כי יש בעיה באופן שבו את מקבלת את הדברים.
כלומר, באיזשהו מקום זה הגיוני בעינייך שהוא ישפוט אותך במצבך, ולכן את מאפשרת יחס כזה כלפייך באופן לא מודע.
אז אני קוראת לך קודם כל לעשות עבודה עם עצמך ביחס לזה שאת תקבלי את עצמך.
שאת תביני שאת עוברת טלטלה פיזית והורמונלית מטורפת,
שכן, יש לך בחילות שהוא מעולם לא חווה,
שאת חלשה מאוד מאוד מאוד,
ושמאוד קשה לך לתפקד.
וזה טבעי, ואת לא לבד שם.
ובנוסף לזה, במקום לקבל הכלה ותמיכה, את צריכה לספוג שיפוטיות מצד האיש שאמור לתמוך בך יותר מכולם.
זו יצירה משותפת שלכם, רק שרק את נושאת כרגע באמת בקושי, והוא נאנח ומבקר מהצד.
זה מאוד מאוד קשה.
קודם כל תביני את זה.
ותכילי את עצמך. ואל תעשי שום דבר שהוא מעבר לכוחות שלך, מתוך בחירה, ולא מתוך חוסר ברירה.
מותר לך. כל הכבוד לך. הריון ובפרט הריון ראשון (לא יודעת באיזה הריון מדובר) זה דבר מורכב.
דבר שני, לגבי היחס שלו כלפייך.
את צריכה להפסיק להתערבב ולהיות מסוגלת לראות את הדברים מהצד.
האיש שלך לא מתנהג כמו שצריך.
ואם את לא תביני את זה, הוא לעולם לא יבין את זה.
את לא אשמה בזה שהוא שונא אותך, או בזה שאת בכלל מקבלת את השדר הזה.
הוא האשם הבלעדי.
והוא צריך לעשות עבודה עם עצמו.
ואת צריכה לעשות לזה סטופ.
איך? זו כבר שאלה אחרת.
אבל ככלל, קודם כל לדעת שזה לא תקין.
זה שהוא מתוסכל, זה לא אומר שההתנהגות שלו לגיטימית וחשוב להדגיש את זה.
ואני לא מגזימה.
אפשר להבין קושי של גבר שחווה את הדברים מהצד, אבל לא צריכה להיות טיפה של סובלנות לשיפוטיות של מי שמעולם ולעולם לא חווה או יחווה את מה שאת חווה, והוא מעז להגדיר אותך כמפונקת.
שילחם הוא בקושי של עצמו לנוכח "חוסר התפקוד" שלך אם הוא כזה גיבור וחזק שנלחם בקשיים שלו.
חשק מיני וודאי שלא יהיה לך, וזה ממש לא הפיתרון בעיניי כרגע.
את גם חלשה וגם הורמונלית, אבל בעיקר פגועה.
קודם כל צריך לפתור את הפגיעות.
ויכול להיות שזה יקח קצת זמן כי הוא גם צריך לשמוע ממישהו מה זה אישה בהריון, וגם צריך לעבוד על המידות שלו.
וזה בסדר,
לא הכל אפשר לפתור ביום אחד.
אז לא תקיימו יחסים עכשיו.
זה לא פשוט, אבל אהבה עושים באהבה, ולא סתם קוראים לאישות שלום בית.
זה מקרב בין בני הזוג, אבל הקב"ה גם ברא אותנו כאלה שלא מסוגלות להיות יחד כשהשלום הוא לא באמת שלום - כשאנחנו פגועות. הוא רוצה שהם יעבדו על המידות שלהם.
והוא ברא אותנו הורמונליות, עם חשק מיני דינמי מאוד, והוא מכין גם את הגברים למציאות של ויתור כל האגואיזם לפני שמגיח תינוק לתמונה.
אז הם לומדים שיש מציאות של אהבה מסוג אחר. של עבודת המידות, של סבלנות, של נתינה.
ומי שלא לומד מזה, ילמד בדרך הקשה.
בכל אופן, כותבת באמצע הלילה, מקווה שלא הייתי חריפה מידי.
את גדולה, ומגיע לך את היחס הכי טוב בעולם. תאמיני בזה ותאמיני בכוחות שלך לעמוד בזה ולפתור את זה בחכמה שלך.
חכמת נשים בנתה ביתה.
בהצלחה אהובה, הריון קל ומשעמם, ולידה מהירה וקלה בידיים מלאות.
♥️♥️♥️♥️♥️♥️
וגם בסוף את משלמת על זה מחיר כבד.
תגובה נפלאה