בוס שמקלף לך קלמנטינה במשרד? 

בוס משקיען, אין מה לומר

אני לא יכול לומר שכשקראתי את השאלה שלך

לא ראיתי את עצמי על מיטת שיזוף בקנקון, רק אני

ואננס, שותים משקה מכוס עם מטריה קטנה מעל

אבל במחשבה שניה, לאחר שנה שכזו

יכאב לי בעמוד השגרה

ושגרה היא שגרה, לא משנה איזו.

אני זוכר פעם שלאחר שלא עבדתי תקופה ארוכה

לחזור לעבוד היה בשבילי שובר שגרה, באתי עם ניצוץ

בעיניים, נהניתי ממש

והגם שהוא כבה לי אחרי שלוש שעות ואמרתי 

כוסומו כל העולם הזה למה נולדתי למה למה + איפפפ

הבנתי שזה העניין עם שגרה. 

לסיכום,

הייתי בוחר בחופש  

הרבה יותר כיף לבכות על יאכטה

הייתי בוחר שבוע שבוע. 

ברור שחופש. כי אעשה בו דברים שאני מקווה שיהיו מועילים יותר.

אני חושבת אבל שתלוי מה ההגדרה של 'חופש'. מאמינה שרוב האנשים שיוצאים לחל'ת או שבתון למשל, כן ממלאים לעצמם את הזמן בקורסים, לימודים וכ'ו כך שאולי הם לא עובדים, אבל כן יש להם שגרה ותעסוקה, וזה מה שאידיאלי בעיני. (בכלל אני בעד שכל החיים צריך ללמוד ולהתפתח ולא להישאר באותו מקום).

אבל סתם חופש, שאין לבן אדם תוכניות, והוא זורם מיום ליום, זה ממש לא טוב בעיני, בטח שאתה אדם מבוגר ובעל משפחה. אדם צריך שתהיה לו תעסוקה, ושלא יגיע לידי שעמום וריק בחיים. 

לא עובד גם עכשיו.. בתוך בחור בן 16..

אבל זה מאד תלוי..

אם העבודה שלי תהיה מה שבעז''ה היא תהיה.. היא לא תהיה ממש עבודה, זה יהיה בית חב''ד, וזה שליחות, ולא עבודה, שלא מפסיקה לעולם.

כל עבודה אחרת, אם יהיה לי כסף ולא יהיה חסר.. אז יש לי כ''כ הרבה דברים שמסתמא ארצה לעשות, עם המשפחה, בכלל, מקומות שרציתי להיות, דברים שרציתי לעשות, מקומות שרציתי אולי להתנדב, ואולי בעיקר.. דברים שרציתי לקרוא.. ללמוד.. לא מאמין שבתור אדם מבוגר יהיה לי משעמם בשנה הזו..

לנוג''ה..

עקרונית זה יותר הגבלה מבחינת תוכן, מאשר מבחינת הגיל של הניקים שבפורום..

בטלה היא קשה להרבה אנשים.

ויש אנשים שבשבילם חופש גורר בטלה שמביאה לידי שעמום, ולכן הם מעדיפים להמשיך לעבוד.

זה היה הגורם לשאלה - לראות עד כמה אנשים צריכים את מקום העבוה שלהם כמקור תעסוקה

באמת שואלת..

בסגרים של הקורונה שלא עבדתי היה לי קשה, הרגשתי פשוט בזבוז זמן. 

ברור שאפשר לנסות להעביר את הזמן, אבל הקושי (לדעתי) בזה, שמתיש כל הזמן לחפש תעסוקה, ולנסות לקבוע מפגשים עם חברים או כל דבר אחר שיעסיק אותך. 

היתרון בעבודה זה פשוט שיש לך שגרה מסודרת, שעות מסודרות (כשכיר) ולא צריך למצוא מה לעשות. 

אגב, גם נשים שהן עקרות בית- זה עניין כמובן של אופי, אבל עיני זה גם קשה. כמה אפשר להתעסק בנקיון, בישולים וכ'ו? ולהיות עם התינוק התורן כל היום? נשמע לי ממש לא כיף.. (לתק' קצרה זה סבבה בעיני, אבל ממש לא שנתיים- שלוש)

ללא ספק. גם עשר שנים.

ואני אחרי תקופה ארוכה מאוד שחותמת אבטלה ועכשיו צריכה לחזור לעבודה ולא יודעת איך לעשות את זה

כמובן שמילאתי את כל התקופה הזאת בתעסוקות ודברים אחרים  עם סדר יום ברור ולכן העברתי את זה בטוב

תענוג, כל יום בנחת עם הדברים שאני הכי הייתי רוצה להקדיש להם זמן.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה