אבל מה שאתה אומר נכון חח

מה שכתוב זה, שהאישה הזונה, שזה משל לרוע ולטיפשות, כשהיא רוצה לפתות, אז הניסיון שלה לשכנע מתובל בטענה ש"מים גנובים ימתקו". במקביל, כתוב שגם האישה החכמה עורכת דוכן מקביל, אבל היא עושה את זה בגלוי, לא כגנב בסתר "שלחה נערותיה תקרא על גפי מרומי קרת"

(שתיהן משתמשות בביטוי דומה -
האישה הרעה אומרת "מי פתי יסור הנה וחסר לב אמרה לו" כלומר היא לא אומרת מה היא באמת חושבת. זה שני דברים נפרדים. ולכן זה יש שם וי"ו החיבור. והיא משכנעת בטענה ש"מים גנובים ימתקו" (בפרקים שלפני זה, יש לה טענות נוספות כמו "זבחי שלמים עלי, היום שילמתי נדרי." כמו שביאר שם הגר"א. ולכן הוא - כלומר שלמה המלך - נותן עיצה - שאין דרך להינצל מהיצר אלא על ידי "אמור לחוכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא" (מודע (בניקוד חול"ם)= קרוב משפחה. כמו שכתוב במגילת רות) זה לעומת "אל תחמוד יפיה בלבבך, אל תקחך בעפעפיה" (אל תקחך = שהיא לא תיקח אותך, לא "תסובב" אותך בעפעפיה -הכוונה, כמובן - לחכמה הרעה, שמטעה את האדם על ידי הסברים שנשמעים משכנעים, כלומר עם איזה מרכיב שנשמע מעניין או חשוב או מועיל או רציני, גם כאשר ברור שמדובר בדבר שאינו מתאים לדרך הראויה והמתאימה והנכונה), אבל בשביל זה - שזה לא טענות שצריך לברר "פעם בחוץ פעם ברחובות ואצל כל פינה תארוב והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו זבחי שלמים עלי היום שילמתי נדרי" וכו'. שם צריך עומק יציבות "אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא". אבל במצב של רק "לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה, אל תחמוד יפיה בלבבך אל תקחך בעפעפיה". בשביל זה מספיק הכלל הכולל "נצור בני מצוות אביך. ואל תטוש תורת אימך. קשרים על ליבך תמיד. עונדם על גרגרותיך... כי נר מצווה, ותורה אור, ודרך חיים - תוכחות מוסר"

וכך כל הפסוקים בחלק השני יותר עמוקים, כמו
במקום "נצור בני מצוות אביך ואל תטוש תורת אימך",
בחלק השני מופיע "בני שמור אמרי ומצוותי תצפון איתך"
"שמור מצוותי וחיה ותורתי כאישון עיניך, קושרם על אצבעותיך, כותבם על לוח ליבך"

וגם האישה של החכמה האמיתית אומרת שם "מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו" - אבל היא אומרת את זה בלשון אמירת מוסר - אל תהיה פתי. זה לא כדאי. "לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מסכתי". יש פה חכמה אמיתית, מוכנה וערוכה. רק צריך ללמוד אותה. "עזבו פתיים וחיו, ואישרו בדרך בינה".

ולכן, היא מבהירה גם - שהיא מדברת רק עם מי שמעוניין לשמוע. כבר בתחילת הספר, היא הזהירה, והסבירה מה קורה למי שלא שומע. ועכשיו היא כבר "חוכמות בנתה ביתה. חצבה עמודיה שבעה. טבחה טיבחה מסכה יינה. אף ערכה שולחנה." הכל כבר מוכן. ומי שגם עכשיו עדיין לא רוצה לשמוע - אין מה לדבר איתו "יוסר לץ לוקח לו קלון... אל תוכח לץ - פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך. תן לחכם ויחכם עוד, הודע לצדיק ויוסף לקח"

אלא בטוח.

מאחל רק טוב גבר

מאחל שתהיה שנה טובה בהרבה

מה שלומך?

מה שלומך???

לסדרות או תוכן כלשהו קליל ומצחיק...

סרטונים קצרים - אנדרדוס, ברדק, אלה של האקדמיה ללשון העברית

מקווה שהשבת איכשהו עברה סביר?

הנה עוד אחד