הוא מהשאלות שימיהן כימי עולם.

אין לזה נוסחה קבועה ואחידה לכולם.

מה שיקבע הוא מיקומו של האדם על הסקאלה ודרגת בטחונו. כלומר, שתהיה הלימה בין התנהגותו לבין מיקומו האמיתי.

מה שבכוחותנו - סימן שאנחנו ראויים לנסות להשתדל בשביל להשיג אותו.

מה שלא - סימן שאנחנו ראויים להתפלל עליו.

לא צריך ללכת ראש בקיר נגד המציאות לכן לפעמים אם משהו לא הולך - צריך לשחרר..

זה טיפה עדין מתי כן ומתי לא. זה עניין של שיקול דעת.

שאלת הביטחון וההשתדלות.

קשה לגעת בה בכמה שורות. אז אנסה.

דרכים שונות בעבודת ה' לחיים האידיאליים לרצון ה' יתברך. לחלק הביטחון הוא המרכז (שיטת המוסר ועוד), לחלק ההשתדלות היא המובילה (שיטת הציונות, הרב קוק ועוד), ולחלק גדול יש איזון דק ודינמי מתי נכון לבטוח ומתי להשתדל (חסידות, ועוד רבים).

אני הקטן חושב שהנכון לי מתוך חיפוש לרצון ה' הוא דיוק אישי לדרך האחרונה; שהגבול יהיה במקום בו נרגיש 'כוחי ועוצם ידי'.

זהו קו תלוי אדם, מקום וזמן ובעיקר אידיבידואלי, אך הוא אינו מטושטש. ככול שתפקידנו הוא להשתדל, כאשר אנו באים מתוך שליחות ה' בעולם, כאשר אנו פועלים בכוחותינו שנתן לנו ה', ויודעים זאת. אך כאשר אנו מתחילים להרגיש שהדבר הוא 'אנחנו' ותלוי בנו, אז תפקידנו יהיה ביטחון בו שהוא יתברך יעשה זאת ואנו נסמוך ונבטח בו ונחפש את תפקידנו הבא עלינו לטובה. על אף שאנו יכולים לעשות זאת היטב.

כמובן שלדרך זו שני הכוחות העצומים הללו, ביטחון והשתדלות, שניהם חלק בסיסי מהחיים כולם. וצריך להרחיב ולהאריך.

אך פסקה זו נוגעת לי בלבד.

ודרכי דביקות בדרכי הבורא רבות בחסדיו.

תודה

מניחה שכתב את זה כך כדי שיהיה בהיר וקליט 

 כבר נאמר בברכות  'חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה'

אתה מודה לה' למרות שזה רע!

על שמועות רעות מברך דיין האמת על שמועות טובות שהחיינו.

אבל בגדול האמירה שכ-ל מה שרע לך בחיים הוא בעצם טוב לך.

זה לא נכון

יש דברים רעים. עושה טוב ובורא רע נאמר על הקב"ה

ולהגיד שאם לא קיבלתי משהו זה רק בגלל שזה לא טוב לי זה בערך כמו להגיד על עבירות שעשיתי שהם מצוות וה רצון ה' (כי אין אדם נוקף אצבע מלמטה אם אין מכריזים עליו מלמעלה) אז בעצם כל עבירה שעברתי היא היתה מוכרחת להיות ולא תלויה בחירה החופשית שלי ובהשתדלות שלי (יש מי שאומר את זה, ר' צדוק, הרצי"ה אמר עליו שבזה הוא הגזים)

אבל זו עיקר הנקוה. עצם השאלה שלך מראה על הבעיתיות באמירה הזו.

כשאני מודה לאבא שלי (במקרה אידיאלי) על כאפה שהוא נתן לי אני מודה לו כי הוא מחנך אותי ומיישר אותי לי כי כאפה לפרצוף זה דבר טוב

שכרגע מה שאדם לא מקבל זה מה שטוב לבנאדם לצורך התיקון שלו, והוא אמור להודות לה' שהוא מתקן אותו, אבל בטח לא שזה בהכרח הכי טוב בשבילו לכל החיים וככה זה אמור להישאר.

אבל עצם השאלה שלה מראה את הבעייתיות בעמדה הזאת

היא כתבה "לאחרונה קראתי על 'חוק התודה' של הרב ארוש, שבעצם אומר שהמדרגה הכי גבוהה באמונה היא לומר 'אם הקב"ה לא רוצה את זה עבורי - גם אני לא רוצה'" לא מסכים. אני ממש רוצה אחרת, לכן אני מתפלל! ועובד! ומשנה את המציאות!

תגיד לי, זה רק לכרגע אם תתפלל ה' ירה אחרת, אם תעבוד על מידות או על עצמך ה' ירצה אחרת...

היא מציגה את זה כמנוגד לאפשרות הבאה:

מצד שני יש את הגישה ששמה את האחריות על האדם הפרטי ואומרת שאם לא קיבלת אז כנראה לא השתדלת מספיק/לא פעלת בצורה הנכונה/ חשבת מחשבות שחוסמות את השפע מלבוא וכו'

ואני שואלת מה היחס בין הדברים, האם יש יותר משקל לאחריות האישית שלנו - ואם xyz עדיין לא קרה זה בגלל שלא חשבתי/ פעלתי נכון "

ועל הצגת העמדה הזאת כסתירה להשתדלות זה בעייתי.

אאל"ט רבי נחמן או רבי נתן כבר כתבו אם ראית חיסרון או שלא התפללו עליו מספיק או שלא התפללו עליו בכלל - משמע שזה לא טוב, ויכלת לשנות את זה, ולא שינית..

מי שמבין אותו שזה לתמיד...

אני באמת לא זוכר מי מהם אמר את המשפט שכתבת בסוף, אבל זה באמת נאמר..

כך שזה באמת יהיה סתירה לומר שאם ה' לא רוצה אז גם אני לא רוצה - אף פעם.

אלא כנראה הפירוש הוא שכרגע האדם יהיה מבוטל למה שה' רוצה שיהיה - ולא ירגיש כאילו ה' מונע ממנו את התיקון שלו.  אבל כן צריך בזמן הזה להשתדל ולהתפלל כדי לשנות את המצב..

כי את איך שהיאהציגה את הגישה הזו - אני לא מקבל

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

ותראה.